למרות שבישראל ובעולם מבוצעים אלפי ניתוחי מעקפים מדי שנה, רבים מהחולים עדיין סובלים מסיבוכים ארוכי טווח. כעת, פיתוח ישראלי חדש מציע פתרון מבטיח לבעיה מוכרת היטב: כשל של מעקפים ורידיים לאורך זמן.
הפיתוח - סטנט חיצוני חדשני, המושתל במהלך ניתוח מעקפים על גבי וריד הספנה — הווריד הארוך ברגל — נמצא כמפחית את הסיכון לאירוע לבבי בכמעט 50% בחמש השנים שלאחר הניתוח. הסטנט, שמולבש מבחוץ על הווריד ומשמש כמעין שרוול מתכתי, נועד לייצב את המעקף ולמנוע את היצרותו או סתימתו מחדש. במחקר בינלאומי שכלל יותר מ-3,000 מטופלים נמצא כי השימוש בו הוביל לירידה של 42% באירועים לבביים חמורים כבר בשנה הראשונה, ולצמצום משמעותי בצורך בהתערבויות חוזרות, ובהן צינתורים.
5 צפייה בגלריה
הסטנט החיצוני של חברת VGS – רשת מתכת גמישה שמולבשת סביב וריד הספנה ומשפרת את עמידותו כמעקף לבבי
(צילום: VGS (Vascular Graft Solutiions))
"ניתוח מעקפים מבוצע כבר למעלה מחמישים שנה, ונחשב להליך הניתוחי השכיח ביותר בתחום ניתוחי הלב ולשיטת הטיפול המועדפת בקרב חולים עם מחלת לב טרשתית מתקדמת", מסביר פרופ' גיל בולוטין, מנהל מחלקת ניתוחי לב ברמב"ם. "בארה"ב לבדה מתבצעים מדי שנה כ-200 אלף ניתוחים, ובישראל כ-4,000 - כ-50% מכל ניתוחי הלב במדינה".
לפני כעשור חלה ירידה מסוימת במספר ניתוחי המעקפים, בעיקר בשל התקדמות בטיפולים פחות פולשניים כמו צינתורים. עם זאת, בשנים האחרונות נרשמה דווקא עליה במספר ניתוחי המעקפים שהוכחו כמאריכים תוחלת חיים במקרים של חסימות מורכבות של עורקי הלב. "ניתוח מעקפים הוכח כיותר טוב מצינתור אצל חלק גדול מהחולים ולכן מספרי ניתוח המעקפים שוב עולים בכל העולם", מוסיף פרופ' בולוטין.
5 צפייה בגלריה
פרופ' גיל בולוטין, מנהל מחלקת ניתוחי לב בקריה הרפואית רמב"ם: "מדובר בפריצת דרך שעשויה להפחית משמעותית את כשלי המעקפים הוורידיים"
(צילום: רמב"ם)
5 צפייה בגלריה
מראה מקרוב של הסטנט החיצוני: "שרוול" מתכתי שמעניק לווריד תכונות של עורק ומונע את קריסתו לאורך זמן
(צילום: VGS (Vascular Graft Solutiions))
במהלך הניתוח יוצרים המנתחים מעקף לעורק חסום בלב באמצעות כלי דם אחר, אולם גם לשיטה זו יש מגבלות המוכרות לרופאים. "הניתוח הקלאסי מתבצע על ידי לקיחת עורק אחד מבית החזה והשאר על ידי מעקפים של וריד שנלקח מהרגל", מספר פרופ' בולוטין. "אנחנו כבר הרבה עשורים יודעים שהוורידים האלה מאוד נוחים, אך הבעיה היא שלאחר עשר שנים חמישים אחוזים מהם נסגרים, מכיוון שהמעקף הוורידי אינו בנוי לעבוד בלחצים הגבוהים של המערכת העורקית –הדופן של הווריד דקה מדי".
