"שבועיים אחרי שקיבלתי את המנה האחרונה, לפחות לפי מוסדות המדינה, אני צריכה להיות אישה בריאה ושלמה, לחזור לתפקיד ולתפקד באופן מלא כאמא, כעקרת בית וכעובדת - גם כשאני צריכה לנהל מערך קהילתי גדול, וגם כשאני חברת כנסת". כך תיארה חברת הכנסת אימאן ח'טיב-יאסין (רע"מ), שחלתה בשנת 2010 בסרטן השד ולאחרונה גם בסרטן הלבלב, שנחשב לקטלני, את החזרה לשגרה מיד לאחר תום הטיפולים. היא דיברה בדיון סוער שהתקיים הבוקר (ב') בוועדת הבריאות בכנסת בנושא המשבר במערך האונקולוגי בישראל.
"אנחנו לקראת תהום לא נורמלית, בגלל סערה מושלמת שנקלענו אליה", כך הזהיר פרופ' עידו וולף, מבכירי האונקולוגים בישראל, בדיון. לדבריו, היחס הנוכחי בין מטפל לחולה עומד על יותר מ-500, ובחלק מהמקרים מגיע אפילו למטפל אחד לכל 700 או 900 חולים. "זה משבר לאומי", הוסיף פרופ' וולף, מנהל המערך האונקולוגי בבית החולים איכילוב, ראש בית הספר לרפואה בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב וראש המועצה הלאומית למניעה, אבחון וטיפול במחלות ממאירות של משרד הבריאות.
ח"כ אימאן ח'טיב יאסין סיפרה בוועדת הבריאות על ההתמודדות שלה עם סרטן
(צילום: ערוץ כנסת)
הדיון, שיזמה ח"כ טטיאנה מזרסקי, עסק במשבר במערך האונקולוגי בישראל. מדי שנה מאובחנים בישראל כ-30 אלף חולי סרטן חדשים. לפי נתוני דוח הוועדה הרב-מקצועית לתכנון מערך שירותי האונקולוגיה והרדיותרפיה בישראל, שמסקנותיו הוגשו בפברואר האחרון, בשנת 2005 עמד היחס על 216 מטופלים לרופא, ובשנת 2019 - על 547, עלייה של פי 2.5. נכון לשנת 2023 פעלו בישראל 367 אונקולוגים מומחים, ומתוכם רק 287 מתחת לגיל 67. לפי ממצאי הוועדה, קיימים 200 תקנים חסרים, וזאת רק לפי התקינה המיושנת.
פרופ' וולף התייחס גם לתגמול הכספי הנמוך יחסית של אונקולוגים, וציין את היקף ההכנסות הנמוך באופן בולט מרפואה פרטית בתחום זה. לדבריו, השילוב של עומס, שחיקה ושכר נמוך יחסית גורם לכך שסטודנטים לרפואה נמנעים מלבחור בהתמחות באונקולוגיה. "מי שחושב שהמרכז עמיד וחסין - טועה. אנחנו חייבים לטפל במוקדים העיקריים: שינוי תגמול הרופאים והפחתת העומס והשחיקה, אחרת הם לא יישארו במקצוע".
המשבר החריף באונקולוגיה: מאות חולים על כל רופא
(צילום: ערוץ הכנסת)
גם נציגת שירותי בריאות כללית הודתה שקיים אתגר גדול באיוש תקנים בפריפריה, אך ציינה כי מתחיל להיווצר אתגר משמעותי גם במרכז הארץ.
פרופ' רוית גבע: "ככל שאנחנו עולים בכמות המטופלים והיחס בין מטופל למטפל נהיה כה קיצוני, זמן המפגש בין מטפל למטופל נשחק בצורה דרמטית. זה מוביל למתח גדול בין המטופלים לרופאים, לחוסר שביעות רצון קשה, לחוסר זמינות של המטפלים, ולשחיקה של המטפלים"
פרופ' רוית גבע, סגנית מנהלת המכון האונקולוגי באיכילוב ויו"ר האיגוד לאונקולוגיה קלינית ורדיותרפיה, ציינה כי בדיוני ועדת הלוי הוסכם על תוספת של 70 תקנים בלבד כצעד ראשון ובסיסי. "ככל שאנחנו עולים בכמות המטופלים והיחס בין מטופל למטפל נהיה כה קיצוני, זמן המפגש בין מטפל למטופל נשחק בצורה דרמטית", אמרה. "זה מוביל למתח גדול בין המטופלים לרופאים, לחוסר שביעות רצון קשה, לחוסר זמינות של המטפלים, ולשחיקה של המטפלים. התחושה הקשה של האונקולוגים היא שהם כל הזמן לא מספיק טובים, שיש כל הזמן תלונות. כל אלו מובילים לשחיקה אדירה שהתרענו עליה. הרופאים רוצים לעזוב, ואנחנו תלויים בפנסיונרים שמטוב ליבם ממשיכים לעבוד. זה פשוט לא ייאמן".
