אחד מרכיבי לק ג'ל נאסר לשימוש באירופה - ובישראל אימצו את ההחלטה: משרד הבריאות הודיע בימים האחרונים ליבואנים שהוא מאמץ את הרגולציה האירופית וכי הרכיב הכימי TPO ייאסר לשימוש בתכשירים קוסמטיים גם בישראל מהשנה הבאה. מדובר ברכיב נפוץ שמצוי באחד המוצרים הפופולריים ביותר - לק ג'ל. לפי החלטת האיחוד האירופי, מהשבוע (1 בספטמבר) חל איסור גורף על שימוש ב-TPO במוצרי טיפוח.
רכיב כימי נפוץ בלק ג'ל ייאסר לשימוש בישראל על פי הנחיית משרד הבריאות
בהתאם לרפורמה שהוביל משרד הבריאות לשיפור הרגולציה הישראלית והתאמתה לסטנדרטים בינלאומיים, הוקם מנגנון לאימוץ אוטומטי של שינויים ברשימת חומרי הגלם בהתאם לעדכונים המבוצעים באירופה. בהתאם לכך, מ-1 בספטמבר 2025 נאסר השימוש ברכיב TPO במוצרי קוסמטיקה חדשים גם בישראל. עם זאת, במשרד הבריאות הבהירו שניתן להמשיך לשווק מוצרים עם TPO שיובאו לישראל טרם העדכון - עד ל-1 בספטמבר 2026.
TPO (קיצור של Trimethylbenzoyl Diphenylphosphine Oxide) הוא חומר שתחת תאורת UV או LED, מפעיל את תהליך ההתקשות (פולימריזציה) של הלק ג'ל. כתוצאה מתקבל משטח קשיח ומבריק, מה שהופך את הלק לפתרון פופולרי בקרב נשים רבות. יעילות החומר, מחירו הזול ועמידותו הגבוהה, הפכו אותו לאהוד במיוחד על היצרנים ולחלק בלתי נפרד מתעשיית הציפורניים, ואולם מחקרים שנעשו בעבר, מעידים על כך שהחומר עלול לפגוע בבריאות וייתכנו השלכות על פוריות.
מומחי מחלקת העור במרכז הרפואי רמב"ם מסבירים את המניעים שהביאו להחלטה וכיצד ניתן להגן על הצרכנים:
למה נאסר השימוש ברכיב TPO במוצרי טיפוח באירופה?
ד"ר יהודית נבט, רופאה בכירה במחלקת עור ברמב"ם, מסבירה: "בשנת 2023 הוחלט באיחוד האירופי לסווג את החומר כ-CMR קטגוריה B1, כלומר ככזה הנחשד למזיק לפוריות בבני אדם. החלטת האיחוד האירופי מבוססת על מחקרים קיימים בבעלי חיים, שנעשו בריכוזים גבוהים של TPO. במחקרים אלה עלו עדויות לפגיעה ברבייה וסכנת רעילות בשימוש חוזר וממושך שעלולה להוביל לירידה במשקל, פגיעה באיברים פנימיים, וניוון איברי רבייה. הממצאים הללו היו מספיק משמעותיים עבור חברי הוועדה הסוקרת והובילו את האיחוד האירופי לקבל החלטה שהיא בעיקרה נקיטת משנה זהירות לשימוש בחומר הזה, כלומר כדי להימנע מסכנה אפשרית בשימוש בבני אדם".
לדבריה, "אין כרגע עדויות ודאיות לכך שהחומר עלול לגרום לנזקים דומים בבני אדם, אבל באיחוד האירופי החליטו שמוטב להיות בטוחים ולנקוט בגישה מחמירה ולאסור על מכירת המוצרים המכילים את החומר, לרבות מלאי קיים. יש להדגיש כי האיסור חל רק על שימוש במוצרי ביוטי (טיפוח) המכילים את ה-TPO, ולא על שימוש במוצרים אחרים בו הוא פעיל".
כיצד יכולים הצרכנים להגן על עצמם ולבחור מוצרים בטוחים ללא הרכיב הכימי TPO?
ד"ר יואל דסקלו, רופא במחלקת עור ברמב"ם, מסביר: "תחום האקרילטים פרוץ ויש לא מעט מקורות, בעיקר בשוק המקוון, שבהם אין רגולציה על החומרים הנמכרים. התקנות האירופאיות החדשות הן חלק ממגמה ביבשת לנסות להשתלט על המצב ולצמצם נזקים בריאותיים אפשריים. ההמלצה הגורפת, באירופה או בארץ, היא להימנע משימוש במוצרים אשר לא ברור טיב המרכיבים שהם מכילים".
