השרון בפתח תקווה הוא בית החולים שבו נרשמו הכי הרבה מקרי הדבקה ב"חיידקי התראה" בשנה שעברה. כך עולה מדוח שפרסם היום (א') משרד הבריאות. בבית החולים הזה נמנו 221 מקרים כאלו ל-100 אלף ימי אשפוז. מבין בתי החולים הגדולים - המרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא) מדורג עם מספר החיידקים הגבוה ביותר שגורמים לזיהומים ואחריו רמב"ם בחיפה. בית החולים סורוקה בבאר שבע שומר על מיקומו בתחתית המצוינת של הטבלה ואחריו איכילוב עם נתון טוב יחסית.
כמדי שנה, הדוח מצביע על כמות הזיהומים הנרכשים בבתי החולים השונים והחלוקה בו היא על פי גודל בית החולים, כך שמרכזי העל (בתי החולים הגדולים בישראל) מושווים לבתי חולים אחרים דומים בגודלם. גם השנה, המרכז הרפואי שיבא בתל השומר מסרב להעביר נתונים ולכן אינו מופיע בדוח של משרד הבריאות.
הדוח מתייחס לקבוצת חיידקים המכונים "חיידקי התראה", שעל פי רוב הם נרכשים בבתי החולים, בהם חיידקי CPE העמידים לרוב התרופות היעילות וחיידקי VRE, ולבקטרמיה (זיהום בדם) - מקרה קיצון של זיהום שמוביל לתחלואה קשה ואף לתמותה. ניטור חיידקים אלו עשוי להצביע על שיעור היארעות (הסתברות לחלות במחלה) גבוה של זיהומים נרכשים בבית החולים ומאפשר לכוון התערבויות ודרכי מניעה.
במדד המשולב, שבוחן את הכמות הכוללת של חיידקי ההתראה, נמצא כי מבין בתי החולים הגדולים ביותר, במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא) וברמב"ם נמצאה כמות הזיהומים הגבוהה ביותר (192.6 באסף הרופא ו-167 ברמב"ם) של מקרים נרכשים של חיידקי התראה ל-100 אלף ימי אשפוז. לעומת זאת, בבית החולים סורוקה, זו השנה השמינית, נמצאה רמת הזיהומים הנמוכה ביותר מבין בתי חולים אלה. אחרי סורוקה, ובפער די גדול, איכילוב עם 110.9 מקרים נרכשים ל-100 אלף ימי אשפוז.
3 צפייה בגלריה
גם בית החולים רמב"ם עם נתונים לא טובים בכל הנוגע לזיהומים נרכשים מחיידקים
(צילום: עידו ארז)
בקרב בתי החולים הבינוניים, בשנת 2024 הלל יפה והמרכז הרפואי לגליל רשמו את כמות חיידקי ההתראה הגבוהים ביותר. שיפור מהשנה הקודמת נרשם בבית החולים וולפסון, מ-107.5 מקרים נרכשים ל-100 אלף ימי אשפוז בשנת 2023, ל-103 מקרים בשנת 2024. שיעור חיידקי ההתראה הנמוך ביותר בקרב בתי החולים הבינוניים, נרשם בבית החולים כרמל (59 מקרים נרכשים ל-100 אלף ימי אשפוז). בבתי החולים הקטנים, בלניאדו ובשרון נמצאו כמות המקרים הנרכשים הגבוהה ביותר, ובזיו השיעור הנמוך ביותר.
הדוח מתייחס גם למקרי בקטרמיה (זיהום בדם) שנגרמים כתוצאה מחיידקי התראה עמידים לאנטיביוטיקה, בהם קלבסיאלה פנאומוניה, אי-קולי, MRSA ו-VRE. גם כאן, בתי החולים הגדולים אסף הרופא-שמיר ורמב"ם מובילים לרעה עם שיעור הזיהומים הגבוה ביותר – 52.5 ו-45 מקרים נרכשים ל-100 אלף ימי אשפוז.
מבין בתי החולים הבינוניים, וולפסון בראש מבחינת מספר מקרי בקטרמיה (זיהום בדם) כתוצאה מחיידקים עמידים עם 45.9 מקרים נרכשים ל-100 אלף ימי אשפוז. אחריו, המרכז הרפואי לגליל וקפלן. בקרב בתי החולים הקטנים, שכיחות הזיהומים מחיידקים עמידים היא הגבוהה ביותר בבית חולים השרון, עם 50.9 מקרים ל-100 אלף ימי אשפוז.
עלייה במקרי חיידקים עמידים
במשרד הבריאות מציינים בדוח כי בשנת 2024 לא חל שינוי משמעותי ברמה הארצית במספר המקרים הנרכשים של חיידקי התראה, בהשוואה לשנים שלפני כן. עם זאת, הם אומרים כי נמשכת העלייה בהיארעות חיידקים העמידים לרוב התרופות היעילות (CPE). תחלואה בחיידקים אלו גורמת לתמותה גבוהה. גורם מומחה בתחום מניעת הזיהומים ציין בשיחה עם ynet כי בשנים האחרונות חלה עלייה במספר המקרים הנרכשים של חיידקי CPE גם בקהילה, לא רק במערכת האשפוז כפי שהיה לפני כן, עובדה מטרידה שמשפיעה גם כן על ההתמודדות של בתי החולים.
3 צפייה בגלריה
פינוי פצועים לבית החולים סורוקה בבאר שבע. בית החולים שומר על מקום מצוין בטבלת הזיהומים
(צילום: דוברות סורוקה)
פרופ' אברהם בורר, מנהל היחידה למניעת זיהומים נרכשים בסורוקה מקבוצת כללית, התייחס לנתונים: "אנו שומרים על ההובלה שלנו במניעת זיהומים מזה שנים. משמעות ההישג הזה היא הצלת חיים מידי יום, וההובלה הלאומית היא תוצר של תרבות ארגונית ומחויבות ללא פשרות של כלל עובדות ועובדי סורוקה בכל המערכים ושיתוף הפעולה ביניהם. לקחתי את התורה שלמדתי בארה"ב והבאתי אותה לסורוקה ובנינו תוכניות התערבות בכלל המחלקות.
"במסגרת תוכניות אלה אנחנו מבצעים סקירה של חולים שמתקבלים בבית החולים ומבצעים חיפוש פעיל ואקטיבי של חיידקים אלה. אנחנו מקפידים שחולים שמתגלים חיוביים יהיו בבידוד קפדני. בשנים האחרונות יותר קשה לשמור על הישגים ולמנוע תחלואה נרכשת. השמירה על מניעת זיהומים מחייבת השקעת משאבים והקפדה בתחומים החשובים כגון היגיינת ידיים, חיטוי מיטבי של יחידת המטופל ושל הציוד שבו נעשה שימוש, בהכנת תרופות ועוד".
