"לידה זה לא מקרה רפואי, אלא משהו פיזיולוגי מאוד יפה וטוב. שני הבנים שלי נולדו בבית מבחירה, ממש פחדתי מהמחשבה שאגיע לבית חולים", מספרת רותם טלמור, בת 34, אם לבן שנתיים וחצי ולבן שלושה חודשים. "הבחירה בלידת בית הייתה קלה עבורי, כי היה לי קשה לדמיין את עצמי בזמן צירים, כשמה שהכי צריך זה רוגע ושלווה, להיכנס לאוטו ולנסוע לבית חולים".
עבור טלמור, לידת בית היא האופציה היחידה – והיא לא לבד. בעקבות מותה הטרגי של תינוקת שנולדה בלידת מים ביתית באליכין שבשרון, עולה שוב השיח סביב לידות הבית בישראל – בין קולות של נשים שבחרו ללדת בבית מתוך שיקול דעת ואמונה בגופן שיידע להוביל את הלידה באופן טבעי, לבין המלצות הממסד הרפואי להעדיף את חדרי הלידה המצוידים, שהרי גם בלידה תקינה, כל סיבוך עלול להפוך במהירות לאירוע מסכן חיים.
9 צפייה בגלריה
"בפעם הראשונה כשהחלטנו ללדת בבית העדפנו לא לספר לאף אחד". רותם טלמור ובנה
(צילום: אביגיל עוזי )
מי שלא ראתה אופציה אחרת מללדת את שני ילדיה בבית היא רותם טלמור (34): "יש לי שני ילדים, אחד בן שנתיים וחצי, ואחד בן שלושה חודשים. שניהם נולדו בבית מבחירה", היא אומרת בגאווה. "זה הרגיש לי כמו סיטואציה מלחיצה מדי, מפחידה מדי. העדפתי להישאר בפינה החמה שלי הנעימה שלי וזה הרגיש לי הכי נכון וטבעי שיש".
עלייה בביקוש ללידות טבעיות
לדבריה, היתרונות בלידת בית היא סביבה רגועה ובלי התערבות רפואית שלא לצורך: "אין לחץ סביב האירוע ולא מתייחסים אלייך כמקרה רפואי. לידה זה לא מקרה רפואי, אלא משהו פיזיולוגי מאוד יפה וטוב, והדרך הכי טובה להעביר את הצירים זה במנוחה בבית או באמבטיה נעימה עם סביבה תומכת. גם אי אפשר לדעת מתי הלידה תתפוס אותך, וכשאת בבית, זה לא משנה מתי זה יתפוס אותך וזה מוריד הרבה סטרס".
לידת בית בישראל מותרת, אך כפופה לתנאים מחמירים שנקבעו על ידי משרד הבריאות, ואינה מוסדרת בצורה הרמטית. רק מיילדת מוסמכת בעלת ניסיון בלידות בית, או רופא גינקולוג מומחה, רשאים ללוות לידה כזו - ורק כאשר מדובר בהיריון תקין וללא סיבוכים. התנאים כוללים היריון יחיד במצג ראש, ללא מחלות רקע או סוכרת הריונית, לידה בין שבוע 37 ל-42, משקל עובר בטווח התקין, ובית הממוקם בטווח של עד 30 דקות נסיעה מבית חולים. על היולדת להיות במעקב סדיר, לחתום על טופס הסכמה מדעת, ולהגיש דיווח מסודר לאחר הלידה.
רותם טלמור: "בפעם הראשונה כשהחלטנו ללדת בבית העדפנו לא לספר לאף אחד. אחרי הלידה אנשים הגיבו די בשוק והרבה קראו לי 'אמיצה', אבל לדעתי מי שהולכת לבית החולים היא אמיצה. כשהייתי אומרת לרופאים שאני הולכת ללדת בבית הייתי מקבלת נזיפות"
9 צפייה בגלריה
חדר הלידה הטבעית במרכז הרפואי קפלן, שכולל אמבטיה ייעודית ללידות מים
(צילום: גלעד שעבני)
9 צפייה בגלריה
"פחדתי מהמחשבה שאגיע לבית החולים, אז הבחירה בלידת בית הייתה קלה עבורי". רותם טלמור עם בנה
(צילום: אביגיל עוזי )
לדבריה של סיגל חן, מנהלת האחריות והמיילדות בחדרי הלידה של המרכז הרפואי קפלן מקבוצת כללית, בשנים האחרונות ניכרת עלייה בביקוש ללידות טבעיות, ובמיוחד ללידות מים. "יותר ויותר נשים מבקשות חוויית לידה שמשלבת את הביטחון שבסביבה רפואית מתקדמת עם האינטימיות, הרכות והטבעיות של לידה ביתית", היא אומרת.
