לפי נתוני המרכז הארצי לאבחון HIV, נמשכת הירידה במספר המאובחנים החדשים בנגיף בשנת 2024 – אך שיעור הגברים נותר גבוה, וקבוצת הסיכון המרכזית: יחסי מין הטרוסקסואליים. בקרב ילידי ישראל – רוב הנשאים הם גברים הומוסקסואלים.
בדיקות מתקדמות, מעקב סדור ואבחון מדויק – לצד מגמה ברורה של ירידה במספר המאובחנים החדשים: כך עולה מהדו"ח השנתי של המרכז הארצי לאבחון HIV ונגיפי דלקת הכבד, בראשות פרופ' ארנה מור. לפי הנתונים שנאספו במהלך שנת 2024, נרשמה ירידה של כ-22% במספר הנשאים הבוגרים החדשים בהשוואה לשנה הקודמת – המשך ישיר לירידה של 10% שנרשמה כבר ב-2023.
בשנת 2024 נבדקו 772 דגימות חשודות להדבקה ב-HIV באמצעות בדיקת אימות סרולוגית בשיטת GEENIUS, לאחר שסווגו כריאקטיביות בבדיקות סקר ראשוניות (קומבו ווידאס). בסך הכול זוהו 327 נבדקים עם תוצאה חיובית, אך לאחר ניפוי בדיקות חוזרות ודגימות של נשאים שכבר דווחו בעבר, התקבלו 315 מקרים של נשאים חדשים בישראל – מהם 311 מבוגרים וארבעה ילדים (שניים מהם נולדו בחו"ל).
"על אף העלייה שנרשמה ב-2022 בעקבות עזיבת תושבים מאוקראינה, נתוני השנתיים האחרונות מעידים על ירידה מתמשכת במספר המאובחנים החדשים", אומרים במרכז.
ד"ר רועי צוקר, מומחה למחלות זיהומיות ויו"ר החברה לרפואת להט"ב מציין כי "בשנתיים האחרונות אנחנו רואים סוף-סוף מגמת ירידה חדשה ומעודדת במספר ההדבקות ב-HIV – בעיקר בזכות שיפור בהנגשה של PrEP (טיפול מונע), שירותי אונליין, וקמפיינים שמדברים על מיניות ובריאות בצורה פתוחה, מותאמת ונטולת שיפוטיות".
ד"ר רועי צוקרצילום: יריב גולדפרבלדבריו, כדי להגיע לעוד אנשים – במיוחד כאלה שהמערכת לא תמיד יודעת לפנות אליהם – צריך לעשות עוד צעד קדימה: להפחית את הסטיגמה, ולהביא את הטיפול והליווי הרפואי סביב HIV לרפואת הקהילה. "היום, רוב הטיפול באנשים שחיים עם HIV עוסק בגורמי סיכון נלווים – סוכרת, כולסטרול, עישון, בריאות נפשית", הוא מסביר. "כל אלה מנוהלים הכי טוב אצל רופאי משפחה. זה לא שולל את הצורך במומחים – להפך: במקרים המורכבים, תמיד תהיה האפשרות להגיע למרפאות HIV ייעודיות. אבל הנורמה צריכה להשתנות. HIV זו מחלה כרונית. כזו שחיים איתה – ולא סביבה. והגיע הזמן שגם הרפואה תתאים את עצמה למציאות הזו".
רוב הנשאים – גברים מעל גיל 35
פילוח הנתונים מגלה כי 71% מהנשאים החדשים היו גברים, וכ-70% מהם אובחנו מעל גיל 35. מתוך 261 נשאים בוגרים שדווחה לגביהם קבוצת הסיכון להדבקה – 56% נדבקו ביחסי מין הטרוסקסואליים (יחסי מין בין גבר לאישה – כלומר, פרטנרים ממינים שונים), ואילו 37% ביחסי מין של גברים עם גברים (MSM). רק 4% שייכים לקבוצת הסיכון של שימוש בסמים בהזרקה, ואחוז קטן עוד יותר נדבק ממוצרי דם.
פילוח לפי ארץ לידה מצביע על כך שהקבוצה הגדולה ביותר (38%) היא ילידי ישראל, אחריהם ילידי מרכז ומזרח אירופה (27%) וילידי אפריקה (23%). ואולם, קיים הבדל מהותי בפרופיל המגדרי: בעוד 90% מהנשאים ילידי ישראל הם גברים, רק 60% מהנשאים ממזרח אירופה ו-50% מהנשאים מאפריקה הם גברים.
