שימוש בקנאביס עלול להכפיל את הסיכון למוות ממחלות לב ולהגביר משמעותית את הסיכון להתקף לב ולשבץ מוחי. כך עולה ממחקר חדש שפורסם אתמול (יום ג') בכתב העת הרפואי Heart. מדובר במטא-אנליזה - כלומר, מחקר מקיף שבחן נתונים מ-24 מחקרים גדולים שהתפרסמו בין השנים 2016 ל-2023 וכללו יחד כ-200 מיליון בני אדם, רובם בגילי 19 עד 59.
תמונת מצב זו מדאיגה במיוחד לנוכח הנטייה לעשן יותר בעת מלחמה, כמו זו שישראל נתונה בה. "אני לא מעשן וויד באופן קבוע", מספר עמית ג', בן 36 מתל אביב. "יותר חברתי, כלומר מדי פעם עם חברים, בעיקר בסופי שבוע. אבל מאז שהתחילה המלחמה עם איראן – שמתי לב שמשהו השתנה. זה קרה לי בתקופת הקורונה, אז אני כבר מזהה את הדפוס הזה".
הוא עובד מהבית. חדר הכושר שבו התאמן סגור, הרחוב מרגיש לא מספיק בטוח, אז הוא נשאר בסלון. "ברגע שיום העבודה נגמר, אני יושב על הספה, פותח סדרה, מדליק פייסל אחד, ואז עוד אחד. ואם באים חברים, אז זה בכלל נהיה ערב שלם כזה. וזה ככה כמעט כל יום בשבוע האחרון. האמת, אפילו יצא שלקחתי איתי את הפייסל למקלט כמה פעמים".
רוב המשתמשים - צעירים
המחקר החדש בוצע על ידי חוקרים מאוניברסיטת טולוז בצרפת, ונועד לסגור פער בידע על רקע העלייה המשמעותית בשימוש בקנאביס בשנים האחרונות, ובפרט השינויים שחלו בדפוסי הצריכה, העוצמה והרכב המוצרים.
הניתוח העלה כי צרכני קנאביס נמצאים בסיכון גבוה ב-29% לתסמונת כלילית חריפה – תסמונת שכוללת תסמינים המקושרים ללב, ב-20% לשבץ מוחי, ובסיכון כפול למוות ממחלות לב וכלי דם – בהשוואה לאנשים שאינם צורכים קנאביס. במחקרים שבהם דווח על מין המשתתפים, נמצא כי רוב המשתמשים היו גברים וצעירים יותר מהלא-משתמשים.
בשנים האחרונות, לפי דוח של אוניברסיטת קרנגי מלון שבארצות הברית, מספר המשתמשים היומיומיים בקנאביס עקף לראשונה את מספר שותי האלכוהול היומיים בארה"ב. הנתון הזה נובע בעיקר מעלייה בצריכה בקרב צעירים: סקר שנערך בשנת 2022 מצא כי 69% מבני 18 עד 24 מעדיפים קנאביס על פני אלכוהול.
ד"ר אסף דנוןצילום: פרטי"קנאביס כשלעצמו פוגע בכלי הדם – הוא יכול לגרום להתכווצות של כלי דם, וכשהדבר הזה קורה בכלי דם שמובילים דם ללב, זה עלול להוביל להתקף לב", מסביר ד"ר אסף דנון, קרדיולוג בכיר במרכז הרפואי כרמל ובמרכז הרפואי לין של כללית במחוז חיפה והגליל המערבי. "בנוסף, הקנאביס פוגע במנגנון התקין של כיווץ והתרחבות כלי הדם, בדומה לעישון טבק. במקרים של שימוש תדיר מאוד, עלולה להיגרם דלקת בכלי הדם ואפילו להתפתח טרשת עורקים".
המחקרים שנכללו בניתוח לא אספו נתונים מדויקים על שיטות הצריכה של הקנאביס (עישון, אידוי, אכילה, טיפות שמן ועוד). עם זאת, לפי נתונים אפידמיולוגיים קיימים, ההערכה היא כי ברוב המקרים מדובר היה בעישון.
מגבלות המחקר
החוקרים הדגישו כי מדובר בניתוח מקיף וראשון מסוגו שמאגד נתוני אמת מהעולם האמיתי, ומציג תמונה מדאיגה לגבי הקשר האפשרי בין קנאביס לבין סיכון קרדיווסקולרי – במיוחד לאור העלייה בצריכה, השינוי בעוצמת המוצרים, והפערים בהבנת הסיכון בציבור הרחב.
ואולם, החוקרים ציינו כי למטא-אנליזה יש כמה מגבלות: ברוב המחקרים היה קיים סיכון בינוני עד גבוה להטיה, בעיקר בשל מידע חסר, מדידות לא מדויקות של צריכת קנאביס, וחפיפות בין מקורות הנתונים. רוב המחקרים היו תצפיתיים, ולא מחקרי התערבות מבוקרים, ולכן לא ניתן להסיק מהם קשר סיבתי מוחלט.
