פריצת דרך ישראלית בתחום השיקום המוחי: מערכת טיפולית ראשונה מסוגה בעולם לשימוש ביתי אוטונומי, המבוססת על בינה מלאכותית ושדה אלקטרומגנטי מותאם אישית, הראתה תוצאות מבטיחות בטיפול בנפגעי שבץ מוחי. במחקר חדש שפורסם לאחרונה בכתב העת JAMA Network Open, הצליחה המערכת החדשה, פרי פיתוחה של חברת BRAIN.Q הישראלית, שאושרה לאחרונה לשימוש בישראל ובאירופה, להפחית משמעותית את דרגת הנכות גם כאשר הטיפול החל שבועות וחודשים לאחר האירוע המוחי - חלון זמנים שבו עד כה לא היה בנמצא טיפול יעיל.
הטכנולוגיה של החברה מבוססת על גרייה אלקטרומגנטית לא-פולשנית של המוח בשילוב מערכת טיפול וירטואלית המחוברת לענן. היא בנויה על בסיס מאגר נתונים ייחודי של דפוסי פעילות רשתות המוח ומשתמשת באלגוריתם בינה מלאכותית לזיהוי פעילות מוחית משובשת. באמצעות הדפוסים שזוהו היא מתאימה לכל מטופל פרוטוקול טיפול אישי , שמטרתו להשיב את דפוס הפעילות התקין ולעודד את תהליכי תהליכי ההתחדשות של המוח בפגיעות ומחלות נוירולוגיות.
צפו בסרטון שמדגים את אופן הפעולה של הטכנולוגיה החדשה:
BRAIN.Q - מערכת לשיקום נוירולוגי לאחר שבץ מוחי
"שבץ מוחי נגרם לרוב מקריש דם שמגיע למוח וחוסם את הגעת הדם לאזור מסוים", מסביר מנכ"ל BRAIN.Q, יותם דרקסלר. "כתוצאה מאי הגעת הדם אין חמצן, וכשאין חמצן – תאי המוח מתים. זהו מצב של סכנת חיים וברגעים האלה כל שנייה היא משמעותית, בכל שנייה מתים מיליוני תאים במוח".
לאורך השנים, ההתמודדות עם התופעה הקטלנית הזאת השתנתה מהקצה אל הקצה, הודות לפריצות דרך רפואיות וטכנולוגיות. "שבץ מוחי הייתה בעבר הסיבה המובילה בעולם לתמותה, כאשר עשרים-שלושים השנה האחרונות הביאו לפריצות דרך מאוד משמעותיות בשעות הראשונות לאחר שבץ. הן עסקו ביכולת להיכנס בשעות הראשונות אל האזור הפגוע ולמוסס או להוציא את קריש הדם", מוסיף דרקסלר ומציין כי הכניסה של טיפולים אקוטיים מצילי חיים שינתה משמעותית את המשוואה, אך גם לה יש השלכות.
"אמנם הרבה יותר מטופלים שורדים שבץ, אבל בד בבד, אחוז מאוד ניכר מהם יחיו חיים מאוד שונים", הוא אומר. "בעצם אנחנו הופכים לעולם שעוסק בשאלה: במקום האם נחיה לאחר השבץ, אלא איזה מן חיים אלו יהיו. אדם ששורד אירוע של שבץ מוחי, אך נמצא בכיסא גלגלים ומשותק בחצי גוף, ולא יכול להתלבש, לאכול, להתקלח לבד - חוזר לחיים מסוג אחר".
יותם דרקסלרצילום: יהונתן תמירמכאן שלדבריו, האתגר האמיתי של מערכת הבריאות כיום, ובמיוחד סביב תחום המוח, הוא מעבר מתפיסה המתמקדת בהצלת חיים בלבד לתפיסה העוסקת באיכות החיים לטווח הארוך. "באופן כללי זה אחד האתגרים הכי גדולים של מערכת הבריאות בעולם, שעוברת ממצב שעוסק בהצלת חיים למצב של לטיפול במחלות כרוניות, שעוסקות באיכות חיים ברמות ארוכות טווח ומהוות מעמסה כבדה על החברה", הוא מציין. "המטרה שלנו היא לשנות את כל האופן שבו נקרא שיקום מוחי. שבץ הוא הטסט קייס הראשון שלנו והוא נחשב לאינדיקציית ליבה שממנה נוכל להתרחב להרבה מאוד דברים, וזאת מכיוון כי אותם מנגנונים פועלים בצורה דומה גם במקרים אחרים".
