מחקר קליני של מינהל המזון והתרופות האמריקני (FDA), שפורסם לאחרונה בכתב העת JAMA, מצביע על כך שעדיין קיימות שאלות לא פתורות לגבי בטיחותו של קנאבידיול (CBD) – חומר פעיל בצמח הקנאביס – גם במינונים נמוכים. זאת בשעה שמוצרים כמו קפסולות, סוכריות ג'לטין, מאכלים, שמנים וקרמים המכילים את החומר הפכו נפוצים במיוחד בארצות הברית בשנים האחרונות.
על פי סקרים שנערכו בשנים האחרונות, רוב תושבי ארה"ב שמעו על CBD, וכ-20% דיווחו על שימוש במוצרי CBD במהלך השנה האחרונה. באותן שנים, שוק מוצרי ה-CBD האמריקני זינק ממכירות של 108 מיליון דולר בשנת 2014 ל-1.9 מיליארד דולר בשנת 2022 – זינוק אדיר שמעיד על הפופולריות ההולכת וגוברת של המוצר בקרב הציבור.
4 צפייה בגלריה
CBD נחשב בשנים האחרונות לתוסף נפוץ בשימוש עצמי למצבים כמו כאב, חרדה, נדודי שינה ודיכאון
(צילום: Shutterstock)
נמצא במחקר: פגיעה בתפקודי הכבד
ד"ר טארק סעדיצילום: הקריה הרפואית רמב"םהניסוי החדש היה פרוספקטיבי – כלומר, מתנדבים גויסו מראש ונבדקו באופן יזום. הוא נערך על ידי מדענים מהחטיבה למדעים רגולטוריים יישומיים של ה-FDA, וכלל מעקב קפדני אחר 201 גברים ונשים בריאים בגיל העמידה. המשתתפים חולקו באקראי לשתי קבוצות: קבוצה אחת קיבלה מדי יום מינון של 5 מ"ג CBD לכל קילוגרם משקל גוף (כ-350 מ"ג ליום לאדם ממוצע), בעוד הקבוצה השנייה קיבלה פלצבו. הניסוי נמשך ארבעה שבועות, ובמהלכו נערכו בדיקות דם שבועיות במטרה לבדוק את השפעת החומר על תפקודי כבד.
התוצאה המרכזית הייתה מדאיגה: בקרב 8 מתוך 151 המשתמשים ב-CBD – כ-5.6% – נרשמה עלייה חדה ומשמעותית באנזים הכבדי ALT, עלייה של מעל פי שלושה מהסף העליון של הנורמה. מדובר בסמן מוכר לדלקת או נזק כבדי. בנוסף, שבעה משתתפים נאלצו לפרוש מהמחקר בשל סימנים קליניים אפשריים לפגיעה בכבד שמקורה בתרופה – ממצא שמעיד על חומרת ההשפעה.
ד"ר טארק סעדי, מנהל יחידת הכבד בקריה הרפואית רמב"ם, מומחה לגסטרואנטרולוגיה ומחלות כבד, מסביר: "מתוך השמונה האלה, רק לאחד היו סימפטומים ותלונות על כאבי בטן. כל השאר הרגישו מצוין – אבל בדיקות הדם הראו בבירור: זו דלקת כבד, ומה שגרם לדלקת הזאת הוא ה-CBD. אם לא עולים על זה בזמן – זה עלול להחמיר ולהגיע אפילו לאי-ספיקת כבד".
לדבריו, הפסקת נטילת ה-CBD הובילה לירידה הדרגתית של האנזימים ולחזרה לתפקוד כבדי תקין בתוך כשבועיים. "הכבד מסוגל להתאושש מהנזק, אבל רק אם מפסיקים בזמן את הגורם הפוגע", הוא מדגיש.
עוד מוסיף ד"ר סעדי כי ב-7 מתוך 8 המשתתפים שנמצאה אצלם פגיעת כבד, התגלתה גם עלייה בתאי דם לבנים מסוג אאוזינופילים – תופעה הקרויה אאוזינופיליה, המרמזת על תגובה אלרגית. "סביר שהמנגנון שהוביל לנזק קשור בתגובה חיסונית אלרגית", הוא מסביר.
פגיעה שקטה – עם השלכות כבדות
ד"ר ראובן דרסלרצילום: פרטיCBD נחשב בשנים האחרונות לתוסף נפוץ בשימוש עצמי למצבים כמו כאב, חרדה, נדודי שינה ודיכאון – אך המחקר הנוכחי מחזק את ההבנה שעדיין אין מידע מספק על בטיחותו.
