מחלות לב וכלי דם הם הסיבה המובילה לתמותה בעולם המערבי. מתוכם, הנפוצה ביותר היא אוטם שריר הלב (התקף לב), הנגרם מחסימה אקוטית של כלי דם המספק דם לשריר הלב. בישראל מתאשפזים בכל שנה כ-25 אלף איש בעקבות אוטם שריר הלב, מתוכם כ-60% גברים ו-40% נשים. על אף שרוב המקרים (כ‑65%) מתרחשים בקרב בני 65 ומעלה, נתוני השנים האחרונות מצביעים על עלייה בשיעור אירועים לבביים גם בקרב צעירים יותר, ובעיקר בגילים שבין 45 ל‑65.
6 צפייה בגלריה
"כשאדם עובר דום לב צריך להעניק לו טיפול ראשוני בשטח ולנסות להחזיר את קצב הלב לפעילות סדירה"
(צילום: shutterstock)
"במקרים רבים גברים מתגלים עם התסמינים הקלאסיים של כאבים בחזה, עם או בלי הקרנה ליד או ללסת, כאבים לוחצים באופיים, לפעמים מלווים בבחילה והזעה", מסביר פרופ' עידו בירתי, מנהל המערך הקרדיווסקולארי ע"ש קיטנר-דוידאי במרכז הרפואי צפון (פוריה) ומשנה לדיקן בפקולטה לרפואה באוניברסיטת בר אילן. "בנשים ההסתמנות הקלינית עלולה להיות מאוד מטעה או מעורפלת, ולנשים רבות יכולים להיות אירועים לבביים עם תסמינים כמו צרבת, חולשה פתאומית וכדומה. גם בחולי סוכרת תיתכן התייצגות ללא כאבים בחזה או עם כאבים בחזה בעוצמה נמוכה".
הסכנה המיידית באנשים הסובלים מאוטם שריר הלב הינה התפתחות הפרעת קצב חשמלית בפעילות הלב העלולה להוביל לדום לב – הפסקת פעילות הלב. זהו סיבוך של אוטם שריר הלב המהווה את הסיבה העיקרית לתמותה עוד לפני הגעת המטופל לבית החולים. החייאה מהירה ומתן מכת חשמל על ידי דפיברילטור בזמן הפרעת הקצב עשויים להציל את חייהם של חלק מהמטופלים הסובלים מסיבוך זה.
פרופ' קטיה אורביןצילום: דוברות בילינסון"כשאדם עובר דום לב צריך להעניק לו טיפול ראשוני בשטח ולנסות להחזיר את קצב הלב לפעילות סדירה", אומרת פרופ' קטיה אורבין, מנהלת מערך טיפול נמרץ לב בבילינסון והשרון מקבוצת כללית. "שני דברים מאוד מאוד משמעותיים שיכולים להשפיע בצורה חיובית על הפרוגנוזה הם זיהוי מהיר וקריאה לעזרה וביצוע פעולות החייאה ראשוניות, בטח אם יש לאדם שמבצע אותם רקע רפואי. חשוב להבדיל בין קרוב משפחה למשל, ששם את הידיים על החזה ועושה לחיצות, לבין מישהו שקיבל הדרכה ויודע איך עושים עיסויים, ותוך זמן קצר מביאים דפיברילטור לאזור".
פרופ' קטיה אורבין: "שני דברים מאוד משמעותיים שיכולים להשפיע בצורה חיובית הם זיהוי מהיר וקריאה לעזרה וביצוע פעולות החייאה ראשוניות, בטח אם יש לאדם שמבצע אותם רקע רפואי. חשוב להבדיל בין קרוב משפחה למשל, ששם את הידיים על החזה ועושה לחיצות, לבין מישהו שקיבל הדרכה ויודע איך עושים עיסויים, ותוך זמן קצר מביאים דפיברילטור"
פרופ' ברק צפריר, מנהל שירות שיקום לב ברמב"ם, מוסיף: "מכת חשמל על ידי מכשיר דפיברילטור עשויה לעזור כאשר ישנה טאכיקרדיה – הפרעת קצב מהירה כגון 'פרפור חדרים' משנית לאירוע הלבבי. במקרה כזה לעיתים ניתן להציל את האדם שעובר החייאה, ולתת לו את אותו טווח זמן עד להגעה לבית החולים למתן תרופות מצילות חיים וביצוע צנתור לפתיחת העורק הכלילי החסום. אך אם נגיע באיחור של דקות ארוכות לאחר שהמטופל התמוטט, הסיכוי לעזור לו על ידי חיבור למכשיר דפיברילטור ילך ויפחת".