פרופ' נתן בורנשטיין, ראש מערך המוח במרכז הרפואי שערי צדק, אומר כי "שבץ הוא הגורם מספר אחד לנכות ארוכת טווח. תחום השיקום שלא השתנה שנים, נמצא בתחילתה של מהפכה. השילוב בין גרייה מותאמת אישית ולא פולשנית מאפשר להאיץ את תהליך ההחלמה ולהחזיר יותר מטופלים לעצמאות. היכולת לאפשר טיפול ביתי אוטונומי מנגישה את הטיפול למיליוני מטופלים ברחבי העולם ומפחיתה משמעותית את העומס ממחלקות השיקום ובתי החולים הסיעודיים".
לחווט מחדש את המוח האנושי
כדי להבין את גודל החידוש, צריך להבין איך פועל המוח וכיצד הטכנולוגיה יכולה ללמד אותו להשתקם. "בן אדם אחרי שבץ מוחי משותק בחצי גוף. הבעיה היא לא ביד או ברגל, אלא במוח", מסביר דרקסלר. "הסיבה שהוא משותק היא כי אזורים שונים ברשתות שהיו קשורות לאותה פגיעה מוטורית נפגעו. איך אני משקם? אני מעודד את הרשת למצוא את המעקף לאזור הפגוע ולמצוא את הדרך להתחווט ולהתארגן מחדש".
המערכת, הוא מסביר, משתמשת באלגוריתם של בינה מלאכותית שמאפיין את החתימות של הרשתות הפגועות, השומר על שדה אלקטרומגנטי המותאם אישית לעידוד חיווט מחדש שלהן. "האלגוריתם מנתח את החתימות של רשתות שנפגעו במוח: ולאחר מכן מייצג שדה אלקטרומגנטי מותאם בפרמטרים שלו, בצירוף של תוכנית תרגילים מסונכרנת.
"לקחנו את כל המערכת - משהו שהתחיל בגודל של חדר - כיווצנו אותה לגודל של קסדה מאוד קטנה ועטפנו אותה במערכת ענן שלמה. היא יכולה לעבוד בכל מקום שהוא, עם מערכת וירטואלית שלמה שיודעת לתמוך בה, גם אם בן אדם צריך להשתמש בה לבד בבית. הכול מחובר לענן ומנוטר בזמן אמת, עם יכולת להתערב כשצריך", הוא מוסיף. "בעצם הראינו מודל שמראה גמישות מאוד גדולה – יכולת לטפל בסקייל אחר לחלוטין ובאופן אחר ממה שהיה".
יותם דרקסלר, מנכ"ל BRAIN.Q: "הטיפול עצמו לוקח כשעה ביום, במהלכו יושב המטופל עם הקסדה על הראש. היא כמעט לא מורגשת, שוקלת פחות מחצי קילו", הוא מוסיף, "הכול מנוהל במערכת וירטואלית באמצעות טאבלט שמנטרת את הטיפול עם סנסורים מובנים, ועם תמיכה מרחוק של צוות קליני"
איך זה עובד בפועל? "במקרה של שבץ מוחי השאיפה היא שבן אדם יקבל את הטיפול כמה שיותר מוקדם לאחר האירוע", אומר דרקסלר. "המפגש הראשון יכלול התאמה של התוכנית הטיפולית והדרכה. לאחר מכן, לעיתים בעזרת בן משפחה, הוא יוכל להשתמש במערכת בכוחות עצמו בכל מקום - גם בבית וגם בבית חולים. הטיפול עצמו לוקח כשעה ביום, במהלכו יושב המטופל עם הקסדה על הראש. היא כמעט לא מורגשת, שוקלת פחות מחצי קילו", הוא מוסיף, "הכול מנוהל במערכת וירטואלית באמצעות טאבלט שמנטרת את הטיפול עם סנסורים מובנים, ועם תמיכה מרחוק של צוות קליני".
