דמיינו לרגע את הסצנה הקלאסית: אישה בגיל המעבר נלחמת בגלי חום, בעוד הגבר שלצידה ניצל בשלום מהסערה ההורמונלית. אבל האמת רחוקה מזה. גברים, גם אם באופן עדין ומוסתר יותר, חווים תהליך דומה שנקרא "אנדרופאוזה".
נכון, הם לא חווים עצירה פתאומית של מחזור חודשי – אבל ירידה ברמות הטסטוסטרון יכולה להשפיע על הגוף, הנפש ועל הזוגיות לא פחות. ד"ר מהרן כבהה, מומחה בפריון ותפקוד מיני של הגבר, רופא בכיר בבית חולים כרמל ומנהל מחלקת אורולוגיה במרכז הרפואי זבולון של כללית, מסביר על כל מה שצריך לדעת על התופעה שאינה מדוברת מספיק.
מהו גיל המעבר בגברים?
"כאשר אנחנו מדברים על גיל המעבר בגברים, או כפי שנוהגים לכנותו 'אנדרופאוזה', אנו מתכוונים לירידה ברמות הטסטוסטרון בקרב גברים – בדרך כלל תוצאה של הזדקנות ושינויים הורמונליים. זה קורה לנשים – ויכול לקרות גם לגברים, ועלול להתבטא במגוון תסמינים המשפיעים על איכות החיים ועל התפקוד המיני", מסביר ד"ר כבהה.
לדבריו, חשוב להבין שהשינויים ההורמונליים אצל גברים מתרחשים בהדרגה ולא באופן דרמטי כמו אצל נשים. בעוד נשים מפסיקות את הביוץ וייצור ההורמונים בבת אחת יחסית, אצל גברים ייצור הטסטוסטרון והורמונים נוספים יורד בהדרגה לאורך שנים רבות, ולכן פעמים רבות התסמינים אינם חד-משמעיים.
ד"ר מהרן כבההצילום: אלי דדון"החל מגיל 40 יש ירידה ממוצעת של כ-1% ברמות הטסטוסטרון בכל שנה. אין גיל 'רשמי' שבו זה מתחיל, משום שזה שונה מגבר לגבר ולא כל מי שיש לו ערכים נמוכים של טסטוסטרון בהכרח יחווה תסמינים - אצל רוב הגברים המבוגרים רמות הטסטוסטרון עדיין בטווח הנורמלי".
ד"ר מרהן כבהה: "ברוב המקרים, ירידה ברמות הטסטוסטרון לא מתגלה מעצמה – בדיקת דם לבדיקת ההורמון אינה חלק מהשגרה הרפואית הרגילה. יתרה מזו, רבים מהגברים עם ערכים נמוכים אינם חווים סימפטומים מובהקים"
בנוסף לכך, בעוד גיל המעבר הוא תופעה ידועה בקרב נשים, גיל המעבר בגברים כמעט שאינו מדובר. "מדובר בתופעה שנוטים להמעיט בחשיבותה – גם בקרב גברים עצמם וגם לצערי בחלק מהצוותים הרפואיים", מאשר כבהה, "זה לא נושא שמקבל מספיק מודעות, ואנשים רבים אינם יודעים שהוא בכלל קיים, אבל הוא בהחלט יכול להשפיע על איכות החיים של הגבר, ולכן חשוב לאבחן ולטפל בו בעת הצורך".
מהם גורמי הסיכון?
"אין למעשה גורם סיכון מובהק אחד שעלול לחשוף גבר לרמות נמוכות של טסטוסטרון יותר מאחר", מסביר ד"ר כבהה. "עם זאת, ישנן תסמונות גנטיות נדירות – כמו תסמונת קליינפלטר – המתאפיינות בפגיעה בייצור ההורמונים כבר בגיל צעיר. גברים הסובלים מבעיות פוריות, למשל, עלולים גם הם להשתייך לקבוצת סיכון, כיוון שלעיתים אותם גורמים הפוגעים בייצור הזרע משפיעים גם על רמת הטסטוסטרון".
אולם הגנטיקה היא לא השחקן היחיד בזירה. "גיל, השמנה, סוכרת, צריכת אלכוהול מופרזת, והיעדר פעילות גופנית סדירה הם גורמים שיכולים להאיץ את הירידה בטסטוסטרון", מדגיש ד"ר כבהה. "גברים המנהלים אורח חיים לא בריא, אינם מקפידים על תזונה מאוזנת וממעטים בספורט – חשופים יותר לשינויים הורמונליים מוקדמים".
מה ההשפעות?
