בנאום סוער ומתלהם, תקף בימים האחרונים חבר הכנסת משה סעדה (ליכוד) את הרופאים הערבים – אותם אנשי מקצוע מצילי חיים, שתורמים תרומה אדירה למדינת ישראל בידע, בבריאות, בטכנולוגיה, ובראיית מקצועם כשליחות עוד מיום לימודיהם הראשון בפקולטה לרפואה. צפו בחלק מהנאום של ח"כ סעדה שחולל סערה:
ח"כ משה סעדה מהליכוד האשים שהמדינה מסבסדת רק רופאים ערבים
(צילום: ערוץ כנסת)
ח"כ סעדה, כך נדמה, כבר פתח בקמפיין הפריימריז שלו. לצערי הרב, הוא טרם הבין את גודל הנזק שדבריו גורמים: למערכת הבריאות כולה, לאזרחי ישראל הערבים, ולצוותים הרפואיים שנמצאים ממילא תחת איום מתמיד ועומדים מול אתגרים עצומים. אותם אנשי מקצוע ממלאים תפקידים בכירים לא בזכות הטבה, אלא בזכות כישרונם, מסירותם ותרומתם האדירה למערכת.
הטענה שלפיה המדינה מסבסדת לימודי רפואה רק לסטודנטים ערבים היא שקרית ומטעה. בפועל, רובם המכריע של הסטודנטים לרפואה נהנים מסבסוד ממלכתי (דרך הוועדה לתכנון ולתקצוב במל"ג) - משום ששכר הלימוד לא מכסה את העלויות לאוניברסיטאות. יהודים וערבים נושאים בשכר הלימוד ובעלויות הנוספות בעצמם, באמצעות סיוע כלכלי מבני משפחותיהם, חסכונות, פנסיות והלוואות. גם הנתון שלפיו 45% מהרופאים במשרד הבריאות הם ערבים אינו מדויק בלשון המעטה, וגם אם היה נכון – האם הקריטריון לקבלה ללימודי רפואה או לעבודה במערכת הבריאות הוא הרקע הלאומי או הדתי של המועמד?
2 צפייה בגלריה
"מדובר באזרחים שווים, ששואפים לתרום לחברה ולהציל חיים – כמו כל רופא אחר"
(צילום: shutterstock)
הטענה על ייצוג יתר של ערבים בפקולטות לרפואה בישראל מתעלמת מהעובדה שרק כ-12% מהסטודנטים הם ערבים – שיעור הנמוך מחלקם באוכלוסייה. ואיני רואה כל פסול בכך ששיעור הסטודנטים הערבים יהיה דומה לחלקם היחסי במדינה. מדובר באזרחים שווים, ששואפים לתרום לחברה ולהציל חיים – כמו כל רופא אחר.
שיח ציבורי מפייק ניוז
מצופה מכל חבר כנסת שיבדוק את העובדות מול הגורמים המקצועיים בטרם יישא נאום או יציג נתונים - בין אם זה מרכז המחקר של הכנסת ובין אם משרד הבריאות במקרה זה. לצערי הרב, זה לא קרה – לא בגלל היעדר היכולת לבדוק, אלא משום שמאחורי הנאום המסית עמדה מטרה ברורה: לייצר פייק ניוז ולהפוך אותו לשיח ציבורי.
הבעיה היא שהשיח הזה אינו רק מעוות – הוא גם מסוכן. הוא עלול לפגוע בציבור הרופאים כולו, ובייחוד ברופאים הערבים, שנמצאים ממילא תחת לחץ יומיומי ומבצעים את שליחותם המקצועית במסירות ובמצוינות.
ד"ר עבד אגבאריהצילום: אלבום פרטיהבעיה לא התחילה ונגמרה בנאומו של ח"כ סעדה. היא נמשכה גם בתשובתו של שר הבריאות, אוריאל בוסו, שנשמעה מעל דוכן הכנסת כמעט כהתנצלות. במקום לגנות את הדברים באופן חד-משמעי ולגבות את הרופאים הערבים שמשרתים את הציבור במסירות, בחר השר להפריך את הנתונים שהוצגו, אך עשה זאת בדרך מהוססת, שאינה מגלמת עמדה ברורה ואינה מספקת הגנה ראויה לאותם רופאים העומדים בחזית הרפואה הישראלית.
