במשך שנים עבד קובי וורטמן (77) בחברת רפאל ועמל על פיתוח טכנולוגיות שיסייעו למערכת הביטחון. לאחר תקופה ארוכה בשירות החברה הוותיקה הבין שהכלים שצבר יכולים לשמש למטרה אחרת לגמרי: להציל חיים. הוא עזב את עולם הביטחון והקים חברה שפיתחה טכנולוגיה לטיפול לא פולשני במוח באמצעות אולטרסאונד ממוקד. מה שקרה בהמשך היה לא צפוי: שני עשורים אחר כך, כאשר הוא עצמו אובחן בפרקינסון, הפך וורטמן למטופל של המכשיר שפיתח.
"נולדתי בשנת 1948 בחיפה, שבה גדלתי והתחנכתי", מספר וורטמן היום. "גדלתי בבית מאוד ציוני, להורים שהיו שותפים למאבק להקמת המדינה". לאחר שירות קצונה בתותחנים ולימודים בטכניון שנקטעו עם פרוץ מלחמת יום הכיפורים, החליט לפנות למסלול שיחבר בין מדע לשליחות ביטחונית. "היה ברור שעיקר האתגרים שלנו היו בהבאת מירב הכוחות והמוחות לביסוס הביטחון. לכן בחרתי להצטרף לרפאל".
וורטמן התייצב באחת מהזירות הטכנולוגיות הרגישות ביותר במדינה. שם, במהלך יותר משני עשורים, היה שותף לפיתוח מערכות מתקדמות ששינו את פני הביטחון הישראלי. "במשך כ-25 שנה עסקתי בבניין מערכות, תשתיות ופריצות דרך מדעיות וטכנולוגיות שאת חלקן ראינו בפעולה במלחמת חרבות ברזל" הוא מספר. "הייתי חלק מפיתוח טילים כגון קלע דוד, פופאי וגיל. הייתי מאוד גאה לראות את קלע דוד מצליח לפגוע בטילים האיראניים ומגשים את ייעודו".
טיפול ברעד על ידי גלי אולטרסאונד
הגישה ההנדסית והערכית שספג שם, הייתה זו שליוותה אותו גם כשהחל לחלום על שינוי גדול בתחום הרפואה. "למדתי מהמנטורים שלי ברפאל שאין דבר כזה בלתי אפשרי", הוא מספר, "לכל המצאה או רעיון חייבים למצוא פתרון טכנולוגי. גם אם בסוף זה נכשל, חייבים לנסות עוד פעם ועוד פעם עד שנצליח".
הרוח הזו, של חתירה מתמדת לפריצת גבולות, עמדה מאחורי השינוי שבחר לעשות בחייו. באמצע שנות ה־90, כשישראל כבר הייתה בעיצומה של קפיצת המדרגה ההייטקיסטית, הבין וורטמן שהגיעה העת לפרק חדש. הוא עזב את רפאל ובחר להעביר את הידע והניסיון שצבר לעולמות הרפואה.
"המדינה כבר הייתה במקום אחר. בחרתי להשתלב בתעשיית ההייטק המתפתחת, והמעבר לעולם הרפואי היה די מתבקש", הוא אומר. "התחום הזה טומן בתוכו אתגרים טכנולוגיים ומדעיים מורכבים מאוד, אבל חשוב מכך, כמו ברפאל, הוא גם כולל עיסוק יומיומי באיך לעזור לאנשים".
מדע בדיוני שהפך למציאות רפואית
לאחר תקופה קצרה בתחום המכשור הרפואי, נחשף וורטמן ליכולות של אולטרסאונד טיפולי והחליט להקים את אינסייטק – חברה שתממש את החזון שגיבש במשך שנים. משם, החל לרדוף אחר מטרה שנשמעה, באותה תקופה, כמעט דמיונית: לפתח טכנולוגיה שתאפשר לטפל במעמקי הגוף - מבלי לגעת בו. הרעיון הביטחוני של "פגיעה מדויקת ללא נזק סביבתי" הפך לאתגר רפואי ראשון במעלה.
"הדמיון בין שני העולמות יותר קרוב ממה שרבים חושבים", הוא אומר. "החזון של אינסייטק היה לבצע טיפול ממוקד ברקמה עמוק בתוך הגוף מבלי לפגוע בשום רקמה אחרת. לא לבצע חתכים בגוף, לא לחשוף את הגוף לסיכונים. לכוון את האולטרסאונד כמו נשק מדויק ישר למטרה ולפגוע רק בה".
שנים של מחקר ופיתוח הניבו לבסוף את המערכת שכיום נמצאת בשימוש במרכזים רפואיים ברחבי העולם: טיפול ממוקד ברעד, ללא פתיחת הגולגולת, ללא הרדמה, וללא צורך באשפוז. "25 שנים מאוחר יותר, יש לנו מערכת שמטפלת במעמקי המוח. בעצם מחליפה ניתוח מוח - בלי לבצע שום חתך בגולגולת, ובלי לחשוף את המוח לסיכונים כמו קרינה, זיהומים או דימומים - ולפגוע רק במרכז העצבים שגורם לתופעת הרעד", הוא מסביר.
