ממשלת קולומביה הכריזה אמש (רביעי) על מצב חירום בריאותי ברחבי המדינה בעקבות עלייה במקרי קדחת צהובה. לפי דברי שר הבריאות גיירמו אלפונסו חראמיו, ההתפרצות הביאה ל-74 מקרים מאומתים ו-34 מקרי מוות מאז תחילת השנה שעברה. חראמיו ציין כי המצב החמור ביותר הוא במחוז טולימה שבמערב-מרכז קולומביה, שם התגלו 22 מקרים.
"כשמוכרז מצב חירום – נוקטים פעולה: מרססים, מחסנים, ומגבירים את ההיערכות", אומר פרופ' ליאור נשר, מנהל המכון למחלות זיהומיות ומרפאת המטיילים במרכז הרפואי סורוקה מקבוצת כללית. "מדינת ישראל 'נהנית' משיעור התחסנות גבוה מאוד בחיסוני שגרה, אבל זה לא המצב בכל העולם – במיוחד לא במדינות מתפתחות. לכן, שם נדרשת האצה משמעותית של מאמצי ההתחסנות".
2 צפייה בגלריה
קדחת צהובה מועברת לאדם בעיקר באמצעות עקיצות יתושי Aedes ו-Haemagogus, הנפוצים באזורים טרופיים וסובטרופיים
(צילום: shutterstock)
מהי קדחת צהובה?
קדחת צהובה (Yellow Fever) היא מחלה נגיפית חריפה שמועברת באמצעות עקיצת יתוש נגוע, בעיקר מיתושי Aedes ו-Haemagogus, הנפוצים באזורים טרופיים וסובטרופיים. בדרך כלל, יתושים באזורים אלה ניזונים מדם של קופים או בני אדם נגועים, ולאחר מכן מדביקים אחרים.
המחלה נגרמת על ידי נגיף קדחת צהובה ממשפחת הפלאוויווירוסים (Flaviviridae), והיא נחשבת לאחת המחלות הוויראליות הקשות שהאנושות התמודדה איתן בעבר, עם תמותה גבוהה במקרים חמורים והיסטוריה של מגפות קטלניות בערים טרופיות.
לדברי פרופ' נשר, יש שלושה דפוסי הדבקה: העברה עירונית – אדם מדביק אדם באמצעות יתושים, העברה יערית – יתושים מדביקים קופים ומדי פעם גם בני אדם והעברת ביניים – אזורים כפריים-חצי עירוניים, שם אנשים נחשפים ליתושים גם בסביבה אנושית וגם בסביבה יערית. "כשהמחלה יוצאת מגבולות הג'ונגלים והכפרים ומתחילה להתפשט באזורים עירוניים, עם עלייה חדה במספר ההדבקות – זה כבר הופך למצב חירום", אומר פרופ' נשר.
פרופ' ליאור נשרצילום: דוברות סורוקהלאחר שהנגיף חודר למחזור הדם, הוא מתרבה ומתחיל לפגוע באיברים הפנימיים – בעיקר בכבד, בכליות ובמערכת הדם. הפגיעה בכבד היא זו שגורמת לצהבת (ומכאן השם). ברוב המקרים המחלה קלה, אך אצל חלק מהחולים היא עלולה להחמיר ואף להיות קטלנית.
לדברי פרופ' נשר, התסמינים מופיעים בין שלושה לשישה ימים לאחר ההדבקה, וכוללים: חום פתאומי, כאבי ראש חזקים, כאבי שרירים (במיוחד בגב), צמרמורות, בחילות והקאות, עייפות וחולשה. בכ-15% מהמקרים החולה עלול להיכנס לשלב רעיל של המחלה, הכולל: צהבת, דימומים מהאף, מהפה, מהעיניים או מהקיבה, פגיעה חמורה בכבד ובכליות - עד כדי מוות במקרים קיצוניים.
טיפול ומניעה
"אין טיפול אנטי-ויראלי ישיר נגד קדחת צהובה – רק טיפול תומך שמסייע להקל על התסמינים ולתמוך באיברים שנפגעו", מסביר פרופ' נשר. "החיסון נגד קדחת צהובה יעיל מאוד, כמעט 100%, וניתן בדרך כלל כזריקה אחת לכל החיים. הוא בגדר חובה למי שנוסעים לאזורים אנדמיים. החיסון מומלץ במיוחד לצעירים שמתכננים טיול לקולומביה או לדרום אמריקה. חשוב לפנות למרפאות מטיילים לקבלת ייעוץ מקצועי ולהתחסן מראש – מאחר שמדובר בחיסון שניתן אך ורק במסגרת מרפאות מטיילים".
2 צפייה בגלריה
החיסון נגד קדחת צהובה יעיל מאוד (כמעט 100%) וניתן בדרך כלל כזריקה אחת לכל החיים
(צילום: Shutterstock)
קדחת צהובה נפוצה בעיקר באפריקה שמדרום לסהרה, בדרום אמריקה הטרופית (כמו ברזיל, קולומביה, פרו), ובאזורים יעריים ועירוניים בהם שורצים יתושים, ובעיקר היתושים מסוג Aedes ו-Haemagogus.
לפי ארגון הבריאות העולמי (WHO), מדי שנה יש בין 84 אלף ל-170 אלף מקרים חמורים של קדחת צהובה, עם עד 60 אלף מקרי מוות – בעיקר באפריקה. ההתפרצות הגדולה האחרונה בדרום אמריקה התרחשה בברזיל (2016–2018), עם מאות מקרי מוות.