3 צפייה בגלריה
"החומר נחשד למזיק לפוריות בבני אדם". ד"ר יהודית נבט ד"ר יואל דסקלו
(צילום: הקריה הרפואית רמב"ם)
לדברי ד"ר דסקלו, "יש חלופות ל-TPO ומומלץ לשאול באופן אקטיבי לגבי החומרים שמרכיבים את המוצר. לא מספיק שהחומר TPO לא מופיע ברישום המרכיבים, אלא כדאי לוודא שמצוין מפורשות שהחומר אינו מכיל TPO. נראה כי בהמשך למגמה הצפויה בעקבות התקנה, חברות שמייצרות מוצרים ללא TPO ידגישו זאת באופן ברור על האריזה".
האם זו הסכנה היחידה בשימוש בלק ג'ל?
ד"ר נבט: "לק ג'ל עלול להיות בעייתי בכמה היבטים לאלו העושות בו שימוש קבוע. לק ג'ל מכיל חומרים היכולים לגרום לדלקת עור ממגע, מבין החומרים השכיח ביותר הוא 2-Hydroxyethyl Methacrylate (או בקיצור HEMA) שעלול לגרום לתגובות אלרגיות קשות. אף שנתקלים בחומרים המסווגים כ"היפו-אלרגנים", הם לעיתים קרובות מכילים בכל זאת אקרילאטים. לכלל הציבור מומלץ לוודא ש-HEMA אינו כלול ברשימת הרכיבים על מנת להימנע מהיווצרות אלרגיה לאקרילאטים. המלצה זו נכונה בוודאי גם לאנשים הסובלים מרגישות ידועה".
ד"ר יואל דסקלו: "יש חלופות ל-TPO. לא מספיק שהחומר TPO לא מופיע ברישום המרכיבים, אלא כדאי לוודא שמצוין מפורשות שהחומר אינו מכיל TPO. נראה כי בהמשך למגמה הצפויה בעקבות התקנה, חברות שמייצרות מוצרים ללא TPO ידגישו זאת באופן ברור"
ד"ר דסקלו מוסיף: "בשל החשיפה הממוקדת והקבועה לתאורת UV (אולטרה-סגולה) בטיפולי ציפורניים, העלולה לגרום לסרטן העור בחשיפה חוזרת, מומלץ למרוח קרם הגנה על העור החשוף, כחצי שעה לפני תחילת הטיפול עם מקדם הגנה של SPF30 לפחות. בנוסף, ישנן גם כפפות ייעודיות המגנות על העור וחושפות רק את אזור הציפורן, אותן ניתן לעטות למטרת הגנה מפני נזקי פוטו אייג'ינג (הזדקנות העור) וצמצום סיכון להתפתחות סרטן העור. בעיה נוספת שנתקלים בה, היא התפתחות זיהומים חיידקיים ופטרייתיים תחת הלק, אשר נותרים לא מטופלים משום שאין לנו יכולת להבחין בהם תחת מעטה הלק".
3 צפייה בגלריה
מומלץ למרוח קרם הגנה על העור החשוף, כחצי שעה לפני תחילת הטיפול עם מקדם הגנה של SPF30 לפחות
(צילום: shutterstock)
המומחים ממליצים אחת למספר חודשים להפסיק את טיפולי הציפורניים כדי לתת ללוחית הציפורן והעור הסמוך להתאושש באופן טבעי מתהליכי השיוף, החשיפה לכימיקלים והלחץ המכני. "אם מתפתחים תסמיני אודם, קילופי עור, סדקים, גרד, כאבים, יש להפסיק שימוש בלק ג'ל ולגשת לרופא עור כדאי לוודא שלא התפתחה אלרגיה לאקרילטים. אם קיימת אלרגיה, התעלמות מתסמינים רק תחמיר את הבעיה ואת התגובות", מסבירה ד"ר נבט. "אבחון אלרגיה כזו חשוב משום שהשימוש באקרילטים רווח בעוד תחומים, כגון איפור, רפואת שיניים, אורתופדיה ועוד. ידיעה אודות אלרגיה לחומר עשויה לסייע במניעה מחשיפה חוזרת והימנעות מסבל מיותר".