עוד עולה כי בקרב ילידי ישראל, קבוצת הסיכון העיקרית היא MSM (גברים שמקיימים יחסי מין עם גברים), ואילו בקרב נשאים ילידי אפריקה – ההדבקה לרוב מתבצעת ביחסים הטרוסקסואליים.
"מעניין לראות את הדינמיקה בקרב אחת מקבוצות היעד המרכזיות למניעת HIV – גברים שמקיימים יחסי מין עם גברים (MSM)", אומר ד"ר צוקר. "מאז כניסת הטיפול המונע (PrEP) ב-2017, נרשמה ירידה במספר הנדבקים: באותה שנה דווחו 147 מקרים, וב-2018 מספרם ירד ל-130. בשנת 2019 נמשכה המגמה עם 119 נדבקים בלבד. אולם ב-2020 נרשמה עלייה מפתיעה ל-132 מקרים, ומאז המספרים נותרו יציבים יחסית – עם 132 נדבקים גם ב-2021, 142 ב-2022, ירידה ל-135 ב-2023, ולבסוף 115 נדבקים בלבד בשנת 2024".
עם זאת, מדגיש ד"ר צוקר כי מדובר בנתון שאינו סופי – לעיתים נוספים מקרים שבהם זהות קבוצת הסיכון לא הייתה ברורה בתחילה, ולכן ייתכן שמספר הנדבקים בקרב MSM בשנת 2024 עוד יעלה. הדוח הסופי צפוי להתפרסם בסוף השנה.
כך מותאם הטיפול
במהלך השנה בוצעו 2,110 בדיקות עומס נגיפי בשיטת XPERT QUANT ועוד 86 בדיקות DNA-PCR. בנוסף, ב-63 מקרים בהם לא התקבלה תשובה סופית בבדיקות האימות הסרולוגיות, נעשה שימוש בבדיקות QUAL לזיהוי נגיף בשלב מוקדם – 36 מתוכן נמצאו שליליות, כלומר מדובר היה בתוצאה חיובית כוזבת בבדיקות הסקר הראשוניות.
כמו כן, בוצעו 170 בדיקות ריצוף גנטי לקביעת תת-הזן של HIV ולזיהוי עמידות לתרופות. ב-72 מהמקרים מדובר היה בבדיקות לפני התחלת טיפול תרופתי ראשון, בהתאם להנחיות המקובלות. תת הזן הנפוץ ביותר היה C (37% מהבדיקות), בעיקר בקרב נשאים ילידי אפריקה. בקרב ילידי ישראל בולטת יותר שונות גנטית של תתי זנים.
לדברי הצוות הרפואי, השימוש בשיטות המתקדמות לאבחון וריצוף נגיף ה-HIV מסייע בהתאמת טיפול מדויק ויעיל לכל מטופל, לצד הקפדה על אבחון ראשוני אמין שמונע טעויות בזיהוי או דחייה בטיפול.
תגובת הוועד למלחמה באיידס: הנתונים שפורסמו לשנת 2024, שמצביעים על ירידה נוספת במספר המאובחנים החדשים ב-HIV בישראל, הם בשורה מעודדת שמעידה על ההשפעה של טיפול מונע, בדיקות נגישות יותר והסברה מתמשכת. מדובר במגמה חשובה שיש לחזק ולתחזק יחד בעבודה בין-מגזרית. יחד עם זאת, הנתונים המדווחים מחייבים אותנו לשבור את התפיסה המיושנת ש-HIV הוא עניין של קהילות מסוימות. כל מי שמקיימים יחסי מין לא מוגנים, בין אם עם גבר או עם אישה, עשויים להיחשף לנגיף, וההבדל בין גילוי מוקדם וחיים בריאים, לבין גילוי מאוחר וסיכון בריאותי הוא רק בדיקה אחת פשוטה. לצערנו, חוסר ההבנה הזה מוביל לכך שאנשים רבים לא נבדקים כלל מתוך תחושת ביטחון שגויה. אנחנו ממשיכים לפעול כדי שמידע מדויק ונגיש יגיע לכלל הקהלים בישראל ומזמינים את הציבור כולו להבדק בקופות החולים או במרכזי הבדיקות האנונימיות של הוועד.