הייחוד במערכת, הוא אומר, הוא בכך שהגירוי המוחי לא פועל לבדו, אלא משתלב בזמן אמת עם הפעילות השיקומית של המטופל. "לצורך העניין, אם אני מטרגט רשתות שקשורות למוטוריקה של הגפה העליונה, אני גם איצור שדה אלקטרומגנטי מותאם לרשתות של הגפה העליונה, ובד בבד אציג למטופל פעילות שקשורה לגפה העליונה.
"הכול עובד יחד על אותה רשת: מצד אחד אני מפעיל אותה דרך היד, כמו שפיזיותרפיה פועלת, ובאותו זמן גם דרך השדה. במילים אחרות, השדה הזה הוא כמו מעין מגבר. כשבן אדם עושה פיזיותרפיה, הוא עובד על הרשת שנפגעה ומטרת הטכנולוגיה היא להעצים אותה באופן משמעותי".
סיכוי גבוה פי שלושה לשיקום מלא
המחקר נערך ב-15 המרכזים הרפואיים המובילים בארצות הברית על חולי שבץ מוחי איסכמי עם נכות בינונית-קשה. בתחילה ניתן הטיפול בבית החולים בשבועות שאחרי השבץ, ולאחר מכן הוא המשיך באופן יומיומי למשך כשלושה חודשים באופן עצמאי בבית המטופל. בסיום המחקר נמצא כי מטופלים שקיבלו את טיפול BRAIN.Q היו בעלי סיכוי גבוה פי שלושה להגיע לרמה של שיקום מלא וחופש מנכות מאשר קבוצת הביקורת – רף השיקום האולטימטיבי לפי מדד הזהב של נכות לאחר שבץ.
בנוסף, המחקר הראה שהשימוש במערכת הוא בטוח יותר לנפגעי שבץ ולא תועדו אירועים חריגים חמורים הקשורים למערכת. "מדובר למעשה בפעם הראשונה שבה מערכת בתחום המוח מבוססת אלגוריתם פועלת באופן אוטונומי על בסיס תשתית ענן בבתיהם של מטופלים", מציין דרקסלר, "המחקר הראה שמטופלים בבית הפגינו התמדה ב 90% מהטיפולים היומיים שביצעו לבד – נתון הנחשב גבוה במיוחד".
דרקסלר מציין כי "הראינו סיגנל מאוד-מאוד משמעותי שהגיע כמעט לסף המובהקות על מדד הזהב של שבץ ביכולת של מטופל להגיע לרף שיקום מלא. אנחנו יכולים כמעט לשלש את הסיכוי של מטופל שהתחיל במצב של נכות מאוד משמעותית להגיע למצב של שיקום אולטימטיבי, מצב שבו הבן אדם נטול שום נכות שמשפיעה על החיים שלו. מעולם לא היה טיפול שיקומי שחצה את קו השעות הראשונות והראה סיגנל משמעותי על מדד הזהב".
פרופ' נתן בורנשטיין: "תחום השיקום נמצא בתחילתה של מהפכה. השילוב עם גרייה מותאמת אישית ולא-פולשנית מאפשר להאיץ את תהליך ההחלמה ולהחזיר יותר מטופלים לעצמאות. היכולת לאפשר טיפול ביתי אוטונומי תנגיש את הטיפול למיליונים בעולם ותפחית משמעותית את העומס ממחלקות השיקום ובתי החולים הסיעודיים"
עוד הוא מציין את הנגישות הגדולה של הטיפול במערכת. "זה טיפול שיכול להתקיים לא רק ברמת בית חולים, אלא במרחב הביתי והנוח של המטופל. זה משהו שהוא כורח המציאות בטיפול באנשים עם בעיות נוירולוגיות, כי אנשים אחרי שבץ לא גרים בבתי חולים, הם נמצאים במרחב הביתי שלהם והטיפול הוא טיפול ארוך טווח".
