שיגור טילים לישראל בהיקף נרחב, אירועים רבי-נפגעים ופגיעות ישירות באתרים אסטרטגיים. אלו רק חלק מהתרחישים שתרגל בשבוע שעבר משרד הבריאות על רקע המתיחות הביטחונית הגוברת. "אנחנו מתרגלים את מכלול היכולות שצברנו בשנה וחצי האחרונות. לפני שנה אף אחד לא ידע איך להפעיל נוהל עלטה (שכולל בין היתר פינוי חולים שזקוקים למכשירים שמחוברים לחשמל)", אומר ד"ר ספי מנדלוביץ', המשנה למנכ"ל משרד הבריאות בשיחה עם ynet.
התרגיל במשרד הבריאות נפתח עם החלטות שהתקבלו על ידי הרשות העליונה לחירום ואשפוז, שנגעו לרידוד מאושפזים בבתי החולים לתפוסה מרבית של 60%, ומוכנות לתגבור כוח אדם נרחב. בין התרחישים שתורגלו: שיגור טילים לישראל בהיקף נרחב ואירועים רבי-נפגעים, פגיעות ישירות באתרים אסטרטגיים כמו תחנות כוח ושדה תעופה, מתקפת סייבר ושיבושי תקשורת בחברות סלולר, נפילות של שברי יירוט בירושלים ובמשרדי ממשלה, פגיעה ישירה בבית מלון, בבית חולים ובמוסד גריאטרי, ואף אירוע טוקסיקולוגיה המוני (אט"ה) של דליפת גז אמוניה בעקבות פגיעה במפעל, אירוע שלא תורגל במשרד הבריאות כבר שנים.
ראש חטיבת רפואה במשרד הבריאות, ד"ר הגר מזרחי, הסבירה כי "אירועי 7 באוקטובר הוכיחו שלצד אירועים ואיומים שהמערכת מכירה ונערכת אליהם, קיימים גם אירועים לא צפויים, ולכן המערכת זקוקה למגוון של כלים שיהיה ניתן להשתמש בהם". היא מציינת כי מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, גיבש צוות "איפכא מסתברא", שיאתגר את המערכת ויבחן גם את התפיסות הבסיסיות שלפיהן היא פועלת במצב חירום. "אנחנו בודקים את עצמנו כל הזמן", אמרה.
בספטמבר האחרון פורסמו מסקנות ועדת בקרה ואיכות בראשותו של פרופ' נחמן אש, שהוקמה לבחינת המענה הרפואי לאירועי 7 באוקטובר. לפי הממצאים, מערכת הבריאות התנהלה ב-7 באוקטובר ללא שליטה מרכזית ובלי תמונת מצב. שנה וחצי לאחר פרוץ המלחמה מבהירים במשרד הבריאות שהקימו מערכות נתונים ("דשבורדים") רבים, שמספקים תמונת מצב החל ממספר הפצועים בבתי החולים ועד מספר האזרחים בעלי צרכים מיוחדים (חצר"מים) – מקום מגוריהם ומצבם.
בתי חולים "תאומים"
12 מכלולים פועלים במשרד הבריאות במצב חירום, בהם מכלול אשפוז שעוקב בין היתר אחר העומס בבתי החולים, מכלול לוגיסטיקה שעוסק גם במלאי מנות דם למד"א ובתי החולים, ומכלול כוח אדם, אחד האתגרים המשמעותיים שאיתם מתמודדת מערכת הבריאות. מאז פרוץ המלחמה פעלה המערכת למציאת פתרונות, בייחוד על רקע גיוס נרחב של רופאים מילואימניקים למערכה. בין השאר הוחלט על "בתי חולים תאומים" – שמסייעים לבתי חולים אחרים.
ד"ר ספי מנדלוביץ': "בשנה וחצי האחרונות עובדי בית החולים כרמל סיירו בזיו בצפת, יש להם תג עובד נוסף של זיו, והם ערוכים להגיע לשם במצב חירום. בליל הטילים מאיראן כמעט הופעל הנוהל"
כך למשל המרכז הרפואי כרמל שאינו ממוגן, פועל בחירום במתכונת מצומצמת ומיועד לסיוע לבית החולים זיו בצפת. "בשנה וחצי האחרונות עובדי בית החולים כרמל סיירו בזיו בצפת, יש להם תג עובד נוסף של זיו, והם ערוכים להגיע לשם במצב חירום. בליל הטילים מאיראן כמעט הופעל הנוהל", מספר ד"ר מנדלוביץ'.
ד"ר ספי מנדלוביץ'צילום: הילה שילונינוהל נוסף קיים כבר שנים רבות, אך לטענת המשרד שודרג מאז 7 באוקטובר ובעקבות האיום החות'י מתימן. במסגרת נוהל זה, אמורים צוותים רפואיים לתגבר את אילת במקרה של מתקפת טילים בגלל החשש מהבידוד שלה מיתר חלקי הארץ. "ההבנה במערכת היא שאין מספיק כוח אדם רפואי באילת על בסיס קבוע, ולכן יש צוותים בעתודה להגיע לעיר במצב חירום", אומר ד"ר מנדלוביץ'.
