בעקבות סגירת המרחב האווירי בישראל בשל המלחמה עם איראן, מצאו עצמם מאות אנשי רפואה תקועים בחו"ל - רחוקים מבתי החולים והמרפאות, שעה שמערכת הבריאות זקוקה להם ובצל העובדה שרמת הכוננות הועלתה לרמה הגבוהה ביותר. עשרות רופאים מכמה בתי חולים יצאו להפלגה במשט חילוץ מיוחד באוניית סוחר בדרכם לישראל - כך נודע ל-ynet. הרופאים הללו ישובו לעבודתם בבתי החולים איכילוב, רמב"ם ושיבא.
בהערכת המצב שנערכה אמש (שני) במשרד הבריאות, עדכנו הגורמים המקצועיים כי הם פועלים לחילוץ צוותים רפואיים מחו"ל, וכי סיימו למפות ולקבל מכלל המוסדות רשימות תיעדוף, לפיהן יש כ-390 אנשי צוות רפואי בעדיפות ראשונה לחזור ארצה, וכ-315 נוספים בעדיפות שנייה.
"משרד הבריאות מתכנן איזשהו חילוץ, אבל אין שום דבר מובטח, ולכן הלכתי על זה", סיפר פרופ' יהודה אולמן, מנהל האגף הכירורגי ברמב"ם, שנמצא על ההפלגה. לפני כשבועיים נסע עם אשתו וזוג חברים לטיול במדגסקר. "המלחמה התחילה בדיוק כשהיינו צריכים לעלות משם על טיסה לאתיופיה, ומשם לישראל. הם קיבלו הוראה בשדה לא להעלות לטיסה אנשים שהיעד הסופי שלהם הוא ישראל", סיפר. "לא הייתי מוכן להישאר שם עוד רגע אחד, שכן זה מקום שיהיה קשה לחלץ ממנו, אז שינינו את היעד לפרנקפורט".
פרופ' יהודה אולמןצילום: גיל נחושתן"אני מנהל האגף הכירורגי, אבל במקצועי אני פלסטיקאי, מטפל בכוויות ובטראומה, כל מה שקשור ורלוונטי מאוד למלחמה. הרגשתי רע עם זה שאני לא בישראל, זה מתסכל. אני כרופא מרגיש לא נכון להיות מרוחק, מה גם שמתוקף תפקידי, יש לי צורך להיות שם. ברגע שהתברר שיש אפשרות לחילוץ בהפלגה, טסתי לבד ליעד שממנו היא יוצאת".
ניסיונות להקדים את טיסות החילוץ
מלבד מי שצפויים להגיע באוניית סוחר לישראל, יש עוד מאות אנשי רפואה שעדיין ממתינים בחו"ל, מנסים להבין מתי יוכלו לשוב לעבודתם בבתי החולים ובמרפאות. ד"ר צחי סלוצקי, סגן מנהל סורוקה, מרכז רפואי אוניברסיטאי מקבוצת כללית, ויו"ר האיגוד הישראלי לרפואה דחופה, טס בשבוע שעבר עם אשתו ושלושת ילדיהם לסוף שבוע משפחתי ביעד באירופה. "התוכנית הייתה לחזור כבר בין שבת לראשון לארץ", אמר ל-ynet. "כמו כולם, גם אנחנו התעוררנו בשישי לפנות בוקר לאירועי התקיפה באיראן, וגם אנחנו התחלנו להבין שהאירוע הולך להיות משמעותי".
מאז תחילת מבצע "עם כלביא", פונו לסורוקה 83 נפגעים, בהם נפגעי דחק ונפגעים עם פציעות אורתופדיות. חמישה מהם עדיין מאושפזים. בתוך כך, בית החולים ממשיך לטפל בפצועי הלחימה בעזה. "התפקיד שלי בארץ לא מאפשר לי להתנתק ממה שקורה, ולכן מיד התחלנו לתפעל מה שאפשר גם מרחוק", מסביר ד"ר סלוצקי.
לדברי ד"ר סלוצקי, "בבית החולים יש מספיק אנשים מנוסים שיכולים לקחת על עצמם כל תפקיד, ועדיין סגן מנהל בית החולים הוא תפקיד מאוד משמעותי, במסגרתו אני אחראי גם על חדרי ניתוח וטיפול נמרץ ולכן אני מעורב עד כמה שניתן מרחוק".
ד"ר צחי סלוצקיצילום: דוברות סורוקהמשרד הבריאות פועל בימים אלה להשיב את הרופאים בטיסות חילוץ, כאשר כבר מחר הן עשויות לצאת לדרך. 26 רופאים מסורוקה שוהים כעת בחו"ל. "גם כשיהיו טיסות חילוץ, יהיה דרוש איזשהו מסע, כי הטיסות יהיו ככל הנראה רק משני יעדים ספציפיים עבור צוותים חיוניים. זה אירוע מאתגר כי זה אומר גם בלי בני המשפחה, אתה משאיר את המשפחה מאחור בסיטואציה כזו", אומר ד"ר סלוצקי.
"להיות בחו"ל בימים כאלה זו תחושה מאוד לא פשוטה, הרצון לחזור לארץ משמעותי, להיות חלק גם בטיפול האירוע ההיסטורי הזה", הוא מוסיף. "סורוקה ממשיך לקבל בתקופה הזו גם לא מעט פצועים מעזה, ואנחנו נערכים גם לאירוע משמעותי לאור ההתקפות מאיראן. אני מחזק את צוותי הרפואה במחלקות לרפואה דחופה ברחבי הארץ שעומדים בחזית בימים מורכבים אלו".