קובי וורטמן: "מובן שלא היה צורך להסביר לי על המכשיר או ההכנות לטיפול, אבל לראות את זה מצד המטופל זו בהחלט חוויה אחרת. לא בטוח שקלה יותר. אני מודע היטב לכל מה שקורה מאחורי הקלעים במכשיר בכל רגע. מכיר היטב את הסיכונים. אבל יש לי אמון מוחלט בטכנולוגיה"
מה שנשמע פעם כמו מדע בדיוני – הפך לאחד הטיפולים הרפואיים המבטיחים בעולם. כיום, הטכנולוגיה שוורטמן וצוותו פיתחו באינסייטק מאושרת לשימוש במדינות רבות לטיפול בפרקינסון ורעד ראשוני, וכבר שינתה את חייהם של יותר מ־22 אלף מטופלים. מדובר בהליך מהיר, לא פולשני, שבו מטופלים שנכנסו לקליניקה עם רעד בידיים שאינו מאפשר להם אפילו להחזיק כוס קפה – וכשיוצאים ממנה, הרעד נעלם.
המערכת שפיתחה אינסייטק, המכונה FUS, מבוססת על אולטרסאונד ממוקד שמונחה על ידי MRI. היא יודעת לצרוב בדיוק מרבי את האזור במוח שאחראי על תסמיני הרעד – בלי לפתוח את הגולגולת, בלי הרדמה, וללא צורך באשפוז, והיא מיועדת בעיקר לחולים שאינם מגיבים לטיפול תרופתי.
"כולנו יודעים שאולטרסאונד חודר לגוף ומשמש ליצירת תמונות לאבחון כמו בעוברים, לדוגמה", מסביר וורטמן. "אנחנו פיתחנו יכולת למקד את האולטרסאונד בנקודה מדויקת בתוך המוח. זה קצת כמו עדשה או זכוכית מגדלת שממקדת את אור השמש ויכולה לרכז את האנרגיה בנקודה כל כך צפופה ולשרוף נייר. אנחנו עושים את אותו דבר עם אולטרסאונד. החלק השני הוא מכשיר ה-MRI שמאפשר לרופא לראות את המטרה, לכוון אליה ולמדוד שהיא אכן נצרבת בצורה מדויקת".
איך זה מתבצע? במהלך הטיפול, גלי אולטרסאונד ממוקדים מחממים וצורבים רקמה זעירה באזור התלמוס במוח, האחראי על העברת אותות הקשורים לרעד. הצריבה המדויקת מפסיקה את ההעברה הלא תקינה של האותות, ובכך מפחיתה או מפסיקה את הרעד.
4 צפייה בגלריה
מימין: עומרי פנרו מצוות אינסייטק, ד"ר אלון סיני וד"ר ליאור לב-טוב מרמב"ם, קובי וורטמן, ואייל צדיקריו ואורן אלקיים מצוות אינסייטק
(צילום: רמב"ם)
הטיפול נחשב לבטוח, עם סיכונים מינימליים, כאשר מטופלים בדרך כלל חווים שיפור מיידי ברעד, וחוזרים לפעילות יומיומית תוך זמן קצר. "זה נשמע פשוט, אך יש מאחורי זה יותר מ־20 שנה של פיתוח, המון אתגרים וגם לא מעט כישלונות בדרך. אבל בסוף, לראות את השינוי שזה עושה בחיים של אנשים – זה שווה הכול", מוסיף וורטמן.
המנכ"ל הפך למטופל
אך שני עשורים לאחר הקמת אינסייטק, נסגר המעגל באופן שלא ניתן היה לחזות מראש. האיש שעמד מאחורי הפיתוח, הפך בעצמו לחולה הזקוק לו. הוא טופל במרכז הנוירומודולציה בבית החולים רמב"ם שהיה הראשון בעולם לבחון את הדור החדש של מערכת האולטרסאונד הממוקד של החברה.
"אובחנתי לפני כשש שנים. זה התחיל ברעד קל, אחר כך בקשיים בהליכה," הוא מספר. "האמנתי שהמכשיר יכול לעזור לי. זה לא קרה באופן מיידי כי הייתי צריך בהתחלה לעבור בדיקות נוספות, לנסות תרופות שונות ולעקוב אחר התקדמות המחלה לפי המלצת הצוות ברמב"ם. אבל כל הזמן קיוויתי שהטיפול יתאים לסוג המחלה שלי ואוכל להדגים לעצמי עד כמה הוא עוזר".
