ניתוח נדיר להסרת גידול מוחי בוצע לפני כמה שבועות בבית החולים איכילוב, לראשונה בבית החולים הזה, כשהגישה למוקד הניתוח נעשתה דרך ארובת העין, ולא בפתיחת הגולגולת. ההליך החדשני (Endoscopic Transorbital Skull Base Surgery), שבוצע באמצעות חתך זעיר בעפעף העליון ובשילוב טכנולוגיה אנדוסקופית מתקדמת, הובל על ידי צוות רב-תחומי של נוירוכירורגים, מומחי עיניים ואוקולופלסטיקה, ורופאי אף-אוזן-גרון. המטופלת, צעירה שאובחנה עם מנינגיומה שפירה, שהתייצגה בבלט עין שהחמיר בהדרגה, עברה את הניתוח בהצלחה והתאוששה במהירות, מבלי שנפגעו תפקודי הראייה.
צפו בהסבר על אודות הניתוח הייחודי:
איכילוב - ניתוח להסרת גידול דרך ארובת העין
(צילום: ליאור צור דוברות איכילוב)
"מנינגיומה היא גידול שפיר שכיח יחסית מתוך כלל גידולי המוח", מסביר ד"ר ליאור גונן, סגן מנהל המחלקה לנוירוכירורגיה ומנהל יחידת ניתוחי בסיס גולגולת באיכילוב. "הגידול הספציפי שהתגלה אצל המטופלת היה מסוג ספנואורביטל מנינגיומה - סוג ייחודי של מנינגיומות, שמתבטא על פי רוב בבלט של העין ובהחמרה בראייה, אם זה בירידה בחדות הראייה או פגיעה בתנועות גלגל העין". במקרה הזה, הגידול עירב גם את עצמות ארובת העין וגם כלל רכיב תוך־גולגולתי סמוך למוח. ד"ר גונן מציין כי "עד היום ניתוחים מסוג זה היו מבוצעים בפתיחה רחבה של הגולגולת, הסרה של עצם הארובה הפונה למוח, הסרת הגידול, ובסיום שחזור כזה או אחר".
"התהליך כולו היה כרוך בצלקת גדולה ומשמעותית לאורך הקרקפת, החל ממרכז המצח ועד האוזן". מעבר לכך, מוסיף ד"ר גונן, "חלק חשוב מהניתוח המסורתי כלל הסרה והחזרה של השריר הטמפורלי, שריר גדול בצד הגולגולת, דבר שהכביד על ההחלמה. בנוסף, כדי להגיע לגידול העמוק נדרשו בעבר גם הסטת המוח וגם ביצוע מניפולציות על הרקמות הרכות, מה שהפך את ההליך למורכב ותובעני הרבה יותר".
3 צפייה בגלריה
צוות של ממש. מימין לשמאל: ד"ר רן בן כנען, ד"ר אברהם אברג׳ל, ד"ר פורסאן ג׳השאן, פרופ' יגאל ליבוביץ', ד"ר אריאל עגור, ד"ר ליאור גונן, ד"ר מוחמד אסאדי
(צילום: ג'ני ירושלמי, דוברות איכילוב)
פרופ' יגאל ליבוביץ', מנהל מערך העיניים באיכילוב, מסביר שייחודו של הניתוח טמון בדרך הגישה לגידול: "מדובר בניתוח שלא בוצע בארץ עד כה. אנחנו מגיעים לאותו מקום במוח אך מבלי לפתוח את הגולגולת, אלא דרך חתך קטן במיוחד בעפעף העליון, אפילו קטן מזה שמבוצע בניתוחים קוסמטיים להרמת עפעפיים".
לדבריו, היתרון הגדול בגישה זו הוא בכך שנמנעת כל מניפולציה של המוח עצמו. "הגישה הזעיר-פולשנית מאפשרת למטופל החלמה מהירה בהרבה, משום שאנחנו גורמים פחות נזק לרקמות בדרך אל הגידול", הוא אומר. "השיטה התפתחה בעשור האחרון הודות ליכולת לבצע ניתוחים בשילוב מכשור אנדוסקופי מתקדם, המאפשר להגיע גם לאזורים מרוחקים בעזרת חתכים מינימליים".
ההכנות לניתוח החלו כבר בשנה שעברה, אז גובש הצוות הרב-תחומי לקראת יישום השיטה החדשה בישראל. "כבר בשנה שעברה התחלנו להתגבש כצוות ייעודי לקראת הכנסת השיטה הזו לישראל", מספר ד"ר רן בן כנען, מומחה לאוקולופלסטיקה ומנהל מרכז אוקולופלסטיקה ילדים, מצוות המנתחים. "יצאנו לשתי הכשרות, באיטליה וספרד, במרכזים שנחשבים מובילים בעולם בתחום. עברנו תהליך למידה ואימון יסודי, ולא קפצנו לזה ברגע האחרון. ההכנה הממושכת הזו היא שאיפשרה לנו ליישם כאן בארץ את מה שלא היה קיים קודם".
