מחקר בינלאומי רחב היקף מגלה כי תהליך ההתכווצות הטבעי של המוח האנושי שונה בין המינים: אצל גברים הוא מתרחש בקצב מהיר יותר ומשפיע על אזורים רבים במוח, בעוד שאצל נשים התהליך איטי יותר ומוגבל לאזורים מסוימים בלבד.
המוח האנושי מתכווץ באופן טבעי עם העלייה בגיל, אך בקרב חולי אלצהיימר תהליך זה מואץ וחמור במיוחד. אף שנשים מאובחנות במחלה בשיעור כפול מזה של גברים, הידע על האופן שבו המין הביולוגי משפיע על הירידה בנפח המוח במהלך החיים עדיין מוגבל.
הפער המגדרי במוח נחשף
לאחר שהחוקרים לקחו בחשבון את ההבדלים הטבעיים בגודל המוח בין גברים לנשים, התגלתה תמונה מובהקת: בקרב גברים נצפתה ירידה נרחבת ומשמעותית יותר בנפח המוח, אשר הקיפה אזורים רבים, כולל חלקים גדולים מן הקליפה המוחית – האחראית בין היתר על תפקודים קוגניטיביים גבוהים כמו זיכרון, שפה וקבלת החלטות. אצל נשים, לעומת זאת, הירידה בנפח התרחשה במספר מצומצם יותר של אזורים, ועובייה של קליפת המוח נותר יציב יחסית לאורך השנים, דבר המרמז על תהליך התנוונות מתון ואיטי יותר.
ד"ר סנדרה בניזריצילום: פרטי"אם מוחן של נשים היה מידרדר יותר, ניתן היה להסביר בכך את שיעורי האלצהיימר הגבוהים בחולה", אמרה החוקרת הראשית, ד"ר אן ראבנדאל מאוניברסיטת אוסלו, לכתב העת Nature. "אך הנתונים מציירים תמונה אחרת".
הממצאים מעידים על כך שקיימים הבדלים ביולוגיים ממשיים באופן שבו המוח מזדקן אצל גברים ונשים. עם זאת, החוקרים מדגישים כי יש להתייחס לתוצאות בזהירות: מדובר בירידות קלות אך עקביות בנפח המוח, שאינן מעידות בהכרח על פגיעה תפקודית. הם מציינים כי יש צורך במחקרי המשך ארוכי טווח, שיבחנו כיצד ההבדלים הללו באים לידי ביטוי בתפקודים קוגניטיביים, בזיכרון ובהתפתחות מחלות נוירולוגיות הקשורות לגיל.
"מדובר בנושא מורכב הנתון לדיונים רחבים, והמחקרים הקיימים אינם מגיעים תמיד לאותן מסקנות", מסבירה ד"ר סנדרה בניזרי, נוירולוגית מומחית באסותא מרכזים רפואיים. "ידוע כי שכיחות מחלת האלצהיימר גבוהה יותר בקרב נשים מאשר גברים, אך הסיבה לכך טרם הובהרה. הנושא נבחן ממספר היבטים, ובהם גודל המוח – שבאופן ממוצע גדול וכבד יותר אצל גברים – וכן קצב ההתכווצות שלו עם הגיל, והשאלה האם קיימים הבדלים מגדריים באופן שבו תהליך זה מתרחש".
לא כל הצטמקות מעידה על דמנציה
החוקרים מצאו כי ההבדלים בין גברים לנשים באים לידי ביטוי לא רק בנפח הכולל של המוח, אלא גם במאפיינים מבניים נוספים - בהם עובי הקורטקס, שטח הפנים של קליפת המוח, והנפח של אזורים תת-קורטיקליים רבים המעורבים בתפקודים חושיים וקוגניטיביים. עם זאת, ממצא מעניין אחד בלט: לא נמצאה כל שונות בין המינים בקצב השינויים שנצפו בהיפוקמפוס – האזור האחראי על תהליכי זיכרון ולמידה, אשר מעורבותו בהתפתחות דמנציה ובמחלות נוירודגנרטיביות ידועה היטב.
רק בגיל מבוגר במיוחד החלו נשים להראות ירידה מהירה יותר בנפח ההיפוקמפוס, לאחר שהחוקרים לקחו בחשבון את תוחלת החיים הארוכה יותר של נשים. לדברי הצוות, ייתכן שמדובר פשוט בעיכוב טבעי בתהליך ההזדקנות, ולא בהסבר לשכיחות הגבוהה של אלצהיימר בקרבן.
