בשיתוף אונקוטסט
בימים האחרונים נחתה לראשונה בישראל בדיקת "גלרי" – בדיקת דם מהפכנית לגילוי מוקדם של עשרות סוגי סרטן שונים. פרופ' איתן פרידמן, מהמומחים הגדולים בישראל בתחום הגנטיקה הרפואית והמייסד של המרכז לגנטיקה וגילוי מוקדם באסותא מרכזים רפואיים, מסביר על המהפכה בתחום הגילוי המוקדם של מחלת הסרטן המתרגשת ובאה אלינו.
"לצערנו, כמעט כל אדם מכיר מישהו שחלה או נפטר מסרטן. הנתונים של ארגון הבריאות העולמי מלמדים כי אחד מכל חמישה גברים ואחת מכל שש נשים יחלו בסרטן במהלך חייהם. בישראל, מתגלים בכל חודש למעלה מ-2,750 חולי סרטן חדשים", מסביר פרופ' פרידמן. "ידוע וברור שגילוי מוקדם של סרטן, יכול להגדיל דרמטית את סיכויי ההחלמה, הבעיה טמונה בכך שבדיקות הסקר הקיימות מסוגלות לאתר רק 5 סוגי גידולים ולעומת זאת, לא הייתה קיימת עד כה שום בדיקת סקר לגילוי מוקדם של כ-70% מסוגי הסרטן".
אלו בדיקות סקר לגילוי מוקדם קיימות כיום? ולאלו סוגי סרטן?
"חשוב לציין שמשרד הבריאות, וכן גם ארגוני בריאות עולמיים, ממליצים לבצע בדיקות סדירות לגילוי מוקדם של סרטן, בהתאם לגיל ולפרופיל הרפואי של האדם", מסביר פרופ' פרידמן. "הקפדה על ביצוע בדיקות הסקר התקופתיות המומלצות והממומנות בסל הבריאות, תסייע לזהות את הגידול הממאיר בשלב מוקדם, ואז ניתן יהיה להסירו בניתוח או לטפל בו ביעילות בדרך לא כירורגית ולהקטין הסיכון למוות מסרטן. גילוי מוקדם בהחלט מציל חיים".
ככלל, לנשים החל מגיל 40-45 שנים מומלץ להיבדק אצל כירורג שד פעם בשנה ולבצע ממוגרפיה אחת לשנתיים, בכדי להגדיל סיכויים לגילוי מוקדם של סרטן שד. במקרים של סיכון מוגבר לפתח סרטן שד, עקב היסטוריה משפחתית של סרטן, כדאי להתייעץ על תכיפות הבדיקה עם הרופא המטפל.
גברים ונשים מגיל 50 ומעלה צריכים לבצע אחת לשנה בדיקת גילוי דם סמוי בצואה ובמקרה הצורך גם קולונוסקופיה לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס. בנוסף, למעשנים או למעשנים לשעבר עם למעלה מ-20 שנות קופסה (כלומר קופסה ביום במשך 20 שנה או 2 קופסאות ביום במשך עשר שנים) מומלץ לבצע בדיקת סי-טי במינון נמוך לריאות פעם בשנה מגיל חמישים ומעלה לגילוי מוקדם של סרטן הריאה.
בנוגע לסרטן הערמונית המצב מורכב יותר – בעבר היה נהוג לבצע בדיקה רקטלית ובדיקה של סמן בדם- PSA, אבל לאור מצב של אבחנת יתר של מקרים רבים של סרטן הערמונית ללא משמעות קלינית , כלומר כאלה שאין צורך בניתוח אלא אפשר להסתפק במעקב קפדני בלבד, הוחלט שבדיקה זו אינה משנה את הגישה הטיפולית ולכן אינה כלולה כיום במסגרת בדיקות הסקר המומלצות.
"הבעיה המרכזית היא שעד היום לכ-70% מסוגי הסרטן אין גילוי מוקדם", מסביר פרופ' פרידמן, "כך למשל אין בדיקה לגילוי מוקדם של סרטן הלבלב, השחלות, לימפומה, לוקמיה וגידולים ממאירים של המוח. לצערנו, אנחנו מגלים חלק נכבד מהם בשלב מאוחר מדי, בזמן שהמחלה כבר התפשטה מעבר לרקמה ממנה החל להתפתח ויש כבר תאי סרטן בקשרי לימפה או גרורות באיברים נוספים. במצבים אלו סיכויי ההחלמה נמוכים בצורה משמעותית".
"בנוסף, עד היום, כל בדיקות הסקר היו מוכוונות לגילוי מוקדם של סרטן באיבר אחד, סוג סרטן אחד. אלא שהיום הגישה הרפואית החדשה דוגלת בביצוע בדיקת סקר אחת מדויקת לגילוי מספר רב של סוגי סרטן שתהיה קלה ופשוטה לביצוע ושלא תהיה פולשנית. וזה בדיוק ה"גיים צ'נג'ר" שבדיקת "גלרי" מציעה", אומר פרופ' פרידמן.
מהי בדיקת "גלרי"?
