"אף אחד לא יכול לתאר לעצמו את תחושת ההשפלה שעוברת אישה צעירה, כשבאופן פתאומי ובפרהסיה היא מאבדת שליטה על עצבי הבלוטה ומשתינה על עצמה לעיני כל. וכשזה קורה, נדמה לך שכולם נועצים מבט במכנסיים הרטובים שלך. אותי זה כל כך בייש ודיכא – עד שנזקקתי לטיפול פסיכולוגי", כך מתארת מ' (40) את חוויית הבריאות שערערה אותה ופגעה קשות באיכות חייה במשך שנתיים.
קוצב סקראלי שהושתל בגופה מסייע לה, לדבריה, לשלוט בתזמון מתן שתן ומחזיר לה את איכות החיים שכל כך השתבשה. מ', נשואה לאישה ואמא לשלושה, סבלה מהתופעה כבר בילדותה. "אני זוכרת שמדי פעם היה 'בורח לי', אבל זה היה ספוראדי, ולמזלי הרב הפסיק – אך התחדש בשנים האחרונות במלוא העוצמה".
אי-שליטה על עצבי שלפוחית השתן אינה מלווה בכאב, ובכל זאת מצאה את עצמה, לדבריה, שוכבת במיטה שעות ארוכות – בגלל הדיכאון שהתלווה לתופעה הגופנית.
3 צפייה בגלריה
"אותי זה כל כך בייש ודיכא – עד שנזקקתי לטיפול פסיכולוגי". בריחת שתן מהווה קושי נפשי ופיזי
(צילום: Shutterstock)
"הקושי לצאת מהבית לא היה רק נפשי, אלא חייב תכנון מוקדם ומוקפד – אפילו ליציאה קצרה לסופר שממש קרוב אליי", היא מספרת. "הרגשתי כמו אמא ששולחת את הילד הקטן שלה לגן עם שקית להחלפה. ככה גם אני – לא תינוקת, אלא אישה בת 38 ואמא – יצאתי מהבית עם שקית ובה תחתונים להחלפה, פדים, מגבונים, זוג מכנסיים רזרביים. וכשכבר התגברתי על עצמי ויצאתי לסופר או למקומות קרובים נוספים, דבר ראשון הייתי בודקת את מיקום השירותים. לפני כל יציאה נמנעתי משתייה – עד שכמעט לא שתיתי בכלל. לא היה אכפת לי להתייבש, העיקר שלא אשתין על עצמי לעיני כולם".
מ' מתארת: "הרגשתי כמו אמא ששולחת את הילד הקטן שלה לגן עם שקית להחלפה. ככה גם אני – לא תינוקת, אלא אישה בת 38 ואמא – יצאתי מהבית עם שקית ובה תחתונים להחלפה, פדים, מגבונים, זוג מכנסיים רזרביים"
אבל זה היה רק השלב הראשון, כשהיא עדיין הייתה יכולה להתאפק – גם אם לזמן קצר. מה שהתחיל באותה נקודת זמן אילץ אותה להסתגר ולהיכלא בבית. "אני סטודנטית במכללת נתניה, ובגלל מצבי מאפשרים לי לעשות את רוב התואר דרך הזום, כי אין אופציה אחרת". ככל שחלף הזמן, ההחמרה כבר ניכרה היטב. "מה שקרה הוא שכבר הפסקתי להרגיש. לשלפוחית השתן שלי היו חיים משלה, והיא לא עדכנה אותי לפני ששחררה שתן. 'ברח' לי כשיצאתי מחדר השינה לסלון, או מהסלון לשירותים, וכל כך התביישתי – שהעדפתי להישאר לבד בחדר".
התופעה גרמה לדלקות חוזרות, ומ' טופלה באנטיביוטיקה ייעודית, שהתווספה לתרופות המרשם שקיבלה מהאורולוג בקהילה. "הייתי במקום כל כך נמוך, שעודדתי את עצמי שאני עדיין צעירה, שיש לי ילדים שזקוקים לי, ויש לי בשביל מה לחיות – והחלטתי שאני לא אתן יותר למחלה לנהל אותי", היא אומרת. "וכשאני ממוקדת מטרה, אני לא רואה בעיניים. מה לא ניסיתי? פיזיותרפיה בקופה ובפרטי. אלפי שקלים הוצאתי, ובדיעבד אני יודעת שזרקתי – על ישיבה בכיסאות שהבטיחו חיזוק עצבי השלפוחית. האמנתי לכל מודעת פרסום שרלטנית שהבטיחה הרים וגבעות, והתנסיתי בכל בולשיט – אבל הבעיה רק הלכה והחמירה".
ד"ר שחר אהרוני צילום: דוברות בילינסון האורולוג, שהבין כי הטיפול התרופתי כבר אינו יעיל למצבה, המליץ לה לשקול הזרקת בוטוקס שתספק הקלה מינימלית – או השתלת קוצב. "לא נשארה לי אף אופציה, ולכן הסכמתי מיד להשתלה, שאותה עברתי במרץ שעבר – ומאז חיי השתנו", אומרת מ'.
בינואר 2025 נכנס הקוצב לסל הבריאות, במהלך שצפוי לשפר את איכות חייהם של רבים. "מדובר בקוצב סקראלי מבית מדטרוניק, שמסייע ומקל על בעיות שונות במערכת השתן. המכשיר כבר צבר ניסיון שימושי רב והוכיח את יעילותו בשיעור גבוה", מסביר ד"ר שחר אהרוני, מנהל היחידה לאורולוגיה תפקודית בבילינסון מקבוצת הכללית ויו"ר החוג לאורולוגיה תפקודית ושחזורית באיגוד הישראלי לאורולוגיה.
לדבריו, הקוצב הוא למעשה מכשיר זעיר שאליו מחוברת אלקטרודה. מצידה האחד היא מוחדרת דרך עצם האגן, בסמוך לעצבים האחראים על תפקוד מערכת השתן, והקצה השני מתחבר לקוצב. "הפעלה חשמלית של המכשיר יוצרת פולסים שמחזירים את פעילות המערכת לתִקנה, בשיעורים משתנים", הוא מציין.
בשבועיים הראשונים לאחר ניתוח להחדרת האלקטרודה, מציידים את המטופלים בפאוץ' ובו סוללה חיצונית, שמתחברת – כמו בחוט מאריך – לאלקטרודה שהושתלה. ככל שמושגות תוצאות, עוברים לסוללה הקבועה. לדברי ד"ר אהרוני, אורך חיי הקוצב עד 15 שנים, והצלחתו ניכרת בהפחתת תדירות מתן השתן, הורדת התכיפות ובמניעת דליפה בלתי רצונית.
השתלת הקוצב כלולה כיום בסל הבריאות עבור מגוון אינדיקציות רפואיות, ובראשן תסמונת שלפוחית רגיזה – שנחשבת לשכיחה ביותר מבין הסיבות לביצוע ההליך. בנוסף, הקוצב ניתן גם במקרים של עצירת שתן שאינה נובעת מחסימה, תחושת דחיפות מתמדת, חוסר שליטה ביציאת צואה, עצירות וכאבים כרוניים באזור רצפת האגן.
לרגל שבוע המודעות הבינלאומי לדליפת שתן יזמה יפית שובל, מייסדת העמותה למחלות ותסמונות של שלפוחית השתן, מפגש מקוון שיתקיים ב-15 ביוני בשעה 20:00 בהשתתפות מומחים שישקפו את הפתרונות החדשים לבעיה. פרטים נוספים בדף הפייסבוק של העמותה.
