מחלות לב הן גורם המוות השכיח ביותר בעולם, כך על פי ארגון הבריאות העולמי. למרות זאת, מחקר חדש טוען כי מספר מקרי המוות כתוצאה מהתקפי לב צנח ב-89% מאז 1970, גם כשלוקחים בחשבון את קצב הזדקנות האוכלוסייה. המחקר, של אוניברסיטת סטנפורד, מגלה כי הטבע של התמותה ממחלות לב השתנה לחלוטין ב-50 השנים האחרונות – כאשר בעיות כי אי-ספיקת לב, הפרעות קצב ולחץ דם גבוה הפכו לגורמים מרכזיים למוות.
"לאורך 50 השנים האחרונות, ההבנה שלנו לגבי מחלת לב, מה גורם לה ואיך אנו מתייחסים אליה, השתנו באופן משמעותי", אמרה העורכת הראשית של המחקר, ד"ר שרה קינג. "נעשו צעדים משמעותיים בעזרה לאנשים לשרוד אירועים קרדיאליים חריפים שבעבר נחשבו גזר דין מוות".
בשנת 1970, 91% ממקרי המוות ממחלות לב נגרמו ממה שמכונה "מחלת לב איסכמית" – כלומר, התקפי לב ובעיות דומות שנובעות מסתימות בעורקים. בשנת 2022, שיעור זה ירד ל-53% בלבד, בזמן שמקרי המוות ממחלות לב אחרות זינקו ב-81%.
הנתונים, שפורסמו ביום רביעי שעבר בכתב העת Journal of the American Heart Association, מבוססים על ניתוח של יותר מ-37 מיליון מקרי מוות ממחלות לב לאורך יותר מחצי מאה. החוקרים גילו כי שיעור מקרי המוות מהתקפי לב חריפים ירד מ-354 ל-100 אלף איש בשנת 1970 ל-40 ל-100 אלף בלבד בשנת 2022.
פרופ' שלמה מטצקי, מנהל היחידה לטיפול נמרץ לב במרכז הרפואי שיבא: "כולנו רואים, גם בספרות העולמית וגם מהניסיון האישי שלנו בארץ, שקיימת ירידה דרמטית בתמותה כתוצאה מהתקפי לב. בישראל אנחנו רואים נתונים דומים מאוד למה שרואים במחקר. אם נסתכל רק בין 2021-2010, פרק זמן זעום בתוך כל הירידה, מדובר על ירידה של כמעט 50% בתמותה כתוצאה מהתקפי לב".
לדבריו, ישנם מספר גורמים שהביאו לירידה זו בתמותה. "בראש ובראשונה התובנה שהתקף לב הוא לא אירוע חד פעמי והנזק שמוביל בסופו של דבר להתקף הלב הוא תהליך שאורך שעות – וככל שאנחנו מטפלים מוקדם יותר, כך ניתן להציל יותר משריר הלב".
פרופ' שלמה מטצקיצילום: יחידת הצילום שיבא"בשנות ה-80 החלו להבין כי התקף לב זה לא 'בום' וגמרנו, והנזק הוא לא מיידי, אלא נזק מתמשך, ותמונת הראי החיובית היא ככל שאנחנו מקדימים להתערב, כך עולים הסיכויים להציל את המטופל. נזק שריר הלב הוא עניין של זמן, ומכאן הקריאה לציבור הרחב, שככל שמקדימים להגיע לקבל טיפול באנשים עם חשד להתקף לב, כך ייטב. באופן הזה אתה מונע הרבה מהתמותה שיכולה להיות בשעות הראשונות".
"בשנות ה-90 הייתה הבנה שניתן לפתוח חסימה של העורק שגורמת להתקף לב גם באמצעים תרופתיים. במרוצת השנים, הבינו גם כי פתיחה מכנית על ידי צנתור אפקטיבית יותר, ובטוחה יותר מאשר פתיחה על ידי חומרים ממיסי קרישים. זו הייתה קפיצת מדרגת נוספת בהקטנת גודל האוטם והקטנת התמותה".
