היריון הוא האחד תהליכים הדרמטיים והעמוקים ביותר שהגוף האנושי חווה. מחקר ישראלי חדש שמתפרסם היום (ד') בכתב העת המדעי Science Advances שופך אור על השינויים הגופניים המלווים את ההיריון ואת התקופה שאחרי הלידה. החוקרים ממכון ויצמן למדע ומבית החולים בילינסון משרטטים דיוקן ביולוגי מפורט של הגוף הנשי – מהרגעים שלפני הכניסה להיריון ועד כמעט שנתיים לאחר הלידה.
בבסיס המחקר עומד מאגר מידע מרשים, המבוסס על 44 מיליון בדיקות מעבדה של 300 אלף היריונות – כמחצית ממספר ההיריונות שהתרחשו בישראל בין השנים 2003 ל-2020. המחקר נערך בהובלת קבוצתו של פרופ' אורי אלון, ראש מכון סגול לחקר ההזדקנות במכון ויצמן למדע, בשיתוף פעולה עם ד"ר אלון בר ורון מורן ממכון ויצמן, וד"ר יואל טולדנו מהיחידה לרפואת האם והעובר בבית החולים בילינסון.
לדברי החוקרים, הממצאים שופכים אור לא רק על המורכבות הפיזיולוגית של ההיריון התקין, אלא גם על סימנים מוקדמים לסיבוכים נפוצים – כמו סוכרת היריונית, רעלת היריון ודימום לאחר לידה – שמופיעים לעיתים כבר לפני הכניסה להיריון.
מה קורה בגוף האישה לאורך ההיריון ואחריו?
"לקחנו 300,000 לידות מתועדות בקופת חולים כללית, הסתכלנו על 76 בדיקות הדם הכי נפוצות, וניתחנו אותן שבוע אחרי שבוע – החל מ-20 שבועות לפני הכניסה להיריון, לאורך 38 שבועות ההיריון, ובמשך כ-80 שבועות לאחר הלידה", מסביר פרופ' אלון. "זוהי כמות עצומה של נתונים שנותנת לנו דיוק מאוד גבוה".
4 צפייה בגלריה
השינויים הפיזיולוגיים בהיריון עמוקים ונמשכים חודשים רבים אחרי הלידה
(צילום: Shutterstock)
המסקנות? היריון איננו אירוע רגעי של לידה – אלא מסע פיזיולוגי שלם שמשפיע על הגוף לעיתים למשך יותר משנה. "נפח הדם של האישה גדל בכ-50% במהלך ההיריון", מציין פרופ' אלון. "השליה מפרישה כמויות אדירות של הורמונים שמשנים את המטבוליזם, את השומנים בגוף ועוד – ואז, בלידה, כל ההורמונים האלו מפסיקים בבת אחת. הגוף נדרש לחזור למצב רגיל, אבל זה לא קורה מיד".
החוקרים גילו כי בכ-50% מהבדיקות, לוקח לגוף האישה בין שלושה חודשים לשנה שלמה לשוב לערכי הבסיס שהיו לפני ההיריון. "ההתאוששות איטית יותר ממה שבדרך כלל חושבים", אומר פרופ' אלון. לדבריו, הנתונים מצביעים על כך שמערכת הבריאות, ולעיתים גם החברה, נוטות להמעיט בהיקף ההסתגלות הגופנית שאישה עוברת גם אחרי שהסתיים ההיריון.
סימנים מוקדמים לסיבוכים – עוד לפני ההיריון
אחד ההיבטים המסקרנים במחקר היה היכולת לזהות סימנים מוקדמים לסיבוכי היריון עוד לפני ההפריה עצמה. "ההפתעה הכי גדולה שגילינו הייתה כמה זמן לוקח לשינויים הנרחבים בגוף לחזור למצב יסוד, אבל גם העובדה שראינו סימנים לסיבוכים עוד לפני שהאישה נכנסה להיריון", מציין פרופ' אלון.
