מי מסייע לנפגעים הרבים בעקבות טבח 7 באוקטובר והמלחמה שפרצה בעקבותיו? כ-61 אלף ישראלים הוכרו כנפגעי פעולות איבה בימי המלחמה - כ-59 אלף מהם בשנת 2023. זאת, לעומת כ-450 נפגעים שמוכרים בשנה ממוצעת. בדוח שפרסם אחר הצהריים (יום ג') מצא מבקר המדינה ליקויים בהליך ההכרה ובתקצוב החסר.
"למדינת ישראל יש חובה מוסרית לטפל בפצועי הנפש בכלל האוכלוסייה ובפרט בקרב נפגעי פעולות האיבה, ולסייע להם לחזור לשגרת חייהם", קובע המבקר מתניהו אנגלמן, "על הממשלה והעומד בראשה לגבש מענה כולל וארוך טווח לנפגעי 7 באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל - ולהבטיח את התקציב הדרוש לשם כך".
3 צפייה בגלריה
אומדני נפגעי פעולות האיבה לא עמדו במבחן המציאות. מתחם אחת המסיבות ליד רעים לאחר הטבח
(צילום: JACK GUEZ / AFP)
לפי חוק התגמולים, הגוף המוסמך לקבוע אם אדם נפגע בפעולת איבה הוא "הרשות המאשרת" במשרד הביטחון, ולכן תביעות להכרה מועברות על ידי הביטוח הלאומי להחלטתה. קביעת הרשות המאשרת כי מדובר בפגיעת איבה היא תנאי להמשך טיפול הביטוח הלאומי בנפגע, ובכלל זה טיפול בתביעות לתגמולים ולהטבות מכוח חוק התגמולים.
מבקר המדינה מצא כשלים בתהליך ההכרה המרוכזת של הרשות המאשרת בנפגעי פעולות איבה. לפי המבקר, כדי לסייע לנפגעי 7 באוקטובר באופן המהיר ביותר הכירה הרשות המאשרת, בהחלטה משותפת עם ביטוח לאומי, בסמוך לאירועים, באופן כולל ומרוכז בכ-54,700 נפגעי פעולות איבה ששהו באזורים וביישובים בטווח של 7-0 ק"מ מרצועת עזה, שאליהם חדרו מחבלים או שהייתה בהם לחימה, וכן במשתתפי המסיבות.
על בסיס חוות דעת של משרד הבריאות הוחלט שלכל מי שהוכר בהכרה מרוכזת, כאמור, תיקבע פגיעה נפשית וזמנית בהגדרתה - הפרעת דחק חריפה (ASD), זאת בלי שהם נדרשו לתמוך את התביעה להכרה במסמכים, ולא נבחנה הפגיעה בכל אחד מהם באופן פרטני.
עם זאת, היות שהמשטרה וצה"ל לא השיבו לפניות ביטוח לאומי והרשות המאשרת לקבלת מידע הנדרש לגיבוש תמונת מצב מדויקת לגבי האזורים והתושבים שייכללו בהכרה המרוכזת, ובפרט ברחובות ובשכונות שבהן התקיימה לחימה או חדירת מחבלים בשדרות ובאופקים, הרשות המאשרת גיבשה את הרשימה בסיוע ביטוח לאומי בלבד, זאת אף שאינו הגורם בעל הידע על המקומות שבהם התקיימו אירועי הטרור והלחימה במחבלים ואף שאינו אחראי לכך.
המאבק של תושבים באופקים ובשדרות עדיין נמשך
המבקר העיר כי בנסיבות אלה הוביל תהליך ההכרה המרוכזת לחוסר בהירות, שכן הרשות המאשרת לא הכירה בכל התושבים ששהו באזורים שבהם הייתה לחימה או חדירת מחבלים, בפרט בעיר אופקים, שבה הוכרו בהכרה מרוכזת רק תושבי כמה רחובות בשכונת מישור הגפן. בהמשך הורחבה ההכרה המרוכזת לרחובות נוספים בעיר, שהוגדרו כאזורים שבהם הייתה לחימה או חדירת מחבלים. המבקר ציין כי לטענת עיריית אופקים יש להכיר בכל העיר, שבה נרצחו 53 אנשים, כאזור לחימה, ובכל תושביה כנפגעי פעולות איבה, ובמאי אשתקד אף הוגשה עתירה לבג"ץ בנושא זה.
