אלכסנדרה הילדברנדט, בת 66 מגרמניה, ילדה את ילדה העשירי וקוראת לציבור "לעודד ילודה במקום לחשוש ממנה". הילדברנדט, מנהלת מוזיאון החומה בצ'ק-פוינט צ'רלי שבברלין, הביאה לעולם את בנה פיליפ ב-19 במרץ בניתוח קיסרי בבית החולים שריטה (Charité) בעיר. אבל מומחים בכירים מזהירים שההיריון הנדיר טומן בחובו סכנות רבות לאם ולתינוק.
הילדברנדט סיפרה בריאיון לעיתון הגרמני "בילד" שלא השתמשה בתרופות פוריות ולא התקשתה להיכנס להיריון. "אני מרגישה כאילו אני בת 35", אמרה, "אני אוכלת בריא, שוחה שעה ביום, רצה שעתיים, לא מעשנת, לא שותה, ומעולם לא השתמשתי באמצעי מניעה".
הילדברנדט ילדה את בנה הראשון בשנת 1977, אך רק לאחר שמלאו לה 50 נולדו לה עוד שמונה ילדים – כולם בניתוחים קיסריים. בין ילדיה: סבטלנה (45), ארטיום (36), התאומים אליזבת ומקסימיליאן (12), אלכסנדרה (10), לאופולד (8), אנה (7), מריה (4), וקתרינה (2). בנה העשירי, פיליפ, נולד במשקל 3.5 ק"ג ונשאר באינקובטור להשגחה, אך נחשב לתינוק בריא.
פרופ' וולפגנג היינריך, מנהל תחום רפואת נשים ומיילדות בבית החולים שריטה, אמר כי מדובר במקרה נדיר מאוד ברפואה המיילדותית: "השילוב בין הגיל המתקדם למספר הניתוחים הקיסריים הוא אתגר ממשי, אך בזכות מבנה גופה המעולה וכוחותיה הנפשיים, עברה הילדברנדט את ההיריון בצורה טובה. הניתוח עבר ללא סיבוכים".
הילדברנדט עצמה לא רואה בכך עניין יוצא דופן. להפך – היא מנסה לעורר דיון ציבורי בנושא. "יש נטייה להיות לא ידידותיים כלפי ילדים", אמרה. "אני חושבת שרבים היו משנים את דעתם אם רק היו מבלים זמן עם ילדים. צריך לעודד אנשים להביא עוד ילדים!"
הסיבוכים: לחץ דם, סוכרת ורעלת היריון
לצד העניין הציבורי מהסיפור יוצא הדופן, רופאים ואנשי מקצוע מזהירים מפני הסכנות הבריאותיות הכרוכות בהיריון בגיל מבוגר כל כך. לדברי פרופ' טל בירון-שנטל, מנהלת אגף נשים ומיילדות במרכז הרפואי מאיר מקבוצת כללית, הסיפור הזה רחוק מלהיות מקרה שכיח או מומלץ מבחינה רפואית.
פרופ' טל בירון-שנטלצילום: רמי זרנגר"אני לא נתקלתי מעולם, למרות ניסיון רב-שנים, באישה שהרתה ספונטנית בגילים האלה – וזה גם לא משהו שמתואר בספרות הרפואית", היא מדגישה. לדבריה, חשוב להבהיר את הנושא, כדי שלאף אישה בגיל כזה לא יתעורר הרושם שמדובר באופציה ריאלית. "ובטח שלא באופן ספונטני", היא מוסיפה.
גם כאשר מדובר באישה בריאה, ספורטיבית ונמרצת – הגוף לא תמיד עומד בעומס. "ככל שהגיל של האישה עולה – גם אם היא בריאה – הגוף שלה כבר לא בנוי לשאת היריון", מסבירה פרופ' בירון-שנטל. היא מדגישה שהסיכון הבריאותי אינו תיאורטי בלבד: לחץ דם גבוה, סוכרת ורעלת היריון – כולם סיבוכים שכיחים יותר בגיל כזה, ולעיתים דורשים יילוד מוקדם שעלול להוביל לפגות ולבעיות בריאותיות אצל התינוק.
פרופ' בירון-שנטל: "אני לא נתקלתי מעולם, למרות ניסיון רב-שנים, באישה שהרתה ספונטנית בגילים האלה – וזה גם לא משהו שמתואר בספרות הרפואית. בטח שלא באופן ספונטני. בישראל לא מחזירים עוברים לנשים מעל גיל 54 – גם משיקולי בריאות וגם משיקולים אתיים"
3 צפייה בגלריה
מומחים מזהירים: לידה בגילים מאוחרים לא מומלצת מבחינה רפואית, בגלל אפשרות לסיבוכים
(צילום: shutterstock)
לדבריה, רעלת היריון עלולה להתפתח לכדי מצב רפואי חמור שמערב מערכות רבות בגוף – הכבד, הריאות, הכליות ואף מערכת הקרישה. "במקרים כאלה אנחנו נאלצים ליילד את האישה לפני הזמן, והפגות הזו חושפת את העובר לסכנות נוספות, כולל פגיעה מוחית ואחרות", היא אומרת.