"למוח יש יכולות לשקם את עצמו"
פרופ' נתן בורנשטיין משערי צדק מוסיף: "שבץ הוא הגורם מספר אחד לנכות ארוכת טווח. תחום השיקום שלא השתנה שנים, נמצא בתחילתה של מהפכה. השילוב עם גרייה מותאמת אישית ולא-פולשנית מאפשר להאיץ את תהליך ההחלמה ולהחזיר יותר מטופלים לעצמאות, היכולת לאפשר טיפול ביתי אוטונומי תנגיש את הטיפול למיליוני מטופלים ברחבי העולם ותפחית משמעותית את העומס ממחלקות השיקום ובתי החולים הסיעודיים".
ומה באשר לחלון הזמנים לטיפול בנכי שבץ מוחי שהוא מצומצם ביותר? "אמנם חלון ההזדמנויות לשיקום המוח נמצא בתחילת האירוע, אך למדנו בשנים האחרונות שלמוח יש יכולות לשקם את עצמו גם לאחר חודשים ארוכים ואפילו יותר משנה-שנתיים. יש עדויות בניסויים קליניים ובניסויים בחיות, אמנם לא באותה מידה כמו בשבועות-חודשים הראשונים, אך גם אנשים שמתחילים טיפול לאחר תקופת הזמן הזו מראים שיפור".
ובינתיים, הטכנלוגיה כבר זוכה להכרה בינלאומית. היא הוכרה על ידי ה-FDA (מנהל המזון והתרופות) האמריקני כ-Breakthrough Device - הגדרה המוענקת לטכנולוגיות רפואיות בעלות פוטנציאל לשנות את הסטנדרט הרפואי ולהציל חיים – וכן נבחרה לאחרונה כ"Tech Pioneer" (חלוץ טכנולוגי) על ידי הפורום הכלכלי העולמי (World Economic Forum).
יותם דרקסלר: "התחלנו בשבץ, אבל המטרה שלנו היא להתרחב בתחום הנוירולוגי גם לכיוון של חבלות ראש, אלצהיימר וטרשת נפוצה - אלה כנראה היעדים הבאים. התפיסה הטכנולוגית שלנו יכולה לעבוד כמעט לכל בעיה נוירולוגית באשר היא. הצורך לכוון מחדש את הרשתות ולבנות תוכנית שיכולה לבצע את זה בבית – הוא המפתח לכל בעיה נוירולוגית"
ומה מכאן? דרקסלר מספר כי בחברה כבר החלו לפעול להרחבת הנגישות של הטיפול החדשני ברחבי העולם. "אנחנו פועלים בשני ערוצים מסחריים", הוא מסביר. "האחד הוא מול גופי ביטוח ומבטחים, לבניית מודלים שיאפשרו מתן תוכנית טיפולית מותאמת שתביא לתוצאות טובות יותר בבית המטופל, וגם תחסוך למערכת הבריאות כסף. במקביל, אנחנו בתהליך פתיחה של מספר קליניקות פרטיות בערים מרכזיות בעולם שמבוססות סביב הטכנולוגיה שלנו, שכבר מאפשרות גישה מוקדמת לטיפול".
אך זו רק נקודת הפתיחה. חזון העל הוא להתרחב בתחום הנוירולוגי גם למצבים רפואיים נוספים. "התחלנו בשבץ, אבל המטרה שלנו היא להתרחב בתחום הנוירולוגי גם לכיוון של חבלות ראש, אלצהיימר וטרשת נפוצה - אלה כנראה היעדים הבאים", הוא אומר. "התפיסה הטכנולוגית שלנו יכולה לעבוד כמעט לכל בעיה נוירולוגית באשר היא. הצורך לכוון מחדש את הרשתות ולבנות תוכנית שיכולה לבצע את זה בבית – הוא המפתח לכל בעיה נוירולוגית. זה העתיד".
