שני בכירים בבית החולים וולפסון ובכיר נוסף בעמותת הידידים של בית החולים נחקרו בשבוע שעבר באזהרה במפלג הונאה של מחוז תל אביב במשטרה בחשד לקבלת דבר במרמה והפרת אמונים. מי שהובילה לחקירה היא מנכ"לית עמותת הידידים דאז, נטלי יששכר, שאומרת ל-ynet ול"ידיעות אחרונות": "אני עובדת בשביל המדינה יותר מ-20 שנה וכשאתה רואה משהו כזה, אתה לא יכול להישאר אדיש, ויש לי הזכות לקחת חלק במאמץ הזה".
יששכר התלוננה כבר לפני חמש שנים על שימוש שיטתי לכאורה בתרומות בהיקף של מיליוני שקלים לא למטרות שלשמן יועדו. היא סבלה מהתנכלויות וזכתה לצו הגנה ממבקר המדינה כחושפת שחיתויות. במרץ 2020 הגישה תלונה למשרד המשפטים על אי-סדרים לכאורה בכספי תרומות שהועברו לבית החולים באמצעות עמותת הידידים של בית החולים.
היא החלה את עבודתה כמנהלת העמותה בשנת 2019, ולדבריה, מהרגע הראשון היו סימנים להתנהלות חריגה. "בתחילה הוצג לי הממשק בין העמותה לבית החולים, לפיו התפקיד של העמותה הוא לעזור לבית החולים בדברים יותר 'מורכבים', וזה היה נשמע לי קצת מוזר", תיארה. "בסוף, התפקיד שלי בתור מנכ"לית עמותה הוא לגייס כסף לרכש של ציוד רפואי, למחקרים, לשיפוץ מחלקות בבית החולים. אז מה הכוונה דברים מורכבים? אבל שמתי את זה אז בצד, הראש סירב להאמין, בטח כשאת עובדת במוסד ממשלתי".
תוך זמן קצר מרגע שהחלה לעבוד בתפקיד מנהלת העמותה ב-2019, הפכו הסימנים המחשידים, ליותר ויותר ברורים. "זה זעק לשמיים. נראה היה שהם התייחסו לעמותה כדרך להעמיד כספי תרומות לרשות הנהלת בית החולים, ולא לייעודם המקורי שלשמו נתרמו", היא אומרת. אחד ממנגנוני הפעולה לדבריה, היה להציג לתורמים אסמכתאות לגבי רכש שכוסה מתקציב המדינה.
באופן הזה, היא מתארת, נוצר כפל מימון לכאורה, הציוד מומן על ידי המדינה והתרומות נשמרו בקופה נפרדת למימון רכש אחר. את הציוד שנרכש מכספי המדינה "אפשר היה גם להציג לתורם אם ירצה לבוא לראות, או להציג לו קבלה על הקנייה", אומרת יששכר.
יששכר מתארת כיצד השתמשה אז מנהלת בית החולים, ד"ר ענת אנגל, בכספים אלה לשפץ את לשכתה בבית החולים כשנכנסה לתפקיד, מה שהוצדק בדיעבד על ידי ההנהלה, כריהוט שנרכש לטובת אירוח תורמים ומשכך, נכון שיירכש מכספי עמותת הידידים. "זו הדוגמה הכי קשה בעיניי כי היא ממחישה את הפער בין מה שהיה צריך לעשות, לא רק משפטית, אלא גם ערכית ומוסרית, לבין מה שנעשה בפועל", מוסיפה יששכר.
נטלי יששכר: "תקפו אותי ברמה האישית בצורה הכי קשה שיש. כל אחד חשב איך הוא מגן על עצמו. הם התייצבו כחומה בצורה, ואף אחד לא רצה שהמבצר ייפול. אף אחד מהם לא הקדיש מחשבה למשמעות של המעשים מבחינת החולים, הקופה הציבורית והתורמים"
ואולם לטענתה, בכל פעם ששאלה שאלות והרימה דגל אדום על ההתנהלות, ביטלו את דבריה. יששכר מתארת כיצד במשך חודשים אספה ראיות, מול הגורמים המעורבים בדבר. כעבור כמה חודשים החליטו יששכר ועורכי הדין שליוו אותה שהגיע הזמן "לשים את הדברים על השולחן. הבנו שצריך להביא את זה לידיעת הנהלת העמותה, אז הוצאתי מכתב לוועד המנהל, ועדת הביקורת והיועץ המשפטי".