בדיקת "גלרי" היא בדיקה לגילוי מוקדם של 50 סוגי סרטן בשלבים מוקדמים, בבדיקת דם אחת. היתרון העצום של הבדיקה הוא היכולת לזהות כמה מסוגי הסרטן הנפוצים ביותר, כמו סרטן השד, סרטן הריאות וסרטן המעי הגס; אבל גם את סוגי הסרטן השכיחים פחות אבל אגרסיביים הרבה יותר, כמו סרטן הלבלב, השחלות ועוד סוגי סרטן שעד כה לא היה ניתן לזהות אותם בשלב מוקדם על ידי בדיקה כלשהי.
"הבדיקה מבוססת על זיהוי החתימה האפי-גנטית של תאי הסרטן", מסביר פרופ' פרידמן. "לכל אחד מאיתנו ישנו דנ"א חופשי בזרם הדם שמקורו בתאים שמתו במהלך חייהם, חלקו – מקורו מתאים סרטניים. לתאי הסרטן סוג של חתימה ייחודית – סוג של בר קוד- המבוסס על שינויים כימיים הקשורים לדנ"א- שינויי מתילציה. להדגשה, לא מוטציות בדנ"א אלא חתימה של שינויים כימיים הממוקמים על גבי הדנ"א. בדיקת "גלרי" מסוגלת לזהות בדם את אותה חתימה ייחודית לתאי הסרטן", הוא מוסיף. "באמצעות שימוש בטכנולוגיה מתקדמת ואינטליגנציה מלאכותית, בדיקת "גלרי" מזהה סיגנלים (אותות) ייחודיים לתאים הסרטניים וכך היא חוזה ברמת דיוק גבוהה אם קיים סרטן ואם כן, מה מקורו בגוף".
פרופ' פרידמן מסביר שהייחודיות בבדיקה היא גם ביכולת שלה לזהות את מקור הסרטן. "מדובר בפריצת דרך טכנולוגית – לא רק שנבדק יכול לקבל תשובה על חשד לקיומו של סרטן כלשהוא בגופו, אלא שהבדיקה גם מציינת את מקור הסרטן ברמת התאמה גבוהה."
כיצד בחנו את הבדיקה? עד כמה הבדיקה מדויקת?
"'גלרי" מגובה במחקרים קליניים שנערכו בארה"ב ובאנגליה. המחקרים כללו כמה עשרות אלפי נבדקים והתוצאות היו מעולות", מסביר פרופ' פרידמן. "למעשה, רוב מי שיבצע את הבדיקה יקבל תוצאה של "לא אותר סיגנל לסרטן". רק כשניים מתוך מאתיים נבדקים יקבלו תוצאה שאותר אצלם סיגנל שמהווה סימן חשוד להימצאותו של סרטן. לאחר מכן, אותם נבדקים יעברו סדרת בדיקות אבחנתיות במרכז לאבחון מהיר בהתאם למקור הסרטן החזוי בבדיקה, ורק חצי מאותם אנשים שיקבלו בבדיקה תוצאה של "אותר סיגנל לסרטן" יאובחן עם סרטן", מסביר פרופ' פרידמן. "חשוב להבין שלא מדובר בבדיקה שחוזה את הסיכוי העתידי לחלות בסרטן, אלא בבדיקה שמגלה את הסרטן נכון לזמן ביצוע הבדיקה. לכן כדאי לבצע את הבדיקה אחת לשנה". חשוב גם להדגיש שהבדיקה אינה באה להחליף את ההמלצה לבצע את בדיקות הסקר הרוטיניות אלא נוספת להם כנדבך נוסף לגילוי אפשרי של סרטן בשלב מוקדם.
למי הבדיקה מיודעת?
"באופן כללי, מכיוון שגורם הסיכון המשמעותי ביותר לתחלואה בסרטן הינו הגיל, הסיכוי לחלות בסרטן הינו פי 13 אצל אנשים בני 50 ומעלה לעומת כאלה בני 50 ומטה, הבדיקה מיועדת לנשים וגברים מעל גיל 50, שלא חלו בסרטן בשלוש השנים האחרונות. בנוגע לאוכלוסייה עם גורמי סיכון נוספים כגון – מי שיש במשפחתו צבר לא שיגרתי של חולי סרטן או נשאים של מוטציות גנטיות תורשתיות, לדוגמת נשאות למוטציה בגנים BRCA1/BRCA2, אין לנו עדיין מספיק נתונים לגבי יעילות הבדיקה. אני צופה ומקווה שנתונים לגבי אוכלוסייה זו יתקבלו במהלך השנה- שנתיים הקרובות. כך או כך, הרפואה הולכת לכיוון של בדיקות שאינן פולשניות, שמסוגלות לזהות סמן אמין בבדיקת דם, בשתן ואפילו בנשיפה. לכן אני מאמין שצפויים לנו עוד חידושים מעניינים בשנים הקרובות שישנו את הדרך שבה אנחנו מבצעים סקר באוכלוסייה לגילוי מוקדם של סרטן", מסביר פרופ' פרידמן.
להזמנת הבדיקה – לחצו כאן
לקריאה ומידע נוסף – לחצו כאן
בשיתוף אונקוטסט
פורסם לראשונה: 15:21, 23.01.25