סיגל חןצילום: גלעד שעבניחדר הלידה הטבעית במרכז הרפואי קפלן כולל גם אמבטיה ייעודית ללידות מים. "החדר החדש משקף את המגמה העולמית לעבר לידות טבעיות, אינטימיות ומותאמות אישית. הוא עוצב בקפידה מתוך מחשבה על צרכיה הפיזיים והרגשיים של היולדת. האווירה הרגועה והחמימה תורמת להפחתת מתח, ומעודדת חוויית לידה חיובית הן ליולדת והן ליילוד. הצוות המקצועי שלנו נמצא כאן כדי לתמוך בכל בחירה ולהבטיח ליווי אישי וחוויית לידה מיטבית – כמובן, במסגרת רפואית מוסדרת ובטוחה, בתוך בית החולים".
התערבות רפואית שלא לצורך?
"כשחקרנו את נושא הלידות לעומק, הבנו כמה לידות בית פופולריות באירופה ושיש מדינות שממש מקדמות את הנושא כי זו למעשה הדרך הכי טבעית ומוכנה ללדת", מספרת טלמור. "הבנו גם שמבחינה סטטיסטית, כאשר נכנסים לבית חולים, כבר הסיכויים להתערבות רפואית שלא צורך עולים. יש יותר סיכוי שיתערבו לך בלידה. לי היו שתי מיילדות כשאחת מהן הייתה מיילדת ואחת יד ימינה. האווירה הייתה מאוד חיובית כי בבית יש שתי מיילדות שהן עליי באופן צמוד ויש גם דולה ואת בעלי. בזמן שאני בצירים יש לי מישהו שדואג לי, שעושה לי לחיצות, שמכוון אותי".
בישראל לידות הבית לא פופולריות ומתקבלות לא פעם עם הערות שליליות מהסביבה, מה שגרם לטלמור להסתיר את תוכניותיה ללדת בבית: "בפעם הראשונה כשהחלטנו ללדת בבית העדפנו לא לספר לאף אחד. כל מי ששאל ידע שאני אלד בבית חולים. אחרי הלידה אנשים הגיבו די בשוק והרבה קראו לי 'אמיצה', אבל לדעתי מי שהולכת לבית החולים היא אמיצה. לאנשים באופן כללי יש נטייה להפחיד עוד בשלב ההיריון. כשהייתי אומרת לרופאים במהלך ההיריון שאני הולכת ללדת בבית הייתי מקבלת נזיפות שבשביל מישהי שלא ילדה עדיין, צריך עמוד שדרה מאוד חזק כדי לדעת לסנן את כל רעשי הרקע".
פרופ' יוסף פרדו: "אני מתנגד ללידות בית וללידות מים ביתיות, כי בסופו של דבר, מקומה של יולדת הוא במסגרת רפואית עם מעטפת מקצועית שמסוגלת להגיב מיידית אם משהו משתבש. גורלה של אמא, של תינוק, ושל משפחה שלמה – עשוי להיקבע בתוך שלושים שניות"
לדבריה, עלות לידת בית גבוהה, והמדינה לא מסבסדת אותה: "לידות בית עולות הרבה כסף וזה מבאס שכשאישה מגיעה ללדת בבית החולים, בית החולים מקבל כ-14 אלף שקל לכל לידה, כשלידות בית עולות אותו דבר, אבל אנחנו לא מקבלות החזרים וזה עצוב מאוד, וזה גורם להרגשה של שוק בשר וזה הליקוי היחיד שהמדינה צריכה להתערב בו".
