הקיץ הנוכחי מביא איתו רצף של ימים חמים במיוחד, עם טמפרטורות גבוהות שנמשכות לאורך זמן ושיאים שנשברים. אבל החום הכבד הוא לא רק עניין של אי-נוחות – הוא משפיע באופן ישיר על תפקוד המוח ומערכת העצבים, על היכולת להתרכז ולקבל החלטות, וגם על האווירה בבית. מומחים מסבירים כיצד החום פוגע במנגנונים שמגינים על המוח, משנה את איכות השינה, מגביר עצבנות, ועלול להחמיר מצבים רפואיים קיימים.
מה עושים כשיש חום קיצוני?
ד"ר מג'ד זייד, מומחה לנוירולוגיה מאסותא מרכזים רפואיים, מסביר שהמוח ומערכת העצבים "לא אוהבים חום". לדבריו, ההשפעה תלויה בעוצמת הטמפרטורה, בקצב עלייתה ובמשך החשיפה.
"במוח קיים מוקד קטן הנקרא היפותלמוס, שאחראי על ויסות החום בגוף ועל תהליכים פיזיולוגיים נוספים", הוא אומר. "כאשר הטמפרטורה עולה, מנגנון הוויסות הזה נפגע, ויחד איתו נפגע גם מחסום הדם-מוח (BBB) – מעין פילטר ביולוגי שתפקידו למנוע חדירה של נגיפים, חלבונים לא תקינים, חיידקים או מלחים מיותרים לרקמת המוח. ברגע שהמחסום הזה נפרץ, חלקיקים מזיקים חודרים בחופשיות למוח ויכולים לגרום לתהליכים דלקתיים וזיהומיים".
3 צפייה בגלריה
"זה לא פינוק, אלא תגובה פיזיולוגית אמיתית". ההשפעה של החום הכבד על הפעילות המוחית
(צילום: shutterstock)
החום מפעיל מנגנון נוסף – עומס חמצוני – שבו נוצרים רדיקלים חופשיים המזיקים לכל תאי הגוף, ובפרט לתאי עצב. "ברמה הקלינית", מזהיר ד"ר זייד, "החום יכול לגרום לתסמינים כמו בלבול, אי-שקט, חוסר התמצאות, כאבי ראש, סחרחורות, חוסר יציבות בהליכה, ולעיתים אף להזיות, פרכוסים, אובדן הכרה ומכת חום. מכת חום עלולה להסתיים בבצקת מוחית – מצב קריטי הדורש טיפול דחוף".
ההמלצות שלו ברורות: "לשמור על טמפרטורת גוף מתחת ל-40 מעלות, לשהות בצל, להימנע מחשיפה ממושכת לשמש ולעשות הפסקות שתייה".
ד"ר מג'ד זיידצילום: פרטי לא רק הגוף – גם הנפש נפגעת
לדברי ד"ר עידית גוטמן, פסיכולוגית קלינית מאוניברסיטת תל אביב, החום הוא מצב דחק (סטרס) ממושך. "ההשפעה שלו דומה לזו של צפיפות או כאב כרוני. אנחנו נשחקים רגשית, חווים רגשות שליליים, וגם אם אנחנו נשארים בבית ומוגנים מהשמש – אנחנו עלולים להרגיש כלואים, משועממים, ולהגביר את המתח הביתי".
החום, היא מסבירה, פוגע ישירות בתפקודים הניהוליים ובשליטה העצמית. "קשה יותר לחשוב, הקוגניציה נפגעת, והיכולת לפתור בעיות יורדת. מחקרים מראים שכיתות לא ממוזגות או עם לחות גבוהה משיגות ציונים נמוכים יותר בהשוואה לכיתות בתנאים נעימים יותר".
היא מציינת גם את הקשר הלשוני בין חום לבין רגשות שליליים: "בעברית, 'להתחמם' משמעו לא רק עלייה בטמפרטורה, אלא גם להתעצבן ולהתרגז. לעומת זאת, באנגלית הביטוי 'to be cool' מתאר לא רק קרירות פיזית, אלא גם קור רוח, שליטה עצמית ורוגע. החום הפיזי משפיע עלינו גם ברמה הרגשית – וכשאנחנו חמים פיזית, אנחנו נוטים להיות חמי מזג".