לדברי ד"ר ראובן דרסלר, מומחה ברפואת משפחה ובעל תעודה בנרקולוגיה (טיפול בהתמכרויות), מנהל מרכז רפואי יהלום בכללית מחוז ירושלים, "המשתתפים במחקר נטלו CBD פומי – דרך הפה, לא בעישון – ויצא מזה שמעל 5% מהאנשים פיתחו פגיעה כבדית. זה ממצא של ממש, גם אם זה לא הרבה אנשים, וגם אם הם לא הרגישו כלום. הפגיעה התגלתה בבדיקות מעבדה".
4 צפייה בגלריה
ד"ר דרסלר: "פגיעה בכבד היא רק תופעה אחת. מה זה עושה למוח? להורמונים?"
(צילום: Shutterstock)
ד"ר דרסלר מסביר כי בצמח הקנאביס יש שני חומרים דומיננטיים – THC ו-CBD: "ה-THC הוא זה שגורם ל'סטלה', תחושת ה'היי', בעוד ה-CBD לא ממכר, לא יוצר תחושת 'היי', והוא זה שאחראי לשיכוך כאב. אבל בשורה התחתונה מהמחקר הזה, ככל שהוא בשימוש רב – זה עושה נזק לכבד, נזק משמעותי".
לשאלה האם קיימים שימושים רפואיים מוכחים ל-CBD בלבד (ללא THC), עונה ד"ר דרסלר: "אין הוכחה רפואית מקובלת שזה יעיל לטיפול. מצד שני, יש עדות במחקר עצמו שחלק מהאנשים חוו פגיעה בכבד לפי הבדיקות שעשו – בלי לדעת את זה. וזו רק תופעה אחת. מי יודע מה זה עושה למוח? להורמונים? השאלה במחקר הזה מאוד מצומצמת ולכן קשה לדעת מה עוד ההשלכות".
הסיכון עולה – במיוחד בקרב נשים ואנשים עם רקע רפואי
במחקר נמצא כי נשים היו פגיעות יותר מגברים. מתוך שמונת המשתתפים שפיתחו פגיעות כבדה, חמש היו נשים. "ידוע שנשים רגישות יותר לפגיעות כבדיות מתרופות, כנראה בשל הבדלים גנטיים", מציין ד"ר סעדי. לדבריו, גם אנשים עם מחלות רקע בכבד, כמו דלקת כבד נגיפית (הפטיטיס B או C) או כבד שומני נמצאים בסיכון מוגבר, ויש לעקוב אחריהן באופן תדיר יותר.
"כן, חשוב מאוד לבצע בדיקות תפקודי כבד שגרתיות בקרב אנשים המשתמשים ב-CBD באופן יומיומי – במיוחד אם יש להם רקע רפואי כלשהו", הוא מדגיש.
אחת המסקנות המרכזיות של המחקר היא שלרוב אין תסמינים חיצוניים ברורים לפגיעת כבד משימוש ב-CBD. רק משתתף אחד דיווח על כאב בטן. ד"ר סעדי מדגיש: "זו בדיוק הסכנה. אנשים מרגישים טוב, אבל הכבד כבר נפגע. אם יש סימנים – הם יכולים להיות כאבים בצד ימין עליון של הבטן, בחילות, הקאות, פריחה, כאבי מפרקים – אבל לרוב, הפגיעה מתגלה רק בבדיקות דם".
בישראל: רגולציה שונה, אך לא הרמטית
בעוד בארצות הברית מוצרי CBD נמכרים חופשי בחנויות ובאינטרנט, בישראל המצב שונה. "בארץ, CBD לא נמכר בחנויות", מסביר ד"ר דרסלר. "מי שמקבל רישיון רפואי לקנאביס מקבל גם CBD כחלק מהתפרחת או השמן, אבל לא ניתן לרכוש אותו כתוסף בפני עצמו. זה מצמצם את הסיכון, אך לא מבטל אותו – במיוחד כשאין מעקב סדיר או רגולציה נפרדת לחומרים הפעילים".
למרות הנתונים, CBD עדיין אינו נחשב כיום כסיבה רשמית לפגיעות כבד חמורות, והכבד לרוב מסתגל לעומסים זמניים. עם זאת, ככל ששוק ה-CBD מתרחב ומופיעים מוצרים חזקים יותר, ייתכן שהסיכון יגדל – במיוחד בקרב אוכלוסיות רגישות.
החוקרים ממליצים לכלול שאלות על שימוש ב-CBD בשאלונים רפואיים שגרתיים, ולבצע בדיקות דם תקופתיות בקרב משתמשים קבועים – גם אם הם חשים בטוב. "המעקב יכול להציל חיים", מסכם ד"ר סעדי. "הכבד לא תמיד משדר אותות מצוקה – אבל כשהוא קורס, זה כבר עלול להיות מאוחר מדי".
