מחקר ישראלי חדש מגלה שנשים הסובלות מלחץ תוך-גולגולתי אידיופתי (IIH), מצב נוירולוגי נדיר שעלול – בין היתר – לסכן את הראייה, עשויות להפיק תועלת משילוב של זריקות הרזיה ממשפחת GLP-1 – ללא החמרה במדדי העיניים. החוקרים מסורוקה, מרכז רפואי אוניברסיטאי מקבוצת כללית, מצאו שהתרופות לא רק מסייעות לירידה במשקל – אלא עשויות גם לאפשר הפחתת מינון התרופה הקונבנציונלית, שמתאפיינת בתופעות לוואי קשות. המחקר פורסם באחרונה בכתב העת Eye מבית Nature.
ד"ר לירון קרביץ, מתמחה ברפואת עיניים במערך העיניים בסורוקה ומובילת המחקר, מסבירה: "הממצאים תומכים בשילוב אגוניסטים של GLP-1 כקו טיפולי משלים עבור נשים הסובלות מ־IIH, במיוחד בשל תרומתן לירידה במשקל – שהוא גורם מרכזי בהתפתחות המחלה".
3 צפייה בגלריה
המחשה גרפית של לחץ תוך-גולגולתי – מצב נוירולוגי נדיר שמופיע בעיקר אצל נשים עם עודף משקל, ועלול להוביל לפגיעה קשה בראייה
(צילום: Shutterstock)
מחלה מסוכנת – בלי סיבה ידועה
יתר לחץ תוך-גולגולתי אידיופתי הוא מצב שבו הלחץ בתוך הגולגולת עולה ללא סיבה ברורה. הוא נפוץ במיוחד בקרב נשים בגיל הפוריות ונשים הסובלות מעודף משקל, אך כמעט ואינו מופיע בקרב גברים. הסיבה לכך לא ברורה, אך הקשר להשמנה מבוסס היטב.
המחלה עלולה לגרום לפגיעה נוירולוגית וראייתית חמורה. מעבר לכאבי ראש חזקים, נשים רבות סובלות גם מצלצולים ("צפצופים") מתמשכים באוזניים, טשטוש ראייה, כפל ראייה, התקפים של עיוורון רגעי – ובמקרים קיצוניים אף אובדן ראייה מוחלט.
הטיפול הראשוני המקובל הוא ירידה במשקל באמצעות דיאטה, שלעיתים מביאה לשיפור משמעותי גם בתסמינים הסובייקטיביים וגם במדדים האובייקטיביים בבדיקות. אך דיאטה לבדה אינה תמיד מספיקה, ובמקרים רבים נדרש גם טיפול תרופתי.
ד"ר לירון קרביץצילום: דוברות סורוקה התרופה הנפוצה ביותר כיום היא אצטזולאמיד (Acetazolamide, או בשמה המסחרי "אורמוקס"), שמסייעת להפחתת הלחץ התוך-גולגולתי. עם זאת, מדובר בתרופה עם תופעות לוואי לא פשוטות – בהן עייפות קשה, נמלול בגפיים, הפרעות בטעם ובעיכול – שגורמות לחלק מהמטופלות להפסיק את השימוש בה. "יש נשים שפשוט לא מצליחות להתמיד בטיפול בגלל תופעות הלוואי", אומרת ד"ר קרביץ. "והאתגר הוא למצוא דרכים שיאפשרו להן להמשיך בטיפול מבלי לסבול".
המחקר: תרופות הרזיה, פחות תופעות לוואי
במסגרת המחקר, שנערך בסורוקה בין השנים 2016 ל-2023, נבדקו 79 נשים שאובחנו עם IIH. כולן טופלו באצטזולאמיד, הטיפול הקונבנציונלי במחלה, אך 11 מהן קיבלו בנוסף תרופות מהדור החדש להרזיה ממשפחת GLP-1 – בהן לירגלוטיד (Saxenda) וסמגלוטייד (Ozempic, Wegovy). תרופות אלו פועלות על קולטנים במערכת העיכול ובמוח, מדכאות תיאבון ותורמות לאיזון רמות הסוכר והאינסולין.