פרופ' עידו בירתיצילום: מרכז רפואי צפוןהסיכויים לחלות באוטם לבבי שונים מאדם לאדם ותלויים במשתנים רבים הנקראים "גורמי סיכון" להתפתחות טרשת העורקים, בהם גם השפעות סביבתיות, אורח חיים וכמובן גנטיקה, אך ניתן למזער את הסיכון על ידי שורה של צעדים. "אם מטפלים בגורמי הסיכון, אנחנו יכולים למנוע מקרים רבים של התקפי לב", מבהיר פרופ' בירתי.
פרופ' עידו בירתי: "במקרים רבים גברים מתגלים עם התסמינים הקלאסיים של כאבים בחזה, עם או בלי הקרנה ליד או ללסת, כאבים לוחצים באופיים, לפעמים מלווים בבחילה והזעה. בנשים ההסתמנות הקלינית עלולה להיות מאוד מטעה או מעורפלת, ולנשים רבות יכולים להיות אירועים לבביים עם תסמינים כמו צרבת, חולשה פתאומית וכדומה"
"טיפול בגורמי הסיכון הקלאסיים מתחיל ביישום אורח חיים בריא, שזה אומר תזונה מאוזנת, פעילות גופנית סדירה והפסקת עישון. בנוסף, חשוב לאזן ערכי כולסטרול ואת רמות הסוכר בדם, וכן את יתר לחץ הדם. אלו גורמי הסיכון הקלאסיים, ברי מניעה, לצד ההיסטוריה המשפחתית, להתפתחות אוטם לבבי. היום אנחנו יודעים שגם השמנה היא גורם סיכון עצמאי להיווצרות מחלת לב איסכמית". אז מה צריך לבדוק ועל מה לשים דגש, איך מטפלים והאם שיקום וחזרה לתפקוד אחרי אירוע לבבי באמת אפשריים?
יתר לחץ דם
יתר לחץ דם מכונה לא פעם "הרוצח השקט" משום שהוא עשוי שלא לגרום לתסמינים במשך שנים, אך בינתיים גורם נזק מתמשך לדופן העורקים הכליליים ומאיץ תהליך טרשתי. יתר לחץ דם קשור בעלייה משמעותית בסיכון להתקפי לב, שבץ מוחי ותמותה, ואילו הורדת לחצי הדם הוכחה כמפחיתה שעורים אלו. לחץ הדם מושפע ממשקל גוף, פעילות גופנית, סטרס ותזונה (צריכת מלח), אך גם מנטייה גנטית.
עישון
עשן הסיגריות מכיל ניקוטין וחלקיקים מחמצנים המגבירים קרישיות, מכווצים את העורקים, מגבירים תהליכי דלקת ופוגעים בשכבת האנדותל (שכבת ההגנה הפנימית של כלי הדם). המעשן הכבד עומד מול סיכון גבוה פי 2‑6 להתקף לב בהשוואה ללא‑מעשן. הבשורה הטובה היא שהפסקת עישון מפחיתה את הסיכון בכ-40% כבר בתוך כשנתיים, כך על פי מחקרים, והמשך גמילה מקרב את הסיכון לזה של מי שלא עישן מעולם.
גנטיקה
אדם שאחד מהוריו לקה באוטם לפני גיל 55 (אב) או 65 (אם) נמצא בסיכון מוגבר, לעיתים כפול ומעלה, לאירוע לב דומה, אפילו אם כל שאר גורמי הסיכון מאוזנים. לא ניתן "לתקן" את הגנים, אך ידיעת הסיכון מאפשרת להתחיל מעקב קרדיולוגי מוקדם יותר ולטפל באגרסיביות בשאר גורמי הסיכון.
"סיפור משפחתי הוא עניין מאוד חשוב" טוענת פרופ' אורבין. "מחלת לב איסכמית או דום לב בגיל צעיר זו נורה אדומה, ואם במשפחה יש היסטוריה רפואית כזו, אותו אדם צריך להיבדק או לכל הפחות לבדוק את גורמי הסיכון שלו, לנסות להתעמק ולהבין מה היה אצל אותו קרוב משפחה. ובהמשך לנסות להבין האם זו בעיה שקשורה לטרשת עורקים והתקפי לב, או בעיה שהיא בכלל גנטית מבנית או משהו שקשור למערכת ההולכה. כלומר, כל בן אדם שיש לו סיפור משפחתי משמעותי מגיל צעיר צריך ללכת ולהיבדק".
סוכרת
רמות סוכר גבוהות פוגעות בדפנות כלי הדם, מגבירות דלקת וגורמות לטרשת עורקים מפושטת. לחולי סוכרת סיכון גבוה פי 4-2 להתקף לב בהשוואה לאוכלוסייה הכללית. איזון גלוקוז וטיפול בתרופות מדור חדש להן תועלת קרדיווסקולארית מוכחת, מפחיתים משמעותית את שיעור האירועים הלבביים.
