מקרי הקורונה שוב בעלייה, עם הופעתו של זן חדש שמתפשט בכמה אזורים בעולם. על פי ארגון הבריאות העולמי (WHO), העלייה נרשמת בעיקר באזור המזרח התיכון, דרום-מזרח אסיה והאוקיינוס השקט המערבי. הווריאנט החדש, שמכונה NB.1.8.1, אותר גם בארצות הברית בקרב נוסעים שהגיעו ממדינות אלו לנקודות יעד כמו קליפורניה, מדינת וושינגטון, וירג'יניה וניו יורק.
לפי ארגון הבריאות העולמי, נכון לאמצע מאי 2025, הווריאנט הגיע לכמעט 11% מכלל הדגימות הרצופות שדווחו, והוא הוגדר על ידי הארגון כ-"variant under monitoring" – וריאנט תחת מעקב. עם זאת, הארגון מדגיש כי הסיכון לבריאות הציבור מוערך כנמוך ברמה העולמית, וכי החיסונים המאושרים כיום צפויים להישאר יעילים נגד הווריאנט – הן למניעת תסמינים והן למניעת מחלה קשה.
"שיעורי ההתחסנות בארץ נמוכים מאוד"
פרופ' גליה רהב, מומחית למחלות זיהומיות, הסבירה על הזן החדש: "אנחנו ממשיכים לראות וריאנטים חדשים כל הזמן – וזה וריאנט נוסף מצאצאי האומיקרון. כרגע יש עלייה בתחלואה במדינות כמו סין, הונג קונג, סינגפור, תאילנד, ארצות הברית ועוד. עדיין מוקדם לקבוע אם הוא גורם למחלה קשה יותר, אבל ידוע שכל וריאנט חדש מצליח במידת מה לחמוק מההגנה של החיסון הקודם".
פרופ' גליה רהבצילום: אלבום פרטילדבריה, הבעיה היא שממעטים לבדוק – גם בעולם וגם בישראל – ולכן לא יודעים מספיק. "בארץ כמעט שלא מבצעים בדיקות, ושיעורי ההתחסנות נמוכים מאוד", היא מציינת. "חשוב להגביר את המודעות: הקורונה, למרבה הצער, לא נעלמה. היא כבר לא מה שהייתה בתחילת המגפה, אבל אנחנו עדיין צריכים להיות ערוכים אליה".
היא מדגישה כי יש להגן על קבוצות הסיכון – קשישים, מדוכאי חיסון, ואנשים עם מחלות רקע. "בשנתיים־שלוש האחרונות אנחנו כמעט לא רואים צעירים שמפתחים מחלה קשה, אבל אוכלוסיות בסיכון עדיין חשופות".
לפי הדוח שפפרסם ארגון הבריאות העולמי, הווריאנט NB.1.8.1 הוא נגזרת של הווריאנט הרקומביננטי XDV.1.5.1, והדגימה הראשונה שלו נאספה ב-22 בינואר 2025. הווריאנט כולל מוטציות רבות בחלבון הספייק, בהן T22N, F59S, G184S, A435S, V445H ו־T478I – חלקן עשויות להעלות את ההדבקה דרך חיזוק ההיקשרות לקולטן האנושי ACE2, ולהפחית את יעילות הניטרול של נוגדנים מסוגים מסוימים.
העלייה נרשמה בשלושה אזורים עיקריים: האוקיינוס השקט המערבי: מ-8.9% ל-11.7%, אמריקה: מ-1.6% ל-4.9%, ואירופה: מ-1% ל-6%.
בדיקות מעבדה שנעשו על "פסאודו-וירוסים" של הווריאנט החדש הראו ירידה של פי 1.5–1.6 ביכולת הניטרול לעומת LP.8.1, הווריאנט השכיח באותה תקופה. בדיקות אלו מתבצעות באמצעות וירוסים מהונדסים גנטית, שבמקום להכיל את הגנום המקורי של נגיף הקורונה, נושאים מערכת גנטית "בטוחה" שמאפשרת לבדוק רק את החלבון הרלוונטי – למשל חלבון הספייק – מבלי לגרום למחלה אמיתית.
עם זאת, דוח ארגון הבריאות העולמי מדגיש כי גם בחיות מעבדה שחוסנו מראש, החיסונים המבוססים על וריאנטים חד-ערכיים מסוג KP.2 ו־LP.8.1 הפיקו תגובה נוגדנית דומה או רק מעט נמוכה יותר מזו של אותם אנטיגנים.
דוח הסיכונים של הארגון סיווג את הזן החדש כך:
- יתרון גידול (הפצה מהירה) – בינוני, עם רמת ודאות נמוכה
- התחמקות חיסונית – סיכון נמוך, עם רמת ודאות נמוכה
- חומרת מחלה – סיכון נמוך, עם רמת ודאות נמוכה
"קנדי מסכן את בריאות הציבור"
מבחינת חומרת המחלה, לא זוהתה עלייה באשפוזים בטיפול נמרץ, תמותה כללית או כל סימן למחלה קשה יותר מזו שנגרמה מווריאנטים קודמים. בנוסף, הזן לא כולל מוטציות שקשורות לעמידות גבוהה יותר לתרופות נוגדות נגיף כמו נירמטרלוויר, רמדסיביר או מולנופיראוויר.
2 צפייה בגלריה
פרופ' רהב על קנדי: "מדובר באדם שמסכן את בריאות הציבור. החלטות ה-FDA מתקבלות בלי לכנס את צוותי המומחים שמייעצים בדרך כלל על חיסונים"
(צילום: AP Photo/Stephanie Scarbrough)
"אני מקווה שנראה בקרוב חיסון מותאם, כי השאיפה היא לחיסון עדכני שיינתן פעמיים בשנה", אומרת פרופ' רהב. "השאלה היא האם החיסון האחרון שניתן מעניק הגנה מספקת גם נגד הווריאנט הזה – וגם אם לא מדובר בהתאמה של מאה אחוז, הוא עדיין עוזר ומונע מחלה קשה. אנחנו רואים בפועל שאנשים שחוסנו – מוגנים טוב יותר".
לגבי שר הבריאות של ארצות הברית, רוברט פ' קנדי ג'וניור, אומרת פרופ' רהב כי "מדובר באדם שמסכן את בריאות הציבור. הוא מכניס פוליטיקה למערכת הבריאות במקום מדע, פועל בצורה שרלטנית, והחלטות ה-FDA מתקבלות בהנחייתו – מבלי לכנס את צוותי המומחים שמייעצים בדרך כלל על חיסונים".
