הביטוח הלאומי ספג בחודשים האחרונים האשמות מצד גורמים שונים שלפיהן נדיבותו בעקבות הרפורמה בקצבת הסיעוד הובילה למשבר העמוק בביטוחים הסיעודיים של קופות החולים. היום (א') הוא שבר שתיקה ודחה על הסף את הטענות הללו. "יש גורמי אינטרס שמנסים לפגוע בקצבה בצורה כזו או אחרת, או לחילופין לנצל סעיפים בחוק כדי להעלות רווחים", אמרו גורמים בביטוח הלאומי בהמשך לדיון שנערך הבוקר בנושא בוועדת הבריאות, כשהם מצביעים בין השאר על משרד האוצר, חברות הסיעוד וכן חברות הביטוח הפרטיות.
ביטוחי הסיעוד של קופות החולים, מוצר הביטוח הפרטי היחיד שניתן לרכוש כיום בישראל בתחום זה, מופעלים באמצעות הסכמים עם חברות ביטוח פרטיות. בשנים האחרונות נרשם זינוק בתביעות שהוביל לחוסר יציבות כלכלית, במיוחד בקופת החולים כללית, ולחשש שלא תוכל לעמוד בתשלומים.
5 צפייה בגלריה
"ישנם גורמי אינטרס שמנסים לפגוע בקצבה בצורה כזו או אחרת". אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)
בעקבות זאת, לפני כשנה החמירה רשות שוק ההון החמירה את תנאי הפוליסות כדי לנסות ולהפחית את ההפסדים: הוקשחו הקריטריונים להכרה במבוטח סיעודי, הופחתו סכומי הביטוח וחלק מהפרמיות התייקרו. בהמשך בוטל גם מנגנון "פוליסת המשכיות", שמאפשר לחברת ביטוח לפרוש מהסכם גם בלי מחליפה - צעד שמגביר את חוסר הוודאות למבוטחים.
מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, הבהיר בדיון כי משרד הבריאות אינו סבור שהפתרון למשבר בביטוח הסיעודי צריך להיות מתקציב המדינה. "ראוי מאוד לשקול לבצע תיקונים על מה שקורה בביטוח לאומי. זה לא תחום מדיניות שמסור לנו, אבל אנחנו רואים את קשרי הגומלין, וכי אולי סיכון לנדיבות יתר בביטוח הלאומי, בסוף מייצרת פגיעה רוחבית בהרבה מאוד דברים".
גם באגף התקציבים במשרד האוצר התייחסו לנושא. "בביטוח הלאומי היו כל מיני שינויים שגרמו להרחבה של תנאי הזכאות, באופן שלאו דווקא היה הכי מדויק ותאם באופן מלא את הצורך, ואנחנו עובדים בצוות משותף עם כל הגורמים בתחום במטרה למצוא איזשהו תנאים יותר נכונים", טען רועי בבאי, רכז רווחה באגף התקציבים.
לדברי גורמים שמכירים את הנושא, חברות הביטוח הפרטיות נסמכות בהערכת יכולתו התפקודית של המבוטח, בין השאר על הביטוח הלאומי וסף קבלת הקצבה אצלם, ולכן אינן מרוצות מההקלה בקבלת הזכאות לקצבה מהביטוח הלאומי.
ביטוח לאומי: "הרפורמה למען האזרחים"
בביטוח הלאומי דחו כאמור את הטענות על הסף. נטלי גבאי, מנהלת אגף הסיעוד בביטוח הלאומי, השיבה בדיון בכנסת שאכן גובשה ועדה עם משרד האוצר, אך היא כלל לא לצורך דיוק הזכאות לסיעוד. "ביטוח לאומי עשה רפורמה למען האזרחים, שהייתה סופר חשובה ואקוטית. אנשים עברו בעבר מבחנים משפילים. שינינו את צורת הבדיקה, זה נכון, זה מגיע לאזרחים הוותיקים, הם לא צריכים לעבור מבחנים קשים".
במענה לשאלת יו"ר הוועדה, ח"כ יונתן משריקי (ש"ס), והטענות שהועלו, אמרה גבאי: "האם אני סבורה שיש מי שמקבלים גמלת סיעוד שאינם זכאים לה? התשובה היא חד-משמעית לא".