הניתוח עצמו תוכנן לפרטי פרטים. "בשלב ההכנה בנינו תמונה מרחבית של הגידול, איפה הוא נמצא ולאיזה טווח נצטרך להגיע", מסביר ד"ר אברהם אברג'ל, סגן מנהל מחלקת אף-אוזן-גרון ומנהל יחידת האף והסינוסים. "החשיפה בוצעה דרך חתך קטן בעפעף והסרה של פיסת עצם קטנה מהארובה, כדי שנוכל להתקדם עד לגידול עצמו ולאזורים הקריטיים. משם כל העבודה נעשתה אנדוסקופית - מכניסים מצלמה ומכשירים זעירים ומסירים את הגידול צעד אחר צעד".
לדברי ד"ר ליאור גונן, מדובר בשלב קריטי ליצירת הגישה לגידול: "הגידול כלל שני מרכיבים: עיבוי של קירות הארובה, שהוסרו באמצעות מקדח, ורכיב תוך-גולגולתי. אחרי שביצענו דקומפרסיה של הארובה, התקדמנו עמוק יותר תחת אנדוסקופ, פתחנו את מעטפת המוח והשתמשנו בניווט מדויק כדי לדעת בכל שלב היכן אנחנו נמצאים ביחס לרקמות מסביב. רק בשלב האחרון נגענו במוח - הפוך לחלוטין מהגישה הפתוחה, שבה המוח נחשף כבר בתחילת הניתוח".
בשלב הסופי, שלב הרקונסטרוקציה, סגרו המנתחים את החור ברצפת הגולגולת באופן דומה לניתוחים דרך האף, באמצעות שתל שומן שנלקח מדופן הבטן. את סגירת העפעף ביצע הצוות האוקולופלסטי. "בסופו של דבר", מציין ד"ר אברג'ל, "גם התוצאה הקוסמטית הייתה טובה בהרבה ממה שהיינו רגילים לראות בעבר".
חלופה בטוחה עם מינימום צלקות
על אף מורכבותו, ההצלחה שנרשמה באיכילוב מחזקת את התחושה כי מדובר בשיטה שתתרחב ותיושם יותר ויותר. "התחום הזה חדש לא רק אצלנו אלא בכלל. אין מרכזים שמבצעים מאות מקרים כאלה בשנה, אבל האינדיקציות הולכות ומתרחבות ועקומת הלמידה נבנית. ההתרשמות שלנו היא שההתאוששות מהירה יותר והבטיחות גבוהה יותר", אומר ד"ר גונן. "כל ההיגיון האנטומי תומך בגישה קדמית לגידולים האלה, ולכן סביר שנראה בשנים הקרובות יותר ויותר מקרים שמתאימים לשיטה".
ד"ר אברהם אברג'ל מסכים ומציין את היתרון הגדול שבצוות רב-תחומי: "בניתוח כזה יש צורך לדאוג במקביל לכל ההיבטים גם לעין, שהיא במרכז ההליך מבחינה אסתטית ותפקודית, גם למוח, וגם לבסיס הגולגולת. זה לא פשוט. כשמשלבים צוות של עיניים, נוירוכירורגיה ואף-אוזן-גרון, שכל אחד מביא מומחיות ייחודית, אפשר להגיע לתוצאות הרבה יותר טובות מאשר בגישה שבה תחום אחד מוביל לבד".
פרופ' ליבוביץ' מסכם: "אנשים רבים נרתעים כשאומרים להם שהם צריכים לעבור ניתוח עם פתיחה של הגולגולת, זה מפחיד מאוד, ובסוף יש כאלה שבוחרים לא לקבל את הטיפול הנדרש. חשוב לנו לפרסם את השיטה הזו, כי היא נותנת, במקרים מסויימים, חלופה בטוחה, שמציעה התאוששות קלה יותר ועם מינימום צלקות".
בניתוח השתתפו גם ד"ר אריאל עגור, רופא בכיר במערך הנוירוכירורגי; ד"ר פורסאן ג'השאן, רופא אף-אוזן-גרון בכיר ביחידה לניתוחי אף סינוסים ובסיס גולגולת; וד"ר דניאל היאט, מנהל היחידה להרדמה לניתוחי ראש ועמוד שדרה (הרדמה נוירוכירורגית) ממערך הרדמה, טיפול נמרץ וכאב.
