משרד הבריאות עדכן היום (ה') על מקרה ראשון לעונה של קדחת מערב הנילוס בישראל. חולה אחד אושפז בבית החולים שיבא, טופל ושוחרר לביתו. לעת עתה לא מוכרים מקרים מאומתים נוספים.
ד"ר אורן שטח כתבי, מנהל המחלקה למחלות זואונוטיות מהחטיבה לבריאות הציבור במשרד הבריאות, ציין כי "בשבוע האחרון לאחר בדיקה שבוצעה במעבדה המרכזית לנגיפים, אומת חולה לקדחת מערב הנילוס. מדובר באדם המשתייך לקבוצת סיכון".
1 צפייה בגלריה
יתושת הבית יתושה יתוש יתושים קדחת מערב הנילוס
יתושת הבית יתושה יתוש יתושים קדחת מערב הנילוס
יתושת הבית עלולה להעביר את נגיף קדחת מערב הנילוס
(צילום: shutterstock)
קדחת מערב הנילוס (West Nile Fever) היא מחלה שמקורה בבעלי חיים ומועברת גם לאדם. היא נגרמת על-ידי נגיף שמצוי בעיקר בעופות, ומועברת לבני אדם ולבעלי חיים שונים באמצעות עקיצת יתושים שניזונים מעופות נגועים. "ברוב המקרים מדובר במחלה קלה דמויית שפעת שחולפת מאליה. המחלה לרוב מאופיינת בחום, כאבי ראש, חולשה, כאבי פרקים ושרירים, דלקת בלחמית העין, פריחה ולעיתים בחילות ושלשולים. סיבוכים נדירים אפשריים הם דלקת חדה של המוח או דלקת קרום המוח, ולעיתים נדירות מסתיימת המחלה במוות", הסביר ד"ר שטח כתבי.
לפי שעה, לא מדובר בתצפית חריגה בהיבט העיתוי והיקף התחלואה לשלב זה בעונה. לצד זאת, סביר כי בנוסף לחולה המוכר, יש תחלואה נוספת קלה שאינה מאובחנת. כאמור, במחלה זו כ-80% מאלו שנדבקים בנגיף אינם מפתחים תסמינים כלל (אסימפטומטיים), כ-20% מפתחים תסמינים קלים דמויי שפעת, ופחות מ1% מהנדבקים מפתחים מחלה קשה הפוגעת במערכת העצבים.
באביב-קיץ 2024 חוותה ישראל עונת תחלואה יוצאת דופן וחריגה ביותר של קדחת מערב הנילוס שכללה תחלואה חסרת תקדים בהיקפיה הן ביחס לנתוני תחלואה היסטוריים בארץ והן ביחס למדווח בעולם באותה שנה.
בפעולת ניטור לכד המשרד להגנת הסביבה יתושות שאובחנו לאחר מכן במעבדות משרד הבריאות כנשאיות של נגיף קדחת מערב הנילוס. היתושות נלכדו במועצה אזורית חבל אילות. המשרד להגנת הסביבה הנחה את הרשויות המקומיות בישראל, בדגש על הרשות שבה נמצאו יתושות נגועות ועל הרשות שבה דיווח משרד הבריאות על תחלואה של אדם, להרחיב עוד יותר את מערך הניטור וההדברה.
ד"ר שי רייכר, מנהל אגף מזיקים והדברה במשרד להגנת הסביבה, הוסיף: "אנו מבקשים מהציבור להתמגן בפני יתושים בהתאם להנחיות המשרד, זאת במטרה לצמצם את הסיכון להיעקץ על ידי יתושות הנושאות את הווירוס. שיתוף הפעולה של כלל הגורמים נדרש כדי לייבש ולטפל במקורות הדגירה של היתושים, לצמצם את אוכלוסייתם ובכך להימנע מעקיצות מיותרות ומתחלואה".
בקיץ, מקורות של מים עומדים, במקביל לתנאי מזג אוויר חם ולח, עלולים להוות כר פורה לרבייה ולהתפתחות של יתושים. האחריות לצמצום מפגעי היתושים בשטח הציבורי מוטלת על הרשות המקומית אך הציבור נדרש להירתם למשימה ולייבש מקורות של מים עומדים במרחב הפרטי (חצרות, גינות, מרפסות וכו'). רק מאמץ משותף של כלל הגורמים יביא לפתרון מהיר וארוך טווח שיאפשר לצמצם באופן משמעותי את מטרדי היתושים בסביבה, ובכך יקטין את הסיכון להיעקץ וחלילה אף לחלות.
בכל שנה מתחילת חודש יוני ועד לסוף חודש נובמבר עולה שכיחות מציאתן של יתושות הנושאות את וירוס קדחת מערב הנילוס, וכן הדיווחים על תחלואה של בני אדם במחלה האמורה. בשנת 2024 נרשמה בישראל תחלואה של בני אדם בקדחת מערב הנילוס בהיקף חריג. בשנת 2025 מדובר בדיווח הראשון על לכידה של יתושות הנושאות את הווירוס וכן על מקרה של תחלואה באדם. מאחר שלא ניתן לצפות את היקף התחלואה ביחס לזה של השנה שעברה, משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה שבים ומתריעים שעל הרשויות המקומיות מוטלות האחריות הסמכות לנקוט בכל הפעולות הנדרשות לצורך צמצום מפגעי היתושים בשטחן.
כל הרשויות המקומיות בישראל נקראו לתגבר את תדירות הפעולות שהן מבצעות לצורך מניעה וניטור של אוכלוסיות יתושים, ובמידת הצורך לבצע פעולות הדברה של זחלי יתושים וכן של יתושים בוגרים בטרם מתפתח מפגע. כמו כן, המשרד קורא לרשויות המקומיות לרענן את ההנחיות הניתנות לתושבים,כדי לסייע להם למנוע את התפתחותם של יתושים בסביבת המגורים.