רמות שומנים גבוהות בדם
"הכולסטרול הרע" (LDL-C) שוקע בדפנות העורקים ויוצר רובד שומני שעלול להיקרע ולחסום את זרימת הדם לשריר הלב. הורדה בערכי LDL-C, הן על ידי שינוי אורחות חיים והן על ידי טיפול תרופתי כגון סטטינים – קבוצת תרופות המפחיתה בצורה יעילה את רמת הכולסטרול והוכחה במחקרים כמפחיתה באופן יחסי בכ-22% את הסיכון להתקף לב או צורך בצנתור חוזר.
השמנה
עודף משקל והשמנה – במיוחד כשהוא מרוכז סביב הבטן – פועל כ"רקמה דלקתית" פעילה שמעלה לחץ דם, סוכר, ושומנים ומכבידה על הלב. נתוני משרד הבריאות מצביעים על כך שהשמנה היא אחד הגורמים הבולטים לתחלואה במחלות לב וכלי דם, וכ-60% מהמבוגרים בישראל סובלים מעודף משקל או השמנה. הפחתה של 5%-10% ממשקל הגוף משפרת משמעותית את לחץ הדם ופרופיל השומנים ומפחיתה סיכון עתידי להתפתחות סוכרת, מחלות לב וכלי דם. היום קיימים טיפולים תרופתיים יעילים מאד לטיפול בהשמנה, אשר הוכחו כמפחיתי תחלואה לבבית.
מהן הבדיקות המומלצות?
בקופות החולים קיים קו מנחה די דומה. המעקב מתחיל בפרופיל שומנים. מומלץ לגברים מגיל 35 ולנשים מגיל 45 לבצע פרופיל שומנים (כולסטרול LDL, HDL וטריגליצרידים) אחת לחמש שנים; אם קיימים גורמי-סיכון (השמנה, עישון, סיפור משפחתי) או רמות לא תקינות, עוברים למעקב שנתי. מדידת לחץ דם נחשבת "תקופתית חובה" מגיל 40: בדרך כלל אחת לשנתיים עד גיל 65 ואחת לשנה לאחר מכן, או פעם בשנה כבר מגיל 40 למי שיש גורמי סיכון. בפועל, רבים מודדים בכל ביקור. בדיקות דם בסיסיות (גלוקוז בצום, תפקודי כליה, ספירה מלאה) מומלצות בכל הקופות אחת לשנתיים; בדיקת סוכר אחת לשלוש שנים מגיל 45, אך לחולי סוכרת מאובחנת או טרום-סוכרת ההנחיה היא פעם בשנה.
מי שמוגדר "בסיכון גבוה" – לדוגמה, גברים מעל 35 או נשים מעל 45 עם היסטוריה משפחתית של אוטם, מטופלי יתר לחץ דם, סוכרת או מעשנים – מוזמן לבדיקה קרדיאלית ראשונה (אק"ג בסיסי וארגומטריה לפי צורך) כבר סביב גיל 40-35, ולאחר מכן לפי החלטת רופא המשפחה או הקרדיולוג; אין מדובר בנוהל קבוע, אלא כ"כלל אצבע" וההחלטה לגבי כל מטופל נקבעת לפי סכימת סיכון אישית. כל הקופות מדגישות שנקודת המוצא היא רופא/ת המשפחה או אחות המרפאה. דרכם מזמנים תורים למעבדה, מקבלים הפניות לקרדיולוג, ולפי הצורך – לצנתור וירטואלי (CT לב), הולטר או דופלקס.
6 צפייה בגלריה
מי שמוגדר בסיכון גבוה מוזמן לבדיקה קרדיאלית ראשונה עוד לפני גיל 40
(צילום: shutterstock)
בנוסף, יש לציין כי בדיקת אקו-לב במאמץ (שמאפשרת לזהות בזמן אמת אזורים שלא מקבלים מספיק דם ולהעריך את תפקוד המסתמים) אינה בדיקת סקר שגרתית, והפנייה אליה תתקבל רק במידה שמזוהים תסמינים או סיכון בינוני-גבוה למחלה כלילית. הקופות מונות שלושה מצבים עיקריים שבהם הבדיקה מומלצת:
- כאבי חזה / קוצר נשימה במאמץ או חשד להיצרויות בעורקי הלב
- ארגומטריה או אק"ג לא חד משמעיים
- כחלק מממעקב אחרי מחלת לב ידועה
לסיכום, עבור אדם בריא ללא גורמי סיכון מדובר בבדיקות דם ולחץ דם אחת לכמה שנים החל מאמצע העשור הרביעי, אולם מי שנושא גורם סיכון משמעותי נכנס למעקב שנתי במטרה לאתר בעיות עוד לפני שהן עלולות להפוך לאוטם לבבי.
