פול וולש-דלטון (44), אב לחמישה מאייביברידג' שבבריטניה, עבר השנה ניתוח יוצא דופן: במהלך קרניוטומיה - ניתוח מוח פתוח שנמשך כחמש שעות - הצליחו המנתחים להסיר 98% מגידול ממאיר מראשו, בעודו בהכרה מלאה ומנגן בגיטרה שירים מוכרים של אואזיס, גרין דיי ואמנים נוספים. מדובר בניתוח מוח בְּעֵרוּת שמבוצע בהצלחה גם בישראל כבר שנים רבות. הסרטון של הניתוח שפורסם בימים האחרונים באתרים השונים הפך לפופולרי מאוד.
וולש-דלטון התמוטט בביתו ב-3 במרץ לאחר התקף פרכוס חמור לעיני אשתו וילדיו. בני המשפחה חשדו תחילה שמדובר בשבץ מוחי. "הצד הימני של גופו פשוט קרס, ולרגע חשבתי שאיבדתי אותו", סיפרה אשתו, טיף, ל"ניו יורק פוסט". "הילדים היו בחדר ונבהלו מאוד".
ניגן בגיטרה בשעה שגידול הוסר ממוחו
הוא פונה באמבולנס לבית החולים דריפורד (Derriford), שם חשפו בדיקות ההדמיה ממצא חריג – גוש (מסה) בגודל קיווי. בהמשך נקבע כי מדובר באוליגודנדרוגליומה בדרגה שלישית, גידול מוחי ממאיר ואגרסיבי שמקורו בתאי עצב תומכים במערכת העצבים.
כחלק מהליך כירורגי מורכב, הוחלט להשאיר את וולש-דלטון ער במהלך הניתוח, כדי לאפשר למנתחים לעקוב בזמן אמת אחר תפקודיו הקוגניטיביים והמוטוריים ולוודא שלא נגרם להם נזק. הרופאים הנחו אותו לבצע סדרת פעולות פשוטות אך חיוניות – כמו להניע את אצבעות הידיים – וביקשו ממנו גם לנגן בגיטרה, כלי שהוא מנגן בו כבר כשלושה עשורים ומהווה עבורו חלק מרכזי מחייו.
4 צפייה בגלריה
פול וולש-דלטון ניגן שירים מפורסמים כשעבר ניתוח מוח בערות להסרת גידול
(צילום: אינסטגרם)
לדברי ד"ר טל שחר, מנהל היחידה לגידולי מוח במרכז הרפואי איכילוב, "ניתוח מוח בערות הוא מאבק מתמשך של הצוות הרפואי - מצד אחד להסיר כמה שיותר מהגידול, מצד שני לשמר את מהות חייו של המטופל".
בין השירים שביצע וולש-דלטון במהלך הניתוח: Good Riddance (Time of Your Life) של Green Day, Tribute של Tenacious D ו-Wonderwall של Oasis. "זו הייתה חוויה סוריאליסטית", סיפר וולש-דלטון לאחר מכן.
הבדיקה הפתולוגית שנערכה לאחר הכריתה אישרה כי מדובר בגידול מדרגה 3. אף שהמחלה הוגדרה כסופנית, הרופאים הבהירו למשפחה כי הניתוח המוצלח עשוי להעניק לו תוספת של כשלוש שנות חיים. "סופני לא אומר מחר", אמר המנתח, כפי שציטטה אשתו טיף.
בחודשים שקדמו לניתוח סבל וולש-דלטון מאפאזיה – הפרעה נוירולוגית שפגעה ביכולתו לדבר ולהבין – וכן מכאבי ראש חוזרים. למרות הקשיים, המשיך לנגן בביתו לצד ילדיו. "הוא היה מלא פחדים", סיפרה אשתו. "ובעיקר מהאפשרות שאם ימות – הבן הקטן שלנו, קולבי בן השלוש, לא יזכור אותו".
מאז הניתוח השלים שישה וחצי שבועות של טיפולי קרינה, ובאוקטובר יחל בסבב כימותרפיה שיימשך תשעה חודשים. בהמשך ימשיך בבדיקות MRI תקופתיות לצורך מעקב אחר מצבו.
ניתוחי מוח בערות: למה עושים את זה?
