נכון ל-2023 חיו בישראל 68,197 אנשים שמוכרים על הרצף האוטיסטי. השכיחות עומדת על שבעה לכל אלף נפשות. כ-76% מהם גברים והיתר נשים. כ-82% מהם ילדים ובני נוער עד גיל 17. מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסמו לקראת יום המודעות הבינלאומי לאוטיזם שיצוין מחרתיים (יום ד') עולה כי ל-45% מכלל האנשים על הרצף האוטיסטי יש מוגבלות נוספת, ול-11% שתי מוגבלויות נוספות או יותר. ככל שעולה גיל ההורים, עולה גם שיעור האוטיזם אצל ילדיהם.
השכיחות של אנשים על הרצף האוטיסטי נמצאת במגמת עלייה: משיעור של 4.7 לכל אלף בקרב ילידי 2000 (בני 23 ב-2023) לשיעור של 28.3 בקרב ילידי 2018 (בני חמש ב-2023). בלמ"ס מציינים כי "שיעור גבוה יותר של אבחוני אוטיזם אינו מעיד בהכרח על שיעור גבוה יותר של אנשים על הרצף האוטיסטי, אלא ככל הנראה על כך שמערכת הבריאות בישראל טובה מבעבר באיתור ובאבחון של אנשים על הרצף האוטיסטי".
הרצף האוטיסטי הוא שם כולל למגוון מצבים שמסווגים כהפרעות נוירו-התפתחותיות, כלומר הפרעות שמקורן בהתפתחות חריגה של מערכת העצבים המרכזית (המוח וחוט השדרה), ובאות לידי ביטוי כבר בתקופת הילדות. הפרעות על הרצף האוטיסטי מתאפיינות בליקויים בתקשורת ובכישורים החברתיים, ולעיתים רבות גם בכישורי שפה לא מפותחים, תחומי עניין מצומצמים והתנהגויות חזרתיות. בישראל כמו ברוב המדינות, ההגדרה של אנשים על הרצף האוטיסטי השתנתה עם הזמן, ועם כל שינוי נכללו בה יותר אנשים. ההגדרה המשמשת בישראל כיום מבוססת על מדריך ה-DSM-5 למצבים פסיכיאטריים.
שיעור הגברים המאובחנים על הרצף האוטיסטי גבוה יותר משיעור הנשים בכל קבוצות הגיל. שיעור הבנים בגילי 5-4 גבוה משמעותית משיעור הבנות בקבוצת גיל זו (39.1 ו-13.7 לאלף נפש בכל קבוצה, בהתאמה). לעומת זאת, בגילים מבוגרים יותר, 25-21, השיעורים לאלף נפש הם 7.4 בקרב גברים ו-2 בקרב נשים.
העלייה בשכיחות האוטיזם ניכרת גם ברחבי העולם. לדוגמה, שיעור האנשים על הרצף האוטיסטי לאלף נפש בארה"ב עלה מ-6.7 בקרב ילידי שנת 2000 ל-27.6 בקרב ילידי שנת 2020. בין ההסברים הרבים לעלייה במספר האנשים על הרצף האוטיסטי, ניתן למנות את גיל ההורים בזמן הלידה שעולה בהתמדה במדינות המפותחות.
ככל שההורים מבוגרים יותר בזמן הלידה, מגיל 23 ומעלה, שיעור הילדים עם אוטיזם גבוה יותר. בהתאם לכך, בקרב ילידי 2012-2000, שיעור הילדים על הרצף האוטיסטי עלה ב-20% אצל אבות בגיל 46-45 בהשוואה לאבות בגיל 23-24: מ-12 ילדים עם אוטיזם לאלף נפש באבות בגיל 24-23, ל-14 לאלף נפש בקרב אבות בגיל 46-45. בקרב אימהות שיעור הילדים עלה ב-101% (מעשרה ל-21 לאלף נפש). אותו עקרון נשמר גם אצל ילידי 2018-2013.
עוד ממצא מעניין: בקרב הורים צעירים מאוד (מתחת לגיל 23), שיעור הילדים על הרצף האוטיסטי אצל אבות צעירים (שטרם מלאו להם 23) היה גבוה יותר מאשר אצל אימהות בגיל דומה.
