זריקות הרזיה מקבוצת GLP-1 (כמו מונג'רו, וויגובי ואוזמפיק) הפכו זה מכבר לטיפול פופולרי ויעיל נגד השמנה וסוכרת. מחקר אמריקני חדש שפורסם בימים האחרונים בכתב העת היוקרתי JAMA Oncology מציג ממצא חשוב נוסף: תרופות אלו עשויות להפחית משמעותית את הסיכון הכללי לחלות בסרטן - ובעיקר סוגי סרטן שפוגעים בנשים. ובמספרים: מדובר בהורדת הסיכון ב-17% בנטרול השפעות אחרות. יחד עם זאת, החוקרים העלו חששות לגבי סיכון מוגבר לסרטן כליות אך נדרשים מחקרים נוספים לאשש או להפריך חשש זה.
המחקר בחן נתונים של יותר מ-86 אלף מבוגרים עם עודף משקל או השמנה במשך עשור שלם, והוא נחשב לאחד המחקרים המקיפים ביותר שנערכו אי-פעם על הקשר בין תרופות GLP-1 לסיכון לסרטן.
זריקות ההרזיה פועלות בשיטת אגוניסטים של קולטן GLP-1. מדובר בהורמון אנושי שיש לו קולטנים ברקמות בגוף האדם, כולל במרכז הרעב והשובע במוח, וידוע שהוא נמצא בחסר בקרב מטופלים עם השמנת יתר. ההרכב הכימי של זריקות ההרזיה מחקה כמעט לחלוטין את ה-GLP-1 האנושי, ולכן הוא גורם לאפקט דיכוי רעב ולהגברת השובע.
החוקרים האמריקנים, ובראשם פרופ' ג'יאנג ביאן מאוניברסיטת אינדיאנה וד"ר סרנה ג'ינגצ'ואן גואו מאוניברסיטת פלורידה, בחנו רשומות רפואיות של 43,317 משתמשים בתרופות הרזיה/ לטיפול בסוכרת מקבוצת GLP-1 (וויגובי, ויקטוזה ואוזמפיק של נובו נורדיסק או מונג'רו של אלי לילי) ו-43,315 אנשים בעלי מאפיינים דומים שאינם משתמשים בתרופות אלו.
נתוני המשתתפים הגיעו מרשת המחקר הקלינית OneFlorida+, מאגר מידע רפואי ענק שכולל 14 ארגוני בריאות ו-20 מיליון תושבים ברחבי אלבמה, פלורידה וג'ורג'יה. כל הנחקרים סבלו מעודף משקל או השמנה והיו בסיכון לסוגי סרטן שקשורים להשמנה. החוקרים עקבו אחר נתוני שתי הקבוצות במשך עד עשור ובדקו 14 סוגי סרטן שונים, מתוכם 13 הקשורים להשמנה: שלפוחית השתן, שד, מעי גס, רירית הרחם, כליות, כבד, מנינגיומה (גידול מוחי שפיר), מיאלומה נפוצה (סוג של סרטן הדם שמתפתח מתאי פלסמה במח העצם), שחלות, לבלב, ערמונית, בלוטת התריס, גידולים במערכת העיכול העליונה. בנוסף נבדק גם הקשר לסרטן ריאות.
תוצאות המחקר היו מרשימות: שיעור התחלואה ב"סרטן כללי" היה 20.5 מקרים לכל 1,000 שנות מטופל עבור משתמשי GLP-1, לעומת 23.6 מקרים לכל 1,000 שנות מטופל עבור לא-משתמשים. לאחר התחשבות מדוקדקת בגורמי סיכון אישיים כמו גיל, מין, גזע, מדד מסת גוף ומחלות נלוות, נמצא שהסיכון הכללי לחלות בסרטן היה נמוך ב-17% אצל משתמשי זריקות הרזיה מסוג GLP-1 בהשוואה ללא-משתמשים. כפי שמסביר ד"ר סטיבן לורנס, מומחה לסוכרת מאוניברסיטת וורוויק: "במונחים מעשיים, עבור כל 1,250 אנשים שמטופלים בתרופה, יש מקרה אחד פחות של סרטן חדש מדי שנה".
3 צפייה בגלריה
זריקת ההרזיה הפופולריות וויגובי ומונג'רו
(צילום: Uwe Aranas ,oleschwander/Shutterstock)
הממצא המרשים ביותר נוגע לסוגי סרטן שפוגעים בנשים באופן ספציפי, עם הפחתת סיכון דרמטית בפרט בסרטן הרחם שמקורו ברירית הרחם (25% פחות סיכון), סרטן השחלות (47% פחות סיכון) וכן מנינגיומה (31% פחות סיכון). המחקר גילה גם רמזים להפחתה בסוגי סרטן נוספים כמו סרטן השד וסרטן שלפוחית השתן, אך ההשפעות לא היו מובהקות סטטיסטית מספיק כדי להסיק מסקנות חד-משמעיות.
לצד הממצאים החיוביים, המחקר העלה איתות אזהרה אחד: עלייה לא מובהקת סטטיסטית בסיכון לסרטן כליות בקרב משתמשי GLP-1. במספרים מוחלטים, מדובר בשני מקרים לכל 1,000 מטופלים בשנה בקרב משתמשי GLP-1, לעומת 1.3 מקרים לכל 1,000 בקרב לא-משתמשים, "זה בערך שישה מקרים נוספים לכל 10,000 מטופלים שמטופלים במשך שנה. לא אידיאלי, אבל עדיין טיפה בים מול יתרונות בריאותיים אחרים", אמר ד"ר לורנס.
