קצין רפואה ראשי בצה"ל, תא"ל ד"ר זיוון אביעד-בר, הציג היום (שני) נתונים שלפיהם במלחמת חרבות ברזל הצליח המערך להכפיל את שיעור החיילים ששרדו את פציעותיהם בהשוואה למלחמת לבנון השנייה. בריאיון לוועידת הבריאות של ynet ו"ידיעות אחרונות" הוא סיפר: "יש מדד בינלאומי שנקרא CFR. ב-2006 עמדנו על 14.8% תמותה מסך כל הפצועים. במלחמה הנוכחית ירדנו ל-6.9%. אנחנו מצילים פי שניים יותר ממלחמות קודמות. גם פצועים קשים ואנוש".
בהתחשב בנסיבות הטרגיות של מלחמת חרבות ברזל, הצליח מערך הרפואה בצה"ל להגיע להישגים הללו גם בהשוואה לאזורי קרבות אחרים דוגמת אוקראינה. ובכל זאת, תא"ל אביעד-בר מבקש לקחת בפרופורציה את הנתונים שהוא מציג.
"אני רוצה לשמור על צניעות כי מה שמחייב אותנו זה כל הזמן ללמוד ולהשתפר", הוא אומר. "במלחמה הזאת, שעדיין לא הסתיימה אלא נמשכת בעצימות יותר נמוכה, הבאנו לידי ביטוי הרבה דברים שלמדנו, תחקרנו והכנו. אלה שינויים בפרוטוקולים של טיפול והכנסת דם לשדה הקרב. עשינו המון שינויים, כולל פינויים מהירים והרבה מטפלים בשטח שתוך דקות מגיעים לפצועים. אלה דברים שהצילו חיים. אלה לא עמדות או מחשבות אלא יש לנו מספרים. אנו נמצאים במקום חסר תקדים מבחינת היכולת להציל חיים בשדה הקרב".
"להורים בבית, לאימהות ואבות ששולחים את הילדים שלהם לקרב, חשוב שידעו שאם חלילה הילד או הילדה שלהם יפצעו, הם יקבלו את הטיפול הטוב ביותר בעולם, המהיר ביותר, עם הטכנולוגיה הטובה ביותר".
מה אחראי לשיפור הזה?
"לפני הכל תרבות למידה והשתנות. אנו כל הזמן מתחקרים ולומדים איך אנו יכולים לעשות יותר טוב מכל אירוע. יש לנו מטפלים - פרמדיקים רופאים ורופאות - שתוך שניות ודקות ספורות מגיעים לפצועים בשדה הקרב".
מה לגבי בריאות הנפש? זה אתגר עצום במדינה בכלל ובפרט בצבא. עד כמה המצב חמור?
"בריאות הנפש היא תחום שבחזית העשייה שלנו. אנחנו רואים שכשעצימות הלחימה יורדת, יש עלייה בפניות, בביקוש ובצורך בטיפול ובסיוע נפשי. מבחינתנו לא פחות חשוב להציל ולטפל בפגיעה נפשית מאשר בקטיעת רגל. אולי זה אפילו יותר מורכב, כי קטיעה ברגל רואים ומטפלים בזה מיד. פציעה נפשית לא רואים מיד. כלל המפקדים בצבא מבינים את החשיבות של זה ואנו עוסקים בזה לא מעט".
מה אתם עושים כדי למנוע את מקרה האובדנות הבא?
"ראשית, הדברים המסורתיים - שיח, דיבור וכו'. אבל הכנסנו כלי AI, צ'ט שמאמן את החיילים בלזהות סימני מצוקה. בעבר בעיקר דיברנו וניסינו לעורר מודעות. היום אנו מכניסים משהו שמדבר לחיילים בשפה שלהם ומאמנים אותם לזהות סימני מצוקה אצל החברים שלהם. זה כלי שפיתח פרופ' יוסי בלז.
"ואנחנו מתעסקים בהרבה מאוד דברים נוספים. הקמנו את 'תעצומות', שזה גוף שמטפל בפצועי פוסט טראומה בצבא. אם בעבר היינו משחררים אותם עם פרופיל 21 היום למעלה מ-1,200 חיילים משרתים בקבע ובחובה עם פוסט טראומה".
זה טוב להשאיר חיילים כאלה בשירות?
"חד משמעית. אנחנו עושים את זה באופן מקצועי ומבוקר. מטפלים בהם לפני שמחזירים אותם ליחידות. הם עוברים טיפול יומי אינטנסיבי, לוקחים אותם לטיפולים בים, בחקלאות, בהמון דברים חדשניים".