"מקצוע במצוקה"
פרופ' גבע קראה להגדיר את מקצוע האונקולוגיה כמקצוע במצוקה. "אם נגדיל את התקינה, האם יהיו רופאים שירצו לעבוד במקצוע תחת שחיקה כה משמעותית? אנחנו חייבים להגדיר את זה כמקצוע במצוקה, שמעניק לרופאים הטבות ומאפשר להם לרצות בכלל להתמחות בתחום הזה. חייבים לעשות ועדת יישום - אין דרך אחרת להכשיר אונקולוגים לפני שכל השאר יפרשו".
פרופ' עידו וולףצילום: עוז מועלםד"ר לריסה ריבו, מנהלת המכון האונקולוגי בבית החולים הציבורי אסותא אשדוד, סיפרה על הזמן המצומצם שנותר לאונקולוג להקדיש לכל מטופל בשל העומס הכבד. "הנטל על רופא בפריפריה אינו קטן מזה שעל רופא במרכז - הוא אף גדול ממנו. הפגישה הראשונה עם המטופל אורכת שעה, וכל פגישה נוספת נמשכת אולי בקושי 20 דקות. נכון שהם בוכים אצלנו בחדר, שהמשפחה בוכה, אבל אין שום אפשרות לשבת יותר זמן. זה עניין של עומס. רופא שרואה 17 מטופלים ביום לא יכול לשבת עם חולה ולנגב לו את הדמעות".
ד"ר לריסה ריבוצילום: דוברות אסותא אשדודבדיון הוצגו גם נתוני שחיקה חריגים מתוך הסקר הלאומי של משרד הבריאות, שהופץ אשתקד. על פי הנתונים, 60% מהאונקולוגים דיווחו על פגיעה בבריאותם עקב עומס ולחץ, 36% הציגו סימנים לדיכאון, 27% שוקלים לעזוב את המקצוע, וכ-20% מהרופאים הפעילים ממשיכים לעבוד גם לאחר גיל הפרישה. ברמת השחיקה בקרב רופאים מומחים, תחום האונקולוגיה מדורג במקום השני בישראל, אחרי רפואה דחופה, עם רמת שחיקה של 4.1 - עלייה משמעותית מרמה של 3.2 שנמדדה ב-2021. רמת השחיקה בקרב מתמחים באונקולוגיה גבוהה אף יותר, ועומדת על 4.7.
מדוח הוועדה שפורסם בפברואר עולה עוד כי מטופלים רבים נאלצים לנסוע למרכז הארץ לצורך טיפול, וכי כ-60% מהטיפולים התרופתיים ניתנים בארבעה בתי חולים בלבד, שלושה מהם במרכז. שירה סגל קופרמן, מייסדת שותפה ומנכ"לית עמותת חלאסרטן, ציינה כי בכל יום מאובחנים בישראל 10 צעירים וצעירות בגילי 44-18 עם סרטן. לדבריה, ניכרות בשטח רעידות המשבר: "יותר פוסטים ושיח בין חולים על המתנה, יותר חרדה סביב זמינות תורים ובדיקות, ויותר צעירים שמספרים שהפחד הגדול שלהם הוא כבר לא רק הסרטן, אלא ההמתנה והשלכותיה".
שירה קופרמן-סגלצילום: שני צדקיהוהיא הקריאה בדיון פוסט שכתבה עדי, בת 29, שחלתה בסרטן וסיפרה שהיא אינה שבעת רצון מהתקשורת עם האונקולוגית שלה: "היא מתעלמת משאלות ששלחתי לה ואני חושבת להחליף, אבל מפחדת מההשלכות. יש לכם ניסיון?". אחת התגובות שקיבלה הייתה: "כן. אני החלפתי אונקולוג ועברתי למרכז".
"המשבר באונקולוגיה אינו משבר של האונקולוגים בלבד", הוסיפה סגל קופרמן. "זה משבר של כולנו - של כל מי שעלול יום אחד לשבת מול הרופאה ולשמוע את המילה 'סרטן'".
רוב האונקולוגים בברזילי בגיל פרישה
בנייר עמדה שהכינו לקראת הדיון האגודה למלחמה בסרטן ועמותת חלאסרטן נכתב כי סימני הקריסה ניכרים כבר כיום בשטח, בעיקר בפריפריה. "לדוגמה, בבית החולים ברזילי באשקלון, מתוך חמישה אונקולוגים פעילים - שלושה הם פנסיונרים שהוזעקו לחזור לעבודה מחוסר ברירה. רופאים נאלצים לעבוד במקביל במספר מכונים אונקולוגיים שונים כדי לסגור פערים בכוח אדם, ועימם מגיע ים של אתגרים מתמשכים: עייפות, פגיעה ברציפות הטיפול וקושי לבנות מערכת יחסים יציבה וראויה עם המטופלים. לכך מתווסף היעדר מעטפת טכנולוגית בסיסית - בחלק מהמרכזים הרפואיים תיקי החולים האונקולוגיים עדיין מנוהלים ידנית, מצב המהווה סיכון בטיחותי ממשי ומאלץ את הרופאים להשקיע זמן יקר במניעת טעויות תיעוד במקום בטיפול עצמו".
