ד', צעיר מתל אביב בן 29, היה בטוח שהוא לוקח את אותו "ממסי" שהוא מכיר ממסיבות קודמות. "זה לא הרגיש לי שונה בהתחלה", הוא מספר. "רק אחרי יומיים וחצי שבהם לא הצלחתי להירדם, אפילו אחרי שלקחתי 'בונדורמין' כדי לישון, התחלתי לחשוב שמשהו לא בסדר". מתברר שד' לא לבד ובאחרונה התלוננו בליינים על תופעות לוואי קשות מסם המסיבות. מסתמן כי בדיקות המעבדה הראשוניות שנערכו בשיבא מצביעות על ממצא מפתיע ומדאיג: הסם החדש, שנמכר תחת השם המוכר, עלול להכיל חומרים ממריצים מסוכנים שעל פי החשד מזוהים עם קפטגון – הסם ששימש את מחבלי חמאס ב-7 באוקטובר.
לדברי ד', במשך כמה ימים הוא חווה דפיקות לב מואצות ותחושת חרדה שלא עברה. גם כל ניסיון להירגע עם כדורי הרגעה לא עזר. "ניסיתי להמשיך את היום כרגיל, אבל לא יכולתי לתפקד. הרגשתי כאילו אני בסרט רע".
בהמשך לדיווחים מהשבועות האחרונים על ההשפעות החריגות של הסם הסינתטי MMC-3, המכונה "ממסי" או "דוקטור", נשלח החומר לבדיקה במעבדת הטוקסיקולוגיה במרכז הרפואי שיבא, תל השומר. תוצאות הבדיקה חשפו כי הסם שנמכר כיום, ככל הנראה אינו מכיל כלל את החומר הפעיל של ממסי, ואף לא נגזרות של קטינון – הרכיב המלאכותי שמקורו בצמח הגת.
במקום זאת, נמצא כי החומר מכיל מתאמפטמינים ותאופילין (Theophylline), חומרים בעלי השפעה ממריצה חזקה וממכרת, אשר עלולים לגרום לתופעות לוואי חמורות כמו ערנות ממושכת, דפיקות לב מואצות, חרדה וקוצר נשימה.
לאחרונה, בליינים ברחבי הארץ דיווחו על תופעות חריגות בעקבות שימוש בסם המסיבות הידוע - או כך לפחות הם חשבו - בהן ערנות ממושכת, חוסר שינה של 3–4 ימים, התקפי חרדה, דפיקות לב מואצות וקוצר נשימה. במקביל, החלו להתפשט שמועות על שינוי בהרכב הסם, הכולל לכאורה נגזרת חדשה או חומר לא מוכר, אך לא היה לכך אישור רשמי. משתמשים רבים אף העלו השערה שהוכנס הרואין לתוך הממסי.
ד"ר רועי צוקר, יו"ר החברה לרפואת להט"ב, פרסם היום (ג') סרטון שבו הוא חושף את ממצאי בדיקות המעבדה שנערכו בשיבא.
ד"ר רועי צוקר צילום: המרכז הרפואי ת"אלדבריו, השינוי בהרכבו של הממסי גרם לרבים להרגיש שמשהו אינו כשורה. "קיבלתי המון פניות שגרמו לי 'לרחרח' ולהתחיל לגשש אם משהו לא בסדר", הוא מספר. "חשוב לציין שמדובר בתוצאות ראשוניות מהמעבדה בשיבא, שדורשות אימות סופי". צפו בסרטון בו הוא מספר על תוצאות בדיקות המעבדה:
"קפטגון על סטרואידים"
בבדיקות שנערכו נמצא כי הסם שנבדק אינו מכיל את החומר הפעיל המקורי של MMC-3, אלא תערובת של מתאמפטמינים ותאופילין. לדברי ד"ר צוקר, מדובר בשילוב מסוכן שדומה בהרכבו לסם הקפטגון – אותו סם שמופק בסוריה ושימש את מחבלי חמאס ב-7 באוקטובר. הוא נמכר בזול וזלג גם לשוק הישראלי.
"למעשה, השילוב של מתאמפתטינים ותאופילין השתלט על הקו של אחד הסמים הפופולריים ביותר בישראל", מסביר ד"ר צוקר. "בעוד ממסי המקורי נחשב לסם ממכר, מתאמפטמינים משתייכים לליגה אחרת של התמכרות, בדומה לקריסטל מת' ("טינה") – סם בעל פוטנציאל הרסני להתמכרות פיזית ונפשית. הרכב זה מסביר את התגובות הקיצוניות שדווחו לאחרונה על ידי משתמשים, שחוו ערנות ממושכת, התקפי חרדה, דופק מואץ וחוסר שינה של מספר ימים".
6 צפייה בגלריה
כוחות הביטחון של ממשלתה החדשה של סוריה בודקים מחסן שבו הוסתרו בעבר כדורי קפטגון בתוך צעצועי ילדים, נרגילות ועוד, במהלך פשיטה בעיר לטקיה בחודש שעבר
(צילום: AAREF WATAD / AFP)
6 צפייה בגלריה
בוחנים כדורי קפטגון שיוצרו במעבדת ייצור מאולתרת בסוריה. דצמבר 2024
(צילום: OMAR HAJ KADOUR / AFP)
הוא מכנה זאת "קפטגון על סטרואידים", ומדגיש כי רופאים ואנשי מקצוע מזהירים כי השימוש בסם זה עלול להוות סכנה ממשית. "מדובר בחומרים ממריצים בעלי פוטנציאל התמכרות קיצוני והשפעות מסוכנות על הגוף", הוא מדגיש. "מתאמפטמינים ידועים כחומרים ממכרים במיוחד, המשתייכים לאותה משפחה של קריסטל מת'. אני ממליץ להתרחק מזה כמו מאש – זה מסכן חיים".