ד"ר עידית גוטמןצילום: שחר שחר, אוניברסיטת תל אביבמבחינה פיזיולוגית, רגשות שליליים מגבירים את זרימת הדם ללב ומפעילים את מערכות החירום של הגוף. "יש אנשים שרגישים יותר לשינויים בטמפרטורה – זה חלק מהפרופיל הסנסורי שלהם, כמו שיש אנשים עם שמיעה רגישה במיוחד", היא אומרת. "זה לא פינוק, אלא תגובה פיזיולוגית אמיתית".
לדבריה, אוכלוסיות כמו קשישים, תינוקות, נשים בהיריון וחולים כרוניים עלולות שלא לשים לב שהגוף שלהן זקוק ליותר נוזלים או למנוחה. "הגוף מזהה חום קיצוני כמו מצב חירום – כמו לראות מולך איום ממשי. הוא מגייס את כל המשאבים ל'הישרדות', ומקשה על עיבוד מידע או קבלת החלטות".
החום גם משנה את הדינמיקה בבית. "אם רוצים להגביר תוקפנות ועצבנות – כולאים אנשים במקום צפוף, מחממים אותו, ולא נותנים להם לאן לברוח. זה עובד בכיתות עם 40 תלמידים, בחדרי מיון, וגם בבית. כשאנחנו מבינים שמדובר באירוע אסוני מבחינה אקלימית – אפשר להוריד את הציפיות שלנו מעצמנו ומהסובבים, להכיר בכך שלא מדובר בימים רגילים, ואפילו לקחת ימי מחלה אם צריך".
ד"ר יואב מה טובצילום: קריסטל ווייטהיא מזכירה את "פרדוקס אזור בטא" – מצבים שבהם הצטברות של לחצים קטנים לאורך זמן פוגעת יותר בבריאות מאשר אירוע חד ודרמטי. "שבר ביד כולם רואים ומבינים. חום כבד שמלווה אותנו שבועות, פוגע לנו בשינה, במצב הנפשי – זו מתקפה שקטה, מסוכנת ושוחקת".
פחות שינה – פחות תפקוד מוחי
השפעת החום על המוח אינה רק תוצאה של עומס חום ישיר, אלא גם של פגיעה בשינה. ד"ר יואב מה טוב, חוקר מוח באוניברסיטה העברית ובאוניברסיטה בהקמה שבתל-חי, מספר על מחקר שנערך באוניברסיטה בבוסטון – אזור קר יחסית בארצות הברית – שבו השוו בין סטודנטים במעונות ממוזגים לבין אלו שגרים ללא מיזוג.
"הניסוי נעשה בזמן גל חום כבד באזור. השינה נפגעה משמעותית אצל מי שישן בלי מזגן", הוא אומר. "כל עלייה בטמפרטורה קיצרה את משך השינה ופגעה באיכותה. מאחר ששינה היא קריטית לתפקוד המוח, הפגיעה בה הובילה לירידה בביצועים הקוגניטיביים – בזיכרון, במהירות תגובה, ביכולת הריכוז, ואפילו בחישובים פשוטים".
הוא מציין כי "זו לא סתם תחושה – כשחם אנחנו באמת מתפקדים פחות טוב. בראש ובראשונה, חשוב להבטיח תנאי שינה טובים ככל האפשר".
איך מתמודדים?
המומחים מסכימים: כדי להקטין את הפגיעה של החום הקיצוני, יש לפעול בשני מישורים – פיזי ונפשי. מבחינה פיזית, יש לשמור על שתייה מרובה, להימנע מחשיפה לשמש, להוריד עומסים גופניים, ולוודא שמקומות הלינה והעבודה ממוזגים. מבחינה נפשית, חשוב להכיר בכך שמדובר במצב חירום אקלימי, להוריד ציפיות מעצמנו ומהסובבים, לשמור על שליטה עצמית, ולתת דוגמה אישית לילדים.
"השליטה העצמית היא יכולת נרכשת שניתן לחזק", אומרת ד"ר גוטמן. "כמו במבחן המרשמלו המפורסם – היכולת לדחות סיפוקים בגיל צעיר מנבאת הצלחות רבות בחיים. גם בחום כבד, אפשר ללמוד להשהות תגובות, לחשוב לפני שפועלים, ולמצוא פתרונות שמרגיעים במקום להסלים".