ד"ר טל שחר מסביר על אחד התחומים המורכבים ביותר בעבודתו: ניתוחי מוח בערות. לדבריו, כאשר הגידול ממוקם ליד אזורים האחראים על תפקודים קוגניטיביים – כמו שפה, תכנון מוטורי או תפקודים ניהוליים – המנתחים בוחרים לבצע את הניתוח כשהמטופל ער. "למה ערנות?" הוא מסביר. "כדי שנוכל לשמר את האזורים האחראים על התפקודים הקוגניטיביים, אנחנו צריכים קודם כל לזהות ולמקם אותם על רקמת המוח, תהליך שניתן לבצע רק בעזרת תקשורת עם המטופל בזמן אמת".
ההליך מתחיל בהרדמה מלאה שבמהלכה חושפים את המוח. לאחר מכן מעירים את המטופל, בעודו שוכב על שולחן הניתוחים, ומבצעים את המיפוי התפקודי – שלב מקדים לניתוח שבו המנתח מגלה בעזרת גרייה חשמלית בעוצמה נמוכה את האזורים החיוניים לתפקודים השונים. המטופל מתבקש באותו זמן לבצע משימות שונות, חלקן פשוטות כמו ספירה, לומר את אותיות האלף-בית או לזהות עצמים מתמונות (כיסא, בית, חפצים יומיומיים) וחלקן מורכבות יותר כמו הפקת משפטים.
4 צפייה בגלריה
"המטרה היא כמובן להסיר את כל הגידול, אבל במקביל אנחנו חייבים לשמר את התפקוד". ד"ר טל שחר
(צילום: דוברות איכילוב )
ד"ר שחר מתאר: "באיכילוב, תהליך המיפוי מתבצע עם מעקב נוירופסיכולוגי צמוד של ד"ר נעמי כהנא לוי, הנוירופסיכולוגית של היחידה לגידולי מוח. באותם מקרים שבהם האזור המגורה חיוני לתפקוד, המטופל יתקשה לבצע את המטלה. את הקושי הזה ד"ר כהנא לוי יודעת לזהות וכך אנחנו יודעים שצריך לשמר את האזור הזה ככל האפשר".
המאבק בין שימור התפקוד להסרת הגידול
לאחר שלב המיפוי מתחיל שלב הכריתה של הגידול. כאן נכנסת לפעולה טכנולוגיה מתקדמת: מיקרוסקופ ניתוחי, מערכות ניווט מוחי, רישום פעילות מוחית בזמן אמת (אלקטרופיזיולוגיה) וכלים ייעודיים להסרת הרקמה.
"המטרה היא כמובן להסיר את כל הגידול", אומר ד"ר שחר. "אבל במקביל אנחנו חייבים לשמר את התפקוד ובמקרים רבים אפילו לשפר אותו. שתי המטרות האלה סותרות לא פעם, ואנחנו הולכים על חבל דק כדי לעמוד בהן יחד". עם סיום הכריתה המטופל מורדם שוב לחלק שבו סוגרים את פצע הניתוח, ובסיום מתעורר ועובר להתאוששות – ממש כמו בכל ניתוח אחר.
ד"ר שחר מדגיש כי הטיפול אינו מתחיל בחדר הניתוח. "כבר בפגישות המקדימות אנחנו מקדישים זמן להסביר למטופל מה יקרה ולתרגל יחד את המשימות. כך נוצר חיבור אישי שמקל עליו גם ברגע שבו הוא מתעורר בחדר הניתוח. אנחנו לומדים מה חשוב למטופל – אם הוא מורה או עיתונאי, ברור שהשפה קריטית עבורו. אם הוא מוזיקאי, ננסה להתחשב בחשיבות המוזיקה עבורו. אנחנו לוקחים את הדברים האלה בחשבון בכל שלבי הניתוח, בתהליך המיפוי ובהחלטות במהלך הניתוח. כך אנחנו יכולים לשמר לא רק את התפקוד, אלא גם את מי שהוא".
במרכז הרפואי איכילוב, אומר ד"ר שחר, המטרה היא לשמר לא רק את יכולת ההבנה והדיבור הבסיסית, אלא גם יכולות מתקדמות יותר. "כשאנחנו מדברים על שפה, אנחנו כבר יודעים למפות ולשמר גם את יכולת התחביר. במהלך המיפוי המטופלים נדרשים להפיק משפטים פשוטים וגם מורכבים, וכך אנחנו מזהים את החלקים במוח שחשובים במיוחד ליכולת ליצור תקשורת מורכבת. אנחנו לא מסתפקים רק בשימור מילים בודדות אלא גם את היכולת להביע את עצמנו בצורה עשירה, מורכבת ומשמעותית".
הכתבה הוכנה בסיוע מערכת ניתוח החדשות של חברת Alchemiq