הדיון עסק גם בצורך בהסדרת מערך השיקום האונקולוגי למחלימים. חברת הכנסת אימאן ח'טיב-יאסין (רע"מ), שחלתה בשנת 2010 בסרטן השד ולאחרונה חלתה גם בסרטן הלבלב, חשפה בדיון שלא מזמן חזרה לעבודה: "אני תמיד משכנעת את עצמי שסרטן הוא לא תחנה אחרונה, אבל יש רגעים שבהם זה מרגיש כמו הסוף", אמרה.
ח"כ ח'טיב-יאסין: "יש בעיות שמלוות את המשפחות לאורך החיים, כשיש ילדים בבית, במיוחד ילדים קטנים - זו טראומה לכל החיים. מה עם בן הזוג או בת הזוג? אף אחד לא שואל. הם אמורים להיות חזקים, אבל בסוף הם מתמוטטים, וגם הם זקוקים לטיפול"
לדבריה, ניסתה לקדם תוספת קצבה למחלימים, ללא הצלחה. "כל מה שניסיתי לקדם בנושא הזה לא הצלחנו - אפילו חודשיים תוספת אחרי הטיפול לא הצלחנו להשיג. אני ביקשתי חצי שנה, וזה לא מספיק, תאמינו לי - לא רגשית ולא נפשית, לא רק עבור החולה עצמו. יש בעיות שמלוות את המשפחות לאורך החיים, כשיש ילדים בבית, במיוחד ילדים קטנים - זו טראומה לכל החיים. מה עם בן הזוג או בת הזוג? אף אחד לא שואל. הם אמורים להיות חזקים, אבל בסוף הם מתמוטטים, וגם הם זקוקים לטיפול".
אושרת ספיבק, שהחלימה פעמיים מסרטן, שיתפה גם היא על הקושי לחזור לשגרה. "בתוך שלב הטיפולים אנחנו מתפקדים על אוטומט, נלחמות על החיים שלנו, וביום שהכול נגמר - אני נשארת מאוד לבד", סיפרה. "גם המעטפת שעטפה אותי מתחילה להתפורר לאט. הגוף שלי אולי בריא, אבל כל מה שהטיפולים השאירו מאחוריהם - הכימותרפיה, ההקרנות, הפגיעה בנשיות כתוצאה מהמון טיפולים - אני צריכה לתת לדברים האלה מקום. אבל הבוס בעבודה לא יכול לחכות, רוצה אותי מיד, והילדה בבית רוצה שאחזור להיות האמא הפעילה שהייתי קודם - ואני לא. זו טלטלה גדולה מאוד".
יש שיח, אין תשובות
פרופ' וולף ציין בהקשר זה כי בישראל פועלת רופאה אחת בלבד שעברה התמחות רשמית בחו"ל בשיקום חולי סרטן, וכי בארץ אין התמחות כזו כלל. לדבריו, המועצה הלאומית גיבשה סל שיקום בסיסי לחולי סרטן, שאף הופעל כפיילוט. "הצענו את המסגרת לסל הבריאות, והתקיימו מספר דיונים בכנסת, אך מסיבה כלשהי זה לא התקדם. יש תוכנית לאומית מסודרת, אבל בסוף צריך להגדיר את חלוקת המשאבים - הכול תלוי בתקני כוח אדם".
נציגי משרד האוצר שהגיעו לדיון לא הצליחו לספק תשובות ברורות. ליאור בינר, רפרנט בריאות באגף השכר במשרד האוצר, ציין כי אין בידיו מידע עדכני שיאפשר לו להשיב באופן ודאי ומקצועי בנושא שכר האונקולוגים. באשר להמלצות ועדת הלוי ולעדכון התקינה, נטען במשרד האוצר כי טרם התקבלה דרישה קונקרטית ממשרד הבריאות.
"לא ניהלנו שיח מעמיק עם משרד הבריאות בעניין. אנחנו תמיד פתוחים לשיח - משרד הבריאות מתעדף את הצרכים, והוא פונה אלינו בבקשות תקציביות", אמרה יעל פיילס, רפרנטית בריאות באגף התקציבים במשרד האוצר. בתגובה אמר ד"ר יוני יוסף, סגן ראש חטיבת הרפואה במשרד הבריאות, כי "נוודא שיתקיים שיח", והוסיף כי שיפור המצב בתחום האונקולוגיה מחייב שותפות עם גורמים רבים. לדבריו, הצורך בהגדרת המקצוע כמקצוע במצוקה יעלה לדיון במשא ומתן בין ההסתדרות הרפואית לאוצר.










