מחקר רחב היקף מדרום קוריאה מצא כי קבלת חיסון לשלבקת חוגרת הפחיתה משמעותית את הסיכון להתקפי לב, שבץ מוחי, אי-ספיקת לב והפרעות קצב – במיוחד בקרב גברים, אנשים עם אורח חיים לא בריא ותושבי פריפריה. הממצאים, שפורסמו השבוע בכתב העת European Heart Journal על בסיס ניתוח נתונים של יותר מ-2.2 מיליון בני 50 ומעלה לאורך עשור, מצביעים על כך שהחיסון – המיועד למנוע זיהום נגיפי מכאיב – עשוי לשמש גם ככלי מפתיע ויעיל להפחתת הסיכון למחלות לב באוכלוסייה הכללית.
ואולם, חשוב לציין כי המחקר נערך על חיסון חי נגד שלבקת חוגרת, שמבוסס על וירוס מוחלש, שאינו נהוג יותר בישראל.
החוקרים, מאוניברסיטת Kyung Hee, בשיתוף המרכז הלאומי לבקרת מחלות ומוסדות הבריאות הקוריאניים, ביקשו לבחון האם קיים קשר בין קבלת החיסון החי לשלבקת חוגרת (Zostavax) לבין הסיכון לפתח מחלות לב. זאת, על רקע ממצאים קודמים שהצביעו על כך שזיהום בהרפס זוסטר עלול לגרום לדלקות, קרישי דם, ואף להפרעות קצב לב.
הקשר בין שלבקת חוגרת לבריאות הלב
פרופ' אבישי גרופר, קרדיולוג מומחה לאי-ספיקת לב מאסותא מרכזים רפואיים ויו"ר החוג לאי-ספיקת לב באיגוד הקרדיולוגי בישראל, מסביר: "הקשר בין שלבקת חוגרת לסיבוכים לבביים יכול לנבוע ממספר מנגנונים. ראשית, מדובר בזיהום שמגביר תהליכים דלקתיים בגוף – תהליכים שעלולים לפגוע בכלי הדם, גם בלב וגם במוח. בנוסף, שלבקת חוגרת עלולה להעלות את הסיכון לקרישת דם, מה שמוביל לסיבוכים קרדיווסקולריים נוספים. חשוב גם להבין שמדובר בדלקת שמתפתחת בתוך מערכת העצבים, והשפעותיה עלולות להיות רחבות. כל תגובה דלקתית בגוף, במיוחד בקרב אנשים בסיכון, עלולה לגרור סיבוכים מערכתיים – והלב הוא אחד האיברים הראשונים שנפגעים מכך"
פרופ' אבישי גרופרצילום: פרטיבעוד מחקרים קודמים קשרו בין שלבקת חוגרת עצמה לבין עלייה בסיכון הקרדיווסקולרי, החוקרים ביקשו לבדוק הפעם שאלה שונה: האם החיסון נגד שלבקת חוגרת מפחית את הסיכון לאירועים לבביים בעתיד. הם ניתחו נתונים מ-2,207,784 תושבים בגילי 50 ומעלה, בתקופה שבין ינואר 2012 לדצמבר 2021, תוך הצלבה בין שלושה מקורות לאומיים: נתוני ביטוח הבריאות הקוריאני, בדיקות רפואיות שגרתיות ורישומי החיסון נגד שלבקת חוגרת.
כדי להבטיח תוצאות מדויקות, בוצעה התאמה סטטיסטית קפדנית (propensity score–based overlap weighting) בין קבוצות מחוסנים ללא מחוסנים, בהתחשב בגורמים דמוגרפיים, בריאותיים וסביבתיים.
לאחר ההתאמה, נכללו 1,271,922 משתתפים בקבוצת הניתוח הסופית (גיל ממוצע: 61.3, כאשר 43.2% גברים), עם מעקב חציוני של 6 שנים. התוצאות היו מובהקות:
- ירידה של 23% בסיכון הכולל לאירועים קרדיווסקולריים (HR 0.77)
- ירידה של 26% בסיכון לאירועים חמורים (התקף לב או שבץ)
- ירידה של 26% באי-ספיקת לב
- ירידה של 24% בהפרעות מוחיות (כמו שבץ)
- ירידה של 22% במחלת לב איסכמית
- ירידה של 22% בהפרעות קרישת דם
- ירידה של 21% בהפרעות קצב לב
בנוסף, נמצא שהחיסון האריך את הזמן הממוצע עד להופעת מחלה לבבית ב-95 ימים בעשור (RMST), והאפקט המגן היה בולט במיוחד בשנתיים-שלוש שלאחר החיסון – אך נמשך גם עד שמונה שנים.
מי מרוויח הכי הרבה מהחיסון?