לדבריה, התגובה לא איחרה לבוא. "תקפו אותי ברמה האישית בצורה הכי קשה שיש. כל אחד חשב איך הוא מגן על עצמו. הם התייצבו כחומה בצורה, ואף אחד לא רצה שהמבצר ייפול. אף אחד מהם לא הקדיש מחשבה למשמעות של המעשים מבחינת החולים שנפגעים, מבחינת הקופה הציבורית, התורמים. אף אחד מהם לא עצר ואמר 'אולי כדאי שנמלא את התפקיד שלנו', ואז הבנתי שזה חמור אף יותר".
לטענתה, כאשר הבינו שהיא לא הולכת לחזור בה מהטענות, הוצאה לחל"ת. בשלב זה, פנתה יששכר למבקר המדינה. תוך פחות משלושה חודשים ניתן לה צו הגנה זמני כ"חושפת שחיתויות". המבקר דרש להחזירה לעבודה לאחר שהתרשם ש"מתקיים קשר סיבתי לכאורי בין תלונותיה של המתלוננת לבין הוצאתה לחל"ת".
דוח חמור של חשב האוצר
בסוף 2021 הוציא החשב הכללי במשרד האוצר, יהלי רוטנברג, דוח ביקורת בנושא, שממצאיו איששו לכאורה ההתנהלות המטרידה של ההנהלה הבכירה של בית החולים וולפסון. במכתב ליועץ המשפטי דאז, פרופ' אביחי מנדלבליט, ונציב שירות המדינה דאז, פרופ' דניאל הרשקוביץ, כתב רוטנברג כי מעשים אלה מעלים לטעמו "חשש משמעותי לביצוע מעשים הגובלים בפלילים ועבירות משמעת שבוצעו על ידי הנהלת בית החולים". ממצאי הדוח העלו בין היתר כי הנהלת בית החולים גייסה תרומות מתורמים לטובת רכש, אולם אותו הרכש מומן מתקציב המדינה, כך שכספי התרומות הופנו לקופה צדדית "קרן מנהל", ושימשו לייעוד שונה מזה שלשמו ניתנה התרומה מלכתחילה.
3 צפייה בגלריה
"חשש משמעותי לביצוע מעשים הגובלים בפלילים". החשב הכללי לשעבר, יהלי רוטנברג
(צילום: נועם מושקוביץ דוברות הכנסת)
רוטנברג ציין אז כי לדעתו, דוח הביקורת ממחיש "את הקלות שבה ניתן לעקוף את הבקרות הכספיות והנכסיות במערכות בתי החולים הממשלתיים בהתבסס על הקשר בין בתי החולים הממשלתיים, תאגידי הבריאות ועמותות הידידים, המנוהלים בסופו של דבר על ידי מנהלי בתי החולים כמערכת כלכלית אחת הכפופה לכללים שונים". עוד אמר כי "קשר בעייתי זה בין הישויות השונות המהוות את המרכז הרפואי בכללותו דורש טיפול עומק", הוסיף. מכתב מטעמו של רוטנברג נשלח באותו המועד גם למנהלת בית החולים, ד"ר ענת אנגל, בבקשה לתקן את הליקויים.
בשבוע שעבר, אחרי יותר מארבע שנים, הבשילו הדוחות והעדויות לחקירה באזהרה של שלושה נחקרים. "בניגוד למה שחושבים, לא היה רגע ששמו את התיק הזה בצד", אומרת יששכר.
מטעם בית החולים וולפסון נמסר בתגובה: "מדובר בסיפור ישן מאוד וממוחזר. לפני כמה שנים הייתה טענה של מנהלת עמותת הידידים, שפוטרה על ידי עמותת הידידים וניסתה למנוע את פיטוריה מהעמותה, שחלק מתרומות שהתקבלו דרך עמותת הידידים לצורך אחד, נעשה בהם שימוש לצורך אחר של בית החולים.
"בעקבות פיטוריה מהעמותה, היא הגישה בין היתר תלונה במשטרה יחד עם תלונות בשורת גופים נוספים. תלונותיה לא התקבלו באף אחד מהגופים אליהם פנתה, כולל בבדיקת עומק שנעשתה על ידי מנכל משרד הבריאות וצוותו, ואנו סמוכים ובטוחים שכך יעלה גם בגורל תלונה זו, שכאמור היא ישנה.
"אין גם מחלוקת שכל התרומות שהתקבלו - השימוש בהן היה אך ורק לצורכי בית החולים - ולא לכיסו הפרטי או שימושו האישי של מישהו. ויובהר, אין בדל של אמת בטענה שבית החולים או מישהו מטעמו ניסה להטעות תורמים. לא היו דברים מעולם. בכל מקרה, עמותת הידידים שמנהלת בשוטף את התרומות ואת קשרי התורמים, היא גוף משפטי שמנוהל בנפרד מבית החולים ואינה תחת סמכות ואחריות בית חולים וולפסון".
ראשי עמותת הידידים של בית החולים וולפסון לא הגיבו לדברים.