"כשאני רואה מקרים של לידות בית שהסתבכו זה גורם לי עצבות אבל זה כמו שאני ארגיש בנוגע ללידה בבתי חולים שהסתבכה", אומרת טלמור. "בסוף, כמה שנרצה שתהיה לנו שליטה, יש דברים שקורים וסביר להניח שהם היו קורים בבית כמו בבית חולים באותה סטטיסטיקה בדיוק. זה לא קורה יותר בבית, ועדיין אבחר ללדת בבית שוב".
"מקומה של יולדת הוא במסגרת רפואית"
פרופ' יוסף פרדו, מומחה לגניקולוגיה ומיילדות, רופא בכיר ביחידה לרפואת האם והעובר במרכז הרפואי בילינסון מקבוצת כללית, ורכז רפואת נשים של כללית במחוז דן-פ"ת, סבור שלידה בבית חולים - גם אם היא פחות אינטימית או אישית - היא עדיין הבחירה הבטוחה ביותר.
"למרות חוסר האינטימיות שלפעמים מלווה לידות בבית חולים, זו הסביבה הבטוחה ביותר ליולדת וליילוד", הוא אומר נחרצות. "אני מתנגד ללידות בית וללידות מים ביתיות, כי בסופו של דבר, מקומה של יולדת הוא במסגרת רפואית עם מעטפת מקצועית שמסוגלת להגיב מיידית אם משהו משתבש".
פרופ' יוסף פרדוצילום: פרטי לדבריו, ההבדל האמיתי בין לידה בבית לבין לידה בבית חולים הוא לא בשיעור הסיבוכים, אלא ביכולת להתמודד איתם. "אם יש האטה בדופק העובר, בבית חולים היולדת מועברת בתוך דקות לחדר ניתוח, והתינוק נולד תוך זמן קצר. בבית – זה פשוט לא אפשרי. כך גם במקרה של צורך דחוף במנות דם או סיוע של מומחה נוסף. יש מעטפת שלמה שלא קיימת בבית. במקרה חירום, רופא ילדים יכול להגיע תוך שניות ולהעניק הנשמה. בלידת בית אין את זה. רוב הלידות אכן מסתיימות בשלום, אך צריך לקחת בחשבון שתמיד קיים אחוז קטן של סיבוכים – ובמסגרת ביתית, כל דקה היא קריטית".
נכון, הוא מציין, האווירה בלידת בית עשויה להיות אישית ומרגיעה יותר, ואידיאלית ככל שתהיה - אבל בסופו של דבר, חיים ומוות בלידה עלולים להיות מוכרעים בתוך דקות. "גורלה של אמא, של תינוק, ושל משפחה שלמה - עשוי להיקבע בתוך 30 שניות", אומר פרופ' פרדו מתוך ניסיון רב שנים.
הוא סבור כי יש להיזהר מהשוואות לא מדויקות למודלים אירופיים של לידות בית. "יש היום לא מעט קולות שמקדמים את נושא לידות הבית, ובצדק מציינים את הולנד כדוגמה", הוא אומר. "אבל חשוב להבין: בהולנד קיימת מערכת שלמה שתומכת בכך – עם תיאום מלא בין רופאים, מיילדות, שירותי חירום ובתי חולים. הכול שם מרושת ומאורגן כך שזמן התגובה לסיבוך הוא קצר מאוד, ולכן המודל מצליח. בישראל התנאים שונים. אם בארץ היו רוצים לאמץ מודל של לידות בית, יש צורך לבנות מערך תומך ומסונכרן כמו בהולנד. אבל במציאות הקיימת בישראל, לידת בית אינה תחליף הולם".
נועה גולדנברג: "אני לא היפית ולא מחבקת עצים ובטוח לא טבעונית. אני אמא רגילה שמאמינה בלב שלם שלידה היא תהליך טבעי ובריא ולא אירוע רפואי. בחרתי ללדת בבית כי אני מאמינה שככה צריך ללדת, בסביבה הטבעית. מבחינתי ככה בוראים חיים. בלי מחטים, בלי מכשירים, בלי פלורסנטים. פשוט אמא שילדה תינוקת"
בניגוד לדבריו של פרופ' פרדו, שלפיהם בית החולים הוא המקום הבטוח ביותר ללדת, מחקר שפורסם ב-Journal of Midwifery & Women’s Health בחן 16,924 לידות בית מתוכננות בארצות הברית בין השנים 2004–2009 – כולן בליווי מיילדות מוסמכות ובהריונות בסיכון נמוך. הנתונים הצביעו על שיעור נמוך מאוד של סיבוכים: שיעור הניתוחים הקיסריים עמד על 5.2% בלבד, ורוב מוחלט של הלידות (93.6%) התרחשו בלידה רגילה, נטולת התערבות רפואית משמעותית. גם שיעורי התמותה היו נמוכים: תמותה תוך-לידתית של 1.3 לאלף, ותמותת יילודים בשבוע הראשון לאחר הלידה – 0.41 לאלף.
