לקראת חג הפסח, רבים מוצאים את עצמם שוקעים בניקיונות אינטנסיביים, מסדרים, מקרצפים, ומנסים להגיע לשלמות – אך עבור חלקם, זה הרבה יותר מהכנה שגרתית לחג. לאנשים שמתמודדים עם הפרעה טורדנית-כפייתית (OCD) שמתבטאת באובססיית ניקיון, הסדר שלפני פסח הוא דרך חיים - מסע יומיומי מפרך. והתקופה הזו עלולה להוות טריגר משמעותי להחמרת הסימפטומים.
"הפרעה טורדנית-כפייתית היא תופעה ששכיחותה באוכלוסייה מוערכת בכ-2%, כאשר היא מופיעה בקרב גברים ונשים כאחד, אך יותר בקרב נשים", אומרת ד"ר מרים פינק-לביא, פסיכיאטרית ילדים ונוער ומנהלת בריאות הנפש במחוז ירושלים, לאומית שירותי בריאות. "ההפרעה עשויה להתחיל כבר בילדות, והשפעתה עלולה להיות משמעותית בכל שלבי החיים".
ד"ר ליאור כהן, פסיכולוג קליני מומחה ומנהל מרפאת בריאות הנפש במאוחדת, מחוז ירושלים, מסביר כי הפרעה טורדנית-כפייתית היא הפרעה מורכבת שיכולה לבוא לידי ביטוי בדרכים שונות, ואחד המופעים הנפוצים שלה קשור לעיסוק אובססיבי בניקיון.
ד"ר ליאור כהןצילום: דוברות מאוחדת"אנשים אלו אינם מנקים מתוך העדפה או אהבה לסדר, אלא מתוך מחשבות טורדניות על חיידקים וזיהומים, שמובילות לחרדה ולתחושת סכנה מתמדת", הוא אומר. "בתקופת הקורונה כולנו חווינו משהו מזה – חששנו מהדבקה, חיטאנו ידיים ונזהרנו ממגע. אך עבור מי שמתמודדים עם OCD, זוהי המציאות היומיומית. כל ידית דלת שהם נוגעים בה נתפסת כמקור פוטנציאלי לזיהום, והמחשבות עלולות להתגלגל לתרחישי אסון".
לדבריו, הביטוי השכיח ביותר לכך הוא שטיפת ידיים כפייתית, מקלחות חוזרות או ממושכות, וניקיון בלתי פוסק של הבית. "היה לי מטופל שלא היה מסוגל ללכת לישון אם נותרה כוס אחת בכיור – עד שלא היה רוחץ אותה, הוא פשוט לא היה נרדם", הוא מספר.
החלק האובססיבי והחלק הקומפולסיבי
ד"ר פינק-לביא מסבירה כי OCD מורכב משני מרכיבים עיקריים: החלק האובססיבי והחלק הקומפולסיבי. "ההיבט האובססיבי כולל מחשבות טורדניות שחוזרות על עצמן, לעיתים קרובות בעוצמה גבוהה, עד שהן הופכות למטרד של ממש", היא מסבירה. "אלו יכולות להיות מחשבות על סכנות אפשריות, מחשבות פולשניות בנושאים שונים, ותהיות חוזרות לגבי התנהגות מסוימת. מחשבות אלו מעוררות חרדה ומקשות על האדם להתעלם מהן או לשלוט בהן".
ד"ר מרים פינק-לביאההיבט הקומפולסיבי מתבטא בפעולות שנעשות במטרה להפחית את החרדה הנגרמת מהמחשבות האובססיביות. "כך, למשל, אדם החושש מפריצה יבדוק שוב ושוב אם הדלת נעולה", מסבירה ד"ר פינק-לביא. "במקרים הקשורים לניקיון, אנשים עשויים לשטוף ידיים שוב ושוב, לחטא משטחים באובססיביות, או להקדיש שעות לניקוי בלתי פוסק מתוך פחד מזיהום או מחיידקים".
ד"ר כהן: "היה לי מטופל שלא היה מסוגל ללכת לישון אם נותרה כוס אחת בכיור – עד שלא היה רוחץ אותה, הוא פשוט לא היה נרדם... ומטופלת שעברה דירה בגלל נקודת לכלוך כלשהי בבית שהפכה אצלה למוקד של מחשבות טורדניות בלתי פוסקות, והיא לא הצליחה לשהות במקום בלי לחוות חרדה קיצונית"
ההתנהגויות הכפייתיות לא בהכרח מקושרות להיגיון ברור. יש אנשים שיימנעו מלדרוך על קווים במדרכה מתוך אמונה כי פעולה זו עלולה לגרום לאירוע שלילי, או שירגישו צורך לבצע טקס מסוים כדי למנוע אסון, גם אם הדבר אינו מבוסס על מציאות אובייקטיבית.
