היא עומדת בחזית הרפואה ברגעים הכי קריטיים – כשילד נפגע קשה וצריך לקבל החלטות מכריעות במהירות, וגם בחזית המחקר הרפואי. ד"ר נטע כהן, מנהלת שירות טראומה ילדים בבית החולים דנה-דואק באיכילוב ומנהלת האקדמיה למחקר בבית החולים, זכתה בפרס היוקרתי של מפעל הפיס לאומנויות ולמדעים ע"ש לנדאו, בקטגוריית רפואה דחופה.
ההכרה מגיעה בזכות תרומתה הרחבה לשיפור הטיפול בילדים במצבי חירום, לפיתוח פרוטוקולים רפואיים חדשניים ולהובלת שינויים מערכתיים בישראל – דרך שילוב ייחודי בין עבודת שטח קלינית למחקר יישומי. ד"ר כהן אמרה לאולפן ynet שהחיבור הזה עומד בלב העשייה שלה: "אנחנו כרופאים – וגם כלל אנשי הרפואה והסיעוד – מקבלים את הסיפוק מהעבודה היומיומית. גם מהמפגש הקליני עם המטופלים והמשפחות, וגם מהמחקר, שעוזר לנו להפוך לרופאים טובים יותר. הכול מתכנס לרצון לעשות רפואה טובה יותר". צפו בריאיון המלא עם ד"ר נטע כהן:
שיחה עם ד"ר נטע כהן, מנהלת רפואה דחופה ילדים, איכילוב וזוכת פרס לנדאו לשנת 2025, בקטגוריית חקר רפואה דחופה
(צילום: מיקי שמידט)
בנימוקי ועדת הפרס נכתב: "ד"ר נטע כהן הינה דמות מובילה בארץ בתחום הרפואה, ובעלת תרומה משמעותית במחקר קליני ברפואה דחופה וטיפול בטראומה. עבודותיה משפרות את הנחיות העבודה והטיפול הראשוני בישראל ובעולם, ומחקריה הובילו להטמעת פרוטוקולים ייחודיים לילדים לאחר טראומה רב-מערכתית".
סמנכ"ל מחקר ופיתוח באיכילוב, פרופ' דוד זלצר, בירך על זכייתה: "אנו גאים בהישג המרשים של ד"ר כהן – מנהיגה מקצועית ודמות מעוררת השראה. היא נבחרה לקבל את הפרס היוקרתי כהוקרה על הישגיה הרבים ועל תרומתה לחקר הטראומה והרפואה הדחופה, ברמה הלאומית והעולמית. נמשיך להוביל באיכילוב מחקר פורץ דרך".
מהמלחמה – אל חדר המיון
השנה וחצי האחרונות, מאז 7 באוקטובר, הציבו את בתי החולים בישראל בחזית הצלת החיים. "מעבר לרמה האישית והלאומית שהיו מאוד מאתגרות, בבית החולים הרגשנו את זה חזק", מספרת ד"ר כהן. "היינו צריכים להכין את בית החולים לשעת חירום – מהצד הפדיאטרי, של הילדים. לתכנן לאן להעביר את הילדים בזמן מתקפות טילים, להכין תוכנית פעולה לאירועים רבי-נפגעים. זה העסיק אותנו רבות במהלך המלחמה".
אתגרי השטח הפכו גם לחומר למחקר: "כל הזמן רצינו להיות מוכנים – גם לאירועים של פגיעות הדף, גם בילדים וגם בכלל באוכלוסייה האזרחית. זה נושא שלמדנו וחקרנו לגביו".
כשעובדים עם טראומות של ילדים – קשה לא להביא את זה גם הביתה. "אני אמא לשלושה בנים – אחד בן כמעט 16, אחד בן 13 והקטן בן שמונה – אז אני לא מנותקת מזה".