אחד הפרויקטים שמשרד הבריאות יזם לאחר 7 באוקטובר היה גיוס מתנדבים מחו"ל לסיוע בבתי החולים. "משרד הבריאות הוצף בבקשות אחרי 7 באוקטובר", מספר ד"ר מנדלוביץ'. לאחר בדיקת הרישיונות הרפואיים, הונפקו היתרים זמניים למאות רופאים, אחיות ואחים, שסייעו בבתי החולים ובמכון הלאומי לרפואה משפטית. במשרד הבריאות מסבירים שתהליך בדיקת הרישיונות ארך כמה שבועות, אך כעת, הודות למאגר פעיל שהוקם, ניתן להפעיל במהירות את מערך המתנדבים במצבי חירום.
בתרגיל שהתקיים בשבוע שעבר ניתן דגש על העומס בבתי החולים. לאחר 7 באוקטובר נמתחה ביקורת על פינוי מאות רבות של פצועים תוך זמן קצר, לשני בתי חולים בלבד, סורוקה וברזילי. "אנחנו עדיין חושבים שזה היה נכון ב-7 באוקטובר לפנות לבתי החולים הקרובים", מודה ד"ר מנדלוביץ'. "הייתה בעיה, בעיקר מסיבות מבצעיות, לשלוח את האמבולנסים רחוק. עם זאת, עכשיו אנחנו במודעות גדולה לעומס, ולצורך בוויסות שניוני".
"השמיכה קצרה"
נושא נוסף שעלה בתרגיל הוא התמודדות עם מוסדות רפואיים שאינם ממוגנים, אתגר שעדיין לא טופל כראוי. "יש תוכנית מיגון שמוביל המשרד, ותקציבים שעלו, אבל אנחנו עדיין לא שם", מודה ד"ר מזרחי, "יש עוד פער קיצוני ויש עוד הרבה שנים שלצערי הרב, כנראה תהיינה בהן מלחמות ועדיין נצטרך להתמודד עם העובדה שאין מיגון מלא במסגרות רבות, כולל בבתי החולים הכלליים, בבתי החולים הפסיכיאטריים, ובמוסדות גריאטריים".
לדבריה, היכולת לבצע מהלך מיידי, לצד השינוי בעלויות הבינוי, מצריך תקציב של מיליארדי שקלים. "כמו שאנחנו יודעים, התקציבים בינתיים רק מתקצצים. יש את הרצוי, שזה למגן כמה שיותר, ויש את המצוי. תמיד השמיכה קצרה, תמיד זה לא מספיק, תמיד נפגעים בפריפריה".
ד"ר הגר מזרחי: "כמו שאנחנו יודעים, התקציבים בינתיים רק מתקצצים. יש את הרצוי, שזה למגן כמה שיותר, ויש את המצוי. תמיד השמיכה קצרה, תמיד זה לא מספיק, תמיד נפגעים בפריפריה"
התרגיל בחן גם את מערך בריאות הנפש, שנמצא במחסור חריף מאז 7 באוקטובר. "התשתית של התמודדות עם טראומה היא אותה תשתית, אבל למדנו ב-7 באוקטובר בעיקר מה עובד, ואיך להפעיל את הכוחות אחרת ולתת מענה לסוגי נפגעים שלא חשבנו עליהם לפני – כמו משפחות נעדרים ושורדים", אומר ד"ר גלעד בודנהיימר, ראש שירותי בריאות הנפש במשרד הבריאות.
ד"ר הגר מזרחיצילום: שלומי אמסלם, לע"מד"ר בודנהיימר הדגיש את החשיבות של סיוע נפשי מרחוק. "אם בעבר אמרנו שעל כל נפגע גוף שיגיע לבית החולים, יגיעו עוד עשרה נפגעי נפש, כיום ברור לנו שנפגעי נפש לא מגיעים פיזית". בלה בן גרשון, ממונת טראומה, חוסן, ושעת חירום במערך בריאות הנפש במשרד הבריאות, מוסיפה כי "יש לנו היום מגוון גדול מאוד של כלים". לדבריה, למשרד יכולת להקים שירותים במהירות, דוגמת מרכז החוסן הארצי שהוקם בתוך שבוע.
ד"ר בודנהיימר מסמן את המחסור בכוח אדם כאתגר המרכזי, "שמלווה אותנו בכל תרחיש, ומחייב אותנו לרדד מטופלים בבתי החולים הפסיכיאטריים, ולשחרר הביתה את מי שניתן". לדבריו, נושא חשוב לא פחות הוא מתן תמיכה לצוותים על כל צורכיהם, כולל תמיכה נפשית וכן דאגה לצרכים הבסיסיים.
רוחי רוזנברג, מנהלת תחום התנדבות, אחראית על מכלול מסגרות לילדי העובדים בשעת החירום, מסבירה כי במצב חירום פותח משרד הבריאות מסגרות חינוך בלתי פורמליות לילדי הצוותים הרפואיים, כדי לאפשר את הרצף התפקודי. "זה בין הדברים הראשונים שהמערכת מבקשת. באוקטובר 2023 הגענו לשיא של 3,000 ילדים ששהו במסגרות הללו", סיפרה.