נטלי גבאי: "ביטוח לאומי עשה רפורמה למען האזרחים, שהייתה סופר חשובה ואקוטית. אנשים עברו בעבר מבחנים משפילים. שינינו את צורת הבדיקה, זה נכון, זה מגיע לאזרחים הוותיקים, הם לא צריכים לעבור מבחנים קשים"
בר סימן טוב הודה בדיון כי טרם הושג מתווה מגובש עם רשות שוק ההון ואגף התקציבים על מודל חדש לביטוח הסיעודי. "מדובר בתהליך שאנחנו לא יודעים להגיד איפה הוא נמצא. כרגע אין שום דבר קונקרטי שאנחנו יכולים להיאחז בו", אמר. הוא נקב בלוח זמנים חדש וגמיש יותר לפתרון ונסוג מהאולטימטום להיפרדות הביטוחים הסיעודיים מקופות החולים: "אם לא נראה שיש פתרון שמניח את דעתנו, סוף השנה הבאה יהיה הנקודה שבה קופות החולים יצטרכו להיפרד משיווק הביטוח הזה עם איזשהן הוראות מעבר שנקבע".
במשרד הבריאות, שחושש מפגיעה בקופות החולים, הפיצו בינואר האחרון טיוטת הוראה לקופות שלפיה מ-1 ביולי 2025 הקופות יפסיקו את מכירתן של פוליסות חדשות, והחל מ-1 בינואר 2026, יפסיקו כל תפעול של הביטוח. הצעד נועד לדחוק את רשות שוק ההון ואגף התקציבים למצוא מודל אחר לביטוח הסיעודי. אולם, על אף האיום, הצעדים לא נכנסו לתוקף וגם כעת ממשיכות הקופות לצרף מבוטחים חדשים.
בהתאם לתשובה שהגישה המדינה לבג"ץ בנושא לאחרונה, משרד הבריאות עדיין מעוניין בפרסום טיוטת חוזר מעודכנת, אך בשלב זה "אין הנחיה קונקרטית, אנחנו מחכים לראות אם תהיה פריצת דרך", אמר בר סימן טוב. "אנחנו מסתכלים על סוף 2026 כנקודה שבה אם אין פתרון אנחנו נצטרך להוציא את קופות החולים מהאירוע".
הממונה על רשות שוק ההון, עמית גל, בירך את משרד הבריאות על ההמתנה לסוף 2026: "זה נותן לנו מרחב תמרון נחוץ ונדרש בשביל להגיע לפתרון הנכון". גל ציין עוד כי ברשות שוק ההון מסכימים שיש להוציא את קופות החולים מהמשוואה.
הצעת מודל חיסכון יזום
יו"ר הועדה ח"כ משריקי אמר "אני שמח לשמוע סוף סוף דיבור אחיד שמוצג פה בוועדה בין שני הגופים, וזה באמת מעודד. אם אגף התקציבים ידברו באותה שפה, נבין שיש פה כיוון חיובי. אנו פועלים מתוך מחויבות ברורה למצוא פתרון שייתן מענה הולם לאוכלוסייה המבוגרת במצבים סיעודיים - בטווח הקצר והארוך. הפסוק 'אל תשליכני לעת זקנה' הוא חובה מוסרית וחברתית שמחייבת אותנו לדאוג שכל קשיש יזכה לכבוד, לביטחון ולסיוע הולם בשעתו הקשה". הוא שב וקרא לביטוח סיעודי ממלכתי, בדומה לחוק ביטוח בריאות ממלכתי.
במשרד הבריאות טוענים כי יש להסדיר את התחום באופן עמוק יותר, ולעבור למודל של חיסכון יזום של האזרחים. "לאורך כל השנים האלה וגם בשנה האחרונה, אנחנו מחפשים פתרון שמנטרל באופן מוחלט את הסיכונים שיש על קופות החולים בעניין", אמר בר סימן טוב. "גם סיכונים אקטואריים, גם כאלה שמשפיעים על מאזן התחרות, גם בזמן הניהולי שהם צריכים להקדיש לעניין וגם סיכוני מוניטין. למערכת הבריאות יש את הקשיים שלה, היא לא צריכה להוסיף קשיים אחרים".