האם ניתן להשתקם?
בישראל שיעורי התמותה מאוטם שריר הלב ממשיכים לרדת בעקביות: לפי נתוני ה-OECD מ-2023, רק כ-5%-6% מהמאושפזים בני 45 ומעלה נפטרים בתוך 30 יום מהאשפוז, נתון הממקם את ישראל בין חמש המדינות הטובות ב-OECD ומעיד על יעילות מערך הצנתור המהיר והטיפול הרפואי המתקדם (בין היתר סטטינים, נוגדי טסיות, ושיקום לב). לעומת זאת, דום לב פתאומי נותר קטלני בהרבה: רק כ-10% מהעוברים החייאה מחוץ לבית החולים שורדים ומשתחררים מאשפוז. ההסבר פשוט: בכל דקה ללא החייאה ושימוש בדפיברילטור צונחים סיכויי ההישרדות בכ-10%.
פרופ' ברק צפריר: "שיקום נעשה באמצעות ביצוע אימון גופני מבוקר ומנוטר, טיפול בגורמי הסיכון למחלות לב, חינוך והדרכה, תמיכה קבוצתית ושינוי חיובי באורחות החיים. צוות השיקום רב-תחומי וכולל רופאים קרדיולוגים, אחים ואחיות טיפול נמרץ, פיזיולוגים של מאמץ ומאמנים גופניים, דיאטנים ופסיכולוג שיקומי. התוכנית השיקומית מותאמת באופן אישי למטופל"
אלו שכן שורדים ומשתחררים מאשפוז בטיפול נמרץ לב, מגיעים לאחד ממכוני שיקום הלב הנמצאים בבתי החולים, כאשר המטרה העיקרית היא להחזיר את החולים לתפקוד מיטבי, מבחינה גופנית ונפשית, כמו גם להפחית תחלואה עתידית ממחלות לב וכלי דם.
פרופ' ברק צפרירצילום: הקריה הרפואית רמב"ם"שיקום לב היא מסגרת טיפולית הנכללת בסל שירותי הבריאות, לטיפול במגוון חולים עם מחלות לב לאחר אשפוז עקב 'התקף לב', אי-ספיקת לב, וכן התערבות פולשנית כגון צנתור טיפולי או ניתוח מעקפים", מסביר פרופ' צפריר. "השיקום נעשה באמצעות ביצוע אימון גופני מבוקר ומנוטר, טיפול בגורמי הסיכון למחלות לב, חינוך והדרכה, תמיכה קבוצתית ושינוי חיובי באורחות החיים. צוות השיקום רב-תחומי וכולל רופאים קרדיולוגים, אחים ואחיות טיפול נמרץ, פיזיולוגים של מאמץ ומאמנים גופניים, דיאטנים ופסיכולוג שיקומי. התוכנית השיקומית מותאמת באופן אישי למטופל, בהתאם לאירוע שעבר, התפקוד הלבבי והגופני, והצרכים הפרטניים".
פרופ' אורבין מוסיפה: "אצלנו בבילינסון יש את מרפאת שורדי דום לב, שבדיוק נועדה לטפל בבעיה הזאת. זה מאוד מורכב ותלוי מה הייתה הסיבה לדום לב, מה היה משך האשפוז, האם היו סיבוכים נוספים באשפוז, האם יש נזק פיזי, האם יש נזק קוגנטיבי או נוירולוגי והאם יש נזק פסיכולוגי? אנחנו מתייחסים לכל הדברים האלה, מלווים את המטופל כמה שהוא צריך – גם שנה ולפעמים יותר, במטרה להחזיר את כולם לתפקוד. וזה נע בין אנשים שחוזרים לתפקוד מלא, לאנשים שלא מצליחים לחזור לתפקוד כי הם נשארו פגועים במידה כזו או אחרת, בין אם ברמה הקוגניטיבית או ברמה הפסיכולוגית, והם זקוקים ליותר תמיכה. ויש אנשים שלצערנו נשארים גם עם נזק משמעותי ומחוברים למכונות הנשמה לתקופה ממושכת עם פגיעה משמעותית אנוקסית (נזק מוחי), שנמצאים בהגדרה של בין צמח לקומה".
פרופ' בירתי מסכם כי "כיום יש בידינו טיפולים יעילים ובטוחים לטיפול בגורמי סיכון שעשויים למנוע אוטמים לבביים רבים ולהציל חיים של חולים רבים".
