בשורה לחולי סרטן שלפוחית השתן: טיפול חדשני בטכנולוגיה ראשונה מסוגה מציע מענה יעיל לגידולים עמידים, שבעבר חייבו את מרבית החולים לעבור ניתוח כריתת שלפוחית – אחד הניתוחים המורכבים והפולשניים ביותר בתחום האורולוגיה.
הטיפול החדש - TAR 200 שמו - מתבצע באמצעות החדרת התקן זעיר בעזרת קטטר לשלפוחית. לפי נתונים שפורסמו לאחרונה בכנס השנתי של האגודה האמריקנית לאורולוגיה, טיפול זה הוכח כיעיל בכמחצית מהחולים עם סרטן שלפוחית שאינו חודר שריר לאחר כישלון טיפול קודם.
"סרטן שלפוחית השתן הוא מחלה שכיחה יחסית שמופיעה בעשורים השישי, השביעי ואף השמיני לחיים", מסביר פרופ' שי גולן, מנהל המערך האורולוגי במרכז הרפואי רבין (בילינסון) ויו"ר החוג לאורולוגיה אונקולוגית באיגוד הישראלי לאורולוגיה. "אלפיים ישראלים מאובחנים במחלה מדי שנה, כאשר שכיחותה עולה פי חמישה עד שישה בקרב מעשנים".
לדבריו, למחלה זו ספקטרום רחב של דרגות תוקפנות – החל ממחלה פשוטה יחסית לניהול באמצעים מקומיים, ועד למחלה אגרסיבית עם פוטנציאל התפשטות ומוות. "הבירור כולל בדיקת שתן לאיתור נוכחות תאים סרטניים, בדיקת CT ייעודית וציסטוסקופיה – בדיקה שבה בוחנים את השלפוחית באמצעות מצלמה זעירה המוחדרת דרך קטטר", הוא מציין.
פרופ' שי גולן: "ה- TAR 200מציע פתרון חדשני - החדרת התקן זעיר בצורת 'כעך' לשלפוחית, בפרוצדורה קצרה ולא פולשנית, המאפשרת שחרור רציף של תרופה כימותרפית לחלל השלפוחית. ההתקן מוחלף אחת לשלושה חודשים כחלק מהמעקב השגרתי"
לדבריו הסוג השכיח ביותר של סרטן שלפוחית השתן הוא סרטן מסוג קרצינומה אורותליאלית. מדובר במחלה שמתפתחת מתאי האפיתל שמצפים את דרכי השתן – השלפוחית, השופכנים והכליות", אומר פרופ' גולן. "כ-95% מהמקרים מתגלים בשלפוחית עצמה. בשל נטיית הגידול לדמם בקלות, מרבית החולים מאובחנים בעקבות דימום בשתן. סימנים נוספים כוללים תחושת צריבה מתמשכת או דחיפות בהשתנה – כאשר אין עדות לזיהום המסביר את התלונות".
המחלה מתחלקת לגידולים שחודרים לשריר השלפוחית, ולעומתם – גידולים שטחיים יותר, הנשארים על פני הדופן הפנימית. הגידולים השטחיים על הדופן הפנימית מופיעים בשתי צורות – הראשונה, קרצינומה אין-סיטו (CIS), גידול שטחי אך אגרסיבי עם פוטנציאל גבוה להתפשטות, והשני הוא גידול פפילרי, דמוי שיח קטן, הצומח לתוך חלל השלפוחית.
"במקרים שבהם הגידול שטחי ואינו חודר לשריר, הטיפול המקובל הוא כריתה אנדוסקופית מקומית ולאחריה טיפולים משלימים באמצעות שטיפות לשלפוחית", מסביר פרופ' גולן. "השטיפות כוללות החדרת חומרי כימותרפיה מקומית או טיפול אימונותרפי באמצעות חיידק ה-BCG – חיידק שחפת מוחלש שמגרה את המערכת החיסונית להילחם בתאי הסרטן".
אלטרנטיבה לניתוח מורכב
עם זאת, כ-30% מהחולים חווים חזרת מחלה ואף החמרה, למרות טיפול ב-BCG. "בעבר, חולים אלו נדרשו לעבור ניתוח כריתת שלפוחית – הליך מורכב האורך שעות, כרוך בסיכון לסיבוכים, המחייב גם הוצאת סטומה להשתנה דרך דופן הבטן", מתאר פרופ' גולן. "הכריתה נועדה למנוע את הפיכת המחלה לגרורתית".
חולים אלה ניצבו עד לאחרונה מול ברירה לא פשוטה: ניתוח להסרה מלאה של השלפוחית כדי למנוע את התפשטות הסרטן, כאשר בשנים האחרונות נעשו ניסיונות להציע חלופות שמונעות כריתה, בעיקר לחולי קרצינומה אין-סיטו. מנהל המזון והתרופות האמריקני (FDA) גם מעניק עדיפות בבחינת טיפולים המיועדים לקבוצה זו. "למרות זאת, הטיפולים הקיימים הצליחו עד כה לסייע רק בכרבע מהחולים להימנע מניתוח", משתף פרופ' גולן.
פרופ' שי גולןאולם כעת, מסתמנת פריצת דרך. "למרות שכריתת השלפוחית עדיין נחשבת לאופציה בסיסית במקרים של כישלון טיפולי", מסביר פרופ' גולן, "ה-TAR 200 מציע פתרון חדשני: החדרת התקן זעיר בצורת 'כעך' לשלפוחית, בפרוצדורה קצרה ולא פולשנית, המאפשרת שחרור רציף של תרופה כימותרפית לחלל השלפוחית. ההתקן מוחלף אחת לשלושה חודשים כחלק מהמעקב השגרתי, במקביל לבדיקת ציסטוסקופיה, שמטרתה לאתר חזרת מחלה בשלבים מוקדמים".
בשלב זה הממצאים נראים מבטיחים. בכנס השנתי של האגודה האמריקנית לאורולוגיה פורסמו נתוני מחקר עדכניים על אודות ה-TAR 200 בקרב שתי קבוצות מטופלים המאובחנים בסרטן אורותליאלי: אצל חולים עם קרצינומה אין-סיטו, הזמן החציוני עד להתקדמות המחלה עמד על 26 חודשים, וכ-87% מהמטופלים שהגיבו לטיפול נותרו ללא צורך בכריתת שלפוחית גם לאחר שנה. בקרב חולים עם גידול פפילרי, יותר מ-80% מהמטופלים לא חוו התקדמות מחלה גם תשעה חודשים לאחר תחילת הטיפול, וכ-95% הצליחו להימנע מניתוח אחרי מעקב חציוני של למעלה משנה.
נוכח יעילותו, קיבל ה-TAR 200 אישור מואץ מה-FDA. "הטיפול מראה יעילות גבוהה במיוחד, והוא פשוט ומהיר לביצוע, עם שיעור נמוך מאוד של תופעות לוואי", מסביר פרופ' גולן. "עם זאת, קיימת חשיבות רבה להמשיך במעקב צמוד, כדי לזהות מוקדם מקרים של חזרת מחלה".
הוא מסכם: "התקופה הנוכחית מביאה עמה משב רוח חדש למטופלים: באמצעות טיפולים חדשניים ומעקב אורולוגי קפדני, אנו מצליחים להאריך את תוחלת החיים של חולים רבים ולשמר את איכות חייהם – ללא צורך בניתוחים דרסטיים".