במקום ששר הבריאות – האמון על מערכת הבריאות – ישמש כמגן וכקול ברור עבורי כרופא, הוא הסתפק בתשובה טכנית על כך שהנתונים שהוצגו אינם נכונים. במציאות אחרת, או תחת הנהגה אחרת, ניתן היה לצפות שהשר ידרוש להפסיק את נאומו של ח"כ סעדה לאלתר, לדרוש ממנו התנצלות פומבית ואף להגיש נגדו קובלנה לוועדת האתיקה של הכנסת. דוכן הכנסת אינו במה להפצת שקרים, אי-דיוקים ופייק ניוז, ובוודאי שלא מקום להסית נגד ציבור שלם של אנשי מקצוע המקדישים את חייהם להצלת חיי אחרים.
"כאשר בחרתי ללמוד רפואה במשך שבע שנים, לא עלה בדעתי שיום אחד אואשם ב'השתלטות'. ראיתי במקצוע הרפואה שליחות אנושית מהמעלה הראשונה. מעולם לא חשבתי על 'תפיסת תקן' בגלל היותי רופא ערבי, אלא ביקשתי פשוט להיות רופא, ככל רופא אחר, שבחר להקדיש את חייו להצלת חיי אדם"
כאשר בחרתי ללמוד רפואה במשך שבע שנים, לא עלה בדעתי שיום אחד אואשם ב"השתלטות" על מערכת הבריאות. המשכתי להתמחות ראשונה, שנייה ואף תת-התמחות - כמעט 15 שנות לימוד - משום שראיתי במקצוע הרפואה שליחות אנושית מהמעלה הראשונה. מעולם לא חשבתי על "תפיסת תקן" בגלל היותי רופא ערבי, אלא ביקשתי פשוט להיות רופא, ככל רופא אחר, שבחר להקדיש את חייו להצלת חיי אדם ללא הבדל של גזע, דם ומין.
מעבר לכך, הסטודנטים לרפואה – בישראל כמו בעולם כולו – נמנים עם הצעירים האיכותיים והמבטיחים ביותר. הם לומדים שנים ארוכות, במאמץ אדיר, לרוב על חשבונם ועל חשבון בני משפחותיהם. העובדה שסטודנטים ערבים מצטיינים בתחומי הרפואה צריכה להיות מקור לגאווה – למדינה, למשרד הבריאות ולכל אחד ואחת מחברי הכנסת, ללא יוצא מן הכלל.
2 צפייה בגלריה
האם הקריטריון לקבלה ללימודי רפואה או לעבודה במערכת הבריאות הוא הרקע הלאומי או הדתי של המועמד?
(צילום: ChameleonsEye / Shutterstock)
הניסיון לערער על הלגיטימיות של רופאים ערבים עלול להוביל למשבר אמון עמוק בין ציבור הרופאים הערבים לבין מערכת הבריאות שגם כך סובלת ממשברים חמורים ונמצאת בתחתית מדדי ההשוואה עם מדינות מפותחות.
כרופא הפועל בתוך מערכת הבריאות קרוב לשלושה עשורים, ומכיר אותה לעומק, הייתי מצפה מח"כ סעדה ואחרים לנצל את בימת הכנסת לא כדי להסית, אלא כדי להעלות לדיון דחוף ונחוץ את הסוגיות הבוערות באמת: המחסור החמור בתקנים, הגירעונות התקציביים, היעדר המיגון בבתי החולים, הצורך הדחוף בחיזוק המערכת ומניעת בריחת המוחות של הרופאים הטובים ביותר. במקום לנצל את מעמדם הציבורי לקידום שיח פופוליסטי ומפלג, מן הראוי שיבחרו להילחם על עתידה של מערכת הבריאות בישראל — עבור כלל אזרחי המדינה.
הכותב הוא רופא מומחה לאונקולוגיה, מטפל בגידולי ריאה ובית החזה ומנהל המכון האונקולוגי בבית החולים "בני ציון" חיפה
