חיסוני השפעת הגיעו לישראל, ומבצע ההתחסנות יצא לדרך בהדרגה. המנות הראשונות כבר הועברו למוקדים מרכזיים, ובהמשך צפויה זמינות החיסונים להתרחב למרפאות נוספות ברחבי הארץ.
לקראת עונת השפעת הקרובה, מסביר פרופ' נדב דוידוביץ', מנהל המרכז לחקר חדשנות בריאות ואימפקט חברתי באוניברסיטת בר-אילן וראש תחום מדיניות בריאות במרכז טאוב, אילו חיסונים יוצעו השנה, למי הם מתאימים, מתי מתפתחת ההגנה והאם אפשר להתחסן במקביל גם נגד קורונה.
"שפעת היא לא הצטננות": ריאיון עם שלומי פורקוש
(צילום: ליאור שרון)
שלומי פורקוש, מנהל האחיות במנהלת רנ"ר - ראשון לציון, רחובות ונס ציונה - במחוז מרכז של כללית, הסביר באולפן ynet כי מבצע החיסונים התחיל במוקדים מרכזיים ובהמשך יתרחב למרפאות נוספות. כללית הזמינה יותר ממיליון מנות חיסון, שיגיעו לישראל בכמה פעימות במהלך ספטמבר ואוקטובר. המשלוחים כוללים גם 25 אלף חיסונים הניתנים בתרסיס לאף. גם קופות החולים האחרות - מכבי, מאוחדת ולאומית - הצטיידו במלאי חיסונים והחלו לחסן את מבוטחיהן.
"נתחיל קודם כול במוקדים עיקריים, כדי לאפשר את תחילת ההתחסנות", הסביר פורקוש, "עם הגעת שאר החיסונים נפרוס אותם בכל המרפאות הקיימות, כדי שהפריסה תהיה רחבה יותר והנגישות תהיה גבוהה יותר".
זריקה או תרסיס
החיסון לשפעת הניתן בזריקה הוא חיסון מומת, כלומר הוא אינו מכיל נגיף חי ואינו יכול לגרום לשפעת. הוא מתאים למרבית האוכלוסייה וניתן מגיל חצי שנה, לרבות למבוגרים ולאנשים עם מחלות רקע.
לעומתו, החיסון בתרסיס לאף מכיל נגיף חי-מוחלש. היתרון המרכזי שלו הוא שאינו דורש זריקה, אך הוא מיועד לבני שנתיים עד 49 ואינו מתאים לכולם. בין היתר, הוא אינו מיועד לנשים בהריון, למדוכאי חיסון ולאנשים המתמודדים עם מצבים רפואיים מסוימים. "הבחירה בין סוגי החיסונים נעשית בהתאם לגיל, למצב הרפואי ולהתאמה האישית של המתחסן", מסביר פרופ' דוידוביץ'.
למי מתאים החיסון במינון מוגבר?
ככל שמתבגרים, מערכת החיסון נוטה להגיב בעוצמה פחותה לחיסונים. מסיבה זו פותח חיסון במינון מוגבר, דוגמת "פלוזון" (Fluzone), המכיל כמות גבוהה יותר של אנטיגן ונועד לעורר תגובה חיסונית חזקה יותר.
פרופ' נדב דוידוביץ'צילום: דני מכלס, אוניברסיטת בן גוריון בנגבהחיסון מיועד בעיקר לבני 65 ומעלה, הנמצאים גם בסיכון מוגבר לסיבוכי שפעת. במחקר אקראי גדול, שכלל כמעט 32 אלף בני 65 ומעלה, נמצא כי החיסון במינון הגבוה היה יעיל בכ-24% יותר מהחיסון הסטנדרטי במניעת שפעת מאומתת. "החיסון זמין גם בישראל, ולבני 65 ומעלה יש יתרון בשקילת חיסון משופר, ככל שהוא זמין ומתאים להם מבחינה רפואית", אומר פרופ' דוידוביץ'.
