לעיתים קרובות אנו שומעים על ספורטאי צעיר שלפתע, באמצע משחק כדורגל, ריצת מרתון או פעילות גופנית מאומצת, קורס בלי שום התרעה מוקדמת. הנשימה נעצרת, הדופק נחלש, והוא מתמוטט. מקרים כאלה, למרבה הצער, אינם נדירים – לעיתים מדובר בדום לב פתאומי בגיל צעיר, שעלול להסתיים במוות מיידי או בנזק מוחי בלתי הפיך.
במקרים רבים, דום לב פתאומי נגרם כתוצאה ממחלות לב גנטיות, כגון מחלות קרדיומיופתיות – הפוגעות בשריר הלב – או הפרעות קצב לב תורשתיות. אחת השכיחות שבהן היא קרדיומיופתיה היפרטרופית (HCM), מחלה גנטית הגורמת לעיבוי לא תקין של שריר הלב. מצב זה עלול לפגוע ביכולת הלב להזרים דם באופן תקין, ולהוביל לאי-ספיקת לב, הפרעות קצב חמורות ואף למוות פתאומי. המחלה פוגעת בכאחד מכל 500 אנשים – כלומר, באלפי ישראלים.
הביטוי הקליני של המחלה עשוי להיות מתון, ולעיתים אף לא מורגש – מה שמוביל לאבחון מאוחר. תסמינים אופייניים כמו קוצר נשימה במאמץ או דופק לא סדיר עלולים להטעות ולהתפרש בטעות כמחלות אחרות. כתוצאה מכך, רבים לוקים בקרדיומיופתיה היפרטרופית מבלי לדעת כלל על קיומה, אף שהיא אחת ממחלות הלב הגנטיות השכיחות ביותר. לעיתים, היא מתגלה לראשונה רק בעקבות סיבוך חמור – כמו דום לב פתאומי.
ד"ר נועה רורמן שחרצילום: שלומי יוסףסיפור כואב כזה חוותה גם משפחתו של ג', שבנם בן ה-11 קרס לפתע בזמן משחק כדור בבית הספר בעקבות דום לב. הילד עבר החייאה ממושכת וניצל – אך נותר עם נזק מוחי. רק לאחר האירוע, התברר בדיעבד כי סבל מקרדיומיופתיה היפרטרופית (HCM), שלא אובחנה קודם לכן. שנים מאוחר יותר, בבירור גנטי מקיף שבוצע עבורו במרכז הגנומי של שירותי בריאות כללית, אותר גן חדש שגורם למחלה שבה לקה.
הגילוי שיכול לשנות חיי רבים
צוות חוקרים משירותי בריאות כללית ומהמרכז הרפואי בילינסון גילה לאחרונה גן חדש – TRIM63 – ששינויים בו אחראים לחלק ניכר מהמקרים הקשים של קרדיומיופתיה היפרטרופית. הגילוי, שפורסם בכתב העת הרפואי היוקרתי Circulation: Genomic and Precision Medicine, נחשב לפריצת דרך: הוא מאפשר לאתר מבעוד מועד אנשים בסיכון, להפנותם לטיפול מונע – ולמנוע אסונות.
4 צפייה בגלריה
הילד בן ה-11 שחווה דום לב במהלך משחק בבית הספר – רק לאחר מכן אובחן עם המחלה הגנטית. אילוסטרציה
(צילום: Shutterstock)
ד"ר נועה רורמן שחר, מנהלת מרפאת הקרדיוגנטיקה במכון הגנטי ובשירות הגנטיקה הטיפולית בבילינסון ואחת ממובילות המחקר, מדגישה את חשיבות הגילוי: "הזיהוי של הגן הזה הוא צעד משמעותי בקרדיולוגיה גנטית – בארץ ובעולם. ההבנה שמדובר בשכיחות גבוהה במיוחד בישראל תאפשר לנו לאבחן אנשים עוד לפני הופעת התסמינים, ולהציע להם מעקב וטיפול מותאמים אישית – שיכולים להציל חיים".
פרופ' שי בן-שחרצילום: כלליתפרופ' שי בן-שחר, מנהל המחלקה לרפואה מותאמת אישית גנומית בכללית ואחד ממובילי המחקר במכון כללית למחקר, מדגיש: "המחקר שלנו מהווה פריצת דרך בתחום הקרדיוגנטיקה. גילוי הגן TRIM63 מאפשר לזהות את המחלה בשלב מוקדם, למנוע את התקדמותה, ולהעניק טיפול מותאם אישית – מה שיכול להציל חיים ולמנוע סיבוכים חמורים, כולל מוות פתאומי".
