האיגוד האונקולוגי והמועצה הלאומית לאונקולוגיה הגישו היום (א') את רשימת התרופות לסרטן שאותן מבקשים לאשר במסגרת עדכון סל שירותי הבריאות לשנת 2026. השנה הוגשו כ-90 בקשות הנוגעות לטיפול בחולים אונקולוגיים, כאשר מספר ההגשות בתחומים המרכזיים (ריאות, שד, עיכול, אורולוגיה) מרקיע שחקים. הבעיה המרכזית היא שהתוספת לסל קפאה בשנים האחרונות על 650 מיליון שקל, והשנה קיים חשש אמיתי שהסכום אף יקטן ל-550 מיליון.
הסל הישראלי שנחשב בעבר לנדיב ועדכני נשחק מאוד בשנים האחרונות ופוגש שוק פארמה תוסס שמציג חדשנות פורצת דרך ומצילת חיים. "בשנים האחרונות חלה התקדמות טכנולוגית והושגו הישגים בפיתוח תרופות חדשות לטיפול במחלות ממאירות, ובהתאם כמות ההגשות לסל גדלה. משימת דירוג התרופות האונקולוגיות הופכת לקשה ומתסכלת משנה לשנה", כתבו חברי הוועדה שהרכיבו את הרשימה למשרד הבריאות, על רקע החשש שתקציב הסל, שלטענת האיגוד ממילא אינו מצליח להדביק את קצב הפיתוחים בתחום, יקטן עוד יותר.
המדד שלפיו דורגו התרופות כולל את מהות הטיפול (מרפא או פליאטיבי), יעילות הטיפול לגבי הישרדות החולים, איכות החיים ושיעור תגובה, וכן בטיחות הטיפול. כמו כן הוקדשה מחשבה גם לעלות הטיפול.
בנוסף, בדירוג ניתן משקל למידת הצורך בקרב אוכלוסיית החולים בישראל ספציפית, ולצרכים רפואיים שטרם קיבלו מענה. חברי הוועדה הסבירו כי "עם השנים, מכיוון שתרופות לא נכנסות לסל, נוצרת מעין 'לקונה' ברצף הטיפול בחולים בישראל לעומת מדינות אחרות. נוצר פיגור אחר הסטנדרט המקובל במדינות רבות בעולם, ולמעשה ישראל מגיעה למעמד כמעט של מדינת הכנסה בינונית-נמוכה, הפוגע ביכולתנו להיבחר למחקרי פארמה עתידיים ומגדיל את הפער ההולך וגובר בין אוכלוסיות חולים במצב סוציואקונומי שונה".
הרשימה המלאה מכילה 25 דירוגים. אלו התרופות שדורגו בעשירייה הראשונה:
1. ניבולומאב (Opdivo) - לטיפול לפני ניתוח בחולי מלנומה בשלב 3 הניתנת לכריתה. מחקר מצא שיעור גבוה של תגובות פתולוגיות מלאות, כאשר בחלק מהחולים ניתן להימנע מטיפול משלים לאחר הניתוח.
3-2. דורבאלומאב (Imfinzi) - תרופה לחולים עם סרטן שלפוחית השתן החודר שריר שניתן להסיר בניתוח, וכן לסרטן קיבה בשלב מוקדם. במחקרים קליניים נמצא כי מתן התרופה לחולים בשלב מוקדם, לפני ואחרי ניתוח, יכולה להפחית את הסיכון לחזרת המחלה ולהאריך את פרק הזמן שהמחלה נעצרת.
4. פמברוליזומאב (Keytruda) - לחולי סרטן ראש-צוואר מקומי מתקדם. הטיפול האימונותרפי אושר לטיפול בסרטן ראש צוואר ביוני האחרון על ידי ה-FDA (מנהל המזון והתרופות). על פי ממצאי המחקר, חולים שקיבלו קיטרודה לפני ואחרי הניתוח רשמו שיעורי שרידות והיעדר חזרה של המחלה או מוות במשך חמש שנים, לעומת שנתיים וחצי בלבד בקרב אלו שלא קיבלו את הטיפול.
5. אוסימרטיניב (Tagrisso) - לחולי סרטן ריאה מקומי מתקדם שלא ניתן להסיר בניתוח עם מוטציות EGFR, לאחר קרינה וכימותרפיה. מחקר הראה כי התרופה מאריכה משמעותית את פרק הזמן עד להישנות המחלה.
6. פמברוליזומאב (Keytruda) - עבור חולי סרטן ריאה. הטיפול האימונותרפי מיועד לאחר ניתוח להסרת גידול הריאה בקרב חולים בשלבים מוקדמים (2 עד 3B) והוא אושר על ידי ה-FDA ב-2023. המחקר הצביע על ירידה של 27% בסיכון היחסי למוות מהמחלה, לצד ירידה של 53% בסיכוי להישנות המחלה.