5 צפייה בגלריה
שטיפת ידיים באופן תדיר היא אחד הסימנים המזוהים ביותר עם הפרעה טורדנית-כפייתית
(צילום: Shutterstock)
"חשוב להבין שבמחלות פסיכיאטריות רבות, ובהן OCD, המוח לא תמיד פועל בצורה שמקדמת רווחה נפשית – לעיתים הוא מייצר מחשבות שאינן מועילות ואף מזיקות", מסבירה ד"ר פינק-לביא. "במצבים כאלו, יש צורך להחזיר את השליטה למי שמתמודד עם ההפרעה, ולא לתת למחשבות הכפייתיות לנהל את חייו".
כמה זמן אתם משקיעים בניקיון?
כדי ש-OCD ייחשב להפרעה פסיכיאטרית משמעותית, עליו לגרום סבל ממשי לאדם או לסביבתו ולהשפיע באופן ניכר על שגרת חייו. "כאשר התנהגויות אובססיביות-קומפולסיביות גוזלות לפחות שעה ביום או פוגעות בתפקוד היומיומי, הדבר עשוי להעיד על צורך בהתערבות מקצועית", אומרת ד"ר פינק-לביא.
היא מדגישה כי חשוב להבחין בין OCD המתבטא באובססיית ניקיון לבין נטייה טבעית לסדר ואסתטיקה. "רובנו מחפשים מידה מסוימת של סדר ושליטה בסביבה שלנו, וזהו צורך טבעי שמשתלב עם הרצון לארגון, ניקיון והשקעה במרחב האישי", אומרת ד"ר פינק-לביא. "עבור חלק מהאנשים, סביבת מגורים מסודרת מעניקה תחושת רוגע ושלווה, בעוד אחרים דווקא חשים בנוח בתוך בלגן מסוים ואינם רואים בו מטרד".
ד"ר פינק-לביא: "כאשר ניקיון הופך לעיסוק אינטנסיבי במיוחד, ניתן להשוות זאת לתחומי עניין אחרים שלוקחים למקסימום – כמו אנשים שאוהבים ספורט ומקדישים לכך שעות רבות ביום. אולם, כאשר ההשקעה המוגזמת אינה מביאה לרוגע וסיפוק אלא יוצרת מתח ולחץ, יש מקום לבחון מחדש את הגבולות שבין סדר בריא לבין עיסוק כפייתי"
איך נדע להבדיל בין נטייה לפרפקציוניזם לבין OCD?
הקריטריונים המרכזיים הם משך, תדירות ועוצמה. כמה פעמים ביום אתה שוטף ידיים? כמה זמן אתה משקיע בניקיון? ועד כמה זה משפיע על חייך? כאשר העיסוק הופך לממושך, תכוף ואינטנסיבי עד כדי יצירת מצוקה או פגיעה בתפקוד – מדובר כבר בהפרעה שדורשת התייחסות.
ד"ר כהן מסביר כי פרפקציוניזם משתלב היטב עם OCD, והוא מאפיין שכיח בקרב הסובלים מההפרעה. לדבריו, זה דומה למצב שבו תמונה שתלויה מעט עקום על הקיר יכולה להפריע לחלק מהאנשים, אך בעוד רובם אולי ישימו לב לכך וימשיכו הלאה, אחרים יחוו חוסר נוחות קיצוני ולא יוכלו להירגע עד שיסדרו אותה בדיוק מושלם.
"הייתה לי מטופלת שעברה דירה בשל OCD", מספר ד"ר כהן. "נקודת לכלוך כלשהי בבית הפכה אצלה למוקד של מחשבות טורדניות בלתי פוסקות, והיא לא הצליחה לשהות במקום בלי לחוות חרדה קיצונית. בסופו של דבר היא הרגישה שאין לה ברירה אלא לעבור דירה".
חג החירות - האומנם?
הציפיות הגבוהות סביב ניקיון הפסח – או כפי שמכנים אותו מעבר לים, "ניקיון האביב" – עלולות ליצור מתח בין בני זוג, במשפחה, ואף להוביל לעימותים – במיוחד כאשר לכל אחד יש גישה שונה לנושא.
עם זאת, חשוב להבחין בין העיסוק בניקיון כחלק מהיערכות לחג לבין OCD, שהיא הפרעה מתמשכת שאינה מוגבלת לתקופה מסוימת. יש אנשים שמכונים לעיתים "חולי ניקיון", אך אין הכוונה בהכרח לכך שהם סובלים מ-OCD – ייתכן שהניקיון עבורם הוא צורך אישי הנובע מרמות גבוהות של פרפקציוניזם, סטנדרטים אסתטיים מחמירים או לחץ מהאירוח.