המעבר מהצד של המפתח אל הצד של המטופל היה לא פשוט. "זה היה רגע קשה", מודה וורטמן. "הרגשתי שאני באמצע העשייה ואין לי זמן לבזבז על להיות חולה. ידעתי שהסיכוי שנצליח להאט את ההתקדמות הוא נמוך, אבל גם ידעתי שיש פתרון שיכול להקל על סימפטומים שמאוד פוגעים באיכות החיים – רעד, קשיות ואיטיות".
ד"ר ליאור לב-טוב, רכז תחום נוירוכירורגיה תפקודית, רמב"ם: "הטכנולוגיה מאפשרת לנו לכוון את האנרגיה בדיוק מרבי למוקד הרעד שבתלמוס, שגודלו כ-2 מ"מ, תוך רמת דיוק יוצאת דופן של 0.1 מ"מ בלבד"
איך זה לעבור טיפול בטכנולוגיה שאתה עצמך פיתחת?
"מובן שלא היה צורך להסביר לי על המכשיר או ההכנות לטיפול", הוא אומר, "אבל לראות את זה מצד המטופל זו בהחלט חוויה אחרת. לא בטוח שקלה יותר. אני מודע היטב לכל מה שקורה מאחורי הקלעים במכשיר בכל רגע. מכיר היטב את הסיכונים. אבל יש לי אמון מוחלט בטכנולוגיה, בצוות שפיתח אותה. אני יודע כמה השקענו בבטיחות הטיפול במנגנונים הרבים שמשולבים בתהליך. גם הצוות המקצועי ברמב"ם הוא מהטובים ומסורים שיש. לא חסכו כל מאמץ להיות קשובים ונכונים לכל שאלה או בקשה שבכל זאת היו לי".
האם החוויה שינתה משהו בהסתכלות שלך על מדע, על גוף האדם, או על עצמך?
"החוויה גרמה לי להרגיש מצד אחד את כמה הטיפול משמעותי. אבל גם כמה דברים שנראים קטנים למהנדסים אך הם משמעותיים למטופל. הנוחות בזמן הטיפול והשכיבה ב-MRI. יש לנו מה לשפר בתחושת הנוחות של המטופל".
מה היתרונות של הטיפול הזה בהשוואה לטיפולים ניתוחיים מסורתיים?
"היתרון העיקרי הוא זה שהטיפול לא פולשני. לא מחייב ניתוח פתוח, אשפוז או הרדמה. זה המון לחולה ולאנשים מבוגרים יחסית. יתרון נוסף הוא שהטיפול מיידי וחד פעמי. בניגוד לתרופות או קוצב תוך-מוחי המחייבים כל הזמן איזון, כוונון וביקורים חוזרים אצל רופאים".
"פריצת הדרך הטכנולוגית מאפשרת לנו לכוון את האנרגיה בדיוק מרבי למוקד הרעד שבתלמוס, שגודלו כ-2 מ"מ, תוך רמת דיוק יוצאת דופן של 0.1 מ"מ בלבד", מסביר ד"ר ליאור לב טוב, רופא בכיר ורכז תחום הנוירוכירורגיה התפקודית ברמב"ם. "המערכת החדשה מצוידת בקסדה נוחה יותר, משפרת משמעותית את איכות ההדמיה, ומספקת תמיכה טובה יותר להחלטות הרופא בזמן אמת. כתוצאה מכך, היא מאפשרת טיפול גם בחולים שבעבר לא היו מתאימים להליך בשל מבנה גולגולת מורכב".
"כלי יעיל שמשנה חיים"
פרופ' אילנה שלזינגר, מנהלת המכון להפרעות תנועה ופרקינסון ברמב"ם, אומרת: "עברנו דרך ארוכה מאז הטיפול באולטרסאונד ממוקד הראשון שנעשה אי-פעם בעולם ברמב"ם. כיום השימוש בטכנולוגיה הוא חלק מסל התרופות, והצלחנו להרחיב את היריעה לאפיוני טיפול נוספים. זהו בהחלט כלי אפקטיבי שעוזר לשנות חיים של רבים מסביב לעולם".
פרופ' אילנה שלזינגרצילום: הקריה הרפואית רמב"םכיום וורטמן מרגיש טוב יותר. לדבריו, הרעד שממנו סבל נעלם כמעט לגמרי. "חזרתי לעשות הליכות יומיות ממושכות, מה שהיה לי קשה מאוד לפני כן". ומה הלאה מכאן? הוא כבר סמוך ובטוח שהטכנולוגיה תוכל לעשות מהפכה של ממש, ובעתיד אף לטפל במחלות נוספות כמו אפילפסיה, דיכאון וכאב כרוני.
"אני רואה בדמיוני יום שבו לא יהיה צורך לחתוך את הגולגולת כדי לטפל בתוך המוח. שתוכל למקם את הראש בתוך קסדה ולקבל טיפול. יום שנסתכל לאחור ולא נאמין שהיינו חותכים לאנשים את העור, את הגולגולת וגם פוגעים במוח בריא כדי להגיע לחלק החולה שמצריך טיפול", הוא מסכם.