לא רק גיל ההורים משפיע על הנתונים, אלא גם המוצא. בקרב בני 23-11 המוכרים על הרצף האוטיסטי, השיעור הגבוה ביותר היה של מוצא אב מאירופה/אמריקה (18 ל-1,000). אחריו מוצא ישראלי (14 לאלף) ואפריקה/אסיה (9 לאלף). בקרב בני 10-5 השיעורים גבוהים יותר והדירוג שונה: אפריקה/אסיה – 43 לאלף נפש, אירופה/אמריקה – 41 לאלף נפש וישראל – 27 לאלף נפש.
איך מוסבר הפער בין יהודים לערבים?
בשנת 2023, כ-91.2% מהאנשים המוכרים על הרצף האוטיסטי בישראל היו יהודים ואחרים, ורק כ-8.8% ערבים – שיעור נמוך ביחס לחלקם באוכלוסייה הכללית (כ-21%). ככל שהגיל עולה, חלקם של הערבים מבין המאובחנים הולך וקטן: בקרב בני 3-0, 14% היו ערבים, ובקרב בני 25-21 – רק 3%. גם מבחינת שיעורי שכיחות, הפערים משמעותיים: בקרב ילידי 2018, שיעור הזכרים המאובחנים בקרב יהודים ואחרים עמד על 47.5 לאלף, לעומת 22 לאלף בזכרים ערבים; בקרב נקבות – 17 לאלף בנקבות יהודיות ואחרות לעומת 6 לאלף בנקבות ערביות.
בלמ"ס מסבירים שהפערים בין יהודים לערבים עשויים לנבוע מהבדלים בגישה לאבחון, מודעות ציבורית, חסמים תרבותיים ושירותים רפואיים פחות נגישים במגזרים שונים. עם זאת, הנתונים מראים עלייה כללית בשכיחות המאובחנים גם בקרב החברה הערבית בשנים האחרונות.
בנוסף לשיעורי השכיחות הנמוכים יותר של אוטיזם בקרב ערבים, קיימים הבדלים בולטים גם ביחס למינים: עד גיל 20, יחס הגברים לנשים המאובחנים על הרצף גבוה יותר בקרב ערבים מאשר בקרב יהודים ואחרים, והוא מגיע לשיא בגילי 20-18 (6.86 לעומת 3.99). הבדל משמעותי נוסף נוגע למקום המגורים – כל 15 הרשויות המקומיות עם השיעורים הנמוכים ביותר של ילדים מאובחנים על הרצף הן יישובים ערביים, דבר שעשוי לרמז על תת-אבחון או נגישות נמוכה לשירותים. כמו כן, בעוד שבקרב יהודים ואחרים יש מידע מפורט על מוצא האב ומקום לידת הילד, אין נתונים דומים עבור החברה הערבית, מה שמעיד גם על פערי עומק באיסוף ובניתוח הנתונים.
הרשויות המקומיות עם השיעורים הגבוהים ביותר של אוטיזם לאלף נפשות הן קריית גת, ערד, בת ים, רמלה, בית שמש, חולון, נוף הגליל, שלומי, ראשון לציון, באר שבע, כפר ורדים, לוד, אזור, כפר סבא ונהריה. מבין 15 הערים הגדולות המונות 100 אלף תושבים ויותר, השיעורים לאלף נפש הגבוהים ביותר של ילדים בני 10-5 המוכרים על הרצף האוטיסטי היו בבת ים, בבית שמש ובחולון. לעומת זאת, השיעורים הנמוכים ביותר היו בירושלים, בבני ברק ובתל אביב-יפו. הרשויות המקומיות עם השיעורים הנמוכים ביותר של המוכרים על הרצף האוטיסטי בקרב ילדים בני 10-5 כולן ערביות: חורפיש, כסרא-סמיע, פקיעין, בוקייעה, כסיפה, מעיליא ומסעדה.
הדוח מתייחס גם למצב החברתי כלכלי של היישובים שבהם מתגוררים המאובחנים המוכרים על הרצף האוטיסטי. שיעור הילדים על הרצף האוטיסטי גבוה יותר באזורים עם מצב סוציו-אקונומי גבוה, במיוחד בקרב אלה שנולדו בשנים 2018-2013.
פורסם לראשונה: 12:58, 31.03.25