7. Trastuzumab deruxtecan (אנהרטו) - תרופה חדשנית לחולות עם סרטן שד מתקדם או גרורתי עם ביטוי נמוך של HER2. התרופה חוללה מהפכה בטיפול בחולות אלה - קבוצה גדולה של נשים שבעבר לא נחשבו מתאימות לטיפולים ייעודיים. התרופה משלבת נוגדן נגד HER2 עם כימותרפיה עוצמתית שמשתחררת ישירות אל תאי הגידול.
8. שילוב איפילימומב (Yervoy) וניבולומאב (Opdivo) - לטיפול קו ראשון בחולי סרטן המעי הגס הגרורתי עם MSI-H או dMMR, מגיל 12 ומעלה. מעבר להארכת חיים, מחקרים מצביעים על איכות חיים גבוהה יותר. מדובר באחד הטיפולים הבודדים שמציעים סיכוי ממשי לריפוי במחלה גרורתית.
9. ריבוציקליב (Kisqali) - בשילוב טיפול הורמונלי לחולות סרטן שד מוקדם הנמצאות בסיכון גבוה להישנות המחלה. מחקר בינלאומי הראה ירידה מובהקת בהישנות המחלה.
10. וורסידניב (וורניגו) - טיפול ראשון ופורץ דרך המיועד לחולים שאובחנו עם גליומה בדרגה נמוכה, גידול סרטני של רקמת המוח. התרופה מעכבת את התקדמות המחלה ומעניקה פרק זמן ארוך יותר שבו ניתן להימנע מטיפול כימותרפי והקרנות הפוגעים באיכות חיי המטופל.
התקציב לא יספיק
פרופ' עידו וולף, מנהל המערך האונקולוגי באיכילוב ויו"ר המועצה הלאומית למניעה, אבחון וטיפול במחלות ממאירות, מתבונן בשנים האחרונות בעיניים כלות בפריצות הדרך בתחום בעולם - ומנגד בפער העצום שנפער בסל התרופות הישראלי: "יש הרבה תרופות חדישות ויעילות, וזה מאוד משמח ואופטימי שניתן להאריך ולהציל חיים בזכותן. עם זאת, נשאלת השאלה כיצד מממנים את התרופות לכל מי שצריך".
5 צפייה בגלריה
"ונניח שכן נצליח לדחוס את העשירייה הראשונה, מה עם כל השאר? יש חולים שלא יקבלו טיפול". פרופ' עידו וולף
(צילום: עוז מועלם)
לדבריו, מדובר בתרופות יקרות ובמספר גדול של חולים על רקע תקציב דל. "גם אם השנה יהיה התקציב 650 מיליון שקלים, שזה לא בטוח, תחום האונקולוגיה יקבל נתח מסוים, סביב 150 מיליון שקלים כפי שמקובל בדרך כלל, ובסכום הזה לא ניתן לממן אפילו את העשירייה הראשונה של התרופות. ונניח שכן נצליח לדחוס את העשירייה הראשונה, מה עם כל השאר? יש חולים שלא יקבלו טיפול, בעיקר חולים מסכנים שאין ברשותם ביטוח פרטי", הוסיף.
פרופ' עידו וולף: "ישראל נחשבה בעבר למעצמת חדשנות, מדינה שמכניסה ומטמיעה תרופות חדשות הכי מהר שאפשר. כשזה פתאום לא כך, ובמצב שבו שוחקים את הסל שנה אחרי שנה, לאט לאט החברות יבינו ולא נהיה בעדיפות לקבל תרופות ראשונים. הפערים מתבטאים גם במחקרים קליניים"
באופן זה, לדבריו, נוצר פער בין ישראל ליתר מדינות העולם. "ישראל נחשבה בעבר למעצמת חדשנות, מדינה שמכניסה ומטמיעה תרופות חדשות הכי מהר שאפשר. כשזה פתאום לא כך, ובמצב שבו שוחקים את הסל שנה אחרי שנה, לאט לאט החברות יבינו ולא נהיה בעדיפות לקבל תרופות ראשונים. הפערים מתבטאים גם במחקרים קליניים".
5 צפייה בגלריה
"צמצום הסל עלול לעכב באופן משמעותי את התקדמות הטיפול בחולים ולמנוע מהם טיפולים חשובים ונדרשים". פרופ' רוית גבע
(צילום: ליאור צור, דוברות איכילוב )
פרופ' רוית גבע, מנהלת המכון לאונקולוגיה באיכילוב ויו"ר האיגוד האונקולוגי, הוסיפה: "סל הבריאות הוא אחד הכלים החשובים ביותר לקידום הרפואה הציבורית בישראל. אנו רואים חשיבות עצומה בהמשך ההשקעה והרחבת הסל, כך שישראל תמשיך להיות בחזית הרפואה העולמית ותספק למטופלים את התקווה והאפשרויות הטיפוליות המתקדמות ביותר. אנו מתריעים כי צמצום הסל עלול לעכב באופן משמעותי את התקדמות הטיפול בחולים ולמנוע מהם טיפולים חשובים ונדרשים".