החוקרים זיהו קבוצות באוכלוסייה שבהן ההשפעה הייתה חזקה במיוחד:
- גברים
- בני פחות מ-60
- אנשים עם אורח חיים לא בריא (כמו עישון, חוסר פעילות גופנית או תזונה לקויה)
- תושבי אזורים כפריים (פריפריה)
- אוכלוסיות ממעמד סוציו-אקונומי נמוך
לדבריהם, ממצאים אלו מחזקים את הרעיון שחיסון לשלבקת חוגרת עשוי לשמש לא רק ככלי מניעה פרטני, אלא גם כאמצעי להפחתת אי-שוויון בריאותי באוכלוסייה.
4 צפייה בגלריה
מממצאי המחקר: ירידה של 26% באי-ספיקת לב למקבלי החיסון לשלבקת חוגרת
(צילום: shutterstock)
פרופ' גרופר מוסיף: "חשוב לזכור שחיסונים הם כלי מובהק של רפואה מונעת – ובמקרה הזה, מדובר במניעה כפולה. מצד אחד, החיסון מגן מפני שלבקת חוגרת, ומצד שני הוא מפחית גם את הסיכון לסיבוכים לבביים. זה בולט במיוחד לאור העובדה שבמחקר נכללו אנשים שלא סבלו ממחלת לב קודמת – כך שההשפעה הייתה ברמה הראשונית של מניעת המחלה עצמה".
המחקר היה תצפיתי, ולכן לא ניתן לקבוע בוודאות קשר סיבתי – אך החוקרים מציינים כי המנגנונים הביולוגיים האפשריים ברורים: שלבקת חוגרת עלולה לגרום לדלקת כרונית, נזק לעצב התשיעי ולהשפיע על קצב הלב. מכאן, הגיוני שחיסון שמונע את הזיהום – עשוי להפחית גם את הנזקים.
לדברי החוקרת הראשית, ד"ר סוז'י לי, הצוות שלה מתכנן לבדוק כעת גם את ההשפעה של החיסון החדש יותר – Shingrix – המבוסס על חלבון מהווירוס, ונחשב ליעיל יותר מהמוצר הישן. מחקרים ראשונים רומזים שהוא עשוי להעניק הגנה גדולה יותר גם מפני דמנציה.
שלבקת חוגרת נגרמת מנגיף הווריצלה-זוסטר – אותו נגיף שגורם לאבעבועות רוח בילדות. לאחר ההחלמה מהמחלה הראשונית, הנגיף נשאר רדום בגוף, ועלול להתעורר בשלב מאוחר יותר – לרוב בגיל מבוגר – ולגרום לזיהום משני מייסר וכואב.
ומה קורה בארץ?
פרופ' גרופר מסביר כי גם בישראל ניתן חיסון לשלבקת חוגרת: "לשלבקת חוגרת יש שני סוגי חיסונים – האחד הוא חיסון חי, שמבוסס על וירוס מוחלש, והשני אינו חי. המחקר הקוריאני שהתפרסם התבסס על החיסון החי, שהיה נהוג גם בישראל בעבר. אך בשנים האחרונות עברו בארץ להשתמש רק בחיסון שאינו חי, מתוך כמה סיבות: החיסון החי לא מתאים לאנשים עם מערכת חיסונית מוחלשת, בעוד החיסון החדש בטוח יותר ומתאים לכולם. בנוסף, משרד הבריאות מעדיף את החיסון החדש משום שהוא גם יעיל יותר וגם בטיחותי יותר".
בתשובה לשאלה האם נדרש שינוי במדיניות החיסונים בישראל בעקבות המחקר, אומר פרופ' גרופר: "החיסון לשלבקת חוגרת שנמצא כיום בשימוש בארץ – החיסון שאינו חי – כלול בסל הבריאות לבני 65 ומעלה, וגם לאנשים מגיל 18 שנמצאים בקבוצות סיכון כמו מושתלי איברים, חולי סרטן או נשאי HIV. מעבר לכך, החיסון זמין לכלל האוכלוסייה דרך קופות החולים, גם אם אינו כלול בסל".
לדבריו, בהחלט יש מקום לשקול שינוי במדיניות. הוא מסביר כי המחקר הקוריאני בדק אוכלוסייה מגיל 50 ומעלה – ודווקא בגילים הצעירים יותר בטווח הזה נצפתה היעילות הגבוהה ביותר במניעת סיבוכים לבביים. "לכן, כדאי לשקול להוריד את גיל ההמלצה לחיסון בישראל, כך שיהיה נגיש יותר גם לאנשים בגילי 50 פלוס", הוא מציין.
מבחינת סוג החיסון – פרופ' גרופר מדגיש כי אין סיבה לחזור בארץ לחיסון החי. "החיסון החדש יעיל יותר, בטוח יותר ומתאים גם לאנשים עם מערכת חיסונית מוחלשת. המחקר מוכיח את חשיבות החיסון כשלעצמו – לא את סוגו – והמסקנה העיקרית ממנו היא שיש מקום להרחיב את מדיניות ההגנה בגילים צעירים יותר. גם באתר משרד הבריאות כבר מצוין שהחיסון מומלץ מגיל 50, והמחקר הזה רק מחזק את ההיגיון שמאחורי ההמלצה הזו".