ההגנה אינה מתפתחת מיד
למערכת החיסון נדרשים בדרך כלל כשבועיים כדי לפתח הגנה לאחר החיסון, ולכן השפעתו אינה מיידית. זו אחת הסיבות שמומלץ להתחסן לפני שהשפעת מתחילה להתפשט באופן נרחב. ההגנה נחלשת בהדרגה בחודשים שלאחר החיסון, ולכן מדובר בחיסון עונתי שיש לקבל בכל שנה מחדש. נוסף על כך, נגיפי השפעת משתנים, ובהתאם לכך מתעדכן גם הרכב החיסון מדי שנה.
לדברי פורקוש, הרכב החיסון נקבע בין היתר לפי דפוסי התחלואה שנצפו בחצי הכדור השני, ומתמקד בזנים שנחשבים לבעלי פוטנציאל גבוה לגרום לתחלואה נרחבת. לדבריו, הזנים הצפויים להתפשט השנה מידבקים יותר, אך לא בהכרח אלימים יותר. חומרת המחלה תלויה גם במצבו של האדם שנדבק ובמחלות הרקע שלו.
עם זאת, בשלב מוקדם של העונה עדיין אי אפשר לקבוע במדויק מה תהיה יעילותו של החיסון השנה. היא תלויה, בין היתר, במידת ההתאמה בין הזנים שנכללו בחיסון לבין הנגיפים שיתפשטו בפועל, וכן בגילו ובמצבו הבריאותי של המתחסן.
שלומי פורקושצילום: פרטילדברי פרופ' דוידוביץ', בעונות שבהן קיימת התאמה טובה, החיסון מפחית בדרך כלל את הסיכון לחלות בשפעת בכ-40% עד 60%. עם זאת, יעילותו עשויה להיות נמוכה יותר בעונות מסוימות ובקרב אוכלוסיות מסוימות. הוא מדגיש כי גם כאשר אין התאמה מלאה לאחד הזנים, החיסון עדיין עשוי להגן מפני הזנים האחרים ולהפחית את הסיכון למחלה קשה ולסיבוכים.
חיסון אינו יכול לגרום לשפעת
אחד המיתוסים הנפוצים ביותר סביב החיסון הוא שהוא עצמו עלול לגרום לשפעת. פרופ' דוידוביץ' מבהיר כי החיסון הניתן בזריקה מכיל נגיפים מומתים או רכיבים שלהם, ולכן אינו יכול לגרום למחלה. גם התרסיס לאף מבוסס על נגיפים מוחלשים שאינם אמורים לגרום לשפעת. לאחר החיסון עלולות להופיע תופעות לוואי קלות וקצרות, ובהן כאב באזור ההזרקה, עייפות, כאבי שרירים או חום קל. לעיתים תופעות אלה נתפסות בטעות כשפעת.
החיסון המוגבר מיועד בעיקר לבני 65 ומעלה, הנמצאים בסיכון מוגבר לסיבוכי שפעת
(צילום: Shutterstock)
בנוסף, אדם שנדבק בנגיף זמן קצר לפני החיסון או מיד לאחריו עלול לחלות לפני שההגנה החיסונית הספיקה להתפתח. מצב כזה עלול ליצור את הרושם המוטעה שהחיסון גרם למחלה.
"שפעת היא לא התקררות"
פורקוש מדגיש כי שפעת אינה שם אחר להצטננות, אלא מחלה שעלולה להיות קשה ולגרום לסיבוכים ולאשפוזים, בעיקר בקרב אוכלוסיות בסיכון. "חולי לב, חולי סוכרת, קשישים וילדים יכולים להגיע לאשפוזים ולשימוש באמצעים מיוחדים מאוד כדי להשאיר אותם בחיים", אמר. "אנחנו עושים את מה שאנחנו יכולים כדי לחסן".
