"חליתי בגיל 23 בסרטן מסוג הודג'קין והסרטונים שאני מעלה בטיקטוק על ההתמודדות שלי עם המצב מהווים השראה לאנשים בכל הגילים. סרטן זו לא מחלה של מבוגרים. בכל יום נוספים עשרה חולים צעירים למעגל הסרטן", מספרת בריאיון לאולפן ynet נטע ידייקין מקדימה, שמתעדת את המאבק שלה במחלה. צפו בריאיון איתה:
נטע אובחנה בסרטן בגיל 23 ומשתפת את התהליך בטיקטוק
(צילום: מיקי שמידט)
בגיל 23 נטע הייתה בתאילנד, חיה את החלום כנוודת דיגיטלית והתיעודים שלה ברשתות החברתיות הוקדשו למסע שלה בעולם. כשהתחילה לסבול מגירודים, סרטן לא היה אפילו ברשימת המחשבות שלה לסיבה לגירודים הללו. "הייתי במדינת עולם שלישי, הייתי בטוחה שנדבקתי בפשפשים או משהו כזה. כשהגעתי לארץ ונבדקתי, כי לא הצלחתי להיפטר מזה, גיליתי שזה סרטן, וזה היה הלם מוחלט".
היא החלה בטיפולי כימותרפיה והחלה לתעד את המאבק שלה במחלה, כבר מתחילתו. כך עשתה כשהחליטה לגזור את שיערה לקראת הטיפולים הכימותרפיים. "ההבנה הזאת שנפרדים מהשיער, לא כי אני רוצה, כי צריך וכי הוא נושר וזה מעצבן ולא נעים, וצריך לגלח אותו, זה קצת שובר את הלב. רציתי שיבינו את זה", היא אומרת. צפו בסרטון:
היא מספרת על גילוי המחלה: "זה הדבר האחרון שציפיתי לו בגילי, להתאשפז, לקבל כימותרפיה. רציתי רק לבלות. הגילוי הזה 'הרעיד לי את האדמה מתחת לרגליים'. כשהבנתי מה קורה, התייעצתי עם ההורים אם להעלות את זה לרשתות, כי אמנם אני חולה, אבל זה תהליך שכל המשפחה משתתפת בו.
"אימא שלי אמרה שאם אני רוצה, אז אני חייבת לעשות את זה. לא ציפיתי לקבל את התשובה הזאת ממנה. ומאוד שמחתי, כי הפלטפורמה הזאת היא מאפשרת לשתף, לקבל תמיכה, לקבל שזה כל כך חשוב בתקופה הזאת להעלות מודעות, לתת השראה לאנשים אחרים".
נטע ידייקין: "אנשים מבוגרים ממני כותבים לי ומתרגשים, ומקבלים השראה מהתכנים שאני משתפת. יש אפילו אנשים שלא חולים בסרטן, ומבינים שיש עוד דרכים להסתכל על קשיים בחיים. זה מרגש מאוד. זו זכות"
עכשיו היא במהלך טיפולי הכימותרפיה במרכז הרפואי בילינסון, נראית ונשמעת אופטימית: "עברתי את הטיפול השני מתוך 12, ובינתיים אני מרגישה טוב. אבל אני לוקחת כל יום ביומו. הסבב הזה עבר לי יותר בקלות, הסבב הראשון היה לי הרבה יותר קשה. המשפחה תומכת בי, וזה הכי חשוב".
היא מספרת שלא ציפתה לתגובות המרגשות והתומכות שקיבלה. "אני מקבלת תגובות מהמון אנשים חולים, אבל גיליתי שהמון אנשים פונים אליי, גם אם ההורים שלהם חולים בסרטן עכשיו, או שהם התמודדו עם המחלה בעבר, אפילו אנשים שהתמודדו עם המחלה לפני 20 שנה פונים אליי. אנשים מבוגרים ממני כותבים לי ומתרגשים, ומקבלים השראה מהתכנים שאני משתפת. יש אפילו אנשים שלא חולים בסרטן, ומבינים שיש עוד דרכים להסתכל על קשיים בחיים. זה מרגש מאוד. זו זכות".