"כשאתה תקוע רחוק – זו תחושה קשה של חוסר אונים"
ד"ר ישראל יולס, רופא נשים ומנהל מרכז בריאות האישה במודיעין עילית של כללית, היה על המטוס בדרך חזרה מבוסטון בלילה שבין חמישי לשישי. "בשלוש לפנות בוקר שעון ישראל, דקות לפני ההמראה, הטייס הודיע שבזה הרגע החלה תקיפה של ישראל באיראן, והורידו אותנו מהמטוס בחזרה לטרמינל", סיפר ל-ynet. "חברת אל על היו בסדר גמור, הם דאגו לכל הנוסעים למלון לשלושה לילות".
ד"ר יולס הגיע לבוסטון במסגרת כנס אפידמיולוגיה במיילדות, שם הציג מחקר של כללית. לאחר שהבין כי השמיים נסגרו, נרשם לטיסות חילוץ של אל על. "אני לוקח הכול בפרופורציה. התחושה לא פשוטה, אבל אני זוכר שיש לנו עדיין חטופים בעזה, חיילים בעזה, ומשפחות עם ילדים שיושבות כרגע בממ"ד".
ד"ר ישראל יולסצילום: דוברות כללית כרופא בקהילה, מטפל ד"ר יולס בכל יום בכ-30 מטופלות. "יש מטופלות במעקב היריון, ויש גם מטופלות שבמקרים חריגים צריכות עזרה מיידית", הוא אומר. "במרפאה יש צוות פנטסטי, אבל עדיין צריך ניהול, שנופל כרגע על הצוות שנשאר. התחושה שאתה כמנהל נמצא מבחוץ היא תחושה קשה".
הוא מספר כי בימים האחרונים קיבל שיחת טלפון ממטופלת ששוהה ביוון. "היא חולת סרטן שד ותקועה שם בלי התרופות שלה. היא ביקשה שאנפיק לה מרשם, כך שאיכשהו תקבל אותם שם. ואתה עומד פה חסר אונים - אין לי פה חותמת או גישה למחשב. הכוונתי אותה לרופא שיוכל לסייע לה, אבל בסוף אלה אלתורים שאנחנו צריכים לעשות מפה".
ד"ר יולס מציין עוד כי ידוע ממחקרים שבוצעו הן בחו"ל והן בישראל, שמצבי לחץ קשורים גם לאירועים מיילדותיים חריגים, הפלות חוזרות וצירים מוקדמים. "היום כתבה לי האחות האחראית שתוך כדי אזעקות הגיעה למרבה הצער מטופלת עם מות עובר תוך רחמי. זה אירוע שאנחנו מכירים אותו, אבל בתקופות סטרס השכיחות בוודאי עולה, וכל המקרים האלה, כשאתה רופא ומנהל מרפאה, ומכיר את המטופלות שלך ותקוע רחוק, גורמים לתחושה מאוד גדולה של חוסר אונים", הוא אומר. לדבריו, "כשאתה נמצא בסיטואציה כזו אין לך חשק ללכת למסעדות או לחפש הופעות, אתה כל הזמן רק על אתרי החדשות וכל הזמן בוואטסאפ עם המשפחה ומקום העבודה. אתה רק מחכה שיפתחו את השמיים ותוכל לחזור".
"אנחנו כל הזמן מתעסקים באיך לחזור"
גם פרופ' בנימין פוקס, מנהל מכון ריאות במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא), נתקע בחו"ל לאחר שנסע בשבוע שעבר לכנס תחום מחלות הריאה במינכן. במקביל, רעייתו, ד"ר ליאת אטס-פוקס, רופאת עיניים, נסעה גם היא להשתלמות בשבדיה. השניים נפגשו לאחר הכנסים באמסטרדם. "בפן האישי יש דאגה כי הבנות שלנו (15, 18, 21) אומנם יחסית גדולות, אבל מתמודדות בסוף עם הסיטואציה ללא הורים", אומר פרופ' פוקס. "בפן המקצועי, זה ממש לא פשוט לדעת שהקולגות מתמודדים לבד עם העומס, הדאגה, התורנויות, זו תחושה של לא להיות חלק מהצוות, גם כשאני ראש הצוות".
"יש את החולים שלנו שצריכים עזרה בשוטף, ולצד זה יש כל הזמן חשש לאירוע רב נפגעים (אר"ן), וזו תחושה שאני לא זמין לעזור לחולים ולתת גב לקולגות, זה מתסכל", הוא מוסיף.
פרופ' בנימין פוקסצילום: עידן גרוס מאז פרוץ המלחמה עם איראן, מנסים השניים למצוא דרך לחזור לישראל. "אני פועל לבד לחזור, אני לא יושב וממתין", אומר פרופ' פוקס. "מצאתי לי ולרעייתי חזרה דרך אונייה של מנו ספנות, הרישום נפתח הבוקר והצלחתי להירשם". לדבריו, האונייה צפויה להפליג לישראל בהמשך השבוע. "גם כשאני בלב אמסטרדם, זה לא שאני יוצא ומטייל ונהנה מהחופשה, אנחנו כל הזמן מתעסקים באיך לחזור. עכשיו כשמצאתי מסלול זה קצת מרגיע אותי".
הוא סיכם: "קשה לי לאמוד את הפגיעה ברצף התפקודי, אבל מן הסתם המשמעות של מחסור כזה היא ירידה בקצב התפוקה, אין ספק". במשרד הבריאות מציינים כאמור שיש כ-700 אנשי צוות רפואי שתקועים כעת בחו"ל בעקבות סגירת המרחב האווירי ונמצאים בעדיפות לשוב לישראל.