ירידה חדה ברמות הטסטוסטרון אינה רק נתון טכני – היא מהפכה הורמונלית שמשנה את כללי המשחק בגוף הגברי. "הדבר גורם לירידה בחשק המיני, לבעיות זקפה ושפיכה", מסביר ד"ר כבהה, "בנוסף, זה גם יכול להתבטא ברמות אנרגיה ירודות, להשפיע על יכולות הריכוז ויכולות של ביצוע משימות ואף לגרום לגלי חום, בדיוק כמו אצל נשים", הוא מוסיף.
"מעבר לכך, הדבר משפיע על המון מרכיבים שקשורים לבריאות הכללית של הגבר כמו צפיפות העצם, המערכת הקרדיו-וסקולרית, והמטבוליזם. בפן הנפשי נראה סימנים של דיכאון והפרעות שינה".
כיצד מאבחנים?
ברוב המקרים, ירידה ברמות הטסטוסטרון לא מתגלה מעצמה – בדיקת דם לבדיקת ההורמון אינה חלק מהשגרה הרפואית הרגילה. יתרה מזו, רבים מהגברים עם ערכים נמוכים אינם חווים סימפטומים מובהקים, והסימנים, כמו עייפות, חוסר חשק, דיכאון או בעיות שינה, עשויים להיגרם גם מגורמים אחרים כמו הזדקנות, שימוש בתרופות או מחלות נלוות.
4 צפייה בגלריה
מומלץ לבצע בדיקת טסטוסטרון כאשר קיימים סימנים המעוררים חשד לירידה בכמות ההורמון
(צילום: Shutterstock)
לפיכך, על פי ד"ר כבהה, מומלץ לבצע בדיקת טסטוסטרון כאשר קיימים סימנים המעוררים חשד. "אם תוצאת הבדיקה הראשונית מצביעה על ערכים נמוכים, יש לחזור עליה לאימות", הוא מסביר. "אם הבדיקה החוזרת מאשרת ירידה, יש להרחיב את הבדיקות לכלול הערכת בלוטת יותרת המוח (היפופיזה) – כדי לזהות את מקור הבעיה ולשלול מחסור בהורמונים נוספים".
אך לא חייבים לחכות לתסמינים – לפעמים גם הם לא מורגשים. "גבר הסובל מעייפות מתמשכת, חוסר חשק, תסמיני דיכאון או הפרעות שינה – ובעיקר מעל גיל 40 – צריך לכלול גם בדיקת טסטוסטרון בשגרת הבדיקות, כאשר מומלץ לערוך אותה בשעות הבוקר. במקרה של תוצאות נמוכות חוזרות, יש לשקול התחלת טיפול מתאים", מוסיף כבהה.
ויש גם את עניין הבושה, שכן בשונה מנשים, לא כל גבר ישמח להודות שיש לו בעיות בתפקוד המיני. מסיבה זו, אומר ד"ר כבהה, בעולם מושלם היוזמה לבדיקה צריכה להגיע מהצוות הרפואי עצמו - אורולוגים, אנדרולוגים, אנדוקרינולוגים, ובעיקר רופאי משפחה, כי הם הראשונים שנפגשים עם המטופלים שלהם באופן תדיר יותר. "כשאנחנו ניגשים באופן מקצועי לנושא, המטופלים מרגישים הרבה יותר בטוחים לפנות ולקבל את הטיפול הנדרש".
מהן אפשרויות הטיפול?
ד"ר כבהה מסביר כי ההתמודדות עם ירידה בטסטוסטרון מתחילה בראש ובראשונה בשינויים בסיסיים וחשובים באורח החיים. "לפני הכול, חייבים להסתכל על ההרגלים של המטופל", הוא אומר, "תזונה בריאה, פעילות גופנית קבועה – הן אירובית והן אנאירובית, שמירה על משקל גוף תקין והפחתת מתח ולחצים הם הבסיס לכל טיפול. אם קיימת השמנת יתר – חשוב במיוחד לרדת במשקל, ואם יש סוכרת – לאזן אותה כראוי. זה הטיפול השמרני הראשוני והמומלץ".
אך כאשר השינויים הללו אינם מספיקים והבעיה ההורמונלית נמשכת, נכנס לתמונה הטיפול התרופתי – טיפול בתחליפי טסטוסטרון. "היום יש מגוון רחב של אפשרויות טיפוליות, שלכל אחת יתרונות וחסרונות משלה", מציין ד"ר כבהה, "אפשר לתת את הטיפול במדבקות המודבקות על העור באופן יומיומי – שיטה פשוטה מאוד לשימוש, אך דורשת הקפדה ומחויבות מצד המטופל. קיימות זריקות לשריר שניתנות במרווחי זמן של חודש או שלושה חודשים, אך הן כרוכות לעיתים בכאב ובאי-נוחות. אפשרות נפוצה נוספת היא ג'ל שמורחים על העור, אך חשוב להקפיד שלא יבוא במגע עם בני הזוג, ובמיוחד עם נשים, שכן זו התוויית נגד מוחלטת".
