למרות טענות חוזרות מצד מתנגדי חיסונים – כמו של שר הבריאות האמריקני, רוברט פ' קנדי ג'וניור – מחקר מקיף שנערך בדנמרק וכלל יותר מ-1.2 מיליון ילדים – לא מצא קשר בין חשיפה לאלומיניום שבחיסוני הילדות לבין סיכון מוגבר ל-50 מחלות כרוניות. הממצאים סותרים מחקרים קודמים שהעלו חשש מהשפעות נוירולוגיות או אטופיות כתוצאה מאלומיניום בחיסונים ומחזק את טיעוני בטיחות תוכניות החיסון בילדות.
ממצאים אלה מתפרסמים כחצי שנה לאחר שנשיא ארה"ב התייחס לנושא בריאיון לרשת NBC, ואמר כי בכוונתו לבחון מחדש את הקשר האפשרי בין חיסונים לאוטיזם. "אני לא נגד חיסונים – חלקם מדהימים", אמר טראמפ, "אבל אולי לא כולם. ואם הם לא – אנחנו צריכים לגלות את זה. משהו קורה – וצריך לבדוק את זה".
3 צפייה בגלריה
"המחקר הנוכחי מחזק עשרות שנות מחקר שהפריכו את הטענה בדבר קשר בין חיסוני ילדות לבין אוטיזם"
(צילום: Shutterstock)
המחקר, שפורסם השבוע בכתב העת הרפואי Annals of Internal Medicine, עקב אחר כל הילדים שנולדו בדנמרק בין השנים 1997 ל-2018, שהגיעו לגיל שנתיים והמשיכו להתגורר במדינה – סך הכול 1,224,176 ילדים. החוקרים עקבו אחריהם עד סוף שנת 2020 ובדקו אם יש קשר בין כמות האלומיניום המצטברת שקיבלו דרך חיסונים בשנות חייהם הראשונות לבין הופעה של מחלות אוטואימוניות, אלרגיות והפרעות נוירו-התפתחותיות.
ד"ר דורית שמואליצילום: באדיבות המצולמתלדברי ד"ר דורית שמואלי, מומחית לנוירולוגיה ומנהלת תחום התפתחות הילד בכללית, "המחקר הנוכחי מחזק עשרות שנות מחקר שהפריכו את הטענה בדבר קשר בין חיסוני ילדות לבין אוטיזם, הפרעות נוירולוגיות, קשיים התפתחותיים ומחלות כרוניות אחרות. מדובר באחד המחקרים הגדולים שנעשו, והוא נשען על מאגרי מידע סקנדינביים מצוינים עם מעקב ארוך טווח ונתונים אמינים. הממצאים מראים באופן ברור שאין כל קשר בין חיסונים לבין אוטיזם או מחלות אחרות – והם משתלבים באלפי העדויות המדעיות שנצברו בעשורים האחרונים, המצביעות על כך חד משמעית".
"מיתוס ותיק שהלך והתחזק"
החיסונים שנבדקו כללו את אלו המכילים מלחי אלומיניום: חיסונים נגד דיפתריה, טטנוס, שעלת, פוליו, המופילוס אינפלואנזה מסוג B, חיסון נגד פנאומוקוק, וכן חיסונים נגד צהבת A ו-B. החיסונים ניתנים בשלוש מנות בשנת החיים הראשונה, עם שינויים לאורך השנים בהתאם למדיניות הבריאות בדנמרק. כיוון שמדובר בתוכנית חיסונים אחידה ברמה הלאומית, כל שינוי בהרכב החיסון הוביל לשוני שיטתי בכמות האלומיניום שקיבלו קבוצות גיל שונות – מה שיצר תשתית למחקר עוקבה רחב היקף ומדויק.
ד"ר שמואלי: "החשש מחיסוני הילדות נובע ממיתוס ותיק שהלך והתחזק בעקבות מאמר שפורסם לפני כ-30 שנה בבריטניה, שבו נטען כי קיים קשר בין חיסון ה-MMR (חצבת, אדמת, חזרת) לבין התפתחות אוטיזם. בבדיקות מאוחרות התברר כי המאמר התבסס על נתונים שקריים"
על רקע החשש המתמשך של חלק מההורים מהשפעות האלומיניום שבחיסונים, מסבירה ד"ר שמואלי: "החשש הזה נובע ממיתוס ותיק שהלך והתחזק בעקבות מאמר שפורסם לפני כ-30 שנה בבריטניה, שבו נטען כי קיים קשר בין חיסון ה-MMR (חצבת, אדמת, חזרת) הניתן בגיל שנה – לבין התפתחות אוטיזם. המאמר הזה הוביל אז לצניחה חדה בשיעורי ההתחסנות – עד לכדי 50% – ולעלייה מדאיגה בתמותה ממחלות שניתן למנוע. בבדיקות מאוחרות התברר כי המאמר התבסס על נתונים שקריים, חסרי תוקף מדעי".
