חום ו/או כאבים בהיריון נפוצים מאוד וחלק גדול מהנשים ההרות יחוו מחלת חום או כאבים. בהיריון ובהנקה, קיימים שני מטופלים או יותר באותו הגוף שמקבלים בו-זמנית את התרופה המותווית לטיפול בתסמיני האם בלבד. כלומר העובר בהיריון, או התינוק בהנקה, נחשפים לטיפול תרופתי לכאורה "מיותר", שהם אינם זקוקים לו.
חום גבוה וממושך בתחילת היריון מהווה סיכון לעובר, אם כי העלייה האבסולוטית בשיעור המומים כפועל יוצא ממחלות חום בתחילת ההיריון נמוכה ככל הנראה. בכל מחלת חום בתחילת היריון יש לפנות לרופא מטפל כדי לשלול מחלות נגיפיות שעלולות לפגוע בעובר בגון הדבקה בנגיף ה-CMV.
3 צפייה בגלריה
האם נטילת כדור נגד חום במהלך היריון מסוכנת לאם ולעובר או בטוחה לשימוש?
(צילום: shutterstock)
בנוסף, חשוב לזכור שבכל היריון קיים סיכון בסיסי של 10%-15% להפלות מוקדמות וסיכון של 3%-5% למומים מולדים, ללא קשר לטיפול התרופתי של האם.
טיפול בכאב במהלך הלידה נלמד ונחקר היטב. הרבה פחות ידע קיים בנוגע לטיפול בכאב במהלך טיפולי פוריות, בהיריון ובהנקה. לכאב באישה ההרה שאינו מטופל השלכות על האם וכיום ידוע שבאופן עקיף קיימות גם השלכות על העובר. באופן דומה, לכאב בהנקה שאינו מטופל כראוי עשויות להיות השלכות עקיפות על התינוק. זאת ועוד, מחקרים הראו שטיפול נכון בכאב באישה ההרה ו/או המניקה עשוי להפחית שכיחות דיכאון לאחר הלידה.
"לכאב באישה ההרה שאינו מטופל השלכות על האם וכיום ידוע שבאופן עקיף קיימות גם השלכות על העובר. באופן דומה, לכאב בהנקה שאינו מטופל כראוי עשויות להיות השלכות עקיפות על התינוק"
מתברר שנשים הרות או מניקות נמנעות מטיפול בכאב, ולעיתים אף לאחר פנייה למענה רפואי אינן זוכות לטיפול הראוי בכאב, בשל חשש של האישה מפגיעה בעובר או בילוד, גם במצבים שבהם אין סיכון משמעותי לעובר או לתינוק.
איזו תרופה מותרת לשימוש וממה להימנע?
קבוצת תרופות עיקרית שמשמשת לטיפול בחום וכאב היא נוגדי הדלקת שאינם סטרואידים (NSAIDS). תרופות מקבוצה זו כגון Ibuprofen הוכחו כיעילות ובטוחות בהנקה. עם זאת, בהיריון מומלץ להימנע מתרופות אלו החל מהשבוע ה-28 בשל אפשרות לסגירת כלי דם משמעותי בעובר שמאפשר את הנשימה השלייתית, פגיעה אפשרית בכליות העובר ועוד. תרופה נוספת מאותה משפחה, אופטלגין, נפוצה בשימוש בישראל ומותרת לשימוש בהיריון ובהנקה אך אסורה לשימוש בארצות הברית באופן גורף, גם לא בהיריון.
ככלל, רצוי במידת האפשר להימנע מטיפול בתרופות אופיואידיות בהיריון. אם אישה הרה מטופלת בתרופות אלו טרם הלידה, יש להיערך לתסמונת גמילה של התינוק ולנטר אותו מחשש לדיכוי נשימתי.
משום כך, תרופת הבחירה להורדת חום ולטיפול בכאב בהיריון בישראל, היא אצטמינופן/ פרצטמול (למשל אקמול). התרופה הוכרה כבטוחה לשימוש בהיריון על-ידי הגופים המדעיים הרפואיים בכל העולם. מחקרי אוכלוסייה הראו שיותר מ-50% מהנשים ההרות נטלו את התרופה בהיריון כאשר ההתוויה המובילה הייתה כאבי ראש. ראוי לציין בהיריון מומלץ טיפול באקמול/דקסמול פשוט בלבד. יש להימנע משילובי אקמול עם תרופות אחרות כגון אקמול צינון/קולד/שפעת/שיעול, קומבודקס, זלדיאר, רוקסט, פרקוסט, מיגרלב או אקסדרין.