5 צפייה בגלריה
מימין לשמאל: ח"כ מיכל וולדיגר, הממונה על רשות שוק ההון עמית גל ומנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב בדיון
(צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)
5 צפייה בגלריה
יו"ר ועדת הבריאות של הכנסת ח"כ יונתן משריקי בירך על ההסכמות בין משרד הבריאות לרשות שוק ההון
(צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)
הצעה נוספת שהועלתה היא העברת הביטוח לגופים מתפעלים אחרים חיצוניים שאינם קופות החולים. "מוקדם לקבוע שהמצב האקטוארי התייצב. אם אכן כך הדבר, זה מכוון אותנו יותר לפתרונות לטווח הארוך", הוסיף.
עמית גל ציין שיש הסכמות עם משרד הבריאות בחלק גדול מהנושאים. "הקמנו צוותי עבודה שהצהירו גם לפני שנה וחצי על הצורך להוציא את קופות החולים, יש הסכמה מוחלטת לגבי זה. אנחנו מסכימים שהעקרונות שיאפשרו לביטוח הזה להיות טוב יותר ויציב יותר זה שיהיה מנגנון שמוציא מתווכים מתוך המשחק הזה, מנגנון שנסמך על השקעות לטווח ארוך וישיגו את התשואות".
נציג הכללית אמר כי הקופה תומכת בכך שהביטוח הסיעודי יצא מקופות החולים, וכי זה צעד שייטיב עם המבוטחים. לעומת זאת במכבי ציינו כי הביטוח הסיעודי "רחוק מקריסה. אנחנו חושבים שאנחנו יכולים להמשיך לעשות את זה בצורה מוצלחת", אמר רונן דוידוביץ' מנהל מערך הביטוח במכבי. הוא התנגד לרעיון שהוצג בדיון על הקמת קרן סיעודית אחידה לכלל הקופות.
אגף התקציבים מתנגד
על אף ההסכמה על תנאי המסגרת בין משרד הבריאות ורשות שוק ההון, באגף התקציבים טוענים שהם רואים ערך גדול בכך שהביטוחים נמצאים בקופות החולים. "זה מספק כיסוי רחב יותר לאוכלוסייה, ונגיש יותר", אמר רועי בבאי, רכז רווחה באגף התקציבים. "לצד זאת, אנחנו רוצים ליצור מוצר עם הכי הרבה ודאות כלפי המבוטחים ואנחנו בוחנים כל צעד אפשרי בשביל להבטיח אותו. אנחנו מאמינים שעדיף שהביטוחים יישארו בקופת החולים".
בדיון עלו טענות קשות גם באשר להתנהלות חברות הביטוח. לדברי עו"ד ליעד סטרולוב, מהקליניקה לזכויות ניצולי שואה ואנשים בזקנה באוניברסיטת תל אביב, המצב של הביטוח הסיעודי אינו "פחות טוב" כפי שטען בדיון הממונה על רשות שוק ההון, אלא "ממש גרוע". "המבוטחים נמצאים מול שוקת שבורה. חברות הביטוח מרגישות את רוח המפקד, שמאפשרת להן לזרוק מבוטחים מתחת לגלגלים", תיארה.
"חברות הביטוח ממש מתעמרות במבוטחים הסיעודיים. מה שיש כאן עכשיו זה כותרת של ביטוח סיעודי, אבל אין ביטוח סיעודי", הוסיפה. לדבריה, משרד הבריאות לא עושה מספיק: "הוא לא מרעיד את המדינה". עו"ד סטרולוב הוסיפה כי "אנשים הבינו שאם הם משלמים כל החיים, הם יקבלו ביטוח סיעודי. המדינה נתנה להם תחושה שיש להם גב. עד היום אנשים לא מבינים שהם צפויים להישאר לבד".
בסיום הדיון, ביקש ח"כ משריקי מהגורמים לדווח בוועדה בכל שלושה חודשים על סטטוס גיבוש המתווה.