ד"ר דנון: "קנאביס כשלעצמו פוגע בכלי הדם – הוא יכול לגרום להתכווצות של כלי דם, וכשהדבר הזה קורה בכלי דם שמובילים דם ללב, זה עלול להוביל להתקף לב. כמובן, יש הבדל בין עישון חברתי מדי פעם לבין עישון יומיומי"
"מדובר בעצם בסוג של מטא-אנליזה – לקחו את כל המחקרים הרציניים שנעשו עד כה בנושא, וחיברו ביניהם כדי להפיק מהם נתונים כוללים", אומר ד"ר דנון. "הבעיה היא שכל סוגי המחקר מהסוג הזה מלכתחילה נחשבים לפחות מדויקים. למה? כי הנתונים עצמם פחות מהימנים לעומת מחקרים מבוקרים, יש הרבה הטיות, ולעיתים חסר מידע חשוב על המשתתפים".
3 צפייה בגלריה
שימוש בקנאביס עלול לגרום להתכווצות כלי הדם – תהליך שמגביר את הסיכון להתקף לב
(צילום: Shutterstock)
ובכל זאת, לדבריו, יש כאן בסיס הגיוני. "אנחנו כבר יודעים שעישון קנאביס משפיע על כלי הדם – למשל, גורם להתכווצותם ולפגיעה בהם – כך שלמרות מגבלות המטא-אנליזה, בהחלט יש לה תוקף מסוים. פשוט צריך להתייחס לממצאים בזהירות".
עישון קנאביס גורם לשריפה של חומר אורגני ולחשיפה לחלקיקים רעילים, תרכובות מסרטנות וחומרי בעירה, בדומה לעישון טבק. גם בצריכה באמצעות אידוי (Vaping) קיימת חשיפה לחומרים מזיקים. נוסף על כך, יש חשש גם מפני נזק לעוברי אורח דרך עישון כפוי ("עישון פסיבי").
לא רק שאיפת קנאביס עלולה לגרום לנזק לבבי – לפי מחקר נוסף שפורסם בחודש שעבר ב-JAMA Cardiology, גם צריכת קנאביס באכילה העלתה סיכון לפגיעה מוקדמת בתפקוד כלי הדם. נמצא כי תפקוד כלי הדם ירד בשיעור של 42% בקרב אנשים שעישנו קנאביס, ובשיעור של 56% בקרב אלו שצרכו THC דרך אכילה – בהשוואה לאנשים שלא צרכו קנאביס כלל.
THC (קיצור של Tetrahydrocannabinol) הוא החומר הפעיל המרכזי בקנאביס, שאחראי להשפעות הפסיכואקטיביות של הסם. הירידה בתפקוד כלי הדם מצביעה על פגיעה ביכולת של כלי הדם להתרחב ולהתכווץ באופן תקין – תהליך חשוב לשמירה על בריאות הלב ומערכת הדם.
"עוד דבר חשוב הוא סוג הקנאביס", מסביר ד"ר דנון. "יש מגוון רחב של סוגים. החומר הפעיל THC – שנפוץ בעיקר בשימוש החברתי ולא הרפואי – נחשב מזיק יותר לכלי הדם. לעומת זאת, הסוג השני, CBD, נחשב להרבה פחות מזיק בהקשר הקרדיווסקולרי".
כשליש מפתחים התמכרות
אף אחד מהמחקרים שנכללו במטא-אנליזה לא בחן את רמת העוצמה של מוצרי הקנאביס שנצרכו בפועל, אך החוקרים ציינו כי שוק הקנאביס משתנה במהירות, והמוצרים כיום הרבה יותר מרוכזים בעוצמתם מבעבר. מוצרי קנאביס מודרניים נעים מתפרחות בעוצמה גבוהה, דרך שמני THC בריכוזים של 80% ומעלה, ועד לתמציות טהורות כמעט לחלוטין בריכוז של 99% THC.
השוק כולל גם קנבינואידים סינתטיים, תמציות מרוכזות, מוצרים אכילים ופורמטים מגוונים אחרים – כולם בעלי השפעות שונות מהשימוש המסורתי בג'וינטים ("פייסלים"). הריכוזים הגבוהים של THC עלולים להוביל להשפעות חמורות יותר, כולל התמכרות, פסיכוזה, סכיזופרניה והפרעות כמו הקאות בלתי נשלטות. לפי נתוני המרכז האמריקאי לבקרת מחלות (CDC), כ-3 מכל 10 משתמשי קנאביס מפתחים הפרעת שימוש בקנאביס – ההגדרה הרפואית להתמכרות לחומר.
למרות הסיכונים האפשריים, השימוש בקנאביס ממשיך לעלות – ובמקביל, התפיסה הציבורית לגבי הסכנות שבו פוחתת. נכון ל-2025, קנאביס לשימוש פנאי חוקי ב-24 מדינות בארצות הברית, ומינהל אכיפת הסמים (DEA) נערך להוריד את סיווג הסיכון של הקנאביס במסגרת חוק החומרים המבוקרים.
ד"ר דנון מדגיש כי "כמובן שיש הבדל בין עישון חברתי מדי פעם לבין עישון יומיומי. מצד שני, כשאני בתורנות במחלקה, ואם מגיע אלינו בחור צעיר ובריא בדרך כלל – בן שלושים או קצת יותר – עם התקף לב, אחת השאלות הראשונות שלי תהיה אם הוא עישן קנאביס. אז האם מחקר כזה מצדיק חקיקה חדשה מצד משרד הבריאות? כנראה שלא בשלב הזה. אבל כן חשוב להגביר את המודעות, במיוחד בקרב רופאים, קרדיולוגים ובבתי חולים".
