ניתוח מרגש נערך הבוקר (יום ה') במרכז הרפואי שיבא בתל השומר, כשלב מלאכותי שלם – המתקדם בעולם Aeson מתוצרת CARMAT הצרפתית – הושתל בגופו של אדם בשנות ה-50 לחייו, שסובל מאי-ספיקת לב חמורה, והחליף את ליבו המקורי. "זה יום מיוחד מאוד והיסטורי", אמר פרופ' אבי מורגן, מנהל כירורגי ביחידה להשתלות לב ולב מלאכותי בבית החולים, בריאיון ל-ynet רגע לפני שנכנס לחדר הניתוח. ההתרגשות ניכרה היטב סביב חדר הניתוח מספר 9 במרכז לב, חזה וכלי דם בשיבא, כשמתמחים הגיעו לחזות בהישג הרפואי.
השתלת לב מלאכותי מתקדם מתוצרת CARMAT במרכז הרפואי שיבא
(צילום: אור הדר)
"הלב המלאכותי ישאיר את המטופל בחיים וישפר את מצבו, ואנחנו מקווים שתוך 12-6 חודשים הוא יקבל לב חדש", אמר פרופ' מורגן. עם זאת לדבריו, החזון של החברה הוא להפוך את הלב המלאכותי בהמשך לאלטרנטיבה אמיתית עבור חולים שזקוקים להשתלה. "אני מאמין שעם התקדמות הטכנולוגיה נגיע ליום שבו הלב המלאכותי יוכל להוות תחליף להשתלת לב עבור המטופלים, שזה יהיה 'מוצר מדף', שנוכל לספק לחולים, והם לא יצטרכו לחכות יותר".
7 צפייה בגלריה
"הלב המלאכותי יודע להתאים את עצמו למצב של החולה ולפעילות הטבעית של החולה"
(צילום: דוברות שיבא)
כ-180 אלף חולי אי-ספיקת לב בישראל
אי-ספיקת לב היא מחלה כרונית הנובעת מפגיעה בתפקוד הלב וביכולתו להזרים דם עשיר בחמצן לכל רקמות הגוף. שיעור האנשים הסובלים מאי-ספיקת לב ברחבי העולם מוערך בכ-1%-2%, כלומר כ-80-160 מיליון חולים. ההערכה היא שבישראל ישנם כ-180 אלף חולים (כמעט 2% מהאוכלוסייה). אי-ספיקת לב עלולה לגרום למגוון תסמינים, בהם קוצר נשימה (בעיקר בשכיבה), תשישות, צפצופים בנשימה או שיעול, בלבול, סחרחורת, ובצקות ברגליים ובקרסוליים. במקרים של אי-ספיקת לב חמורה, שלא ניתנת לאיזון באמצעות הטיפולים השונים, נשקלת אפשרות של השתלת לב.
הלב מחולק לשני צדדים, ימין ושמאל. "רוב החולים סובלים מפגיעה בחדר השמאלי של הלב. במצב כזה אנחנו משתילים מכשיר תמיכה לבבי (LVAD) בחדר השמאלי שמשמש כמשאבה מלאכותית: שואב דם מהחדר השמאלי ומעביר אותו לכלי הדם המרכזי בגוף (אבי העורקים), שתפקידו לספק דם לכל האיברים", הסביר פרופ' מורגן. המכשיר מושתל לצד ליבו של המטופל, לא מחליף אותו.
המנותח סבל מאי-ספיקת לב חמורה דו-חדרית (Biventricular Heart Failure), כלומר פגיעה הן בחדר הימני והן בחדר השמאלי של הלב. "כ-10% מהמטופלים עם אי-ספיקת לב סובלים עם מצב ששני חדרי הלב לא מתפקדים, והאופציה היחידה עבורם היא השתלת לב", ציין פרופ' מורגן. אלא שהם נאלצים לחכות בתור ארוך ומתסכל לנוכח המחסור באיברים להשתלה.
בישראל לא מתבצעות מספיק השתלות לב ביחס למספר החולים שזקוקים לכך. "חלק מהמטופלים כל כך חולים שאינם יכולים להמתין שימצא לב, הם זקוקים לפתרון מיידי", מוסיף פרופ' מורגן. כרבע מחולי הלב בעולם מתים בכל שנה בעודם ממתינים להשתלת לב.
פרופ' אבי מורגן: "אנחנו נרגשים מאוד. בזכות המכשיר הזה, נוכל להציל הרבה יותר חולים, שבמצב אחר היו מתים בזמן שהם ממתינים להשתלה"
השתלת לב מלאכותי מלא בוצעה בעבר, אם כי לטענת פרופ' מורגן היה מדובר במוצר שפעל בטכנולוגיה ישנה שלוותה במנוע רועש ובניידות מוגבלת. כמו כן, הוא מציין כי הלב המלאכותי שפותח על ידי אחת החברות יצא מהשוק לאחר תקופה, ואינו זמין עוד, בעקבות שיעור סיבוכים גבוה במיוחד.
"מאז, האפשרות היחידה שנותרה עבור חולים שסובלים מאי-ספיקת לב בשני צידי הלב, הייתה להשתיל LVAD (מכשיר תמיכה לבבית המיועד לחדר השמאלי של הלב) בשני חדרי הלב", אומר פרופ' מורגן. כלומר, השתלת מכשיר תמיכה לבבית גם בצד ימין למרות שאינו מיועד לכך.