הממצא מעורר עניין מיוחד מכיוון שמחקרים קודמים הראו תוצאות מעורבות לגבי סרטן כליות: מחקר אחר שפורסם ביולי אשתקד מצא דווקא הפחתה בסיכון לסרטן כליות בהשוואה לאינסולין, אך עלייה של 54% בסיכון בהשוואה למטפורמין - מה שמעיד על כך שההשפעה עשויה להיות מורכבת ותלויה בתרופת ההשוואה. "עבור רוב האנשים, היתרונות עולים באופן ברור על החששות הקלים יחסית הללו. מחקר נוסף יהיה חשוב כדי לאשש את הממצאים הללו כשיותר אנשים יתחילו את הטיפולים הללו", ציין ד"ר לורנס.
נדרשים מחקרי המשך לאישוש הממצאים
פרופ' פול פארואה, מומחה לאפידמיולוגיה של סרטן ממרכז הרפואי סידרס-סיני, התייחס בזהירות לממצאי המחקר החדש: "יש מאפיין אחד מיוחד בתוצאות שגורם לי להיות זהיר במיוחד בפרשנותן. ההבדל בסיכון מתרחש תוך שנה אחת מתחילת הטיפול ב-GLP-1 - לאחר מכן, שני הקווים הסטטיסטיים מקבילים זה לזה. תבנית זו לא סבירה אם לתרופות GLP-1 היה באמת קשר ישיר עם מניעת סרטן. דפוס זה יכול בקלות להיווצר בגלל מעקב רפואי מוגבר שמתרחש בחודשים או בשנים שקודמות להתחלת הטיפול בתרופות הללו".
3 צפייה בגלריה
התועלת העיקרית נמצאה בהפחתת הסיכון לסוגי סרטן שפוגעים בנשים. אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)
החוקרים מצביעים על השלכות מעשיות לממצאי המחקר: תרופות GLP-1 עשויות להיחשב כבעלות יתרונות לא רק להרזיה ולמחלות לב וכלי דם, אלא גם למניעת סרטן בחולי השמנה בסיכון גבוה, במיוחד נשים בסיכון לסרטן הרחם והשחלות. השימוש השני הוא רפואה מותאמת אישית - התאמת מרשמי GLP-1 על בסיס פרופיל המטופל: גיל, מדד מסת גוף, מין ומחלות נלוות. לדוגמה, ייתכן שהתרופות יתאימו במיוחד לנשים בסיכון גבוה לסרטן. עם זאת, נדרש מעקב רפואי ממוקד - רופאים צריכים להישאר ערניים בנוגע לסיכון האפשרי לסרטן כליות ולשקול בדיקות ממוקדות בקבוצות סיכון, במיוחד אצל גברים צעירים.
ד"ר סטיבן לורנס: "עבור מטופלים, תרופות GLP-1 לא רק עוזרות לרדת במשקל ולהוריד את רמת הסוכר בדם, אלא עשויות להוסיף בונוס צנוע בקשר שנמצא עם הפחתת הסיכון הכללי לסרטן, במיוחד עבור סרטנים ספציפיים שפוגעים בנשים"
למרות היקפו, למחקר הזה יש כמובן מגבלות. ראשית, זהו מחקר תצפיתי ולא ניסוי קליני מבוקר - כלומר, אי אפשר לקבוע בוודאות אם ההפחתה בסיכון לסרטן נגרמת מהתרופות עצמן, מירידה במשקל שהן גורמות, או מגורמים אחרים. שנית, בעיית המעקב הקצר - סרטן יכול "להתבשל בשקט" במשך שנים רבות, והמחקר עשוי להיות קצר מדי כדי לקלוט השפעות ארוכות טווח, לכן נדרש מחקר שיימשך 20-15 שנה. בנוסף, בסרטנים נדירים יחסית כמו סרטן השחלות, מספר המקרים היה קטן, מה שמקטין את הוודאות הסטטיסטית. לבסוף, למרות התאמה בין הקבוצות (אלו שטופלו בתרופות ואלו שלא), ייתכן שיש הבדלים נסתרים - למשל, באורח החיים, בחומרת ההשמנה, או בתדירות הבדיקות הרפואיות.
"בהתחשב בכך שיותר מ-137 מיליון אמריקנים זכאים כיום לטיפולי GLP-1, אפילו שינויים צנועים בסיכון לסרטן יכולים להיות בעלי השלכות בריאותיות ציבוריות משמעותיות", הדגישו החוקרים.
"עבור מטופלים, תרופות GLP-1 לא רק עוזרות לרדת במשקל ולהוריד את רמת הסוכר בדם, אלא עשויות להוסיף בונוס צנוע בקשר שנמצא עם הפחתת הסיכון הכללי לסרטן, במיוחד עבור סרטנים ספציפיים שפוגעים בנשים", צוטט ד"ר לורנס ב-Science Media Centre. "העלייה הקטנה הקשורה במקרי סרטן כליות ראויה למעקב - לא לפאניקה. עבור רופאים, התועלת הבריאותית הכוללת מתרופות GLP-1 נותרה גדולה בהרבה מהסיכונים".
בישראל מטופלים כבר עשרות אלפים בתרופות הללו, והמספר צפוי להאמיר בשנים הקרובות. אם הממצאים יתאמתו במחקרים נוספים, המשמעות עשויה להיות הפחתה של מאות מקרי סרטן בשנה.