מסקנת החוקרים הייתה שלידת בית מתוכננת, כאשר מדובר באישה בריאה ובליווי של מיילדות מוסמכות, היא בטוחה ועשויה להניב חוויית לידה חיובית עם פחות התערבויות רפואיות. עם זאת, הם הדגישו כי מדובר במודל המבוסס על מערכת תמיכה מקצועית, הכשרה מסודרת ותיאום עם מוסדות רפואיים – כפי שקיים בחלקים מארצות הברית, אך לא בהכרח במדינות אחרות כמו ישראל. לפיכך, הבטיחות בלידת בית תלויה במידה רבה בהקשר הרפואי, הרגולטורי והמערכתי שבו היא מתבצעת.
נכון להיום, בתי החולים מקבלים מהמדינה עשרות אלפי שקלים עבור כל לידה שמתקיימת בתחומם – תקציב שמכסה את עלות השירותים הרפואיים והאשפוז. מנגד, יולדת שבוחרת ללדת בבית נדרשת לשלם מכיסה הפרטי אלפי שקלים למיילדת מוסמכת, ללא החזר מהמדינה. הפער הזה יוצר מצב שבו הבחירה כיצד ואיפה ללדת אינה באמת חופשית, אלא תלויה ביכולת הכלכלית של היולדת – ופוגעת בשוויון ובזכות הבחירה בלידה מותאמת אישית.
רוני לוי שדה, יו"ר ארגון אמה"י – ארגון מיילדות הבית בישראל, שמיילדת לידות בית בעצמה, מסבירה כי המערכת מבצעת דה־לגיטימציה ללידות בית ולמיילדות בית בדרכים שונות, ואחת מהן היא נושא התשלום. אך לא רק: "יש נוהל לידות בית במשרד הבריאות, שכולל כל מיני נהלים, טפסים וציוד שמיילדות צריכות להחזיק. משרד הבריאות לא הסדיר את האופן שבו אנחנו יכולות להצטייד בציוד, והוא גם לא סיפק תשתית מסודרת לרכישת ציוד ותרופות. אנחנו, המיילדות, לא מבוטחות במסגרת העבודה, וגם רישום היילוד במשרד הפנים אינו פשוט כמו בבית החולים. מי שיולדת בבית צריכה לגשת בעצמה, הכי מוקדם שהיא מצליחה, עם התינוק שלה למשרד הפנים – וכל זה למרות שאנחנו מיילדות מורשות של משרד הבריאות".
רוני לוי שדהצילום: גבריאלה חלימי"אני רוצה להאמין שזה לא נעשה בכוונה", היא מוסיפה. "אולי, כמו הרבה חוקים, נהלים ותקנות, הנושא פשוט לא הוסדר עד הסוף. אבל יש כאן גם כוחות כלכליים ואידיאולוגיות גדולות הרבה יותר. יש הרבה שמרנות וקיבעון, והרפואה הגינקולוגית בישראל נהנית מהרבה כוח – בהרבה מובנים. ולכן לנו, המיילדות, הרבה יותר קשה לחולל שינוי, ובמיוחד לנו, מיילדות הבית – שאנחנו רק כ-20 או 30 בכל הארץ. אנחנו רואות כמה מושקע בפרסום שלילי על לידות בית, ואיך אוהבים להקצין כל מקרה. אבל כשמשהו לא טוב קורה בבית חולים, לא ממהרים לפרסם ולהגיד: 'שימו לב, אל תלדו בבית חולים'".