3 צפייה בגלריה
בית משפחת אדרי באופקים. סימני הירי נותרו עדות אילמת לקרב בין לוחמי הימ"מ למחבלים
(צילום: הרצל יוסף)
הדוח כולל עדויות של אנשים במעגל השני שהגישו תביעות להכרה כנפגעי פעולות האיבה. כך למשל סיפרה תושבת קיבוץ שביתה נחרב: "היינו בטיול של ותיקי הקיבוץ בבולגריה. ב-7 באוקטובר בבוקר התחלנו לקבל הודעות על ההרוגים ועל האירועים שקרו. כיוון שלא היו טיסות לא יכולנו לחזור לארץ. היו איתנו אנשים בטיול שנהרגו להם בני משפחה קרובים. למחרת בבוקר התבשרנו על מספר ההרוגים. הבית שלנו נשרף. מאז אנחנו פליטים חסרי כל... כרגע במצב נפשי לא קל"
בתביעה נוספת, סיפרו: "הבן שלי היה במסיבה בדרום. התקשרתי לשאול לשלומו ושמעתי יריות ואותו צועק שהוא בורח ממחבלים. שעות הוא היה בסכנת חיים. בזמן הזה היו טילים. במשך שש שעות התקשרתי למשטרה ואמרו שלא יכולים לעזור... שעות ארוכות הייתי בטוחה שאיבדתי אותו. מאז אני חווה את אותו היום. שומעת יריות".
אם לניצולה שחולצה סיפרה בעדות בתביעה שהגישה: "בתי נכחה במסיבה. חלק מחבריה נפצעו ואחת נרצחה. היא הצליחה לברוח למיגונית. בזמן הזה הצליחה להקליט לנו כמה הודעות קוליות שבהן שומעים את ירי המחבלים לעברה והיא מבקשת מאיתנו לא להגיע כי יש יותר מדי מחבלים. שוב ושוב צרחות, קולות הירי והפצמ"רים. הפחד והבהלה חקוקים לי בראש ומתנגנים".
הרשויות מגלגלות אחריות
עוד נמצא בביקורת כי לעיתים אין לרשות המאשרת יתרון יחסי או מידע עצמאי על פגיעות איבה כפי שאירע במלחמת חרבות ברזל. ביטוח לאומי גורס כי אין טעם המצדיק העברת סמכויות הרשות המאשרת אליו, שכן לשינוי מהותי כזה השלכות רבות, והוא עלול לגרום לקשיים רבים יותר מהמצב הקיים, שמספק בעת שגרה מענה הולם לציבור.
מאידך, לעמדת הרשות המאשרת במשרד הביטחון יש לפעול להעברת סמכויותיה לביטוח לאומי על סמך שנים רבות של טיפול בתביעות הרבות להכרה שהובאו להכרעתה. המבקר כתב כי תשובות ביטוח לאומי ומשרד הביטחון האמורות מצביעות על מחלוקת עקרונית באשר לאופן הפתרון של הקשיים בתהליך ההכרה בעת המלחמה, ובפרט בנוגע לצורך בהעברת סמכויות הרשות המאשרת ממשרד הביטחון לביטוח לאומי.
מבקר המדינה מסביר כיצד קרס מערך בריאות הנפש לאחר 7 באוקטובר
(צילום: משרד מבקר המדינה)
גם לגבי סכום הטיפול בנפגעים – נמצאו פערים גדולים בין הגופים. לפי האומדן של ביטוח לאומי לתקציב השנתי לשנת 2024 - תוספת התגמולים עבור נפגעי פעולות איבה לשנת 2024 נאמדת בכ-2.5 מיליארד שקלים, לכ-20 אלף נפגעים שתיקבע להם דרגת נכות פיזית או נפשית של 50% ויותר, קרוב לפי חמישה מסך התגמולים ששולמו ב-2022 – 525 מיליון שקלים. המבקר העיר כי ביטוח לאומי לא אמד את המשמעות התקציבית ארוכת הטווח של היקף התגמולים הצפוי להיות מושת על קופת המדינה. צוות הביקורת העריך אותו ב-1.7-1 מיליארד שקלים מדי שנה.
מנגד, לפי האומדן של אגף התכנון בצה"ל - תוספת התגמולים השנתית הקבועה החל ב-2024 לתקציב המדינה תעמוד על כ-520 מיליון שקלים בלבד. אומדן זה התבסס על הערכת חסר שלפיה יהיו 6,700 איש שיוכרו בדרגת נכות 20% ומעלה, המזכה בקצבה חודשית לכל החיים. בעקבות הביקורת ולאחר סיומה, עדכן אגף התכנון ביולי 2024 את האומדן לתוספת התגמולים השנתית הקבועה לתקציב המדינה, כך שתעמוד באומדן המזערי על כ-900 מיליון שקל ובאומדן המרבי על 1.623 מיליארד שקל. לאומדנים אלו יש להוסיף את עלויות התגמולים למשפחות שכולות, כ-135 מיליון שקל.
מבקר המדינה מתניהו אנגלמן קובע שמשרד האוצר, משרד הבריאות, ביטוח לאומי ומשרד המשפטים נדרשים לגבש מענה הוליסטי וארוך טווח לנפגעי 7 באוקטובר, ובכלל זה לגבש את המעטפת השיקומית הנדרשת לאותם נפגעים לאורך זמן. "יש לעשות זאת, בין השאר, באמצעות התאמת חוק התגמולים למציאות שנוצרה, גם לגבי אירועי איבה עתידיים, או לחלופין באמצעות קידום הסדר ייחודי אחר שיאפשר ליווי ותמיכה לאלה הזקוקים לכך, כדי לסייע להם לחזור לתפקד בשגרת חייהם", כתב.
