האם האיום הדיסטופי-בדיוני מהסדרה "האחרונים מבינינו" (The Last of Us) בדרך אלינו? בדרמת המתח עטורת השבחים של HBO, מגפה עולמית פורצת בעקבות פטרייה טפילית שמתפשטת בעולם, חודרת לגוף האדם – ומשתלטת עליו.
חוקרים מזהירים כי בעקבות ההתחממות הגלובלית והיעדר היערכות רפואית מספקת, פטרייה מסוכנת במיוחד – Aspergillus fumigatus – צפויה להפוך בשנים הקרובות לאיום בריאותי עולמי. הפטרייה, שנפוצה בחומר אורגני מתפרק כמו אדמה לחה וקומפוסט, נושאת פוטנציאל לפגיעה בבני אדם, בעלי חיים וצמחים. המחקר החדש שפורסם ב-Research Square מבוסס על מודלים אקלימיים ומעריך כי שכיחות הזיהומים עלולה לגדול בעשרות אחוזים עד סוף המאה הנוכחית.
6 צפייה בגלריה
מתוך "The Last of Us": מגפה בדיונית מפטרייה. במחקר חדש – איום פטרייתי אמיתי
(צילום: באדיבות yes, HOT וסלקום TV)
לפי התחזיות, עד שנת 2100 צפויה עלייה של כ-77% בשכיחות החשיפה לפטרייה, בעיקר באירופה, שם עלולים להימצא מיליוני בני אדם בסיכון להידבקות. החוקרים מציינים כי השינוי בסביבות המחיה של הפטריות – ובמיוחד המעבר לאזורים חמימים יותר – מייצר תנאים מיטביים לשגשוג של פתוגנים נשימתיים.
לדברי ד"ר נורמן ואן ריין, ממחברי המחקר, "בעוד 50 שנה, האזורים שבהם גדלים צמחים והפתוגנים שמדביקים בני אדם – יהיו שונים לחלוטין". לדבריו, השינויים האקלימיים אינם משפיעים רק על הסביבה, אלא גם על התנהגותם של פתוגנים – באופן שעלול לערער את המערכות האקולוגיות ואת מערכות הבריאות הציבורית כאחד.
פרופ' דוד שטריתצילום: דוברת ביה"ח מאירפרופ' דוד שטרית, מנהל מערך הריאות במרכז הרפואי מאיר מקבוצת כללית, מציין שכיום זיהומים ריאתיים מפטריית אספרגילוס נחשבים יחסית נדירים בישראל, אך הם בהחלט קיימים – ובעקבות התחזיות להתחממות גלובלית, ייתכן ששיעורם יעלה בהדרגה בשנים הקרובות. "האתגר המרכזי הוא בזיהוי מוקדם של המקרים", הוא מסביר. "התסמינים אינם ספציפיים וכוללים לרוב חום, שיעול, קוצר נשימה והחמרה כללית במצב המטופל – לעיתים נדירות גם ליחה דמית. עם זאת, מדובר בתהליך הדרגתי של התפשטות הפטרייה, שיאפשר למערכת הבריאות להסתגל ולבצע התאמות נדרשות ככל שהשכיחות תעלה".
פרופ' שטרית: "מדובר בפטרייה שתלויה בתנאי אקלים – היא משגשגת טוב יותר באזורים חמים ונפוצה בכמויות גדולות בסביבה הטבעית, לכן סביר שנראה עלייה בשכיחות שלה בשנים הקרובות"
פתוגן עמיד במיוחד
הפטרייה Aspergillus fumigatus נחשבת לבעלת יכולת עמידה גבוהה במיוחד – היא משגשגת בטמפרטורות גבוהות (כמו טמפרטורת גוף האדם – 37 מעלות), ובמקרים מסוימים נמצאה גם באזורים בעלי קרינה רדיואקטיבית, כמו בצ'רנוביל. תנאים אלה הופכים אותה ליעילה במיוחד בהישרדות, גם בגוף האדם.
"מדובר בפטרייה שתלויה בתנאי אקלים – היא משגשגת טוב יותר באזורים חמים ונפוצה בכמויות גדולות בסביבה הטבעית, בעיקר בקומפוסט", אומר פרופ' שטרית. "לכן סביר שנראה עלייה בשכיחות שלה בשנים הקרובות".
6 צפייה בגלריה
כשמדע בדיוני פוגש מציאות מדאיגה. מתוך "האחרונים מבינינו"
(צילום: באדיבות yes, HOT וסלקום TV)
לדבריו, קיימות שתי קבוצות אוכלוסייה עיקריות שמצויות בסיכון גבוה להידבקות: "הראשונה היא חולים מדוכאי חיסון – כמו מושתלי איברים, מטופלים בסטרואידים וכד', שהסיכון אצלם לזיהומים מהסוג הזה גבוה יותר. הקבוצה השנייה כוללת חולים עם מחלות ריאה כרוניות – כמו סיסטיק פיברוזיס, פיברוזיס ריאתי או ברונכיאקטזיות (התרחבות הסמפונות) – שבקרבם הפטרייה עלולה להתיישב בריאות ולגרום לזיהום גם בלי טיפול מדכא חיסון".