כך למשל, בבדיקות הדם של נשים שפיתחו רעלת היריון או סוכרת היריונית, ניכרו הבדלים כבר בשלבים מוקדמים מאוד – חודשים לפני הכניסה להיריון. גם נשים שחוו דימומים חמורים לאחר הלידה הציגו ערכים חריגים מראש. "זה מעיד על כך שהמצב הבריאותי של נשים אלה היה שונה עוד לפני תחילת ההיריון – וייתכן שבעתיד נוכל לפתח כלים שיאפשרו לחזות מראש את רמת הסיכון לסיבוכים", אומר פרופ' אלון.
4 צפייה בגלריה
פרופ' אלון: "ייתכן שבעתיד נוכל לפתח כלים שיאפשרו לחזות מראש את רמת הסיכון לסיבוכים"
(צילום: אוהד הרכס, מכון ויצמן למדע)
מתי מתחילים השינויים – ולמה?
בנוסף להיריון עצמו, התברר כי השפעות ביולוגיות ניכרות נרשמות גם כתוצאה מהתנהגויות מקדימות. למשל, תוספי תזונה שניטלים לפני ההיריון – כמו חומצה פולית – השפיעו על תוצאות בדיקות הדם. הודות לרזולוציה הגבוהה של הנתונים, הצליחו החוקרים לזהות את השפעת התוספים באופן מובהק.
"הדיוק היה כל כך גבוה שהצלחנו לראות שינויים כבר לפני הכניסה להיריון, כנראה בגלל תוספים כמו חומצה פולית", אומר פרופ' אלון. "זה נותן לנו ביטחון במהימנות הנתונים, ופותח אפשרות להבין גם את התקופה ה'שקטה' – לפני שההיריון בכלל מתחיל".
הזנחה במחקר רפואת נשים
פרופ' אלון מצביע על בעיה רחבה יותר – חוסר שוויון במחקר הרפואי, שהביא לכך שנשים רבות, ובעיקר נשים הרות, לא זכו למענה מדעי מספק לאורך השנים. "באופן כללי רפואת נשים מפגרת מאחור, כי חקרו הרבה יותר על גברים", הוא אומר. "כשחוקרים היריון – עדיין אין מספיק מחקרים מקיפים. ולכן המחקר שלנו בא להאיר את התחום הזה".
הוא מוסיף כי הבחירה להתמקד במחקר על היריון, ולא על תחום אחר, היא הצהרה ערכית: "כשאתה בוחר מה לחקור, אתה מצביע עם המשאבים שלך על מה אתה חושב שהוא חשוב. אני מאמין שצריך להבין את ההבדלים בין קבוצות באוכלוסייה – ולא להסתכל רק על גברים. לכל קבוצה יש מאפיינים משלה. זו לא רק שאלה של שוויון, אלא של דיוק רפואי".
4 צפייה בגלריה
"כשחוקרים היריון – עדיין אין מספיק מחקרים מקיפים. ולכן המחקר שלנו בא להאיר את התחום הזה". פרופ' אלון
(צילום: Shutterstock)
כעת, צוות המחקר מתכוון להרחיב את העיסוק ברפואת נשים, ולחפש ממצאים נוספים שיכולים להשפיע על איכות האבחון והטיפול. התחנה הבאה: גיל המעבר. "אנחנו עכשיו מתחילים מחקר על גיל המעבר בנשים", מגלה אלון. "גם שם יש שינויים עצומים שעד היום לא נחקרו לעומק. יש הבדלים עצומים בין גברים לנשים, וצריך לשים עליהם זרקור – כדי שהטיפול הרפואי וההתייחסות החברתית יהיו מדויקים יותר".
התחלה של מסע גופני ארוך
המחקר החדש מספק לא רק תמונת מצב רפואית חסרת תקדים – אלא גם משנה תודעה. הוא מציב את הגוף הנשי במרכז, מדגיש את המורכבות הגופנית של תקופת ההיריון, ומזכיר לכולנו – נשים, גברים ומערכות בריאות – שהגוף הנשי אינו "מתקן לידה", אלא מערכת ביולוגית עשירה, מורכבת ודינמית.
או כפי שמסכם זאת פרופ' אלון: "האישה היא לא מכונה שיולדת וזהו. הלידה היא לא סוף הסיפור – היא רק חלק ממנו. חשוב שנכיר בזה, כדי שנדע איך לטפל, לתמוך וללוות נשים באופן מדויק ומכבד יותר".
