השפעת הקשה מחזירה לבתי החולים את המראות המוכרים מימי הקורונה: כ-15 חולים במצב קריטי, בהם ילדים ובני נוער, חוברו בימים האחרונות למכשירי אקמו, שמחליפים את תפקודי הלב והריאות, בשל כשל נשימתי קשה שנגרם משפעת. כך נודע ל-ynet.
עונת השפעת הנוכחית בישראל היא הקשה ביותר מזה יותר מעשור. על פי דוח משרד הבריאות לשבוע השלישי של ינואר, העלייה בשיעורי התחלואה הנשימתית נמשכת, ולראשונה חצה השיעור הגולמי של החולים את הסף שמוגדר כפעילות שפעת גבוהה מאוד. העלייה התבטאה בכל קבוצות הגיל, במיוחד בקרב בני שנתיים עד 18 שנים, אצלם נצפתה עלייה חדה במיוחד בתחלואה. נמשכת גם העלייה בשיעור הפניות בשל דלקת ריאות, המצוי מעל הממוצע הרב-שנתי.
3 צפייה בגלריה
החייאה באמצעות מכשיר אקמו ECMO שמדמה פעולת לב-ריאה
החייאה באמצעות מכשיר אקמו ECMO שמדמה פעולת לב-ריאה
החייאה באמצעות מכשיר אקמו ECMO שמדמה פעולת לב-ריאה
(צילום: shutterstock)
לתחלואה הנרחבת והקשה יש מחיר לא מבוטל: הבוקר פורסם כי נער בן 13 מעראבה שבגליל התחתון מת בבית החולים זיו בצפת ככל הנראה בגלל סיבוכי שפעת. בימים האחרונים נרשמה עלייה במספר המטופלים שמגיעים עם כשל נשימתי חמור מאוד לבתי החולים. חלקם נזקקו לחיבור לאקמו, מכונת החייאה שמחליפה את פעילות הלב והריאות.
"בכל רחבי הארץ יש כיום חולים שמחוברים לאקמו בגלל כשל נשימתי עמוק בגלל שפעת", אומר ד"ר דקל סתוי, יו"ר החברה הישראלית לאקמו ומנהל שירות האקמו ביחידה לטיפול נמרץ באיכילוב. "יש גם לא מעט חולים שלא חוברו למכשיר עדיין, אבל הם נמצאים על הגבול. בחלק מהחולים האלה יש מעורבות לא רק של הריאות, אלא גם של הלב כתוצאה מעומס המחלה או ממעורבות ישירה של המחלה עצמה בלב".
3 צפייה בגלריה
ד"ר דקל סתוי
ד"ר דקל סתוי
"יש גם לא מעט חולים שלא חוברו למכשיר עדיין, אבל הם נמצאים על הגבול". ד"ר דקל סתוי
(צילום: ג'ני ירושלמי, דוברות איכילוב)
לדברי ד"ר סתוי, "פגיעה שכזו עלולה להגיע למצבים של הלם, כלומר של לחץ דם נמוך מאוד כתוצאה מכך שהלב לא מצליח לתפקד. המטרה באקמו היא בעיקר לקנות לחולים האלה זמן. אפשר לחבר את האקמו בצורה שיתמוך בעיקר בהיבט הנשימתי ואפשר לחבר אותו כך שיתמוך גם בהיבט הנשימתי וגם בהיבט הלבבי. זו לא תרופה, ויש לטיפול הזה סיבוכים, אבל הוא מאפשר לנו לקנות זמן ובזמן הזה נותנים לחולים את הטיפול כדי שהריאות והלב שלהם יחלימו. אלה מדובר בהחלט מצבים מאוד קיצוניים".
ד"ר אורי גלנטה, רופא בכיר ביחידה לטיפול נמרץ פנימי בסורוקה ומנהל השירות לאקמו בבית החולים, סיפר: "ביחידה שלנו לטיפול נמרץ היו יותר משבעה חולים עם סיבוכי שפעת קשים, שמזכירים מאוד את מה שראינו בתקופת הקורונה. חלקם עם סיבוכים נשימתיים וחלקם לבביים. בחלק מהמקרים השפעת הסתבכה עם זיהומים משניים, כלומר חיידקים שאוהבים 'להתלבש' על הדלקת ריאות שהשפעת גורמת. פרט לזה יש גם עלייה בוירוסים הנשימתיים האחרים".
ד"ר דקל סתוי: "אקמו הוא לא תרופה, ויש לטיפול הזה סיבוכים, אבל הוא מאפשר לנו לקנות זמן ובזמן הזה נותנים לחולים את הטיפול כדי שהריאות והלב שלהם יחלימו. אלה מדובר בהחלט מצבים מאוד קיצוניים"
עוד סיפר, כי "אחד החולים שלנו, אדם בריא לחלוטין בן 58, מחובר לאקמו בגלל שפעת כבר שלושה שבועות. נער בן 15 חובר גם הוא לאקמו בגלל וירוס נשימתי אחר שגרם אצלו לקטסטרופה ריאתית. הוא עדיין סובל ממחלה משמעותית מאוד בריאות וטרם הבריא. גם הוא היה בריא לגמרי עד שנדבק. חולה בן 70, גם הוא אדם בריא בדרך כלל, סובל מסיבוכים נשימתיים מאוד קשים, עם חיידק שהתיישב על הדלקת ריאות ועם פגיעה לבבית מאוד קשה. הוא נמצא כשבועיים וחצי בטיפול נמרץ, מורדם ומונשם, עם כשל רב-מערכתי ותמיכה מכשירנית מאוד מורכבת". אף אחד מהחולים שטופלו בטיפול נמרץ בסורוקה לא היה מחוסן.
3 צפייה בגלריה
ד"ר אורי גלנטה
ד"ר אורי גלנטה
"מזכיר את מה שראינו בימי הקורונה". ד"ר אורי גלנטה
(צילום: המרכז הרפואי סורוקה)
מתחילת העונה אושפזו 186 חולים עם שפעת במחלקות לטיפול נמרץ או מוגבר. מדוח משרד הבריאות עולה, כי רוב הדגימות למחלות נשימתיות בקהילה היו חיוביות לשפעת, רובן לשפעת מסוג B משושלת ויקטוריה, ומיעוטן הקטן לקורונה ולנגיף נשימתי נוסף, RSV. בבתי החולים רוב התחלואה בשפעת נגרמת כתוצאה משפעת מזן A.
נכון ל-19 בינואר 2025 התחסנו נגד שפעת בקופות החולים 1,546,884 ישראלים, שיעור גבוה במקצת מבעונת השפעת הקודמת. נגיפי השפעת מזן A ו-B הפעילים כעת בישראל נכללים בחיסון השפעת שניתן השנה, ומכאן גם יעילותו.
פעילות הקורונה בישראל נמצאת אף היא כרגע במגמת עלייה, אולם רמת התחלואה בה עדיין נמוכה. רמות תחלואה דומות מדווחות גם במדינות מערביות נוספות. "החורף הזה הוא חורף פעיל מאוד", מסכם ד"ר סתוי מאיכילוב. "במקרה של חשד לקושי נשימתי מומלץ לא להתעכב ולהגיע לבדיקה בבית חולים".