מה בדיוק מצאו החוקרים?
המחקר התבסס על אחד ממאגרי המידע הגנטיים הגדולים בישראל – זה של שירותי בריאות כללית – ובחן 107 מטופלים שאובחנו עם עיבוי חריג של שריר הלב. מהממצאים עלה כי 4.7% מהחולים היו נשאים של שני שינויים גנטיים פתולוגיים בשני עותקי הגן TRIM63 – ממצא שנקשר למחלה קשה במיוחד, עם עיבוי קיצוני של שריר הלב והפרעות חשמליות מסכנות חיים.
4 צפייה בגלריה
קרדיומיופתיה היפרטרופית – מחלה גנטית שפוגעת באלפי ישראלים ועלולה להוביל לדום לב פתאומי
(צילום: Shutterstock)
עוד 7.5% מהחולים נשאו שינוי מזיק בעותק אחד בלבד של הגן – ממצא שכבר כשלעצמו מעלה את הסיכון לפתח קרדיומיופתיה פי 8.2 בהשוואה לאוכלוסייה הכללית.
כלומר, המחלה עשויה להתבטא בשתי דרכים: בצורה קלה יותר, אצל נשאים של שינוי גנטי יחיד; ובצורה חמורה ומהירה יותר, אצל נשאים של שינויים בשני העותקים – בניגוד לגנים אחרים שזוהו עד כה, אשר לרוב גורמים למחלה גם כאשר השינוי מופיע בעותק אחד בלבד.
עד לאחרונה, הגן TRIM63 לא נכלל בבדיקות הגנטיות הסטנדרטיות לאבחון קרדיומיופתיה היפרטרופית, אך בעקבות הגילוי החדש – ברור כעת שחייבים לבדוק אותו. בעקבות המחקר, כללית עדכנה את הפאנל הגנטי לאבחון HCM, והכלילה בו את הגן שנמצא כמחולל משמעותי של המחלה.
לדברי החוקרים, הכללת הגן בסט הבדיקות הקיימות למטופלים עם חשד למחלה מספקת כלי חשוב לאבחון מוקדם – לפני הופעת סיבוכים – ולמניעת אבחנה מאוחרת של מחלה קטלנית. אבחון מוקדם כזה מאפשר התאמת טיפול אישי ומעקב רפואי שיכולים להציל חיים.
כך למשל, אצל אותו ילד בן 11 שבו התגלתה המוטציה בשני עותקי הגן TRIM63, הוחל בטיפול תרופתי שנועד למנוע דום לב חוזר ולהפחית את תסמיני המחלה. במקביל, נבדקו גם האחים, ההורים ובני משפחה נוספים, במטרה לזהות מי מהם נמצא בסיכון – ולאפשר גם להם לקבל טיפול מונע שימנע סיבוכים בעתיד.
4 צפייה בגלריה
בדיקות גנטיות מתקדמות מאפשרות לזהות אנשים בסיכון גבוה עוד לפני הופעת תסמינים
(צילום: Shutterstock)
ד"ר רורמן שחר מוסיפה: "הגילוי של הגן לא רק חושף מנגנונים חדשים בהיווצרות המחלה, אלא גם פותח פתח לפיתוח טיפולים מדויקים וממוקדים יותר למחלה השכיחה הזו. בנוסף, בזכות התובנות מהמחקר, נוכל להציע בדיקות גנטיות יזומות לאנשים בריאים – כולל ספורטאים – כדי לזהות מראש מי נמצא בסיכון, ולשמור על חייו ועל בריאותו".
ומה הלאה?
העתיד נראה מבטיח. פרופ' בן-שחר מציין כי בעתיד הקרוב, בדיקות גנטיות שיכללו את הגן TRIM63 יהפכו לחלק בלתי נפרד מהאבחון הקרדיולוגי. המשמעות ברורה: כל אדם הנמצא בסיכון יוכל להיבדק, לדעת מראש – ולפעול כדי להגן על הלב שלו.
המחקר בוצע במסגרת "המעבדה לאבחון מחלות בלתי פתורות ע"ש משפחת ברקוביץ", תוך שילוב מתקדם של עבודת מעבדה ביולוגית עם אנליזות ממוחשבות מתקדמות. שילוב זה מאפשר רמת דיוק גבוהה באבחון – ושיפור משמעותי בטיפול הרפואי המותאם אישית.