לדברי ד"ר בניזרי, המוח, בדומה לשינויים בעור עם הגיל, עובר תהליך טבעי של התכווצות ואובדן תאים עצביים. "עם זאת, אין בהכרח קשר ישיר בין הירידה בנפח המוח לבין ירידה בתפקוד הקוגניטיבי. לעיתים דווקא תהליכים קוגניטיביים מסוימים משתפרים עם הגיל. מדובר במנגנון מורכב יותר, התלוי באזורי המוח המעורבים, במהירות התהליך ובגיל".
היא מוסיפה כי באופן עקרוני קיימת קורלציה בין דמנציה לבין הצטמקות המוח, אך זהו איננו המדד היחיד. "ניתן למדוד את היקף ההתכווצות באמצעות בדיקת MRI מוח, אולם חשוב להבין שכאשר נאמר למטופלים שקיימת הצטמקות מוחית - אין פירוש הדבר שמדובר בתהליך פתולוגי", היא מדגישה. "ברוב המקרים מדובר בתהליך טבעי של הזדקנות, והוא אינו מעיד בהכרח על דמנציה. אמנם בדמנציה נצפית הצטמקות של המוח, אך לא כל הצטמקות מעידה על דמנציה".
פערים שנעלמים עם הגיל
כאשר החוקרים השוו בין גברים לנשים בעלי תוחלת חיים צפויה דומה, נמצא כי חלק ניכר מן ההבדלים בקצב הירידה בנפח המוח נעלמו כמעט לחלוטין. ממצא זה מרמז כי חלק מהפערים שנצפו בין המינים עשויים לנבוע מהבדלים כלליים בתוחלת החיים, ולא מתהליכים ביולוגיים ייחודיים בפני עצמם.
למרות עשרות שנות חקר מוח, המדע עדיין סובל מהטיה מגדרית חריפה. לפי נתונים שציטטו החוקרים, רק כ-5% מהמחקרים שפורסמו ב-2019 בנוירולוגיה או בפסיכיאטריה התייחסו להשפעת המין על מבנה המוח.
3 צפייה בגלריה
ד"ר בניזרי: "מי שעבר בדיקת MRI מוח וגילה הצטמקות של המוח – אין מקום למסקנות חפוזות"
(צילום: shutterstock)
לכן, גם כיום אין תמונה חד-משמעית: מחקרים שונים מצביעים על ממצאים מנוגדים – חלקם מצאו ירידה חדה יותר בנפח המוח אצל גברים, ואחרים דווקא אצל נשים. המחקר הנוכחי מבקש לדייק את ההבנה בנושא, ומציע כי אכן קיימים הבדלים מבניים בין המינים, אך הם אינם בהכרח הגורם הישיר לשכיחות הגבוהה יותר של אלצהיימר בקרב נשים.
החוקרים מציינים כי הבידול בין ההשפעות של המין הביולוגי לבין גורמים גנטיים, סביבתיים וחברתיים הוא אתגר מדעי מורכב במיוחד. מחקרים רחבי היקף ומתמשכים בתחום נדירים, ולכן ההבנה של מנגנוני ההתנוונות המוחית עדיין חלקית.
סקירה מדעית שפורסמה בשנת 2023 כבר הזהירה מפני ההתעלמות מהשפעת המין על תהליכי ההזדקנות של המוח, וטענה כי היעדר התייחסות לכך עלול להוביל ל"השלכות חמורות" על בריאות הציבור, ואף ליצור "עומס בלתי מידתי" על בריאותן של נשים.
ד"ר בניזרי מסכמת: "חשוב להדגיש: מי שעבר בדיקת MRI מוח וגילה הצטמקות – אין מקום למסקנות חפוזות. מדובר בתהליך טבעי של הגיל, שאינו מעיד בהכרח על פגיעה קוגניטיבית. קיימים גורמים נוספים ומשמעותיים מעבר להצטמקות עצמה שיכולים להשפיע על התפתחות דמנציה".
המידע הראשוני לכתבה זו התקבל ממערכת ניתוח החדשות של חברת Alchemiq