פרופ' מטצקי מציין כי בהמשך חלה גם התפתחות בטיפולים התרופתיים שניתנים בזמן ההתקף לב ולאחריו, שסייעו במניעת התקף לב חוזר ונזק נוסף, כמו גם שיפור בטיפולים להפחתת שומני הדם ושיפור בהגברת היעילות של הטיפולים נוגדי הקרישה.
3 צפייה בגלריה
"ככל שמקדימים להגיע לקבל טיפול באנשים עם חשד להתקף לב, כך ייטב"
(צילום: shuttetrstock)
המחקר ניתח נתונים רשמיים שהגיעו ממשרד הבריאות האמריקאי אודות מקרי מוות ממחלות לב בין 1970 ל-2022. בתחילת שנות ה-70 התקפי לב היו אחראיים ל-54% מכלל המקרים כתוצאה ממחלות לב – 52 שנה מאוחר יותר, אותו שיעור ירד ל-29%.
מצד שני, מקרי מוות מהפרעות קצב – שקורות כשהאותות החשמליים בלב משתבשים – היו נדירים ב-1970. ב-2022 לעומת זאת, השיעור שלהן זינק ב-450% ולפי המחקר מהווים כ-4% מכלל מקרי המוות ממחלות לב. במקביל, מקרי המוות מאי-ספיקת לב עלו ב-146% בתקופה הזו ומיתות כתוצאה מלחץ דם גבוה כרוני קפצו ב-106%.
"מן הסתם אפשר להניח שגם בישראל רואים את זה", אומר פרופ' מטצקי. "זו איזושהי צורה של 'נקמת הרפואה'. ככל שיותר חולים שרדו התקף לב, אנחנו יותר ויותר צריכים להתמודד עם אותם חולים מאחר שהם נמצאים בסיכון לאי-ספיקת לב והפרעות קצב. ככל שהנזק השארי גדול יותר, וככל שיש יותר חולים ששרדו התקף לב, יש יותר חולים שמפתחים עם השנים אי-ספיקת לב ו/או הפרעות קצב, ולכן אנחנו רואים את התזוזה הזו מתמותה כתוצאה מהתקף לב עצמו, לתמותה כתוצאה מאי-ספיקת לב ו/או הפרעות קצב".
לגבי יתר לחץ דם, "אנחנו עוסקים כרגע במגפת השמנה וכך הסיכוי והשיעור של יתר לחץ דם גדול יותר, וכתוצאה מכך תמותה כתוצאים מנזקים קרדיווסקולריים בעקבות כך".
3 צפייה בגלריה
"מחלות לב לא נעלמו, צריך למקד את המאמץ כדי למנוע אירועי לב כבר בילדות"
(צילום: shutterstock)
עוד נכתב כי שינויים בגורמי הסיכון למחלות לב הפכו לבעלי השפעה משמעותית בהרבה – בין היתר דובר במחקר על השמנה, סוכרת סוג 2, לחץ דם גבוה, תזונה לקויה וחוסר בפעילות גופנית, כולם זינקו בעשורים האחרונים. שיעור ההשמנה עלה מ-15% ב-1970 ל-40% בשנת 2022 בארה"ב, כשסוכרת סוג 2 וטרום-סוכרת משפיעות כיום על קרוב לחצי מהמבוגרים במדינה. לחץ דם גבוה עלה מ-30% ב-1978 לכמעט 50% ב-2022.
"כל גורמי הסיכון הללו תורמים לעומס מתמשך של מחלת לב, בייחוד בהתייחסות לאי-ספיקת לב, מחלת לב כתוצאה מיתר לחץ דם והפרעות קצב", אמרה החוקרת הבכירה ד"ר לאתה פלאניאפן, סגנית הדיקן למחקר בפקולטה לרפואה של אוניברסיטת סטנפורד. "מחלות לב לא נעלמו, כעת צריך למקד את המאמץ בעזרה לאנשים להזדקן עם לבבות בריאים וחזקים על ידי מניעת אירועי לב – והמניעה הזו צריכה להתחיל כבר בילדות".
