"כשהתגייסנו ב-7 באוקטובר, רצינו להיות עם אחד ביחד וכל הקלישאות האלה שהפכו להיות קלישאות, אבל שהיו מאוד נכונות באותה התקופה", אומר פרופ' עופר חבקוק, מנהל מחלקה בבית החולים איכילוב, משרת במילואים, ואחד היוזמים של מכתב קציני הרפואה שפורסם באחרונה והצטרף למכתב הטייסים. במכתבם קראו הרופאים להפסקת הלחימה ברצועת עזה ולהחזרתם המיידית של החטופים. צפו בריאיון המלא לאולפן ynet:
שיחה עם פרופ' עופר חבקוק, מנהל מחלקה באיכילוב, מחותמי המכתב
(צילום: שמוליק דודפור)
"צה"ל הגיע להישגים גדולים מאוד, גם בזכות המילואימניקים", הוא אומר. "אבל המדינאים שלנו לא ידעו למנף את זה. הם לא דאגו ליום שאחרי, לא החליפו את שלטון חמאס, לא הכריעו. ובינתיים, לחטופים נגמר הזמן".
פרופ' חבקוק: "מי שגורר רגליים, מי שלא הכריע את חמאס, מי שהזרימו סיוע ישיר לידי חמאס – זו הממשלה, לא האזרחים. אנחנו רצינו לנצח. כולנו פעלנו להצלחה של מדינת ישראל. אבל בשטח, הממשלה לא השכילה לנצל את הישגי צה"ל. זה לא עניין של ימין או שמאל – אלה חיים של בני ערובה שעדיין מוחזקים בשבי"
"צריך להגיד את זה בקול רם"
פרופ' חבקוק מדגיש כי הוא לא רק אחד החותמים, אלא אחד היוזמים של המכתב (לעיון במכתב המלא - לחצו כאן). "זה היה ברור לי שזה צעד קריטי. רצינו לזעוק את מה שרבים חושבים – שהזמן פועל לרעת החטופים, שהממשלה מושכת זמן, ושצריך להגיד את זה בקול רם". הדברים, יש להבהיר, משקפים את עמדתו האישית של פרופ' חבקוק ואינם נאמרים מטעמו או באישורו של המרכז הרפואי איכילוב.
כשנשאל אם יש במכתב כדי לחזק את חמאס, כפי שטוענים מבקרי המהלך, השיב: "מי שגורר רגליים, מי שלא הכריע את חמאס, מי שהזרימו סיוע ישיר לידי חמאס – זו הממשלה, לא האזרחים. אנחנו רצינו לנצח. כולנו פעלנו להצלחה של מדינת ישראל. אבל בשטח, הממשלה לא השכילה לנצל את הישגי צה"ל. זה לא עניין של ימין או שמאל – אלה חיים של בני ערובה שעדיין מוחזקים בשבי, בלי זמן".
"לא מחפשים אשמים"
פרופ' חבקוק מדגיש כי גם כעת, הוא מתכוון להגיע לשירות המילואים הקרוב שלו בחודש מאי. "שוחח איתי המ"פ הישיר שלי, אבל אף גורם רשמי לא נזף בי. אמרתי לו – אני מגיע. מי שעושים מילואים ימשיכו לעשות מילואים. אף אחד לא החליף אותנו, אף אחד לא דאג לגייס אחרים. ואנחנו לא רק ממשיכים לשרת – אלא גם לוקחים אחריות. במסגרת האחריות הזו – אנחנו אומרים, תחזירו את החטופים".
"לא שאלנו את החותמים מה הדעות הפוליטיות שלהם. רק דבר אחד בדקנו – האם הם משרתי מילואים פעילים. וכמעט 300 חתמו – כולם משרתים. יש בהם תומכי רפורמה, מתנגדי רפורמה. אבל זה לא משנה. כולנו רוצים את חזרתם של החטופים הביתה"
המכתב, לדבריו, אינו פוליטי. "אנחנו לא שאלנו את החותמים מה הדעות הפוליטיות שלהם. רק דבר אחד בדקנו – האם הם משרתי מילואים פעילים. וכמעט 300 חתמו – כולם משרתים. יש בהם תומכי רפורמה, מתנגדי רפורמה. אבל זה לא משנה. כולנו רוצים את חזרתם של החטופים הביתה".
פרופ' חבקוק, שבמהלך השנה החולפת גם השתתף במחאה נגד הממשלה, מדגיש כי ביום פרוץ המלחמה הניח את הדעות הפוליטיות בצד. "התגייסתי מתוך מטרה אחת – הצלחת מדינת ישראל. כולנו הנחנו את המחלוקות בצד. אצלנו בפלוגה יש מכל הסוגים – זה לא מנע מאיתנו לפעול יחד.
"אבל כשאני רואה שלצערי הרב אנחנו צדקנו בדיעבד, ואנחנו רואים מה באמת מעניין את הממשלה הזאת – הזרמת כספים למשתמטים, חוק לעידוד השתמטות, תסתכלו על מה שקורה במשרדי הממשלה, הם לא ביטלו משרד ממשלתי אחד כדי להזרים כסף לאן שבאמת צריך אותו – זה מייאש. הממשלה לא שמה את המשאבים במקום שצריך – והחטופים משלמים את המחיר".
2 צפייה בגלריה
"רצינו לזעוק את מה שרבים חושבים – שהזמן פועל לרעת החטופים". מחאה למען שחרור החטופים
(צילום: AP Photo/Ariel Schalit)
"אנחנו רואים מה באמת מעניין את הממשלה הזאת – הזרמת כספים למשתמטים, חוק לעידוד השתמטות. תסתכלו על מה קורה במשרדי הממשלה, הם לא ביטלו משרד ממשלתי אחד כדי להזרים כסף לאן שבאמת צריך אותו – זה מייאש, והחטופים משלמים את המחיר"
לדבריו, הקריאה במכתב איננה איום בהשתמטות - נהפוך הוא. "אנחנו לא מאיימים. אנחנו משרתים, ואנחנו נמשיך לשרת. אבל אי אפשר להישאר אדישים כשמול העיניים שלנו הזמן הולך ואוזל לאותם אנשים שבשבי. יש שלב שבו אתה צריך להגיד – עד כאן".
על רקע שאלת מחאת הרופאים בעבר, הוא מתייחס גם לתופעה הולכת ומתרחבת של רופאים שלא חוזרים מהשתלמויות בחו"ל. "אצלנו באיכילוב אנחנו רואים את זה. רופאים ורופאות שמקבלים הצעות להישאר – ולא חוזרים. ולצערי, קשה להאשים אותם. הם רואים איך מציגים אותם כאן – כאנרכיסטים, כבוגדים. ובחו"ל נותנים להם הצעות מדהימות. אז הם שוקלים את זה ברצינות".
עם זאת, מבחינת פרופ' חבקוק, אין בכלל אופציה אחרת. הוא כאן כדי להישאר ולהמשיך להילחם על ביטחון המדינה ועל דמותה: "אני נגד (עזיבה לחו"ל). אני חושב שכולנו צריכים להישאר, לתרום, לשמור על התקווה. אבל אני גם מבין את אלה שמרגישים שנשבר להם – כי המדינה לא עומדת מאחוריהם כמו שצריך".