"אין גבול לצרכים"
בשנים האחרונות עמד התקציב לתרופות חדשות בסל התרופות על 650 מיליון שקלים, בעקבות הסכם קואליציוני עם מפלגת ש"ס. עם התפטרותה של ש"ס מהממשלה לאחרונה, עלה החשש האם גם השנה יעמוד התקציב על אותו סכום, או שמא יקטן ב-100 מיליון שקלים.
פרופ' אסנת לוקסנבורג, ראש חטיבת טכנולוגיות רפואיות, מידע ומחקר במשרד הבריאות, אמרה בתדריך לכתבים בשבוע שעבר כי "משרד הבריאות פועל אל מול משרד האוצר להבטיח שהתוספת לשנת 2026 לא תפחת מהתוספות של השנים האחרונות".
גורם במשרד האוצר אמר ל-ynet כי "המציאות היא שבמערכות כמו מערכת הבריאות אין גבול לצרכים. זה לא שיש שלב שבו ניתן להגיד שזה מספיק - תמיד יהיה משהו שלא נכנס ומישהו שלא קיבל את התרופה שרצה שתיכנס. מצד שני, סל התרופות הישראלי הוא רחב מאוד, מהרחבים בעולם. אנחנו לא בתחושה שתוספת ריאלית של 550 מיליון שקלים בתקופת מלחמה זה נורא, ולאורך השנים לא ראינו שתרופות אקוטיות באמת נשארות בחוץ".
למשרד האוצר אין התנגדות קונקרטית לתוספת תקציבית לסל, אך מדובר בהחלטות ממשלה ומדיניות הנקבעות על פי סדרי עדיפויות ומגבלות. "כרגע החלטות הממשלה שבתוקף קובעות תוספת של 550 מיליון שקלים", הסביר הגורם, שהעריך כי בסופו של דבר התקציב יעמוד על 650 מיליון שקלים בדומה לשנים הקודמות.
פרופ' נדב דוידוביץ': "מצב זה יצר פער תקציבי שמוביל להעמקת אי-שוויון ולהתרחבות השוק הפרטי, תוך פגיעה משמעותית בזמינות ובאיכות השירותים לציבור"
פרופ' נדב דוידוביץ', ראש תחום מדיניות בריאות במרכז טאוב, הוסיף כי "מערכת הבריאות בישראל נמצאת כבר שנים רבות תחת לחצים הולכים וגוברים בשל שחיקת התקציב לסל שירותי הבריאות. המלחמה רק מחמירה את המצב ומגדילה את הצרכים".
פרופ' נדב דוידוביץ'צילום: דני מכלס, אוניברסיטת בן גוריון בנגבלדבריו, ניתוח ההתפתחויות בעדכון התקציבי לאורך השנים מראה כי "מנגנוני העדכון אינם משקפים כראוי את הגידול בעלויות - הנובע משינויים דמוגרפיים, התקדמות טכנולוגית ועליית מחירי שירותי הבריאות, וכעת גם קרוב לשנתיים של מלחמה שמביאה לפצועים רבים הנזקקים לשיקום גופני ונפשי. מצב זה יצר פער תקציבי שמוביל להעמקת אי-שוויון ולהתרחבות השוק הפרטי, תוך פגיעה משמעותית בזמינות ובאיכות השירותים לציבור".
פרופ' דוידוביץ' מדגיש כי ועדת הסל היא גוף חשוב שבו מתקבלות החלטות באופן מקצועי ושקוף. "אולם הגיע הזמן לתקן מהותית את אופן עדכון הסל ולחזק את מערכת הבריאות הציבורית, כדי להבטיח מענה הוגן ובר-קיימא לכל תושבי ישראל". על רקע החשש מהקיצוץ והמלחמה, הוא מדגיש כי "גם בריאות האוכלוסייה היא סוגיה קריטית הנוגעת לביטחון האישי, הקהילתי והכללי עבור החברה בישראל".
5 צפייה בגלריה
"הגיע הזמן לתקן מהותית את אופן עדכון הסל ולחזק את מערכת הבריאות הציבורית"
(צילום: shutterstock)
חברי הוועדה שהרכיבה את רשימת התרופות ותעדפו אותן הם: פרופ' רוית גבע ופרופ' עידו וולף; ד"ר עינת שחם שמואלי שמנהלת את יחידת גידולי מערכת העיכול בשיבא; ד"ר עינב גל-ים שמנהלת את מכון השד בשיבא; ד"ר שרון נורדהיימר, רופאה בכירה ביחידה לגידולים אורולוגיים בהדסה; ד"ר איילת שי, מנהלת היחידה לגידולי שד ברמב"ם וד"ר סיון שמאי שמנהלת את שירות האונקולוגיה של הריאות וסרקומה באיכילוב.