המחקר שחולל סערה
את הביטחון בשימוש באקמול בהיריון, ערער ב-2021 מאמר שפורסם בכתב העת Nature Reviews Endocrinology, שעליו חתמו 91 אנשי מקצוע, רופאים, מדענים ואנשי בריאות הציבור, שהעלו חשש כי טיפול ממושך בפרצטמול בהיריון עלול לפגוע בהתפתחות העובר התקינה, בעיקר במערכת העצבים ובמערכת הרבייה, כמו גם חשש לעלייה בשיעור האוטיזם. ראוי לציין כי במאמר זה לא הוצעה חלופה בטוחה יותר לשימוש בתרופה זו ולא הייתה התייחסות לנזק האפשרי שעלול להיגרם בהיעדר טיפול בחום גבוה או בכאב בהיריון.
3 צפייה בגלריה
חשיפה לאקמול בהיריון אינה קשורה לעלייה בסיכון בעלת משמעות קלינית לאוטיזם או להפרעת קשב וריכוז
(צילום: shutterstock)
באותו כתב עת פורסם במקביל על-ידי הרשת האירופאית של מרכזי הייעוץ (ENTIS) מאמר הסותר את החשש שהעלה המאמר הראשון. במאמר השני הובאה ביקורת על שיטות המחקר שבהן השתמשו החוקרים, שאלונים נעדרי תיקוף, היעדר שקלול גורמים גנטיים, או הבנת הסיבה לנטילת התרופה, כמו גם היעדר הוכחת סיבתיות. לפני שנתיים פורסם מאמר נוסף בעיתון הגיניקולוגיה והמיילדות הסקנדינבי שהעלה חששות דומים לפגיעה נוירו-התפתחותית בעובר בשימוש ממושך בפרצטמול בהיריון.
פרופ' עידו שולטצילום: הקריה הרפואית רמב"םבשל העלייה העולמית בשכיחות אוטיזם בעשורים האחרונים מובן כי החשש משימוש בפרצטמול בהקשר זה היה גבוה באימהות לעתיד כפי שהשתקף מפניות בנושא לרופאים המטפלים ולמרכזי הייעוץ. בעקבות הבהלה שהתעוררה מהמאמרים הללו שגרמו לגריעת הכלי האחרון, היעיל והבטוח שנותר לטיפול בחום ובכאב בהיריון, הידע המדעי הקיים בנושא נבדק שוב על-ידי הגופים המקצועיים בעולם והמסקנה הגורפת הייתה שאם קיימת התוויה ברורה לשימוש כגון חום גבוה או כאב, אזי התועלת משימוש בפרצטמול עולה באופן משמעותי על הסיכון הפוטנציאלי האבסולוטי הנמוך הכרוך בו.
התועלת עולה על הנזק
בסקירה עדכנית של כל המידע הקיים בנושא, שפורסמה באחרונה וכללה רק מחקרים שבוצעו במתודולוגיה קפדנית, עולה כי חשיפה לאקמול בהיריון אינה קשורה לעלייה בסיכון בעלת משמעות קלינית לאוטיזם או להפרעת קשב וריכוז (ADHD) בילדות.
"בסקירה עדכנית של כל המידע הקיים בנושא, שפורסמה באחרונה וכללה רק מחקרים שבוצעו במתודולוגיה קפדנית, עולה כי חשיפה לאקמול בהיריון אינה קשורה לעלייה בסיכון בעלת משמעות קלינית לאוטיזם או להפרעת קשב וריכוז (ADHD) בילדות"
לפיכך, בחודש שעבר הפיצה המחלקה להתפתחות הילד במשרד הבריאות בשיתוף המרכז הארצי לייעוץ טרטולוגי שהוא הגוף המקצועי האמון על נושא בטיחות טיפול תרופתי בהיריון, בראשות פרופ' אורנה דיאב-ציטרין, מסמך לגבי הקשר האפשרי בין שימוש בפרצטמול בהיריון לבין אוטיזם. המסקנה העולה מסיכום הידע המדעי העדכני היא שאין הצדקה כעת לשינוי ההנחיות לטיפול בכאב או בהפחתת חום בהיריון, ותרופת הבחירה לכך עדיין היא פרצטמול. אם השימוש מתבצע לפי ההוראות המקובלות, התועלת עולה על הנזק.
ככלל, תמיד כדאי לזכור כי בהיריון בכלל מומלץ להשתמש בתרופות במינון הנמוך ביותר ולמשך הזמן הקצר ביותר להשגת השפעה, תועלת טיפולית. בכל ספק מומלץ להתייעץ ברופא המטפל או במרכזי הייעוץ.
פרופ' עידו שולט, מנהל היחידה לרפואת האם והעובר, רמב"ם ועמותת מדעת
- האמור במאמר זה אינו מהווה המלצה לטיפול כלשהו במהלך היריון. בכל התלבטות או ספק - יש לפנות לייעוץ רפואי