גם הלב, לדבריה, אינו חסין בפני עומסי ההיריון. "הלב של האישה נמצא במאמץ בכל היריון – וזה חלק מהפיזיולוגיה התקינה", היא מסבירה, "אבל ככל שגיל האישה מתקדם – כך גדל הסיכון ששריר הלב פשוט לא יעמוד בעומס".
הגבלת טיפולי פוריות
בשל כל אלה, מדינות רבות מגבילות את גיל טיפולי הפוריות – וגם בישראל קיימות מגבלות ברורות. פרופ' בירון-שנטל מסבירה כי בארץ מותר להחזיר עוברים לרחם רק עד גיל 54, וגם זאת רק במסגרת הפריה חוץ-גופית (IVF) – בין שמדובר בעוברים מוקפאים של האישה עצמה, ובין שאלה עוברים שהתקבלו בתרומת ביצית, זרע או שניהם.
פרופ' בירון-שנטל: "בגלל שינויים אפידמיולוגיים, רואים יותר נשים שמקימות את המשפחה שלהן בגילים מתקדמים. נשים מעל גיל 40, ואפילו מעל גיל 45, הן תופעה שהפכה שכיחה יותר. אבל מעבר לכך – זה כבר לקיחת סיכון משמעותי"
בהתייחס לקריטריונים הרפואיים שמנחים את הרופאים במקרים כאלה, היא מפרטת כי כל אישה בהיריון מעל גיל 40 עוברת הערכה רפואית מקיפה, שכוללת בין היתר שקלול של משקלה ומצבה הבריאותי הכללי, התאמת תרופות לפי הצורך ומעקב במסגרת מרפאות היריון בסיכון.
"אנחנו בודקים באופן שוטף את תפקודי כלל המערכות, תוך דגש מיוחד על לחץ הדם", היא אומרת. בנוסף, היא מציינת שמרבית הנשים בגילים אלה יולדות בניתוח קיסרי, שגם הוא אינו נטול סיבוכים – כמו זיהומים, דימומים או פגיעה באיברים סמוכים לרחם, כמו שלפוחית השתן.
3 צפייה בגלריה
נשים רבות שיולדות בגיל מאוחר, יולדות בניתוח קיסרי, שמלווה בסיכונים ובסיבוכים כמו זיהומים, דימומים ופגיעה באיברים פנימיים
(צילום: shutterstock)
ומה בנוגע להיבטים האתיים? לדבריה, כשמדובר בהיריון טבעי – אין הגבלה אתית רשמית. אולם בטיפולי פוריות ישנם כללים ברורים, והם כוללים גם שיקולים מוסריים: "לא מחזירים עוברים לנשים מעל גיל 54 – גם משיקולי בריאות וגם משיקולים אתיים", היא מבהירה.
יותר נשים מקימות משפחה בגילים מתקדמים
במקביל, היא מתארת מגמה עולמית מובהקת של דחיית גיל ההורות: "בגלל שינויים אפידמיולוגיים – רואים יותר נשים שמקימות את המשפחה שלהן בגילים מתקדמים. נשים מעל גיל 40, ואפילו מעל גיל 45, הן תופעה שהפכה שכיחה יותר. אבל מעבר לכך – זה כבר לקיחת סיכון משמעותי". לדבריה, גם אם כל מקרה נבחן לגופו, רופאים לא ממליצים באופן גורף להרות אחרי גיל 45. "באופן אישי, אני חושבת שזה תלוי בנסיבות – אבל רפואית, זה פשוט לא הגיל המומלץ להיריון".
בהקשר זה, פרופ' בירון-שנטל פונה דווקא לנשים צעירות יותר, סביב גיל 30, וממליצה להן לשקול את דרכן. "שיעצרו רגע ויחשבו מה הן רוצות. הפוריות של נשים יורדת משמעותית אחרי גיל 35 – ומי שחושבת שהיא לא בכיוון של ילדים בשלב הזה, אני ממליצה להקפיא ביציות ולשמר את הפוריות שלה".
מה מאפשר את ההריונות המאוחרים יותר מבחינה טכנולוגית?
"יש כיום יכולת טובה יותר לעקוב אחרי זקיקים והורמונים שמוזרקים לנשים בטיפולי פוריות", מסבירה פרופ' בירון-שנטל. "במצבים של הפריה חוץ-גופית, אנחנו משתמשים במערכות AI מתקדמות שמסייעות להעריך את איכות העוברים ולדעת מתי להחזירם לרחם. בנוסף, קיימות טכנולוגיות הקפאה והפשרה משוכללות שמביאות לאחוזי הצלחה גבוהים יותר – הן בביציות והן בעוברים".
ובינתיים, הילדברנדט מקווה שהסיפור שלה יהפוך להשראה. לדבריה, במקום להירתע מהורות מאוחרת – כדאי להרחיב את השיח על האפשרויות, להחזיר אהבה לילדים, ולשבור את הסטיגמות.