ד"ר מרהן כבהה: "הטיפול הפומי החדש מהווה בשורה אמיתית למטופלים. התרופות החדשות בטוחות יותר לשימוש, לא תלויות בסוג המזון שאוכלים, ובכך מאפשרות טיפול יומיומי נוח ופשוט, בכדור אחד או שניים ביום"
עם זאת, בשנים האחרונות חלה התקדמות משמעותית, עם אישור של תרופות פומיות (בכדורים) חדשות על ידי ה-FDA (מנהל המזון והתרופות) – כמו Kyzatrex, Tlando ו-Jatenzo. "הטיפול הפומי החדש מהווה בשורה אמיתית למטופלים", מדגיש ד"ר כבהה, "שכן בניגוד לתרופות הפומיות הישנות – שאילצו את המטופל לאכול ארוחה שומנית כדי שהספיגה תהיה יעילה וגרמו לעלייה באנזימי הכבד – התרופות החדשות בטוחות יותר לשימוש, פחות תלויות בסוג המזון שאוכלים, ובכך מאפשרות טיפול יומיומי נוח ופשוט, בכדור אחד או שניים ביום".
תרופה נוספת בשם Natesto הניתנת בתרסיס דרך האף, אושרה כבר בשנת 2014 על ידי ה-FDA. "מדובר באופציה פורצת דרך עבור גברים החוששים מתופעות לוואי או מהשפעה שלילית על פוריות", מסביר ד"ר כבהה, "בשונה מטיפולים אחרים, Natesto אינה פוגעת, או לפחות פוגעת פחות בייצור תאי הזרע – תופעת לוואי שמאפיינת תרופות אחרות. היא קלה לשימוש, דיסקרטית, אינה פולשנית ומקטינה מאוד את הסיכון להעברת טסטוסטרון לבני הזוג דרך העור. עבור גברים שמעוניינים להקים משפחה – זו אופציה משמעותית וחשובה במיוחד. עם זאת, חשוב לציין שיש לקחת את התרסיס שלוש פעמים ביום, כך שהדבר דורש היענות גבוהה מצד המטופל".
ד"ר כבהה מציין גם אפשרויות טיפוליות אחרות, שמעודדות את הגוף להגביר בעצמו את ייצור הטסטוסטרון הטבעי – כמו קלומיפן ציטרט, הורמון גונדוטרופין כוריוני (hCG), ותוספי תזונה. "חשוב להדגיש כי לטיפול בטסטוסטרון חליפי קיימות התוויות נגד, ולכן יש להתאים אותו לכל מטופל באופן אישי ובפיקוח רפואי קפדני", הוא מסכם. "למשל, אסור לתת את הטיפול לגברים עם סרטן הערמונית בקבוצת סיכון גבוהה, מחלה פעילה, או סרטן השד, שזה אמנם נדיר אך קיים. כמו כן, הטיפול אסור לנשים, לילדים, ולגברים שמעוניינים להביא ילדים לעולם".
לדבריו, המפתח להצלחת הטיפול הוא מודעות, פתיחות וליווי מקצועי צמוד: "ככל שהמטופל והרופא יהיו מעורבים וקשובים יותר – כך התוצאות יהיו טובות ויעילות יותר."
בואו נתחיל לדבר על זה
"הגיע הזמן לשבור את קשר השתיקה סביב גיל המעבר הגברי, להפסיק להתבייש ולהתחיל לדבר בפתיחות על ירידה בטסטוסטרון", מסכם ד"ר כבהה בפנייה לרופאי המשפחה.
"כמו שאנחנו רגילים לבצע בדיקות שגרתיות של כולסטרול או סוכר, כך בדיוק צריכה להיכנס לשגרה בדיקת הטסטוסטרון לגברים מעל גיל 40 – במיוחד כשהם מדווחים על תסמינים מחשידים כמו עייפות מתמשכת, בעיות בחשק המיני, שינויים במצב הרוח, גלי חום או הפרעות שינה. אבחון מוקדם יכול למנוע סיבוכים רבים, לשפר את הבריאות הכללית ולהחזיר לגברים את איכות החיים שאבדה להם".
הוא פונה לגברים: "אל תסבלו בשקט, אל תדחו את הבירור. קחו יוזמה, פנו לרופא המשפחה שלכם ובקשו לעבור את הבדיקה. אם הערכים יהיו נמוכים, דרשו הפניה לאורולוג או אנדרולוג מומחה. אין שום סיבה לחיות עם בעיה שניתן לאבחן ולטפל בה בקלות. הבריאות שלכם היא לא בושה – היא המפתח לאיכות החיים שלכם".