2 צפייה בגלריה
"מנהיגה מקצועית ודמות מעוררת השראה". ד"ר נטע כהן
(צילום: ג'ני ירושלמי, דוברות איכילוב )
באופן אישי ומקצועי, כהן מזהירה במיוחד מפני הפגיעות שמתרחשות על רקע שימוש בכלים חשמליים: "אני מתעסקת בזה הרבה – פגיעות של אופניים וקורקינטים חשמליים. אנחנו רואים את זה הרבה, גם בילדים וגם במתבגרים – ואני נלחמת בזה גם ברמה האישית".
הנושא הזה, לדבריה, לא מקבל מספיק מקום בשיח הציבורי, למרות הפוטנציאל ההרסני שלו. "יש פגיעות קשות מאוד שלא מקבלות כותרת", היא אומרת. "אפילו כשיש פציעה קשה מאוד – היא לא תמיד תופסת מקום בתקשורת. אבל אני חוזרת הביתה, ואני מספרת לילדים שלי על מה שאני רואה".
"להבין את הסכנות"
לדבריה, המאבק מתחיל בגיל צעיר מאוד – והרצון של ילדים ומבוגרים כאחד לרכוב על קורקינטים אינו תואם את הסיכון. "יש לחץ חברתי מאוד גדול", מסבירה ד"ר כהן. "כולם רוצים קורקינטים חשמליים, בכל גיל. מתחת לגיל 16 זה גם ככה לא חוקי – אז אנחנו אומרים: 'לא נדבר על זה בכלל, כי זה לא חוקי'. אבל חשוב להזכיר להם – לא לקחת בטעות מחבר, לא לעלות בלי להבין את הסכנות".
"ילדים ובני נוער הם אוכלוסייה בסיכון – גם כהולכי רגל וגם כרוכבים. ראינו פגיעות מאוד קשות – עלייה בניתוחים, בטיפול נמרץ. הבאנו את זה לתקשורת – כדי שכולם יבינו שזה לא כלי תמים. זה לא כמו אופניים רגילים – יש לזה משמעויות אחרות"
וגם אחרי גיל 16 – הסיכון לא נעלם: "אני מספרת להם כל הזמן על הפגיעות. ילדים ובני נוער הם אוכלוסייה בסיכון – גם כהולכי רגל וגם כרוכבים. ראינו פגיעות מאוד קשות – עלייה בניתוחים, בטיפול נמרץ. הבאנו את זה לתקשורת – כדי שכולם יבינו שזה לא כלי תמים. זה לא כמו אופניים רגילים – יש לזה משמעויות אחרות". והיא מוסיפה: "אני נלחמת בזה בשתי החזיתות – גם מאחורי הקלעים כרופאה, וגם בבית כאמא".
2 צפייה בגלריה
ד"ר כהן: "אני נלחמת בזה בשתי החזיתות – גם מאחורי הקלעים כרופאה, וגם בבית כאמא"
(צילום: shutterstock)
כשנשאלה האם רוב הפגיעות הן תוצאה של קורקינטים ואופניים חשמליים, ד"ר כהן הסבירה: "אי-אפשר להגיד שזה הרוב – אבל זה אחוז מאוד ניכר. יש גם פציעות מבודדות, אבל הרבה מאוד מהן מסתיימות בניתוח. אלה לא פציעות של 'קיבלתי מכה ביד' וזה נגמר – אלו פציעות קשות, שיכולות להיות רב-מערכתיות, אפילו קטלניות".
לכן, לדבריה, היא פועלת בכל החזיתות: "אנחנו מדברים על זה שוב ושוב, כי זה לא רק הילדים שלא אמורים לעלות על הכלים האלה – גם המתבגרים צריכים לדעת להיזהר, וגם הולכי הרגל נפגעים מזה. אנחנו רואים פגיעות של הולכים על המדרכות, זה בהחלט אחד הנושאים שאנחנו הכי עוסקים בהם במרחב העירוני".