7 צפייה בגלריה
"נגיע ליום שבו הלב המלאכותי יוכל להוות תחליף להשתלת לב עבור המטופלים"
(צילום: דוברות שיבא)
מלבד העניין הרפואי, מדגיש פרופ' מורגן כי השתלה של שני מכשירי תמיכה לבבית נפרדים, מסורבלת עבור המטופלים, שנאלצים לשאת משקל רב של שתי סוללות נפרדות. בניתוחים החדשניים שבוצעו השבוע לראשונה בישראל, הושתל לב מלאכותי חדיש ובעל טכנולוגיה מתקדמת - Aeson מתוצרת חברת המכשור הרפואי CARMAT.
הלב עשוי מחומר בשם PEEK (קיצור של Polyether ether ketone) - סוג של פלסטיק הנדסי מתקדם, חומר חזק ועמיד. ללב המלאכותי כמה יתרונות - אחד מהם הוא העובדה שפעולת השאיבה שלו מדמה את פעולת הלב הטבעי (פולסטיליות). כמו כן, המכשיר מתאים באופן אוטומטי את קצב הזרימה בהתאם לפעילות הגוף (אוטורגולציה).
"הלב המלאכותי יודע להתאים את עצמו למצב של החולה ולפעילות הטבעית של החולה, כלומר אם החולה ער או רוכב על אופניים, הלב יודע שהוא צריך לעבוד מהר יותר", אומר יניב בקיש, מנהל התמיכה הקלינית של "צמל מדיקל", שמייבאת את הטכנולוגיה לישראל. בעבר היו מכוונים את הלב המלאכותי בפרמטרים קבועים, וכך היה עובד בכל סיטואציה. יתרון נוסף הוא שארבעה מסתמי הלב והממברנות שדוחפות את הדם החוצה מהחדרים, עשויים מחומרים ביולוגיים שמפחיתים את הסיכון לקרישי דם.
פרופ' אבי מורגןצילום: דוברות שיבאבמהלך הניתוח, שארך כשש שעות, הוסר הלב המקורי מגופו של המטופל, ובמקומו הושתל הלב המלאכותי. תחילה חובר המטופל למכונה שמחליפה את תפקודי הלב והריאות, והלב המקורי הוצא ממקומו. לאחר מכן הושתל הלב המלאכותי, תוך שבהדרגה נותק החולה ממכונת לב ריאה.
הלב המלאכותי מוגדר ומנוטר על ידי מערכת חיצונית וטאבלט. כמו כן, כל רכיבי המערכת מצויים בתוך הגוף, למעט כבל אחד בלבד לצורך אספקת חשמל, המחובר לסוללות ניידות או לרשת החשמל הביתית בשעות הלילה.
"נוכל להציל הרבה יותר חולים"
לקראת הניתוח ההיסטורי, צוותי מחלקת השתלות הלב של שיבא טסו להשתלמות בפריז ללמידת התהליך. בחדר הניתוח נכחו בחדר, לצד צוותי הרפואה של שיבא, גם צוותים של חברת המכשור ושל חברת "צמ"ל מדיקל".
עד היום בוצעו למעלה מ-100 השתלות של הלב מלאכותי הזה ברחבי העולם. לדברי פרופ' מורגן, היו כמה מושתלים שהצליחו לחיות עד שנתיים עם הלב המלאכותי. הוא מציין כי מדובר במכשיר עם שיעור סיבוכים נמוך. בשלב זה מיועד הלב המלאכותי להוות "גשר", כלומר פתרון זמני עבור המטופל, עד שישיגו עבורו השתלת לב חדש.
7 צפייה בגלריה
"המענה החדשני ביותר של לב מלאכותי מציע מזור ותקווה למטופלים שלנו"
(צילום: דוברות שיבא)
לטענת פרופ' מורגן, מלבד העובדה שהמוצר עשוי לסייע במחסור הקיים בהשתלת איברים, הלב המלאכותי החדשני נחשב בטוח יותר למטופלים מהשתלת לב אמיתי. "מטופלים לאחר השתלה נמצאים בסיכון גבוה מחשש לדחייה של השתל, אך בלב המלאכותי אין סיכון לדבר כזה", הוא מסביר. כמו כן, מושתלי לב נוטלים תרופות לדיכוי חיסוני כדי למנוע דחייה של השתל, דבר שעלול גם כן לסכן את החולה. "אחת מתופעות הלוואי של תרופות אלה היא שהמערכת החיסונית לא פועלת וחשופה לזיהומים, דבר שמסכן את המטופלים, ואפילו לגרום למותם".
"אנחנו נרגשים מאוד", מסכם פרופ' מורגן. "בזכות המכשיר הזה, נוכל להציל הרבה יותר חולים שבמצב אחר היו מתים בזמן שהם ממתינים להשתלה". פרופ' יעל פלד, המנהלת הרפואית של היחידה להשתלות לב ותמיכה מכאנית ללב בשיבא, מוסיפה כי "המענה החדשני ביותר של לב מלאכותי מציע מזור ותקווה למטופלים שלנו ומעניק את האפשרות לקום בבוקר, לנשום, לחיות, גם כשנדמה שהלב ויתר. הלב המלאכותי החדשני נותן זמן, תקווה וסיכוי – עד שתמצא עבור מטופלינו תרומת לב אנוש".