רוני לוי שדה: "יש הרבה שמרנות וקיבעון, והרפואה הגינקולוגית בישראל נהנית מהרבה כוח – בהרבה מובנים. אנחנו, מיילדות הבית, רואות כמה מושקע בפרסום שלילי על לידות בית, ואיך אוהבים להקצין כל מקרה. אבל כשמשהו לא טוב קורה בבית חולים, לא ממהרים לפרסם ולהגיד: 'שימו לב, אל תלדו בבית חולים'"
כאמור, לידת בית כרוכה בעלויות לא מבוטלות – וזה לא רק שמונע חופש בחירה אמיתי, אלא גם דוחף נשים שעדיין רוצות ללדת בבית לפנות לגורמים פיראטיים. "יש נשים שפונות אליי, ובשל העלות וחוסר ההבנה של החשיבות, הן פונות לגורמים לא מוסמכים – פשוט כי אין להן אפשרות לממן לידה עם מיילדת מורשית", היא אומרת. "באותו הקשר, נשים עם הריונות שמוגדרים בסיכון, שמשרד הבריאות אינו מאפשר למיילדות ללוות בלידות בית, פונות גם הן לגורמים פיראטיים – ובאופן אבסורדי, נשארות ללא סיוע מתאים, מה שמסכן אותן ואת התינוק אפילו יותר".
9 צפייה בגלריה
"כשהייתי בהיריון עם פלג, בתי השלישית, הרגשתי שהגיע הזמן להחליט בשביל עצמי". נועה גולדנברג עם בתה פלג
(צילום: אלעד גרשגורן)
לדבריה, אם נושא התשלום היה ממומן על ידי המדינה, ואם משרד הבריאות היה מסדיר את תחום לידות הבית באופן מעמיק, ניתן היה למנוע לא מעט אסונות. "אם זה היה מוסדר, ואם מיילדת הייתה ממומנת כמו באנגליה או בהולנד – בטוח שהרבה פחות נשים היו פונות לגורמים לא מורשים, והיינו רואים הרבה פחות אסונות בלידות בית".
"לבחור איך תיראה הלידה שלי"
נועה גולדנברג (38), אמא לשלושה, ילדה את שני בניה הגדולים בבית החולים ואת בתה השלישית החליטה ללדת בלידת בית: "את הבנים שלי ילדתי בבית חולים בלידות מדהימות וטבעיות, עם צוות מכבד ומיילדת תומכת. הלידות שלהן השאירו אותי עם ביטחון והחלטה שהלידה הבאה תיראה אחרת. שקטה וקרובה יותר לעצמי. כשהייתי בהיריון עם פלג, בתי השלישית, הרגשתי שהגיע הזמן להחליט בשביל עצמי. רציתי ללדת בבית. זה לא היה דחף הרפתקני. להפך. זו הייתה אינטואיציה שקטה ובטוח. הגוף שלי יודע ללדת, הרחם שלי יודע, ואני ראויה לבחור איך תיראה הלידה שלי".
9 צפייה בגלריה
"אני רגילה לגמרי. פשוט מאמינה שגוף של אישה יודע ללדת". נועה גולדנברג
(צילום: אלעד גרשגורן)
"אני לא היפית ולא מחבקת עצים ובטוח לא טבעונית. אני אמא רגילה שמאמינה בלב שלם שלידה היא תהליך טבעי ובריא ולא אירוע רפואי", אומרת גולדנברג. "בחרתי להביא את פלג לעולם בבית, כי אני מאמינה שככה צריך ללדת. בסביבה הטבעית. ליוותה אותי כל ההיריון מיילדת בית מוסמכת ודולה וכמובן היתה לי תוכנית חירום מסודרת וקרבה של חמש דקות מבית החולים, ועם ביטחון מושכל שזו בחירה בטוחה ומותאמת. ילדתי בבריכת לידה בסלון ביום שבת בבוקר. חמש דקות אחרי שפלג יצאה ממני, קיבלתי חיבוק מההורים שלי והבנים שלי, ושעה אחרי כבר הייתי אחרי מקלחת במיטה עם ארוחת בוקר שאמא שלי הכינה לי. מבחינתי ככה בוראים חיים. בלי מחטים, בלי מכשירים, בלי פלורסנטים. פשוט אמא שילדה תינוקת".