ד"ר כהן: "אחד האתגרים המרכזיים שעומדים בפני אנשים עם OCD הוא ללמוד איך לחיות עם ספק. האם נעלתי את הרכב? האם הדלת נעולה? האם נשארו כלים בכיור? היכולת לקבל אי-ודאות ולתפקד למרות הספק היא מרכיב משמעותי בתהליך ההחלמה"
"כאשר ניקיון הופך לעיסוק אינטנסיבי במיוחד, ניתן להשוות זאת לתחומי עניין אחרים שלוקחים למקסימום – כמו אנשים שאוהבים ספורט ומקדישים לכך שעות רבות ביום", אומרת ד"ר פינק-לביא. "אולם, כאשר ההשקעה המוגזמת אינה מביאה לרוגע וסיפוק אלא יוצרת מתח ולחץ, הן כלפי פנים והן כלפי הסביבה, יש מקום לבחון מחדש את הגבולות שבין סדר בריא לבין עיסוק כפייתי".
5 צפייה בגלריה
אנשים שסובלים מהפרעה טורדנית-כפייתית רואים בכל מקום פוטנציאל לחיידקים
(צילום: Shutterstock)
האם הלחץ סביב ניקיון פסח עלול להחמיר סימפטומים של OCD?
ההכנות לפסח עשויות להשפיע בדרכים שונות על אנשים המתמודדים עם OCD. "מצד אחד, העובדה שכולם סביבם עסוקים בניקיון עשויה דווקא להקל עליהם – פתאום, ההתנהגויות שלהם נתפסות כנורמליות יותר, והם מרגישים פחות חריגים", מסביר ד"ר כהן. "אך מצד שני, התקופה הזו עלולה לשמש גם כטריגר שמעצים את הסימפטומים, בשל הלחץ והציפייה החברתית לניקיון יסודי".
לדבריו, אפשר לראות דפוס דומה במה שהתרחש בתקופת הקורונה. עבור חלק מהאנשים עם OCD, זו הייתה תקופה שבה הם הרגישו דווקא בנוח יותר – העולם כולו התנהג כפי שהם היו רוצים לראות אותו: כולם הקפידו על ניקיון, חיטוי, שטיפת ידיים ושמירה על ריחוק חברתי. "כך גם בפסח – יש אולי מי שיחוו הקלה מסוימת כשהסביבה תאמץ התנהגויות שדומות לשלהם, אך עבור אחרים, הלחץ והציפיות עשויים להחמיר את ההתמודדות עם ההפרעה".
"ללמוד איך לחיות עם ספק"
כדי לצמצם את העומס הרגשי חשוב לזהות מראש דרכים להפחתת לחץ – למשל, חלוקת המשימות על פני תקופה ארוכה יותר, הימנעות מעימותים משפחתיים סביב נושא הניקיון, ושמירה על איזון כדי להגיע לחג ברוגע ובאווירה חיובית.
"אם מופיעים סימפטומים כמו מחשבות טורדניות שאינן מרפות, צורך לבצע טקסים חוזרים כמו שטיפות ידיים תכופות או בדיקות אובססיביות, מומלץ לפנות לאיש מקצוע מתחום בריאות הנפש כדי להבין את המצב ולקבל מענה מתאים", אומרת ד"ר פינק-לביא. "מחקרים מראים כי השילוב בין טיפול תרופתי לטיפול קוגניטיבי-התנהגותי הוא היעיל ביותר בהתמודדות עם OCD".
5 צפייה בגלריה
טיפול קוגניטיבי-התנהגותי הוא טיפול יעיל במיוחד עבור אנשים הסובלים מ-OCD
(צילום: shutterstock)
הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי (CBT) הוכח כיעיל במיוחד עבור אנשים הסובלים מ-OCD. בטיפול, מסבירים למטופלים כיצד מנגנון החרדה שלהם פועל, מפרקים יחד איתם את הדפוסים הטורדניים, ועוזרים להם להבין ממה החרדה שלהם מורכבת.
"בסופו של דבר, אחד האתגרים המרכזיים שעומדים בפני אנשים עם OCD הוא ללמוד איך לחיות עם ספק", אומר ד"ר כהן. "האם נעלתי את הרכב? האם הדלת נעולה? האם נשארו כלים בכיור? היכולת לקבל אי-ודאות ולתפקד למרות הספק היא מרכיב משמעותי בתהליך ההחלמה. מטרת הטיפול היא ללמד אותם כיצד להתמודד עם חוסר הוודאות ולנהל אותו בצורה בריאה יותר".
אחת השיטות היעילות בטיפול נקראת "חשיפה ומניעת תגובה" – כלומר, להתעמת ישירות עם הפחד ולמנוע את התגובה הכפייתית. "אם אדם חושש מלגעת בידית דלת מחשש לזיהום, ננחה אותו לגעת בידית – אך מבלי למהר לשטוף ידיים מיד אחר כך", אומר ד"ר כהן. "תהליך זה נעשה באופן הדרגתי, מתחילים עם מצבים קלים יותר ומתקדמים בהדרגה. עם הזמן, המטופלים לומדים לשאת את חוסר הנוחות ואת המתח הנפשי לפרקי זמן ארוכים יותר, עד שהחרדה פוחתת וניהול הספק הופך לחלק מהחיים".