עוד הוא מציין כי "בקרב חולים כרוניים כאלה, הפטרייה עלולה להחמיר את מצב הריאה הקיים ולגרום לתסמינים כמו חום, שיעול, ירידה במשקל, הופעת הצללות חדשות בצילום ריאות, ואף התפתחות של חללים (cavities) ברקמת הריאה".
האבחון, לדבריו, אינו פשוט: "מדובר בבדיקות דם ייעודיות או בבדיקה פולשנית שנקראת ברונכוסקופיה, שבעזרתה ניתן לאתר את נוכחות הפטרייה. הטיפול ממושך ומבוסס על תרופות אנטי-פטרייתיות, ולעיתים מורכב במיוחד – בעיקר בקרב חולים מדוכאי חיסון, שנוטלים תרופות רבות מלכתחילה ומצבם הרפואי שברירי יותר".
6 צפייה בגלריה
חיפוש פטריות אספרגילוס בבתים נעשה בלבוש ציוד מגן מלא, המשמש להגנה מפני נבגי עובש הנישאים באוויר
(צילום: Shutterstock)
לדברי פרופ' איליין ביגנל מהמרכז לחקר המיקולוגיה הרפואית באוניברסיטת אקסטר בבריטניה, ההתנהגות של הפטרייה בסביבה החיצונית עשויה להשפיע באופן ישיר על יכולתה להדביק את האדם. מרגע שהנבגים שלה נשאפים, הם עלולים לגרום לשלל תחלואות ריאתיות – במיוחד בקרב אנשים עם אסתמה, סיסטיק פיברוזיס או מערכת חיסון מוחלשת.
רוב האנשים נחשפים לנבגים של אספרגילוס מדי יום, אך אם מערכת החיסון תקינה – היא יודעת לנקות את הנבגים ללא כל נזק, אומר ד"ר קורנליוס קלנסי, סגן מנהל מערך הפתוגנים במרכז הרפואי VA בפיטסבורג. לדבריו, אנשים שסובלים מאלרגיות או מאסתמה עלולים לחוות תגובות חריפות, גם אם אינם מוגדרים כחולים מדוכאי חיסון.
ד"ר ג'טין ויאס, מומחה למחלות זיהומיות מאוניברסיטת קולומביה בניו יורק, מוסיף: "כשהמערכת החיסונית פגועה – עקב תרופות, מחלות רקע או גיל – הפטרייה עלולה לחדור לרקמות הריאה, לגרום לדלקות קשות ואף להתפשט בגוף כולו. המטופלים האלו בדרך כלל חולים מאוד ונזקקים לאשפוז ממושך".
שטח לא ממופה: רק 10% ממיני הפטריות תוארו
אחת הבעיות המרכזיות שעליה מצביע המחקר היא חוסר הידע הקיים בתחום. ממלכת הפטריות נחשבת לפחות נחקרת משמעותית לעומת חיידקים או וירוסים. על פי ההערכות, קיימים בעולם בין 1.5 ל-3.8 מיליון מיני פטריות – אך רק כ-10% מהם תוארו מדעית, ומעטים בלבד עברו ריצוף גנטי. הפער הזה מקשה על החוקרים לצפות אילו מיני פטריות עלולים להפוך לאיומים אפידמיולוגיים בשנים הקרובות.
החוקרים מזהירים כי המשך ההתחממות הגלובלית צפויה להרחיב את תפוצת הפטרייה ולהעלות את שכיחות ההדבקה, ללא מוכנות מערכתית מספקת.
על אף הדחיפות, התחום סובל מהזנחה מחקרית ממושכת. בניגוד לטיפולים נגד חיידקים או וירוסים, תרופות אנטי-פטרייתיות חדשות כמעט ואינן מפותחות – בעיקר בגלל חוסר רווחיות כלכלית ועלויות פיתוח גבוהות. לדברי ד"ר ויאס, "אנחנו צריכים להבין טוב יותר איך הפטרייה הזו גורמת למחלות, לפתח דרכי אבחון מוקדמות, ולשפר את היכולת שלנו לטפל בה בצורה יעילה. כיום, יש לנו מספר מצומצם של תרופות – שלא תמיד מצליחות".
לצד העלייה בשיעורי האסתמה, התבגרות האוכלוסייה והגידול במספר המטופלים במדוכאי חיסון – קיים חשש גובר כי האיום הפטרייתי, שבעבר נחשב לשולי, יהפוך לבעיה מערכתית רחבת היקף. חוקרים מסכימים שדרושה אסטרטגיה עולמית כוללת, שתשלב השקעה במחקר, תגבור מערכי בריאות הציבור, והיערכות לסיכוני שינויי האקלים והשלכותיהם על בריאות האדם.