ד"ר רועי צוקר: "מדובר בחומרים ממריצים בעלי פוטנציאל התמכרות קיצוני והשפעות מסוכנות על הגוף. מתאמפטמינים ידועים כחומרים ממכרים במיוחד, המשתייכים לאותה משפחה של קריסטל מת'. אני ממליץ להתרחק מזה כמו מאש – זה מסכן חיים"
"הסם השקרן"
"השינוי שהתרחש לאחרונה בהרכב הסם הפתיע את המשתמשים. ברגע שהתחילו התסמינים החריגים, אנשים לא ציפו לאפקט הזה מממסי", מסביר ד"ר צוקר. "היו שפנו אליי וכתבו: 'זו הייתה חוויה מאוד שונה' – חלקם תיארו אותה כלא נעימה, אך בהמשך אמרו 'זה אפקט אחר, אבל לא בהכרח שאני לא אוהב אותו'. כלומר, אף שהחוויה הייתה לא צפויה, אנשים חזרו להשתמש בסם גם עם האפקטים החדשים, והתחילו לנרמל את זה לעצמם".
לדבריו, זהו מנגנון קלאסי של התמכרות – אנשים שמפתחים תלות, אך אינם מזהים זאת בזמן אמת, משכנעים את עצמם שזה בסדר להמשיך להשתמש. "השאלה שהמשתמשים שואלים את עצמם היא לא 'האם זה מסוכן לי?' אלא 'למה זה בסדר שבכל זאת אני עושה את זה?' – וזה בדיוק מה שהופך את זה לכל כך מסוכן", הוא מזהיר.
מהו "ממסי"?
"ממסי" הוא שמו העממי של הסם הסינתטי MMC-3 (Methyl Meth Cathinone), ששייך למשפחת הקתינונים הסינתטיים – נגזרות כימיות של הקתינון, החומר הפעיל בצמח הגת. הסם נחשב לממריץ, עם השפעות דומות לאמפטמינים ו-MDMA ("אקסטזי"), ונמצא בשימוש בעיקר במסיבות ובמועדונים.
ממסי-3 (MMC-3) הוא אחת מכמה נגזרות של MMC (לצד MMC-2, MMC-4), אשר שינוי כימי קטן בתרכובת שלהן מאפשר לעיתים להתחמק מאיסור חוקי.
"ממסי" מגיע לרוב בצורת אבקה לבנה, ונצרך בדרך כלל בהסנפה. האפקט נמשך מספר שעות, ומגיע לשיאו כשעתיים לאחר השימוש. הסם מגביר את רמות הדופמין, הנוראפינפרין והסרוטונין, מה שמוביל לתחושת אופוריה, אנרגטיות, ביטחון עצמי וחשק מיני מוגבר. חשוב לדעת כי לסם יש נטייה גבוהה להתמכרות, והוא עשוי לגרום לאחר השימוש לדיכאון, עייפות, נעילת לסתות וחרדות.
"ממסי הוא סם מתעתע, שקרן וערמומי", מסביר ד"ר צוקר. "השימוש ב-MMC על כל נגזרותיו עלול להוביל להתמכרות פסיכולוגית ופיזיולוגית, כאשר עם הזמן נדרשים מינונים גבוהים יותר כדי להגיע לאותה השפעה. בהתחלה הוא מרגיש קליל יחסית, אך בטווח הארוך הוא יוצר תלות עמוקה. ככל שהשימוש תכוף יותר, כך הסיכון להתמכרות עולה משמעותית, לצד ההשלכות הבריאותיות המסוכנות. ההמלצה הברורה היא להימנע לחלוטין מצריכת הסם, אך במקרים שבהם השימוש כבר קיים – יש לנקוט אמצעי מזעור נזקים כדי להפחית את הסיכונים הבריאותיים הכרוכים בכך".
מנכ"ל עמותת אל סם, אסף כנען, מתייחס לנושא. "שינוי התרכובת של הסם ממסי-3, מסוכן במיוחד עבור בני נוער וצעירים, שיכולים לרכוש אותו היום בפיצוציות רבות, כשהוא מוצג כסם חוקי. מדובר בסם שהתחיל כתחליף לחומרים פסיכואקטייבים כדוגמת קוקאין והוא בעצם חיקוי זול עם השפעות קשות מאוד במיוחד על בני נוער", אומר כנען.
לדבריו, בשל העובדה שהשינויים בהרכבי הסמים מהירים יותר מהתגובה של משרד הבריאות, הוא יכול להימכר כסם חוקי בימים אלה עד שמשרד הבריאות יכריז עליו כחומר מסוכן. כרגע, זה עוד לא קורה והמשמעות היא שצעירים ובני נוער נחשפים אליו ועלולים לסבול מהשפעותיו ההרסניות שנים קדימה. "המדינה חייבת להיכנס לעובי הקורה ולעצור את התופעה הזאת, להגביר מיידית את האכיפה על סחר מחד, ומאידך לוודא שהורים ובני נוער מודעים להשפעות הקשות של הסם הזה", הוא מוסיף.