3 צפייה בגלריה
חיסון ה-MMR עמד במרכז מאמר בריטי מופרך שטען לקשר לאוטיזם – טענה שהופרכה לחלוטין
(צילום: Shutterstock)
היא מוסיפה: "החשש לא נוגע רק לאלומיניום – גם רכיב הכספית, שהיה בעבר חלק ממספר חיסונים, הואשם בהשפעות נוירולוגיות, ולפיכך הוצא מהם. ובכל זאת, מתנגדי חיסונים ממשיכים להתעלם מהעובדות וממשיכים לאחוז בטענות שאינן מבוססות מדעית".
כמות האלומיניום שנבדקה נעה בין 0 ל-4.5 מ"ג עד גיל שנתיים, עם חציון של 3 מ"ג. החוקרים חישבו עבור כל ילד את סך כמות האלומיניום שקיבל מהחיסונים עד גיל שנתיים, ובחנו אם קיימת עליה בשיעורי התחלואה לכל תוספת של מ"ג אחד.
נבדק קשר ל-50 מחלות כרוניות
לדברי ד"ר שמואלי, אחת הסיבות המרכזיות לחרדה של הורים היא הצמידות בזמן בין חיסוני הילדות לבין גיל האבחון של אוטיזם: "אנחנו יודעים שאוטיזם מתגלה לרוב בגיל שנה עד שנתיים – בדיוק בתקופה שבה ניתנים חיסוני השגרה. לכן, הורים נוטים לקשר בין השניים: 'חיסנו את הילד, ומיד אחר כך התגלה אצלו אוטיזם'. אבל העובדה ששני הדברים קורים באותו זמן אינה מהווה הוכחה לקשר סיבתי. לצערי, גם נוכח שפע של מחקרים איכותיים – עדיין קשה לשכנע את מי שמאמין בקשר הזה".
בסך הכול נבדקו 50 מחלות כרוניות: 36 מחלות אוטואימוניות (בהן זאבת, סוכרת מסוג 1 ודלקת מפרקים), תשע מחלות אלרגיות ואטופיות (כגון אסתמה, נזלת אלרגית, דרמטיטיס אטופית ואלרגיה לעקיצות), וחמש הפרעות נוירו-התפתחותיות (אוטיזם, תסמונת אספרגר, אוטיזם לא טיפוסי – PDD-NOS, והפרעת קשב וריכוז – ADHD).
תוצאות המחקר הראו כי אין קשר בין כמות האלומיניום שקיבלו הילדים לבין הסיכון לחלות באף אחת מהמחלות. הממצאים אינם תומכים בעלייה מדידה בסיכון לרוב המחלות שנבדקו, אך לא ניתן לשלול לחלוטין סיכון נמוך במיוחד עבור תסמונות נדירות.
3 צפייה בגלריה
צמידות הזמנים בין גיל החיסונים לאבחון אוטיזם יוצרת בלבול – אך אינה מעידה על קשר סיבתי
(צילום: Shutterstock)
ד"ר שמואלי מדגישה כי "כמו כל טיפול רפואי, גם חיסונים עלולים לגרום לתופעות לוואי מקומיות – כגון אודם, כאב מקומי או עליית חום – תסמינים שמבטאים את פעילותה התקינה של מערכת החיסון. אצל ילדים עם נטייה למחלות מסוימות, כמו אפילפסיה, ייתכן שהחיסון ישמש כטריגר להתפרצות הראשונה – אך הוא אינו הגורם למחלה עצמה, אלא רק חושף מצב שהיה ממילא מתפתח. מבחינה רפואית, מדובר במחלה שהייתה מתפרצת בכל מקרה – פשוט החיסון היה הזרז הראשון שחשף אותה".
החוקרים ביצעו גם ניתוחים משניים, שבהם בחנו את הנתונים לפי שנת לידה, לפי מגדר, ולפי קבוצות חשיפה שונות – כולל הארכת המעקב עד גיל שמונה. גם באותם ניתוחים לא נמצאה עלייה בסיכון למחלות כלשהן. לדוגמה, עד גיל שמונה, אובחנו 12,126 מקרים של אוטיזם ו-12,091 מקרים של ADHD, ועדיין יחס הסיכון נותר שלילי או ניטרלי.
המחקר כלל התאמות סטטיסטיות למשתנים רבים כמו מין, גיל האם, לידה מוקדמת, הכנסה, עישון בהיריון, ומחלות רקע של האם. נתוני החיסונים נלקחו מהרשומות של קופות החולים, המתועדות לצורכי החזר כספי – מה שמעיד על דיוק גבוה באיסוף הנתונים.
כיצד היא מגיבה להורים שמבקשים לדחות חיסונים או לוותר עליהם לגמרי? "אני מסבירה להם בדיוק מה שהסברתי פה – שהמחקרים מראים שאין קשר בין חיסונים לאוטיזם, ושההמלצה שלי היא לחסן את הילד", מסכמת ד"ר שמואלי, "חיסונים מגנים על ילדים מפני מחלות מאוד קשות, כולל מחלות שעלולות להסתיים במוות".
