בשיתוף גיליאד ללא מעורבות בתכנים
מנחם, נשוי ואב לשתי בנות, לעולם לא ישכח את הרגע ההוא, בישיבה שגרתית בעבודה בשנת 2017 כשידו נגעה לפתע בגבשושית קשה מאחורי הלסת, אשר שינתה לנצח את חייו. מה שנראה תחילה כעניין פעוט התברר עד מהרה כמחלה קשה – סרטן מסוג לימפומה אגרסיבית.
תוך שבועות ספורים מרגע האבחון, שגרת חייו של מנחם התמלאה בבדיקות ואשפוזים. הקושי הגדול היה בשבועיים הראשונים בבית החולים, כאשר קיבל טיפול ראשוני עם תופעות לוואי קשות. "הגוף היה הרוס", הוא נזכר. "רציתי לשכב ולא לעשות את מה שעשיתי קודם".
ברגע הקשה הזה, כשהגוף קרס והנפש התמודדה עם פחד מהסוף, הבין מנחם שאין לו ברירה אלא להילחם על חייו. "הבנתי שאני חולה במחלה קשה, אגרסיבית", הוא אומר, "ואני הולך להתלבש על זה". הוא החליט שההחלמה תהיה מטרת חייו, כאשר אשתו ובנותיו מתייצבות לצידו – ליוו אותו לאשפוזים, עודדו וחיזקו ברגעי השבר, והיו כאלה.
מהאור לחושך: ההפוגה הקצרה שהפכה להחמרה
חודש וחצי אחרי סבב טיפולים ראשון, מורכב ומתיש, היה נדמה שמנחם בדרך להחלמה. בדיקת PET-CT הראתה שאין סימן לגידולים, והוא כבר נערך לחזרה לשגרה מלאה. "חזרתי לחיים ואף לעבוד", הוא מספר. באותה תקופה החליט לקחת פסק זמן קטן מהמאבק ויצא עם משפחתו לטיול בנחל תבור, ולכמה רגעים נדמה היה שהמחלה בנסיגה והחיים שבו למסלולם.
השמחה לא האריכה ימים. כבר ביום שאחרי הטיול הבחין מנחם שוב בבליטה מוכרת בצווארו, שהעידה על כך שהמחלה חזרה. "זה היה תחילת השבר", הוא משחזר. "הרגשתי תערובת של אכזבה מכך שכל הטיפול הקשה שעברתי קודם לא עשה כנראה את שלו".
הידיעה שהמחלה שבה ותוקפת ערערה את הביטחון שנבנה בזהירות והחזירה אותו באחת לנקודת ההתחלה. מנחם נזכר בדברים שקרא: "סטטיסטיקות דיברו על כ-30 אחוז מהמבוגרים שלפעמים יש להם הישנות, ואז עושים מסלולי טיפול יותר קשים ומורכבים". הוא הבין, לצערו, שנכנס לסטטיסטיקה - וזה היה כואב.
בנקודת שפל זו, מנחם אמנם שקל לוותר - אך הרופאים שלו סירבו לוותר עליו. "הרופאה שלי, פרופ' עירית אביבי, הסתכלה עליי ואמרה לי, 'אנחנו לא מוותרים עליך כל כך מהר'", מספר מנחם בהתרגשות. הרופאים, במקום להרים ידיים, הציעו לו לשקול טיפול חדשני בשם CAR-T - תהליך בו תאי החיסון נאספים מגופו ועוברים במעבדה הנדסה גנטית אשר מקנה להם יכולות חדשות, ומוחזרים אל גוף המטופל כשהם מחוזקים וממוקדים יותר בהתמודדות עם התאים הסרטניים. לאחר טיפול ה-CAR-T, תאי החיסון המשודרגים יודעים לזהות את תאי הסרטן שקודם לכן תעתעו במערכת החיסון ולתקוף אותם ישירות.
מנחם מספר שרופא שטיפל בו כינה את התהליך "הטופ שבטופ", והציע למנחם לחרוש את האינטרנט וללמוד עוד. ואכן, ככל שמנחם למד יותר על הטיפול ב-CAR-T, הוא התמלא בכוחות מחודשים ותקווה שיוכל להמשיך לחיות ולזכות לראות את בנותיו מתחתנות ומקימות משפחה. "התחושה שלי הייתה שיש לי סיכוי להתגבר על זה ולצאת מהסיפור הזה" הוא מתאר בעיניים בורקות. המשימה - להחלים מהלימפומה האגרסיבית - שבה להיות משימת חייו.
"חצי שעה של עירוי, והפרופסור אמר לי 'גמרת כבר את הטיפול שלך'"
הטיפול ב-CAR-T יצא לדרך: בשלב הראשון אושפז במשך ארבעה ימים, במהלכם נשאבו תאי ה-T מגופו, נשלחו להנדסה בחו"ל ושבו לארץ. "יום הטיפול הגיע", הוא נזכר, "החדר התמלא במומחים ובמכשור מיוחד". הוא נדהם לגלות שכל ההליך מסתכם בעירוי קצר: "נשלפה שקית קטנה בצבע צהוב שנתלתה למעלה. חצי שעה של עירוי והשקית נגמרה", הוא אומר. "לפני שהספקתי להירדם, הפרופסור שטיפל בי התכופף אליי ואמר: 'זהו, גמרת כבר את הטיפול שלך'". עם הזמן, מנחם החל להרגיש כיצד התאים שהוחזרו לגופו פועלים: "התחלתי להרגיש שהם מייצרים דלקת ליד הגידולים ותוקפים אותם".