היצרות זו, שיכולה לקחת שנים, עלולה להתפתח לחסימה מלאה, לגרום להתקפי לב וגם לדרוש התערבות חוזרת כמו הרחבת הכלי עם תומכן או ניתוח חוזר. "זאת בעיה שלא הצליחו לפתור במשך הרבה מאוד שנים", מוסיף פרופ' בולוטין, "זה אמנם משתפר מעט עם טיפול בכולסטרול אך לא באופן דרמטי".
5 צפייה בגלריה
השתלת הסטנט החיצוני על גבי וריד הספנה – שלב קריטי שנמשך פחות משתי דקות במהלך ניתוח המעקפים
(צילום: VGS (Vascular Graft Solutiions))
הסטנט החיצוני, פרי פיתוח החברה הישראלית "וסקולר גרפט סולושנס" (VGS), בהובלת היזם הסדרתי ד"ר איל אוריון, הוא מעין "שרוול" או רשת גמישה שמולבשת על וריד הספנה (וריד גדול ברגל) לאחר שהוא נלקח מהרגל ולפני שהוא משמש כמעקף בלב. הוא מולבש מבחוץ על הווריד ובכך מעניק לו תכונות של עורק, מפחית לחץ על דופן הווריד, משפר את דפוס הזרימה בו ובכך מונע התפתחות של המחלה בדופן ומאריך את חיי המעקף.
"הסטנט נראה כמו צינור מתכת שמתארך", מתאר פרופ' בולוטין. "לאחר שאנו מוציאים בניתוח את הווריד מהרגל ולפני שאנחנו משתילים אותו כמעקף ללב אנחנו שמים סביבו את הסטנט באופן חיצוני. לאחר שהוא מושתל ללב אנחנו מותחים אותו כך שיכסה את כל המעקף הוורידי וימנע ממנו להתרחב. מדובר בפרוצדורה פשוטה, שמאריכה את הניתוח בכשתי דקות בלבד".
5 צפייה בגלריה
מבט אנטומי: כיצד הסטנט החיצוני תומך בווריד המושתל ומסייע להפחית את שיעור הסיבוכים הלבביים לאחר הניתוח
(צילום: VGS (Vascular Graft Solutiions))
יתרונות הפיתוח הודגמו במחקר בינלאומי רחב היקף שנערך בשישה מרכזים רפואיים בעולם שהוצג לאחרונה בסיאטל בכנס של האיגוד האמריקני לניתוחי לב (AATS או בשמו המלא American Association of Thoracic Surgery).
המחקר, שהוצג השבוע גם בכנס בנושא מצבי חירום בחולי לב, חידושים ועתיד הטיפול בחולי לב בבית החולים רמב"ם, כלל 789 מטופלים שקיבלו את ההתקן ו-2,205 מטופלים בקבוצת ביקורת. נמצא כי שנה לאחר הניתוח, הסיכון לאירועים לבביים חמורים היה נמוך ב-42% בקבוצת המחקר שקיבלה את ההתקן, יתרון שנשמר גם לאחר חמש שנים, עם הפחתה של 30% בסיכון. בנוסף, שנתיים עד חמש שנים לאחר הניתוח, הצורך בצינתור חוזר עקב כשל של המעקפים הוורידיים לאחר ניתוח היה נמוך משמעותית בקרב החולים בהם נתמך המעקף הוורידי על-ידי תומכן חיצוני.
לפי שעה הטכנולוגיה אושרה לשימוש באירופה וישראל והוגשה לאישור ה-FDA. לדברי ד"ר אוריון "הניסוי שפורסם השבוע וכלל יותר מ-300 חולים שנותחו ברמב"ם, הוא מאמץ מדעי גדול וחשוב עם בשורה פורצת דרך. זהו פרי מחקר של יותר מעשור, שהתחיל בישראל, המשיך בארבעה מחקרים גדולים מבוקרים בארה"ב ואירופה שהובילו לאבן הדרך המשמעותית שפורסה השבוע", סיכם.