לדבריה, לא מדובר באידיאולוגיה קיצונית: "אני רגילה לגמרי. פשוט מאמינה שגוף של אישה יודע ללדת, ושהמדינה צריכה לאפשר לכל יולדת לבחור איך ואיפה ללדת, בין אם בבית חולים, בלידת מים או בבית. זו זכות בסיסית. והמדינה צריכה לתמוך בה".
סיגל טריינין: "נושא התשלום מאוד מרגיז. שילמתי עשרות אלפי שקלים על הבחירה שלי ללדת בבית. באירופה מעודדים לידות בית כי זה יותר זול למדינה. בישראל צריך להיות מאוד פריווילגי כדי ללדת בבית. וזה לא מאפשר לאישה בחירה אמיתית"
"כמובן שהיו חששות. הם תמיד קיימים בלידה, גם בבית חולים", היא מסבירה, "אבל כשיש מיילדת מוסמכת, היריון תקין ותכנון נכון, לידת בית היא לא 'שיגעון'. היא בחירה מבוססת. ארגון הבריאות העולמי כבר קבע לפני שני עשורים שלידת בית מתוכננת בהיריון בסיכון נמוך בליווי מיילדת, בטוחה כמו לידה בבית חולים. כשבוע לפני שילדתי, נפטרה תינוקת בלידת בית. מקרה טרגי, כואב, מפחיד. הלב שלי היה עם אותה משפחה. וזה גם החזיר אותי לשאלה האם זה נכון לי? בדקתי לעומק את פרטי המקרה, והבנתי לצערי הרב שהאסון הזה לא בהכרח היה נמנע גם בבית חולים. אני מכירה גם סיפורים של לידות שקטות בבית חולים אבל הן פחות זוכים לכותרות. האסונות שקרו בבית זוכים לתשומת לב תקשורתית אחרת, וזה עצוב כי זה מייצר תרבות של פחד".
9 צפייה בגלריה
"הייתה לי הזכות להיחשף לנושא הזה מגיל צעיר עוד לפני שנכנסתי להיריון". סיגל טריינין
(צילום: אלעד גרשגורן)
"אני לא מנסה לשכנע אף אחת ללדת בבית", אומרת גולדנברג. "אני רק רוצה להזכיר שיש גם קולות אחרים, של נשים שבחרו בלידת בית באחריות, באהבה ובשיקול דעת. קולות שלא תמיד נשמעים כשעוסקים בכאב. לידה היא אירוע שיא של חיים. וכל אחת ראויה לבחור איך תעבור אותו בלי שיפוט ובלי פחד".
"צריך להיות מאוד פריווילגי כדי ללדת בבית"
סיגל טריינין (30) מכליל ילדה לפני שנה את בתה הבכורה בלידת בית. "כנראה בזכות המקום שאני גרה בו נחשפתי לכל נושא לידות הבית", היא מסבירה על ההחלטה. "כבר כשהגעתי לפה לפני כעשור היה פה מרכז לידה ויצא לי לראות לידות בית ודי נדלקתי על הנושא, ואז חברות ומשפחה ילדו גם כן בבית והייתה לי הזכות להיחשף לנושא הזה מגיל צעיר עוד לפני שנכנסתי להיריון".
לדבריה, היו לה חששות ללדת בבית: "בהתחלה חששתי והיו לנו דילמות על זה, אבל די מהר זה היה לנו ברור שזה מה שאנחנו רוצים. בלידה הורמון האוקסיטוצין מנהל את האירוע. סטרס מבטל את הפעילות של אוקסיטוצין וסטרס קיים רבות בבתי חולים. קראתי הרבה על הסטטיסטיקות כי אני לא אדם הרפתקני. ראיתי שהסטטיסטיקות להתערבויות הן באחוזים פסיכיים מלידות הבית ורציתי שהשליטה תהיה אצלי ולא אצל צוותים שאני לא יודעת מה האינטרסים שלהם".
גם טריינין שילמה עשרות אלפי שקלים על בחירתה ללדת בבית: "נושא התשלום מאוד מרגיז. באירופה מעודדים לידות בית כי זה יותר זול למדינה. בישראל צריך להיות מאוד פריווילגי כדי ללדת בבית. וזה לא מאפשר לאישה בחירה אמיתית".