ההפוגה של מנחם: "זה כמו חרב מעל הראש שלי שירדה"
חודש וחצי אחרי הטיפול ב-CAR-T, מנחם סוף סוף זכה לשמוע את הבשורה שלה ייחל: הוא הגיע להפוגה מלאה מהמחלה. "ממש כמו חרב מעל הראש שלך שיורדת", הוא מתאר בתחושת הקלה.
היום מנחם הוא סבא לשני נכדים, וזכה לראות את שתי בנותיו נישאות ומקימות משפחה. שבע שנים אחרי האבחון, אפשר כבר לדבר עליו כאדם שהחלים מלימפומה אגרסיבית.
מנחם ממשיך להקפיד על מעקב רפואי ואורח חיים בריא. הוא יודע שתאי ה-CAR-T עדיין פועלים בגופו, "לטוב ולרע", כפי שהוא מגדיר, ולכן מקפיד להישמר. עבורו, המסע רק מתחיל: "אני חושב שהמשימה הצליחה - והיא בתהליך הצלחה. זה לא קורה ברגע אחד, זה קורה כל הזמן. יש לי הרבה מה להפסיד, ואני שמח שהרופאים באיכילוב ידעו להציע לי את הטיפול הזה".
מסע ההחלמה של מנחם, כמו של מטופלים רבים, רצוף עליות ומורדות. כדי ללוות אותם בדרך הזו הוקמה עמותת חלי״ל האור, שמעניקה לחולים תמיכה וליווי צמוד. גיורא שרף, מנהל העמותה, מסביר: "עמותת חלי״ל האור מפעילה תוכנית מנטורינג ייחודית, שמנחם - בזכות המסע שהוא עשה והמקום אליו בוא הגיע - הצטרף אליה בשמחה. חולים שעברו את טיפול CAR-T המלווים חולים שעתידים לעבור אותו הם כלי תמיכה ייחודי שהעמותה מעניקה שיש לו אימפקט משמעותי על הצלחת מסע המטופל".
"המנטורים שלנו עוברים הכשרות והדרכות מקצועיות כדי שיוכלו להעניק ליווי רגשי מיטבי, לחזק, להרגיע ולהכניס חוסן ותקווה בתהליך שהוא מורכב. התוכנית נולדה מתוך האמונה שלתת זה גם לקבל – והיכולת של מי שעבר את הדרך להיות מגדלור עבור אחרים היא מתנה עצומה", מסכם שרף.
"זה טיפול מהפכני": כך עובד ה-CAR-T
פרופ' בתיה אבני, מנהלת יחידת אשפוז יום מח עצם במחלקה להשתלות מח עצם בהדסה ירושלים, מלווה מטופלים כמו מנחם ומסבירה כיצד פועל הטיפול ב-CAR-T: "זהו טיפול מהפכני. תאי ה-T שהם חלק מתאי מערכת החיסון של המטופל נאספים ועוברים הנדסה ייחודית במעבדה, כך שיוכלו לזהות סמן מסוים על תאי הסרטן ולתקוף אותם".
ביחס לאפשרויות שהיו זמינות עד היום, פרופ' אבני מבהירה שמדובר בפריצת דרך בטיפול במחלה עמה מנחם מתמודד. "התאים מהונדסים באופן ספציפי, ומכוונים לאנטיגן ייחודי (במקרה של לימפומה CD19)".
"סיכוי של כ- 40% -50 להחלמה"
הטיפול ניתן בדרך כלל לאחר שטיפול קודם לא צלח. "בעבר לא היה לכך מענה טוב", היא אומרת, "ובזכות ה-CAR-T סיכויי ההחלמה עלו בצורה משמעותית. יש ניסיון רב בתחום בישראל, ומחקרים מראים שהטיפול מביא לסיכוי של כ-40%-50% להירפא ומחליף לחלוטין את הצורך בהשתלה עצמית אצל חולים שמחלתם נשנתה תוך שנה מסיום הטיפול הראשון, או לא הגיבו אליו".
פרופ' אבני מחדדת: "חשוב להבין שהטיפול אינו מתאים לכל מחלה גידולית, אלא מיועד כרגע ללימפומה אגרסיבית מסוג מסוים ולסוגי לימפומה אחרים בקווי טיפול שונים. יש נטייה לחשוב שמצאנו תרופת קסם שמטפלת בכל המחלות הגידוליות – וזה לא נכון. כל טיפול מותאם למחלה מסוימת, וכל תרופה היא ספציפית לתתי סוגים ספציפיים".
"בזכות הטיפול החדש, אפשר לראשונה לדבר במונחים של ריפוי בלימפומה אגרסיבית במטופלים שבעבר לא היה לנו מענה טוב עבורם", מדגישה פרופ' אבני. "עקומות ההישרדות מגיעות ליציבות סביב שנתיים-שלוש. מי שהמחלה לא חזרה אצלו עד אז – הסיכוי שתשוב מזערי".
מוגש כשירות לציבור בשיתוף חברת גיליאד ללא מעורבות בתכנים
פורסם לראשונה: 18:35, 14.09.25