3 צפייה בגלריה
הטיפול ב־IIH נועד למנוע נזק לעצב הראייה ולשמר את חדות הראייה לאורך זמן
(צילום: Shutterstock)
בקרב שבע מהמטופלות בקבוצת הטיפול המשולב שהשלימו מעקב של שנה, נמצא כי השימוש בתרופות GLP-1 הוביל לירידה מובהקת במשקל, ושיפר את ההיענות לטיפול. מעבר לכך, ניתן היה להפחית את מינון האצטזולאמיד – מבלי לפגוע בתפקודי הראייה או להחמיר את מצב הפפילדמה (בצקת בראש עצב הראייה).
"זו בדיוק הנקודה הקלינית החשובה", מדגישה ד"ר קרביץ. "התרופות לא רק תרמו לירידה במשקל – אלא אפשרו גם להפחית את המינון של אצטזולאמיד, ובכך הקלו על המטופלות להמשיך בטיפול מבלי לסבול מתופעות הלוואי הקשות".
אז מה בדיוק בודק המחקר?
לדברי ד"ר קרביץ, ההשראה למחקר נולדה מתוך עבודת המרפאה עצמה: "במרפאת הנוירו-אופטלמולוגיה שלנו בסורוקה היינו ממליצים למטופלות ולמטופלים על ירידה במשקל, ואז רופא המשפחה היה מחליט – ככל הנראה לפי מדד ה-BMI – האם להמליץ על דיאטה בלבד או על תרופות להרזיה. התחילו להגיע מטופלות שטופלו ב-GLP-1, וראינו שיפור בתסמינים. רצינו לבדוק האם זה רק בגלל הירידה במשקל – או שיש השפעה ישירה של התרופות הללו גם על מדדי הראייה".
3 צפייה בגלריה
תרופות מהדור החדש להרזיה – כמו Ozempic ו-Wegovy – הראו שיפור בתסמינים של לחץ תוך-גולגולתי, ואף אפשרו הפחתה במינון התרופה הקונבנציונלית
(צילום: shutterstock)
החוקרים התבססו בין היתר על מחקרים קודמים בבעלי חיים (חולדות) שהראו כי אגוניסטים של GLP-1 מסוגלים להפחית את הלחץ התוך-גולגולתי. אך המידע על ההשפעה הישירה על תפקוד העין בבני אדם היה עד כה מוגבל.
השלב הבא: מחקר רחב יותר
המחקר זכה להתעניינות רבה בקהילה הרפואית. עם זאת, החוקרים מדגישים כי מדובר במחקר תצפיתי רטרוספקטיבי בקנה מידה קטן – ויש צורך במחקרים קליניים רחבי היקף על מנת לאשש את הממצאים ולברר האם לתרופות יש השפעה ישירה על הלחץ התוך-גולגולתי.
"אני מאמינה שמחקרים עתידיים יוכלו להראות שאפשר גם להפחית את מינון התרופות הקיימות וגם לשפר את מדדי הראייה", מסכמת ד"ר קרביץ. "אם יוכח שאגוניסטים של GLP-1 פועלים גם ישירות על הלחץ, זה עשוי לשנות את הגישה הטיפולית במצבים מורכבים כמו IIH – ולאפשר טיפול פחות פולשני, עם פחות תופעות לוואי, ואיכות חיים טובה יותר".
בין משתתפי המחקר נמנים גם ד"ר סמואל לימן, ד"ר תמיר רגב, ד"ר אייל וולטר, ד"ר ענת חורב, מאי עופרי, תומר קרמן, מוחמד וואטד, קרינה בוקלן, וואסים הין, יסמין אלעוברה ופרופ' ארז צומעי – מנהל מערך העיניים בסורוקה.