בשנה שעברה חיסנה כללית יותר מ-980 אלף בני אדם, והשנה שואפת הקופה לעבור את הנתון הזה. פורקוש הוסיף כי שיעורי ההתחסנות בישראל גבוהים יחסית למדינות אחרות. לדבריו, היכולת שהפגינה ישראל לחסן במהירות במהלך מגפת הקורונה, אף שמדובר בחיסון אחר ובאירוע שונה, מעידה על יכולתה של מערכת הבריאות להוציא לפועל מבצעי התחסנות נרחבים.
לדברי פורקוש, יותר מ-55% מהמבוגרים מגיעים להתחסן, ואילו בקרב ילדים שיעור ההתחסנות עומד על מעט יותר מ-30%. הוא התייחס גם למשמעות של תחלואה בשפעת בקרב ילדים. לדבריו, אצל ילד שאינו מחוסן עלולה להתפתח מחלה משמעותית הנמשכת בין שלושה לשישה שבועות ומלווה בחום של יותר מ-39 מעלות, בחולשת שרירים ובכאבי גרון. לעומת זאת, ילד מחוסן שיידבק בשפעת עשוי, לדבריו, להתאושש ממנה מהר יותר.
פורקוש קושר את שיעור ההתחסנות הנמוך יותר בקרב ילדים לחששות ולמידע מוטעה המופץ באינטרנט. "זכותו של אדם לעשות מה שהוא רוצה, חד-משמעית, אבל אני תמיד אומר: החלטת לעשות משהו? תתבסס על ידע אמיתי ולא על מה ששמעת בפורום כזה או אחר".
הוא הדגיש כי אין להשוות בין חיסון השפעת לחיסון נגד קורונה, משום שמדובר בחיסונים שונים. לדבריו, אף שהשיח המתנגד לחיסונים ברשת לא נעלם, משנה לשנה מגיעים יותר אנשים להתחסן נגד שפעת.
אפשר להתחסן גם נגד קורונה
אפשר לקבל חיסון נגד שפעת וחיסון נגד קורונה באותו ביקור, ואין צורך להמתין בין שני החיסונים. לדברי פרופ' דוידוביץ', הנתונים הקיימים תומכים בכך שמדובר במהלך בטוח. ייתכן שתופעות כמו עייפות, כאבי ראש או כאבי שרירים יהיו מעט שכיחות יותר כאשר שני החיסונים ניתנים יחד, אך ברוב המקרים מדובר בתופעות קלות וחולפות.
שפעת אינה התקררות ועלולה לגרום למחלה קשה ולאשפוז
(צילום: Shutterstock)
גם מי שכבר חלה בשפעת במהלך העונה צריך להתחסן לאחר שהחלים. במהלך עונת שפעת אחת עשויים להתפשט במקביל כמה זנים של הנגיף, והידבקות בזן אחד אינה מבטיחה הגנה מפני האחרים.
לדברי פרופ' דוידוביץ', החיסון העונתי נועד לספק הגנה רחבה יותר מפני כמה זנים, ולכן מחלה קודמת אינה תחליף לחיסון. ההמלצה העקרונית היא להתחסן מדי שנה מגיל חצי שנה ומעלה, למעט במקרים שבהם קיימת מניעה רפואית.
לדברי פורקוש, החיסונים יגיעו לישראל בכמה פעימות במהלך ספטמבר ואוקטובר, בשל תהליך הייצור ובדיקות הבקרה הנדרשות. "לייצר חיסון זה לא דבר פשוט", הסביר. "יש מקומות ספציפיים מאוד שמייצרים את החיסונים האלה, והם עוברים תהליכי בקרה קפדניים מאוד. אחרי תהליכי הבקרה בייצור, גם מדינת ישראל מבצעת בקרה נוספת ובודקת שמה שהוזמן הוא מה שנשלח ושהחיסון בטוח ומוגן".
